1.אולי כדורסל הוא 'משחק של השחורים', אבל הלבנים נותנים להם משחק על הכסף
חמישיית השחורים של כל הזמנים: מג'יק (סטפן קרי), מייקל, לברון (קובי), טים דנקן (קרל מלון), קארים עבדול ג'אבאר. חמישיית הלבנים של כל הזמנים: ג'ון סטוקטון (בוב קוזי), לוקה דונקיץ' (ג'רי ווסט), לארי בירד, קווין מקהייל (דירק נוביצקי), ניקולה ג'וקיץ'.
יהיה משחק על האש.
I still can't forgive Steph for what happened" – Skip Bayless on why he isn't ready to put Steph Curry in the top 10 players in NBA history
Story by Adel Ahmad
העובדה שסקיפ ביילס כבר אינו משדר ספורט לאומה לא מונעת ממנו 'TO SOUND OFF'. הוא לא שם קצוץ על מה שאומרים עליו, ובכל הזדמנות שישנו מקרופון ומצלמת טיווי, הוא יפתח את פיו.
הוא יביע דעתו על כל אחד: לברון ג'יימס, ג'ייסון טאטום, ג'ואל אמביד, וכן, גם סטפן קרי. הוא טוען היום שבדראפט של 2009 הוא היה בוחר בסטפן קרי ראשון, ולא שביעי כשלפניו נבחרים האשים טאביט וג'והני פלין, רק להסביר לכולם שהוא אינו 'HATER' של סטפן. אבל מאז, קלעי השלשות הגדול מכולם היה לרוב ברשימה השחורה של ביילס
Skip stays firm on Curry's all-time rank
סטפן קרי תמיד נמצא מחוץ לרשימת 10 הגדולים של סקיפ ביילס. הוא אף פעם לא קנה – ולא קונה עד היום את "CURRY HYPE". באפיזודה האחרונה ב-פודקסט הוא נשאל ע"י אחד האוהדים אם שני המשחקים האחרונים באולימפיאדה לא שינו את דעתו.
הוא ענה:
"Top 10? I think not," Bayless said after recollecting Steph's 2016 NBA Finals performance. "[In] 2017, KD [Kevin Durant] was the MVP of the finals. [In] 2018, KD [was] once again [the] MVP of the finals. [In] 2019, KD was mostly hurt, and then Klay [Thompson] got hurt; it was all about Steph.
"Remember what happened in [the] closeout Game [6] at Oracle [Arena]? Steph had a wide-open look to win the game to force a Game 7 back in Toronto — and he missed it."
Whenever revisiting this topic, Skip cringes before recounting the many ways — he believes — Steph came up short in postseason games. His biggest gripe against ranking the guard in the top 10 all-time stems from Golden State surrendering a 3-1 lead to the Cleveland Cavaliers in 2016, giving LeBron his third NBA championship — and getting him that much closer to Michael Jordan.
"אילו סטף היה מונע מלברון טבעת שלישית הייתי מכניס אותו לרשימת ה-10 שלי. אבל הוא נכשל ב-2016 בלמנוע מלברון טבעת שלישית ובזאת קירבו למייקל ג'ורדן מבחינת 6 טבעות".
לדעתי תרוץ מהתחת.
3. סטפן קרי קבר 22 שלשות בפאריז. הנה כל אחת מהן!
Steph Curry hit 22 three-pointers at Paris 2024. Here is EVERY. SINGLE. ONE. OF. THEM! 🔥🏀#Paris2024 @Paris2024 @TeamUSA @USABasketball @StephenCurry30 pic.twitter.com/swE8Sa2ZC9
— The Olympic Games (@Olympics) August 22, 2024
4. ברוני ג'יימס מפתיע את עולם הכדורסל עם ה-WORKOUT שלו עם דריוס גרלנד
כמובן שהחלק המרתק ביותר של ה-OFF SEASON הוא ה-FREE AGENTS, אבל מה שמעניין אחרי זה הם הסרטונים של ה-WORKOUTS של השחקנים השונים העושים זאת גם כדי לשפר את רמתם, וגם כדי למשוך תשומת לב.
אחד הפופולריים ביותר הפך ה-WORKOUT 'אחד-על-אחד' של ברוני ג'יימס עם דריוס גרלנד שהתפרסם אתמול:
Bronny James working on his 1-on-1 game 🔥🧪
— ClutchPoints (@ClutchPoints) August 28, 2024
(via @ChrisJHoops / IG) pic.twitter.com/tFCtzXlhZj
5. שון קמפ: "אין מה להשוות את לברון למייקל. הם היו שחקנים שונים לחלוטין"
. Mandatory Credit: Ron Chenoy-USA TODAY Sports© Ron Chenoy, Ron Chenoy-USA TODAY Sports
שון קמפ מסכים עם רוב מומחי הכדורסל שכשמדובר על THE GREATEST OF ALL TIME – GOAT – השיחה מצטמצמת לשניים – מייקל ג'ורדן ולברון ג'יימס, כשהרוב – משהו כמו 8 ל-1 נותנים את הבחירה למייקל ג'ורדן.
שון קמפ מזכיר לנו שלמעשה ההשוואה היא בין שני שחקנים שונים: בזמן שמייקל הוא הקלעי היעיל מכולם (הוא זכה ב-10 SCORING TITLES ויש לו את ממוצע הקליעות הגבוה מכולם גם בעונה הרגילה וגם בפלייאוף), והמושלם מכולם, לברון הוא שחקן מסוג אחר לחלוטין, ולמעשה ישנו יותר הגיון לנסות להשוות את מג'יק ג'ונסון למייקל, וגם בהשוואה הזאת מייקל בראש בגלל יכולת הקליעה שלו שאין שני לה. מצד שני לברון גדול יותר וחזק יותר ממייקל, וכמובן אין לו אח ורע בלונג'ביטי:
הוא אומר:
"I think LeBron is right up there," said Kemp. "I don’t think he’s the best and I don’t think he has to be the best. And I don’t think LeBron James should be compared with Michael Jordan either. I think LeBron should be compared with Magic Johnson. Whoever started that [expletive] up got it totally wrong. LeBron is not no Michael Jordan, Kobe [Bryant] is more Michael Jordan.
"It's like they wanted to make a story for the news or something I guess so they just throw a name out there. But I don’t see how you can really compare those two. He’s such a bigger, stronger person than Michael Jordan was, and a more forceful person."
Johnson is someone James has also been compared to over the years because of James' court vision, passing ability and open-court skills. However, there was an element of flow and overall beauty, not to mention a killer instinct, in Johnson's game that isn't quite there for James.
