הרמוניה. מה זה? אם תשאלו את מילון אוקספורד, מדובר במצב של הסכמה, ושיתוף פעולה מושלם עם הסביבה. בלהקות הגדולות ביותר בתולדות המוזיקה הייתה הרמוניה בין נגניהן למשך כל תקופת פעילותן, גם בקבוצות הכדורסל הגדולות (לראיה, המחצית הראשונה במשחק השלישי בגמר האחרון). מלבד החשיבות העצומה של ההרמוניה ב-2 דוגמאות אלו, ישנה גם התאמה מסוימת בין תפקידי שחקנים על המגרש, לבין תפקידי להקות. היום נתמקד באחד מהתפקידים החשובים ביותר בחמישייה, הפוינט גארד, ובאחד מהתפקידים החשובים ביותר בלהקות, הגיטריסט המוביל.
פוינט גארד-גיטרה מובילה
פוינט גארדים אגדיים: מג'יק ג'ונסון, אלן אייברסון, ג'ון סטוקטון
גיטריסטים מובילים (lead guitar) אגדיים: אריק קלפטון, ג'ימי פייג', ג'ימי הנדריקס
ישנם שלושה סוגים עיקריים של פוינט גארדס שבלטו בליגה הטובה בעולם עד לעכשיו, ובדומה לכך 3 סוגים בולטים של גיטריסטי-על:
הסוג הראשון בעצם משלב את שני התפקידים של הפוינט גארד והשוטינג גארד-רכז מהיר ומוכשר כשד, סקורר בחסד עליון שמתואם עם שאר חברי קבוצתו, אבל מצליח יותר אישית מקבוצתית. הסוג הזה מתאפיין בשחקנים כאלן אייברסון ונייט ארצ'בילד בעבר, וכיום באנשים כמו ראסל ווסטברוק, קיירי אירווינג ודריק רוז. אף אחד מהשחקנים האלה לא הצליח לקחת אליפות כאחד מ-2 השחקנים הבולטים בקבוצתו, אבל כשחקן משנה הוא יכול להיות משמעותי מאוד (1981, בוסטון סלטיקס לוקחת אליפות עם ארצ'בילד, שחקן השנה השנייה לארי בירד, קווין מקהייל ורוברט פאריש). יש סוג זהה של גיטריסטים שהובילו להקתם בגיטרה ובשירה בו זמנית, זן אליו משתייכים ג'ימי הנדריקס, ג'ק וויט (וויט סטרייפס) ,מארק קנופלר (דייר סטרייטס) ורבים אחרים. גם להקות אלו נחשבות לאגדיות, אבל אינן נחשבות לטובות בהיסטוריה, בניגוד לגיטריסטים הבולטים בהן.
הסוג השני זה פוינט גארד רב-גוני, שיכול לשחק גם כשחקן המוביל בקבוצתו וכסקורר הראשי בעת הצורך, ומוכן לפנות הבמה לשחקנים ביום טוב יותר ממנו בעת הצורך. אותו שחקן נמצא בתיאום מושלם עם שאר חברי קבוצתו, מה שיוצר משחק מדהים. בעבר שחקנים כאלו היו רבים יותר, והדוגמה הבולטת היא מג'יק ג'ונסון הגדול. כיום יש שחקנים מעטים מסוג זה, כאשר הבולט שבהם הנו טוני פארקר. יש גם נגני גיטרה כאלו, נדירים ומוכשרים. הבולט שבהם הנו אריק קלפטון, שהיה חבר להקה מן המניין בפרוייקטים כמו קרים ויארדבירדז, והמוביל הבלתי מעורער בלהקות כמו דריק והדומינוס או הרכב הסולו שלו.
הסוג השלישי הוא ואריאציה אחרת של הסוג השני, פוינט גארד שמתואם היטב עם שאר חברי קבוצתו ובעיקר עם אחד השחקנים, דבר היוצר קבוצה מצליחה ביותר, למשל יוטה של סוף שנות ה-90, בהנהגת ג'ון סטוקטון המבריק וקארל מלון, וכיום הקליפרס של כריס פול ובלייק גריפין, או סטפן קארי וקליי תומפסון בווריורס. דבר זה דומה ביותר לגיטריסטים שמשתפים פעולה בצורה מצויינת עם הזמר בלהקתם-דיוויד גילמור ורוג'ר ווטרס בפינק פלויד, קית' ריצ'רדס ומיק ג'אגר ברולינג סטונס, או ג'ימי פייג' ורוברט פלאנט בלד זפלין.