אבל קמפ מוסיף שלהצליח כפי שלברון מצליח בשנים האחרונות, לא היה עובד ככה בשנות ה-90 עם ההגנה הרצחנית, וכל ה-BIG BODIES של אז:
"With LeBron, I don’t think he could have done that back when we played with all those big bodies. I'm not saying he would've been a very good player, but I think his game would have had to change. He would have planned to play more like he did in his younger years.”
'כל הריצות האלה של לברון כשכולם מפנים לו את הדרך מתוך פחד לא היו עובדות בתקופה שלי: הוא היה פוגש אנשים גדולים כמוהו ויותר גדולים שלא היו מפנים לו את הדרך מרוב פחד. זה היה כמו טנק הפוגש טנק'
6. קטע מההסטוריה (1): The only players to secure multiple All-Star berths while scoring less than 10 ppg
לעשות את האול סטאר הוא חלום של כל שחקן NBA, אבל כמעט תמיד אתה חייב שתהיה לך את הסטטיסטיקה להיבחר.
מה תגידו אם אגלה לכם ארבעה שחקנים שעשו את האול-סטאר עם פחות מ-10 נק' למשחק? דיק מגוואייר, בן וולאס, דניס רודמן, וסלאטר מרטין?
Most All-Star selections when averaging fewer than 10 PPG:
— Extra Muse (@extra_muse) August 28, 2024
7 — Dick McGuire (1951, 52, 54-56, 58, 59)
4 — Ben Wallace (2003-06)
2 — Dennis Rodman (1990, 92)
2 — Slater Martin (1954, 59)
The only players to do it multiple times. pic.twitter.com/BL8f9ZUz00
מגוואייר היה 7 פעמים אול-סטאר למרות שאף פעם לא היה לו ממוצע של 10 נק'. הגדולה שלו הייתה במסירה של ה-ROCK. הוא הוביל בזמנו את הליגה באסיסטים עונה אחרי עונה. אותו דבר מרטין – 7 פעמים אול-סטאר, והיה לו למי למסור – ג'ורג' מיקאן! וולאס ורודמן עשו את האול סטארס בגין הריבאונדים וההגנה שלהם.
.
7. קטע מההסטוריה (2): פט יואינג: "עם מייקל ג'ורדן שמקבל את כל השריקות, כיצד יכולתי לזכות באליפות?"
mj-ewing© Provided by BasketballNetwork.net קרדיט:
לפטריק יואינג אין כל חרטות על ששיחק בניו יורק את כל הקריירה שלו. אני הייתי איתו בניו יורק משך כל הקריירה שלו, ולבי נשבר כשהוא אומר:
"… I was very happy that I wound up in New York. The only regret I have about being in New York is the fact that we never won a championship. But other than that, it was a great experience for me," Ewing told SLAM's Russ Bengtson. "With Michael Jordan gettin' all the damn calls, what did you expect?"
Ewing vs. Jordan
הייתי במדיסון סקוור גארדן ברוב 35 המשחקים שיואינג שיחק במדיסון סקוור גארדן נגד מייקל. יואינג קלע במשחקים נגד ג'ורדן 22.1 נק' עם 10.6 ריב', ו-2.4 חסימות. מתוך 73 המשחקים שהם שיחקו ביניהם מייקל ניצח ב-43 ויואינג ב-30. במשחקי הפלייאוף מייקל והבולס ניצחו ב-19 מתוך 27.
"איך יכולתי לנצח?" שואל יואינג בחיוך שחצי ממנו הוא ככה סתם וחצי ממנו די רציני, "כשמייקל מקבל את כל השריקות?
השניים נשארו ידידים משך כל השנים.
פטריק סבל ממייקל עוד מהימים במכללה:
Mike's dominance against Ewing goes back far beyond their professional days. In the 1982 NCAA championship game, Jordan knocked down the game-winning jumper for the UNC Tar Heels, propelling them against Ewing's Georgetown Hoyas.
Happy Birthday to the man who hit the game-winner for @UNC_Basketball in the 1982 National Championship… Michael Jordan! 🐐 pic.twitter.com/WcAI5UR0X7
— NCAA March Madness (@MarchMadnessMBB) February 17, 2019
תות שדה של מעורב
שון קמפ עלה במדויק על הנקודה, לברון מול ההגנות של לפני 20 30 שנה היה נכנס בקירות בטון שהיו מוציאים לו את החשק לחיות (דש מהאדמירל, שאקיל, מוטומבו, יואינג, האקים, ברקלי, מלון וכל השאר). היום כולם זזים הצידה לא מפחד אלא לקבל שריקה על ליטוף או נשיפה קלה בצווארו
אמת הוא שחקן שהכי לא היה מצליח בשנים האלו
לברון שיחק מול כמה מההגנות המרשימות.
הסלטיקס של פירס, גראנט, ורונדו לדוגמה.
זו הייתה הגנת עילית בכל קנה מידה,
רק להזכיר מה הם עשו ללייקרס בפיינלס.
פיסטונס 07, זו דוגמה נוספת.
ספרס 13 ו-14.
גולדן 15 ו-16.
אתה מפספס את הנקודה המרכזית שאז היה מותר להגנה יותר קונטקט.
וגם- לקבוצות שהזכרת לא הייתה מסה רצינית, הגנה מעולה כן, אבל לא מבוססת בשר.
ג'ורדן ואחריו קובי לא ספגו יותר קונטקט מלברון. תתבונן שוב בפיינלס של 93 או ,
תבדוק מי מהם תקף את הסל, כמה זרק מהצבע, כמה שריקות קיבל.
הספרס של 13 14 הייתה קבוצה מדהימה. הגנת עילית? לא בטוח…
ספרס 2013: ההגנה מס' 3 בליגה (אחרי הפייסרס והגריזליס)
ספרס 2014: ההגנה מס' 4 בליגה.
אתה ראית אותם בפלייאופים הנ״ל? ראית את ההגנה של בוריס דיאו? ראית אותם בסדרות נגד דאלאס? אוקלהומה? פורטלנד למען השם? הגנה טובה לא היתה שם (ואני לא מדבר על מיאמי).
קבוצה מהנה לצפייה – מאוד. הגנה גדולה בפלייאוף – לא ממש.
צודק
מעורב נהדר
חמישיית השחורים שלי: מג'יק,מייקל,לברון,ראסל,קארים.
חמישיית הלבנים שלי: ווסט,האבליצ'ק,בירד,וולטון,יוקיץ'
סקיפ ביילס בטיעון מטומטם שמוכיח כמה הוא שונא את לברון. לא יודע איך הללל לא קיבלו אותו עד היום לאגודה. ממש מחדל.
ברוני ג'יימס מרשים בדיוק כמו האימונים של בן סימונס כל פתיחת עונה.
יואינג היה עוד קורבן לשליטה של מייקל והבולס האימתניים. היו צריכים להתקבץ כמה כוכבים בשיאם כדי להפר את ההגמוניה, אבל אז זה לא היה באופנה.
מעניין, מה עם החומים והוורודים…
לברוני יש חבורה של יחצ"צנים שמיחצצנים אוצו
מוזר שבכל חמישיה יש לך 2 סנטרים.
אתה חובב סנטרים כפולים?
וולטון ויוקיץ ביחד?
ראסל?
מוזר
Not that there's anything wrong with that
ראסל מספיק נייד ואתלטי לשחק 4. בחמישייה כזו מוכשרת הוא יהיה העוגן ההגנתי שלה ומוסיף יכולת מסירה טובה לעמדה.
וולטון צורף כדי לחפות על יוקיץ' בהגנה ובדומה לראסל, הוא בעל יכולת מסירה טובה. יוקיץ' ווולטון הם שני סנטרים סופר חכמים שהם גם ריבאונדרים גדולים וישלימו אחד את השני
תודה על המעורב.
יואינג סתם מתבכיין. מייקל ניצח אותו עוד לפני שנהיה כוכב שמקבל את כל השריקות.
נכון שהיתה הגנה אחרת אז, אבל מייקל, דר' ג'יי, דרקסלר והרבה אחרים עדיין הגיעו לסל , אז סביר שגם לברון היה דוחף קצת את קיר הבטון ומגיע לסל בעיקר לאור העובדה שלא שיחקו אזורית.
למה להסתכל על סרטון תדמית של ברוני ? מי קונה את זה ?
כל הדיונים של לפני 20 30 40 שנה זה לא היה עובד או מה שהיה לפני 30 שנה לא היה עובד הם די טיפשיים.
אני מניח שתשעים אחוז מהסופרסטארס האלה היו עושים אדג'סמנט למשחק שלהם ופורחים בכל עידן.
האם מישהו חושב שאם מייקל ג'ורדן היה משחק בעידן השלשות הוא לא היה נועל את עצמו באולם וזורק 1000 שלשות כל יום?
או ששאק היה מתאמן יותר על מיד ריינג' והגנה , יואינג היה בהחלט מתאמן ונהיה קלעי שלשות טוב מאד.
כמעט כל סופרסטאר ברמות האלה היה עושה את השינוי הדרוש וומתאקלם למשחק שהוא צריך לשחק
אני מסכים איתך אבל זה להתעסק במה היה קורה אם ולא מה קרה/ קורה בפועל. נכון שככה קשה להשוות בין עידנים אבל עדיין יש דרכים כמו דומיננטיות, תארים ויכולת הכדורסל הכללית בתקופת השחקן. לצורך העניין ביל ראסל מוביל בדומיננטיות ותארים אבל מפגר בתחרותיות ורמה כללית שהייתה בליגה לכן הוא אחד הגדולים ולא הכי גדול. אחת הסיבות שלדעתי מייקל הכי גדול (בנוסף לתארים יכולת כדורסל וכו') ואנשים די מתעלמים ממנה היא שמייקל מנע אליפויות משחקנים שהיו שווים לפחות אחת- מלון יואינג בארקלי…
ראית עם מי בארקלי שיחק? שמו את מארלי שדה שוט קולע עליו לשמור על ג׳ורדן ( שסיים עם 41 נקודות את הסדרה)
מלון שיחק ביוטה ליד נגרים וסטוקטסון שגם היה מוגבל התקפית (התחרות בשנות ה90) הייתה בדיחה. מייקל הגדול מכולם בגלל השגים ויכולת לאותה תקופה לא בגלל התחרות, האליפויות של מייקל באו אחרי הפריים שלו (שהיה ב87-88)
ב 88 הוא היה בן 25
באליפות הראשונה הוא היה בן 28
אם זה היה בשנים של היום האקים ודרקסלר היו מצטרפים לבארקלי ב93' כדי להכריע את שיקגו ששלטה באין מפריע.
כל קבוצות הליגה ראו את שיקגו מכריעה קבוצות ולא עשתה כלום. צפו במייקל אוסף טבעות.
גולדן האדירה ב16' שהפסידה בגרגיר ללברון (בפעם היחידה), הוסיפה שחקן טופ 3 בליגה טופ 15 היסטורי.
מי שמו על לברון חחח קארוסו?
דוראנט וספלושה ב12, קוואי ב13, איגי וגרין ב16, קראודר ב20.
לא מצליח להבין איך אפשר לטעון כלפי שחקן שזכה ב 11 תארים (או משהו כזה) שהוא מוביל בדומיננטיות ותארים אבל מפגר בתחרותיות…
מי הייתה התחרות של מייקל? מול איזה קבוצות הוא התמודד בדיוק בדרך לאליפות?
הוא היה שחקן הרבה אבל הרבה יותר טוב עד תחילת שנות ה90 מאשר זה שזכה ב3 טריפיט, ההבדל זה הסגל לידו והתחרות שלא הייתה קיימת.
אמת. הכי טובה ששיחק מולה היה פיניקס ב92' שהיא שוות ערך לאוקלהומה 12 שהפסידה ללברון. ספרס 13,07,14 וגולדן 16,17,18 היו בספירה אחרת ממה שהיה נגדו.
לייקרס קצת אחרי השיא ובלי קארים, פורטלנד ויוטה הבינוניות ויוטה החביבה פעמיים זה בדיחה עצובה לעומת תקופות אחרות. בוא נגיד ש6 מ6 הוא לא היה משיג.
אפילו לראסל היה יותר תחרות עם ווסט וביילור (שחקני טופ 5), ווילט עם פילי החזקה (האל גריר וצ'ט ווקר), ופטיט וקליף הייגן עם ההוקס.
גם דאלאס נכון?
דאלאס לא שיחקה מולו 6 פעם. גולדן והספרס שיחקו נגדו ביחד 7 פעמים!!! שרק פעם אחת הוא היה שווה בשווה מולם (13'), ובשאר היה אנדרדוג מובהק (שחלק מזה נובע מפציעות לאב וארווינג וויד ב14' שהיה ממש אחרי השיא)
מה זה רלוונטי כמה פעמים הם שיחקו מולם? למי הייתה דרך קלה לאליפות? הדרך ללברון לגמר הייתה עם שטיח אדום (מסכים שגם למייקל)
נגד הספרס מלבד 07 הוא לא היה אנדרדוג, כנ"ל גם ב18
הדרך של לברון לגמר הייתה קלה רק בקדנציה השנייה בקליבלנד. אבל תמיד חיכתה לו המפלצת מגולדן סטייט.