בושי
24 אוג 2014 16:40:41אייברסון בכלל לא פוינט גארד סבאלה רועי ! היה שוטינג מטורף זה כן
Berch
24 אוג 2014 16:46:05השוואה מעניינת
למרות שאם כבר אז השוטינג גארד צריך להיות Lead Guitar
הפוינט גארד צריל להיות הזמר… מנהיג הכנופיה
איל
24 אוג 2014 17:28:00בריאן מאיי=סקוטי פיפן.
אתן לכם לעשות את האנלוגיה לבד.
שאולי
24 אוג 2014 18:02:12בואנה איל האנלוגיה הזאת הקפיצה לי את הפיוז!
אני ממש לא מסכים!
אני חושב שהיחס בריאן מאיי/פרדי מרקורי הוא הרבה יותר שוויוני מאשר מייקל/פיפן..
למאיי יש השפעה עצומה על הסאונד הייחודי של קווין והוא גם המציא ז'אנר שלם של סולואים והשפיע על התפתחות הרוק
איל
24 אוג 2014 18:24:43כמו כל אנלוגיה, גם שלי לא מושלמת.
אין ספק שהשילוב בין שני הענקים עשה את קווין, אבל לטעמי הלהקה הייתה מצליחה באופן זה או אחר גם עם גיטריסט ממוצע, אבל עם סולן ממוצע הייתה הופכת ליותר "סינגולדה וחברים" (סלח לי על ההשוואה) מלהקה אגדית.
מאוד נוח לי להיכנס לראש של חובב המוזיקה הממוצע, כי אני חובב מוזיקה ממוצע.
יפת
24 אוג 2014 20:48:54בריאן מיי היה תותח על, אבל כמו ג'ורדן, מרקורי היה דרגה אחת מעל כולם.
דובי
24 אוג 2014 18:15:17רועי וואו.. זה חתיכת הארדקור מוזיקה לעומק.
חכה שמוריה יגיע ויקשקש על גיטרות לא מכוונות.
אני צריך לקרוא עוד פעם פעמיים כדי להבין את ההשוואות.
אז יש גיטריסט/סולן/מנהיג להקה וחלק מהדוגמאות הם שילוב של שניים שלושה?
רועי ויינברג
24 אוג 2014 18:58:58כן, בערך
מנחם לס
24 אוג 2014 18:38:29כל הכבוד רועי על הרעיון. הבעייה שלי היא שמוסיקה אני אוהב, אבל לא יודע מאומה על אנשים שלא קוראים להם בטהובן, ביטלס, או אלוויס.
מנחם לס
24 אוג 2014 18:40:07אגב, בגרינוויל מאמינים שכמו ג'יזוס – אלביס עוד לא אמר את המילה האחרונה.
גיא
24 אוג 2014 18:50:28עבורי ההקבלה הכי מתאימה שמצאתי למג'יק ג'ונסון הוא ג'ון לנון –
חלק מהותי מהרכב שבקלות מתחרה על הגדול בכל הזמנים.
קריירה יחסית קצרה אבל מבריקה.
היכולת לגרום לחברי קבוצתך להראות טוב יותר.
מבצע ויוצר מבריק.
(ההקבלה מתאימה גם כי קארים מתאים פיקס למשבצת של פול)
http://www.youtube.com/watch?v=jBDF04fQKtQ
מולי
24 אוג 2014 18:54:36Roi, Shine(/s/ed) on you crazy diamond
גיא
24 אוג 2014 19:02:53אי אפשר להשוות את סטוקטון לדמות מוזיקלית בנפרד ממאלון. סטוקטון ומאלון הם צמד שהשלימו אחד את השני בצורה הרמונית מופלאה, ממש ההגדרה לסימביוזה. יש רק צמד אחד שעולה על הדעת:
סיימון וגארפונקל
http://www.youtube.com/watch?v=sqGP6p0mNc8
איל
24 אוג 2014 21:49:10הרשה לי לחלוק עליך, ולהפנות אותך לצמד הזמרים הגדול ביותר על אדמת הקודש – שלום חנוך ואריק איינשטיין ז"ל.