ב17' הוא לא היה אנדרדוג? ב16' מול הקבוצה ההיסטורית? ב14' וויד שבק חיים (15.2 נק' ב43%) מול אחת הקבוצות הגדולות והחכמות בהיסטוריה, ב15' שיחק בלי לאב וארווינג.
למייקל לא חיכתה אף פעם מפלצת בגמר ותמיד היה לו את השחקן השלישי הכי טוב בסדרה (פיפן).
שים את פיפן ליד לברון בעשור הדלוח הזה והוא משיג לכל הפחות את אותה התוצרת.
מול מה התמודד לברון של מיאמי? גם מבחינה אישית וגם קבוצתית השנים האלו היו חילוף דורות בליגה. קובי, דאנקן, נוביציקי כבר לקראת דעיכה
פול גורג, דריק רוז, דוראנט היו צעירים מדי בשביל להתמודד מול מיאמי
זכה רוקי העונה שלא הגיע לו על פני כרמלו, למי הצטרף? למי שאיתו בדראפט
הדרך של לברון הייתה קלה ברגע שעבר למיאמי.
מה עם מיאמי של הבועה? ודאלאס 2011? הקבוצות של לברון לא היו אנדרדוג מוחלט כמו שאתה מציג את זה. אמרתי שאני מסכים לגבי ג'ורדן
שיקגו הקשוחה ב11' עם רוז ה mvp
ב12' סלטיקס היו משוכה קשה עם רונדו בשיאו ולפני הירידה הגדולה של הביג 3 (מלבד אלן), ולאחר מכן אוקלהומה שדוראנט הצעיר כבר הפך לשני הכי טוב בליגה (טופ 2 מ2010 בבחירות לmvp), עם ראס שהיה טופ 10-15 בליגה, הארדן השחקן השישי של העונה ואיבקה טופ 2 בבחירות לשחקן ההגנה באותה העונה.
ב 13' התמודד מול קבוצה סופר קשוחה וההגנתית של אינדיאנה ובגמר (אחד האיכותיים בהיסטוריה), מול הספרס החזקים והעמוקים (דני גרין השתגע בגמר הזה).
ב14 התמודדו מול גרסה טיפה פחות חזקה של אינדי אבל בגמר מול הגרסה המשודרגת והיותר מפחידה של ספרס 13' שבאו לנקום.
מול מיאמי ב2020 זה לא היה כוחות, אבל בגמר מערב לא היה טיול בפארק מול דנבר רגע לפני הפריצה הגדולה של יוקיץ'. מסכים שהאליפות האחרונה הייתה הכי פחות מרשימה, אבל היתר סופר מרשימות בסוג היריבות שלברון נתקל בהן.
בבקשה תפסיק להתנהג כאילו ללברון באמת הייתה תחרות, למיאמי היו תמיד את השחקנים היותר טובים. הזכרת את הריצה של 2013 עד הגמר נגד אינדי
הם פשוט טיילו. דוראנט ורוז היו צעירים מדי שתי קבוצות עם שיא קצר
לספרס לא היה אולסטאר אמיתי. המזרח היה בדיחה בכל קנדציה כלשהי של לברון בעיקר מיאמי
אתה מתעלם ממה שרשמתי: ב12' קיידי כבר טופ 2, ראס 10-15, הארדן השחקן השישי של העונה, איבקה שני בבחירות לשחקן ההגנה של השנה. רביעייה סופר איכותית.
ב 13' היו את אינדי הקשוחה והספרס הסופר איכותית. מה אתה רוצה מהסיבוב הראשון מפלצות. למייקל גם בגמר לא היה קבוצות עילית.
מזה משנה שהשיא היה קצר. מיאמי התמודדה איתו. ב11' שיקגו הייתה מדורגת ראשונה עם mvp מחשמל ושחקני הגנה נעלים בדמות נואה ודנג שגם היה טוב התקפית.
לספרס לא היה סופרסטאר מובהק, אבל היו לה כמה אגדות בדרג מתחת:
ב13 פארקר 6 לmvp, דאנקן 7. מאזן עונה 3 בטיבו.
ב14' פארקר ודאנקן טופ 12 בתוספת קוואי כשומר עילית. מאזן עונה סדירה הכי טוב.
בשתי העונות הללו היה להם סגל משלים סופר איכותי.
גם לבאד בויז לא היה סופרסטאר אמיתי אבל הייתה קבוצה עצומה.
מזרח בדיחה היה מעונת 15 עד 18., אבל תמיד חיכתה גולדן סטייט הגדולה.
לשנמך את הקבוצות שמיאמי פגשה במזרח זה לא נכון בעליל.
אני מדבר לריצה עד לגמר. אתה ממשיך להכניס קבוצות מהערב כי אתה יודע ששלברון לא הייתה תחרות באמת. חוץ מ2011 התמודד מול רוז פעם אחת בשיא, לפייסרס מלבד גורג' אין שחקן אחד שמתקרב לרביעי הכי טוב במיאמי
מיאמי היו סופר טים. לפחות טופ 3 מבחינת רוסטר של שחקנים אין שאלה
בסופו של דבר גם ג'ורדון ולברון טיילו בדרך לגמר האחד השיג פחות השני יותר
גמר מזרח 12 מול בוסטון:
השחקן השלישי ליד לברון וויד – מריו צ'אלמרס 12 נק' ו4.6 אס'. (בוש סחב פציעה, שיחק 3 משחקים).
רונדו 20.9 נק, 6.9 ריב' ו11.3 אס'. גארנט (טופ 5 בבחירה לשחקן ההגנה של העונה) עם 19.1 נק', 9.4 ריב', פירס 18 נק'.
בוסטון מדורגת רביעית בדיפנסיב רייטינג באותה עונה.
גמר מזרח 13 מול אינדי:
וויד (הכוכב שני) עם 15.4 נק', 5.1 ריב' ו4.3 אס'
היברט (שני במירוץ לשחקן ההגנה של השנה ב2014), עם 22.1 נק', 10.4 ריב' , pg (חמישיית הגנה שנייה ב13 וראשונה ב14), עם 19.4 נק', 6 ריב', 5.1 אס'
ווסט 16.6 נק', 8.9 ריב', היל 13נק' ו4 אס'.
למעשה אפשר להגיד ליש לאינדי (שגם מדורגת 6 ברייטנג הגנתי) את השחקן השני והשלישי הכי טובים בסדרה שווסט ווויד ממוקמים ביחד במקומות 4 ו5.
בגמר מזרח 2014 שוב מול אינדי:
מעבר ללברון וויד 19.8 נק', 4.3 ריב, 4.7 אס', בוש 16.2 נק', 6 ריב'. (השאר מתחת ל10 נקודות)
pg שכבר הפך לכוכב תרם 24 נק', 5.3 ריב' ו4 אס'. עוד ארבעה שחקנים מלבדו שנעים בין 16.8 ל10.8 נק' למשחק).
אינדיאנה מדורגת רביעית ברייטינג הגנתי.
כלומר מיאמי פגשה קבוצות עילית בהגנה, שרק בסדרה אחת השחקן השני באופן מובהק היה אצל לברון (וויד ב14').
הטיעון "לפייסרס מלבד גורג' אין שחקן אחד שמתקרב לרביעי הכי טוב במיאמי" מוכח כלא נכון בעליל.
לברון היה חולם לקבל את היריבות שמייקל קיבל בגמר.
משעשע לראות גרופי של לברון מעוות נתונים לטובתו.
"קבוצה סופר קשוחה והגנתית" (אינדיאנה 😁), "שיקגו הקשוחה של רוז ה-mvp". דוראנט טופ 2, איבאקה טופ 2. איזה שטויות.
ובאותה נשימה להגיד על הניינטיז שהיה עשור דלוח.
מביך האמת, אבל ברור לי שככה זה כשאתה מעריץ.
אתה מערבב בין הדברים. הדלוח כוונתו שהליגה לא הייתה בעלת קבוצות על כמו הספרס של 13', 07', ו14' או לחילופין שושלת גולדן הגדולה. היו קבוצות סבירות ולא הרבה מעבר. זו הכוונה.
לגבי הטענה שאתה משועשע שאינדי ושיקגו לא קבוצות עילית בהגנה:
שיקגו דורגה ראשונה ברייטינג הגנתי בעונת 11'. אינדי ב13' דורגה שישית וב14' רביעית.
תפסיק כבר עם הבדיה של ספרס 07. אלופה מאוד חלשה הסטורית (ואני אוהד ספרס), טחנה את קליבלנד (פיינליסטית חלשה היסטורית) בגמר.
ההגנה של הספרס ב13 14 הייתה סבירה, בטח שלא הסטורית. קבוצה חזקה כן. ועדיין 3 השחקנים הכי טובים בסדרה ב13 היו בצד שלו. ב14 המצב היה יותר מורכב, אבל האם אתה יכול לטעון שהשחקן השני הכי טוב בסדרה היה בספרס? אם כן, מי הוא?
בכל מקרה לברון שיחק עם נגרים ב2007 ולא היה לו סיכוי בכל מקרה ועצם העפלתו לגמר הייתה הישג כביר.
ספרס גם 13' וגם ב14' דורגה שלישית בהגנה וראשונה ברייטינג כללי.
ב13' מעבר ללברון, וויד עם 19.6 נק', 4 ריב' ו4.6 אס', בוש עם 11.9 נק' ו8.9 ריב'. לספרס היה את דאנקן עם 18.9 נק' ו12.4 ריב' ועוד 3 שחקנים עם לפחות 14 נק' למשחק. דאנקן לא נחות מוויד והאימרה "ועדיין 3 השחקנים הכי טובים בסדרה ב13 היו בצד שלו". פשוט לא נכונה.
ב14' לספרס היה את השחקן השני,שלישי ורביעי הכי טובים בסדרה שוויד שבק חיים (15.2 נק' ב43%). פארקר עם 18 נק' ו4.6 אס', קוואי (עם הגנה גדולה), 17.8 נק' ו6.4 ריב', דאנקן 15.4 נק' ו10 ריב'.
איך אתה משווה בכלל את פיניקס 93 לאוקלהומה 2012?
אוקלהומה הייתה קבוצה מוכשרת בהרבה מפיניקס, שהייתה תלוייה כמעט לחלוטין על בארקלי, הסנאס של אותה תקופה הייתה קבוצה הגנה חלשה, בלי הגנת צבע/ פרימטר ובלי עומק משמעותי, מייקל ג׳ורדן קיבל את המאצאף הנוח בהיסטוריה וקבר את הסאנס.
בארקלי בשיאו וקווין ג'ונסון היו צמד מעולה, ולכל הפחות פיניקס הייתה היריבה הרצינית היחידה של הבולס. בכל מקרה אתה רק מחזק את מה שאני אומר. העשור הזה היה הכי חלש בפער בהיסטוריה מבחינת יריבות ומייקל ניצל את זה עד תום.
כל כך הרבה שטויות רשומות כאן על שנות ה-90.
עצוב חוסר הידע והזלזול הזה.
אני חושב שהראיתי פעם שבשנות ה-90 היו הכי הרבה עונות של קבוצות עם 60+ נצחונות (שזה במובהק מעיד על קבוצה שהיא קונטנדרית, אולי חוץ מאטלנטה של שלפני עשור). מי שהיה עד למאבקים שם יודע שזה היה עשור סופר תחרותי.
לא הייתה מלבד שיקגו קבוצה נוספת שבלטה באופן קבוע. כל אחת הגיחה לעונה שתיים טובות וקיבלה בראש מהבולס.
היו שם יותר סופרסטארים מהיום, אבל כל אחד היה בקבוצה שלו בנפרד ולא איתגרו את שיקגו כמעט.
שיוסטון הביאה את בארקלי זה כבר היה אחרי השיא.
אני רוצה לקוות שאתה רושם את זה כי לא היית או לא ראית את התקופה.
גם לא ראיתי בזמן אמת את שנות ה60 וה80, זה לא אומר שאני לא מעריך אותם, ולא יודע עליהם.
שנות ה90 הורכבו משחקני על ולא מקבוצות על חוץ מהבולס.
ראית נ.ב.א בשנות ה-90'?
בן כמה היית אז?
נולדתי ב92'. זה לא אומר שאני לא מכיר את מה שהיה בעבר.
דווקא להיפך, בגלל שלא ראיתי שידורים בזמן הזה אני חוקר עוד יותר את השנים הללו ואת המאפיינים שלה.
הטענה שמי שנולד לפני ולא ראה משחקים בזמן אמת לא רלוונטית, בדיוק כמו הטענה שמי שלא היה שחקן לא יכול להיות מאמן טוב.
לפי מה שאתה כותב על העשור אין לך מושג. מצטער.
תקרא ותראה קצת את הפיסטונס, ניקס, פייסרס, שארלוט של מורנינג וג'ונסון, מיאמי היט. וזה רק במזרח, תתחיל משם.