שלום חנוך, כמו ג'ון סטוקטון – היוצר המוכשר מבין השניים. הוא ניגן על גיטרה בנוסף לשירה, הלחין את רוב השירים וגם כתב לא מעט, עם זאת את תפקיד השירה המרכזי (=קליעת הנקודות) לקח אריק איינשטיין, והוא גם המוערך (והגבוה) מבין השניים (ע"ע קארל מאלון).
https://www.youtube.com/watch?v=PIkk1eGFplc
גיא
25 אוג 2014 00:18:59אצלי אריק איינשטיין הוא ג'ורדון עם הצניעות (ואורך הקריירה) של קארים.
איל
25 אוג 2014 00:21:38אריק איינשטיין=קארים
בינגו!
גיא
24 אוג 2014 19:07:49כמובן ששכחתי לכתוב – רועי, כל הכבוד על הפוסט, על הרהיטות, על הידע!
אלן אייברסון/ג'ימי הנדריקס – פיקס!
אריק
24 אוג 2014 19:30:40איזה פוסט ענק, סחתיין.
נזכרתי שלא מזמן מישהו הגיב על רועי שהוא כותב בצורה משעממת וחסרת מעוף… יאללה שילך לחפש אתר אחר בכזאת רמה.
אשך טמיר המקורי
24 אוג 2014 21:09:38אני מניח ש-PF זה תופים
אשך טמיר המקורי
24 אוג 2014 21:12:48לדעתי –
זמר – PG
גיטרה – SG
קלידים – SF
תופים – PF
בס – C
שאולי
24 אוג 2014 21:39:47אשך בתמונה:
http://cloud.lomography.com/576/461/a9/f291224a90bf0d772b9a9f9a25026bf556e609.jpg
ניתן לראות בבירור שהתופים הם ב5 והבס הוא סוג של סטרצ' 4
אשך טמיר המקורי
24 אוג 2014 21:41:54צודק!
שאולי
24 אוג 2014 21:41:43בעצם בכלל כשאני חושב על זה הסידור של להקות על הבמה דומה לסידור של קבוצות על המגרש
עגל
24 אוג 2014 21:42:31רועי אחלה טור. מה תאמר על תזמורת א-קפלה (ללא כלי נגינה) ?
אשך טמיר המקורי
24 אוג 2014 21:47:49פילדלפיה 76'
איל
24 אוג 2014 21:53:25יוסטון 98'
גל אל-איי
24 אוג 2014 23:17:56רועי מתוק
אהבתי את ההשוואה להרמוניה במוזיקה.
אני הולך הערב ל"גריק תיאטר", אמפיתאטרון פתוח בגבעות הוליווד, לקונצרט של YES
הם ינגנו את שני האלבומים הכי מפורסמים שלהם. "קלוז טו דה אדג'" ו"פרג'ייל" בשלמותם, וגם יביאו חומר חדש.
אווירה מושלמת, לא צריך להביא משהו לעשן – אפשר רק לנשום את האוויר סביב – ומקווה שהגאריטרים בראשות ג'ון אנדרסון יעמדו בציפיות לביצועי תקליטים שיצאו ב-1972 – שנה שבטח גם הוריך בכלל לא חלמו שיהיה להם ילד גאון ובן 14 נצחי שכמותך…
למסור ד"ש?
captain beefheart
25 אוג 2014 08:36:02seasons will pass you by 🙂
דורון 4
25 אוג 2014 02:20:57רועי טור פצצה
מומחה למוזיקה וספץ בכדורסל
תענוג גדול לקריאה ולשמיעה
שירים פיצוץ,
המגיבים מקבלים השראה מכתיבתך ומוסיפים הנאה.
הולך לחרוש את הטור.
שמח שזה רק חלק א'
כן ירבו.
תודה ענקית גם בשם הקוראים שלא מספיקים להגיב
רועי ויינברג
25 אוג 2014 15:00:08תודה רבה לכולם