עוד עשרים שנה מישהו כמוך יבוא ויכתוב – חחח בוסטון האלה שלקחו אליפות בשנת 2024 איזה קבוצות פח היו. סיבוב ראשון מול נגרים ממיאמי בלי באטלר אפילו, סיבוב שני מול אינדיאנה – מי שיחק שם בכלל? וגמר מזרח מול קבוצה מוגבלת ופצועה כמו הניקס האלה.
פגשו בגמר את דאלאס, שמי יש להם? קיירי שלא היה מסוגל לקלוע ודונציץ שכבר שפך מנוע בסוף גמר המערב. מי עוד בכלל שיחק בדאלאס האלה? איזה ליגה מעפנה היתה אז.
איזה פיסטונס. הם גמרו את הסוס בתחילת העשור. כל השאר היו קבוצות קשוחות אבל ממש לא קבוצות על. רגי' מילר אף פעם לא היה טופ 10 בליגה.
אתה משווה את אינדיאנה,ניקס,מיאמי של אז לקרי ודוראנט, קליי ודריימונד יחדיו. זה ספירה אחרת.
איפה מורינינג,מילר על דפי ההיסטוריה. מקום 40 היסטורית? לברון שיחק מול 2 שחקני טופ 15 היסטורית ומול השושלות של הספרס שהיא אחת האיכותיות שהיו.
הדרך של בוסטון הנוכחית הייתה אחת החלשות בהיסטוריה. לא צריך שיעברו 20 שנה. כל הכוכבים במזרח נפצעו ובגמר קיבלו קבוצה שהסגל מסביב ללוקה משמעותית נחות מהסגל מסביב לטייטום.
אתה אולי חוקר עוד יותר את השנים הללו אבל אתה חוקר גרוע…כל מה שאתה מביא זה מספרים של נקודות וכד', אין התייחסות להגנה, משחק קבוצתי ועוד מאפיינים שאם היית רואה את המשחקים באמת היית מבין כמה אתה טועה ומטעה. אולי זה נכון בליגת "אין הגנה" של השנים האחרונות אבל ממש לא נכון לגבי שנות השמונים והתשעים, לדוגמה: שחקן כמו דניס רודמן שבסטטיסטיקה היבשה, למעט ריבאונדים, היה יוצא שחקן יורוליג, היה נכס אדיר לכל קבוצת נבא.
הבאתי רייטינג הגנתי שמוכיח שמיאמי פגשה קבוצות עילית בהגנה.
אולי תשווה ותגיד שהיריבות של מייקל שוות ערך לשושלת גולדן או הספרס.
אף אחת לא ברמה שלהן כלל.
לאיזה רייטינג הגנתי אתה מתייחס? בהשוואה למי? ראית פעם קבוצות קשוחות ומעולות בהגנה כמו הפיסטונס של סוף שנות ה-80 ותחילת ה-90? הניקס של שנות התשעים? אפילו סיאטל של פייטון וקמפ? גם ליוטה הייתה הגנת ברזל,
ראית את האינטנסיביות ההגנתית בשנים האלה?
אתה אולי מומחה במספרים יבשים אבל זה ממש לא מספיק ומעוות את תמונת המציאות.
היו קבוצות קשוחות בשנים הללו, אבל סלטיקס 12', שיקגו 11' גם היו סופר קשוחות.
הוא לא מבין את זה.
מבחינתו סטף קרי קולע מטר מקו השלוש זה פסגת הכדורסל..
יאללה מיציתי. כנראה שתמיד יהיה את זה שמזלזל במה שהיה לעומת התקופה שהאליל שלו שיחק, ושום דבר לא ישנה – קבוצות פח כמו שיקאגו של רוז עם נואה ובוזר ייחשבו אצלו לקבוצות על 😂
ואינדיאנה כמובן של רוי היברט האגדי 😂😂
מקום שני בבחירה לשחקן הגנה של העונה ב14', אבל תמשיך להתעלם מהעובדות
מי אמר שהם קבוצת על. למה אתה מעוות?
ספרס 13 ו14 ושושלת גולדן הייתה ברמה אחרת ממה שמייקל פגש בשנות ה90
חוץ מהלפריח ססמאות לאוויר, אתה לא מביא נימוק אמיתי.
התכוונתי לביל ראסל בהקשר ש air Canada דיבר עליו
יכול להיות שגרלנד רוצה ללייקרס?
תודה רבה מנחם אחלה מעורב.
גארלנד אם אני זוכר, חתום בקלאץ', וכמו כל אחד שחתום שם הוא "מועמד" ללייקרס
בנוסף, לא חסרים שמועות על כך שהוא לא מבסוט מהציוות שלו עם מיטשל
גם לקליבלנד עדיף להחליף את גארלנד תמורת SF. אבל לליקרס אין אחד כזה טוב. אז הם החליפו מאמן
חסר לי גינובילי אחד בלבנים
השחקן השישי
לגמרי, הוא יעלה מהספסל, יביא ניצחון ללבנים, ויגזלו ממנו את האם-וי-פי
אם לברון היה משחק בשנות ה-90, נאום הטבעות שלו ממיאמי היה הופך למציאות. לא רק שהרמה וכמות הכוכבים בליגה עלתה פלאים (יותר כישרון שנכנס לליגה), אלא שגם רמת היריבות בשנות ה-90 הייתה נחותה יחסית לעשור שלפניה, עם ירידתן של האימפריות של שנות ה-80. שחקני ה-90 חיים בנוסטלגיה שלא מחוברת למציאות של הכדורסל האמיתי, אין קבוצה בשנות ה90 שיכלה להתמודד עם הכדורסל היום.
חסר לי קלעי כמו קליי תומפסון בחמישיית הלבנים, וגם את דראז’ן פטרוביץ’, שהיה למעשה הסטף קרי של לפני 35 שנה (לצערנו לא זכינו לראות יותר ממנו בליגה) . חמישייה עם יוקיץ’, ודונצ’יץ’ היא החמישייה החכמה ביותר שנוצרה אי פעם , לגבי ג’ון סטוקטון, אני הייתי משאיר אותו על הספסל; הייתי מעדיף את סטיב נאש בפריים לפניו (לסטוקטסון יש קריירה מפוארת יותר והוא מדורג מעל נאש בכל דירוג היסטורי בעיניי.
.
אין כבר כוח לשמוע על בנו של לברון. זה מזכיר את הסיפורים על בן סימונס והקליעה בקיץ – הילד כרגע לא נראה כמו שחקן NBA אמיתי.
אין שחקן בשנות ה90 שיכל להתמודד עם הפיזיות של לברון, ושלא תחשבו להגיד פיפן. ללברון יש יתרון של 40-50 פאונד על פיפן ולברון גם אקפלוסיבי בהרבה הוא היה מכניס את פיפן לסל, לברון היה מפרק בשנייה את הדאבל טים האיטי שהיה באותה תקופה.
הכדורסל כמו כל תחום עשה קפיצה משמעותית
נו באמת, להשוות את החוזק של לברון לחוזק של פיפן, שיחקו בתפקידים שונים עם נתונים פיזיים שונים, דניס רודמן היה מקצר ללברון את הקריירה, האקים, שאק הצעיר, יואינג, שון קמפ, צארלס אוקלי ועוד רבים היו מורידים את לברון למציאות הקשה של שנות השמונים והתשעים
כנראה לא צפית במשחק זה בסדר.
יה מנחם
אתה בכלל רואה את ה US OPEN?
חשבתי שאתה וגייל אוהבים טניס!
אלקרז כרגע בצרות…
B. van de Zandschulp
לקח מערכה ראשונה מאלקרז ומוביל כרגע גם בשניה…
אני מסתכל על טניס כל היום
אז ילה, תכניס משהו קצר, שורה או שתיים במעורב, עם מה שראית.
אני נהניתי מהניצחון האחרון של נולה. היה קשה לו בהתחלה עד שבר פלוגתה שלו נשבר.
הקטע הכי נולה במשחק היה במערכה הראשונה, משחקון 8 או 9 ודיוקוביץ עם חבטה מטמטמת העברה לצד שני. גם קינג קונג לא יכול הה לעצור את הכדור הזה שנגע בגבול הימני, מבחינתו, קרוב לאמצע ויצא ימינה ולמעלה. הוא כל כך התלהב מעצמו שהרים ידיים לקהל וביקש תשואות. זה היה הרגע של המשחק אבל שתי המערכות הראשונות היו קשות עד שיריבו נפצע. גם נולה לא היה 100% וקבל עיסוי בשרירי הבטן.
לא בטוח איך נגמר משחק שחור/לבן,
אני בהחלט חושב שצוות קו קדמי שכולל את בירד, מקהייל ויוקיץ' מסוגל להתמודד עם כל הרכב ששמים מולו.
לא מספיק כתבנו לאורך השנים על קווין מקהייל,
בעיקר בגלל שמדובר על שחקן "אפור" שלא רדף אחרי סטטיסטיקה אישית.
אבל –
מדובר על אחד מטובי ה-PF שעלו לשחק על הפרקט.
מקהייל היה החבילה השלמה. הגנה, התקפה, וקשיחות אינסופית.
אפשר לספור על כף היד את כמות הפורוורדים שידעו לסיים מהפוסט כמו מקהייל, אם זה במגוון תנועות שאפילו אקים החלום מתקנא בהן,
אם זה באחוזים שהם לא פחות ממפילי לסת (בהתחשב שהוא עשה זאת מול הגנות פנים שכללו שחקנים כמו אלאג'ואן בתקופה בה לא היה את הריווח שיש היום),
אם זה ביכולת לקבל החלטות מהר ולזהות בזמן שיא את החולשה של ההגנה שמולו.
אפשר גם לספור על כף יד את מספר הפורוורדים שידעו לתת הגנה קשוחה כמו שלו.
ואולי הכי חשוב?
חוסר האנוכיות.
הוא שיחק בקבוצה אדירה מלאת כישרון. לא הייתה לו בעיה לעלות מהספסל,
לא הייתה לו בעיה לשחק על השחקן החם למרות המשמעות שזה הקטין את הסטטיסטיקה האישית שלו.
לדמיין את מקהייל לצד 2 ממוחות הכדורסל הגדולים של כל הזמנים?
מחשבה מרנינה לבוקר עונת מלפפונים בפתחו של סוף שבוע.
תודה, מנחם.
בוקר טוב.
יותר מדי איטיות וחוסר אתלטיות בקבוצה. הניתור של בירד ומקהייל ביחד לא מגיע לרבע מזה של לברון. באותה תקופה לא היה צורך בניתור, אבל היום זה סיפור אחר. אני גם לא רואה את מקהייל משתלב במשחק המהיר של היום – הוא פשוט איטי מדי ולא היה יכול לשמור על שחקני חוץ אפילו לשנייה.
קו קדמי של לברון ודוראנט הרבה יותר מסוכן, ובסנטר יש מפלצת בשר ודם בשם שאקיל (במשחק של היום הוא לא היה עולה למחוזות ה350 פאונד ונשאר דומה יותר לגרסה שראינו באורלנדו)
למקהייל הייתה עבודת רגליים מדהימה ותנועה נהדרת. אין לי ספק שהוא היה מצליח בכדורסל של ימינו, בעיקר בגלל יד רכה שהייתה מאפשרת לו לפתח עד הסוף את הקליעה משלוש,
אבל גם בהגנה בזכות מוטת ידיים מרשימה.
תתבונן במשחקו מול קבוצות לא שגרתיות מהתקופה,
נגיד יוסטון 96'. הוא התמודד נהדר מול צמד המגדלים.
תתבונן בו במשחקים מול שיקגו של 90 ו-91 (הציגה לא פחות אתלטיות מכל קבוצה אחרת אי פעם),
הוא היה מצויין (למרות שכבר לא היה בגרסה הבאמת חזקה של 86 או 87).
הוא אחד מאותם שחקנים שאני משוכנע שהיו מצליחים בכל תקופה,
למעשה אני חושב שהכדורסל של היום היה לו קל בהרבה בגלל שהיד הרכה שלו הייתה מקבלת יותר ביטוי ובגלל שהריווח היה מאפשר לו חיים קלים בהרבה הצבע.
מקהייל,ברקלי,סטוקטון שחקנים סופר כוכבים שמשום מה לא מוערכים מספיק היום.קבוצות היו שוברות את הראש איך למנוע ממקהייל לקבל כדור בצבע,הכנסת כדור למקהייל קיבלת את ה 2 נקודות הכי בטוחות שאפשר.
מקהייל היה איטי כמו צב, ובזמן שהוא היה מגן מצוין בצבע, הסיכוי שלו להתמודד מול גארדים סילוניים שמשחקים בפרימטר הוא אפסי.
אני לא רואה בשום מצב את מקהייל הכבד מצליח לשחק בהגנת חילופים. הוא היה שחקן מצוין לתקופתו, אבל אין לי ספק שהוא לא היה מצליח להתאים את עצמו לעידן הנוכחי, בניגוד לשחקנים כמו האקים או שאק, שיכלו להשתלב גם היום
איך שאני רואה את זה,
הזיכרון שלך ושלי מספר סיפור שונה.
מקהייל אולי נראה גמלוני,
אבל הוא טס את המגרש מקצה לקצה במהירות שיא,
הוא ידע היכן להיות (א ב של הגנה זה מיקום),
ויש לו מוטת ידיים בלתי נגמרת.
הוא לא היה PF כבד, חזק או אתלטי. הוא היה PF קשוח, מיומן ונייד הצורה בלתי רגילה.
המון מהנקודות שלו הגיעו אחרי מסירת פוטבול של כל מגרש מלארי בירד. זה לא בגלל שהוא לא שמר,
זה בגלל שהוא טס קדימה.
עכשיו, האם היום הוא היה All NBA הגנה?
לא יודע. שחקן חכם כל כך, נייד כל כך, ארוך על כך –
הוא היה לומד להתמודד עם החילופים הנדרשים.
יש את המשחק המפורסם אז קלע 56 נקודות על הראש של דטרויט.
רוב הנקודות הגיעו מריבאונד התקפה והתקפות מעבר. את אלו הוא השיג בזכות אותה ניידות ומיקום אודותיהם אני כותב.
שווה צפייה.
יש הבדל מהותי במהירות ובקצב המשחק בין תקופת שנות ה-80 לבין הכדורסל של היום. קווין מקהייל היה שחקן מדהים אבל לא היה לו מהירות או זריזות ליטרלית שקריטית להיום (היכולת לזוז במהירות מצד לצד ) וזה בסדר הם לא היו נדרשים באותה תקופה.
מקהייל היה אחד משחקני הפוסט הגדולים בהיסטוריה, עם עבודת רגליים נדירה ויכולת לסיים מתחת לסל בצורה מופלאה, אבל הוא אחד מהשחקנים ששעון הזמן ואבולוציה לא הייתה עושה איתם חסד.
אני מצרף כאן קישור לתקציר 56 הנקודות של מקהייל, בשנייה ה-25 אפשר לראות פאסט-ברייק שמתאר בדיוק את ההבדל – המשחק היה פשוט שונה ואיטי בהרבה ממה שאנחנו רואים היום.
https://youtu.be/xrm6Ab-iAcU?si=5zQ5ORJkn802VpHy
ישנם שחקנים משנות ה-80 שבהחלט יכלו להתאים למשחק המודרני ואפילו לפרוח, האקים אולג’ואן או דרזן פטרוביץ’ הם דוגמאות מצוינות . מנגד, ישנם שחקנים שמנעד היכולות שלהם לא היה מתאים לדרישות של היום, מקהייל ומוזס מלון עונים להגדרה פה.
ג’ליל אוקפור הוא דוגמה מצויינת לדעתי למה שהיה קורה למקהייל אילו היה מגיע לליגה כיום.
איזה שטויות, ואיזה זלזול במקהייל שהיה שחקן חכם, יעיל ושומר מעולה.
בליגה בה 2 השחקנים הטובים ביותר, שמנקנקים את האמריקאים "האתלטים", יכולים להתחרות בתחרות הצב המהיר ביותר (לוקה ויוקיץ)? בליגה בה מייבאים לתחרות ההטבעות לבן נמוך מליגת הג'יליג כדי שינצח את תחרות ההטבעות? בליגה "הכשרונית" הזו?
מסכים בקשר למקהייל
בן וואלאס בכלל סיפור מיוחד.
הוא סיים טופ 10 בבחירה ל-mvp במשך 3 שנים רצופות (האחרונה ביניהן הסתיימה באליפות) במהלכן שיחק באולסטאר פעמיים, זכה בתואר שחקן ההגנה של השנה פעמיים, נבחר ל-All NBA 3 פעמים ולחמישיית ההגנה 3 פעמים.
הכל מבלי לחצות את רף 10 הנקודות למשחק אפילו פעם אחת.
עד כמה הוא היה דומיננטי?
אולי הוא לא קלע (ואת מה שכן, באחוז נורא),
אבל ההגנה שלו הייתה ברמה אחרת.
דטרויט שלו שיחקה בשנים 2002 – 2003 – 2004 ב-50 משחקי פלייאוף.
את אותם 50 משחקי פלייאוף הוא סיים עם ממוצע של 2.1 חטיפות, 2.7 גגות, 15.3 רב'.
מטורף,
הבחור על כל 206 הסנטימטרים שלו היה בשיאו מפלצת.
והוא אפילו לא נבחר בדראפט
שיחק עם שחקני הגנה לא פחות טובים ממנו. תוסיף את זה שלא באמת היה לו תחרות במזרח את מי הוא שמר? כל הסנטרים והפווארדים הטובים היו במערב. שים את גוברט במקומו תקבל אותו אימפקט
רואים את זה במינסוטה של העונה
חחח איזה גובר . שאקיל היה עושה ממנו מטלית. וואלאס ממש הקשה על שאק. הבדלי הקשיחות בין השניים עצומים.
שאק כבר לא היה אותו דבר.
נכון, אבל עדיין וואלאס שומר קשוח וחזק יותר מגובר. הוא אוברייטד ברמות על.
וואלאס לא התמודד מול סנטרים כמו אמביד ויוקיץ. ברגע שהתמודד מול דאנקן שעוד קרוב אליהם ראינו מה קרה
יוקיץ' עושה מגובר מטלית. וואלאס היה מקשה עליו הרבה יותר
ברמה ששמר על שחקנים שיכולים לרווח את המשחק כמו יאו מינג טים דאנקן
התקשה מאד. דמיין אותו בסגנון משחק של היום.
אני לא אומר שזה לא היה קורה לגוברט אבל זה פשוט סיטואציה של אם הייתה מחליף שחקן בשחקן האימפקט היה זהה
נכון שהעידן של היום הוא אתגר קשה יותר לשחקני הגנה ולסנטרים בפרט. אבל וואלאס זריז הרבה יותר מגובר. חוץ מזה גובר לא שומר מספיק טוב נגד סנטרים עבי בשר. הוא מגן טבעת משובח אבל לא הרבה מעבר. וואלאס יכול לשמור על סנטרים חזקים הרבה יותר טוב והוא מגן טבעת נהדר.
מוטומבו מאד דומה לגוברט כסנטר בתקופה ההיא ונחשב לאחד מהטובים בהיסטוריה.
העניין שרודי גוברט מוכיח את עצמו גם שההגנה סביבו פחות טובה. בן וואלאס לא הוכיח את עצמו מחוץ לקבוצה המיתולגית ההיא של דטרויט הייתה מסביבו הגנה עליאית שלא מקבלת את הקרדיט שמגיע להם. טיישון פרינס האיש השישי של הקבוצה נחשב משחקני ההגנה הטובים בתקופתו
ההגנה של יוטה הייתה בדמותו . בדטרויט היה לו שחקני כנף ואת וראשיד שהיו טובים בזכות עצמם. וגם היום בכלל לא יראה פרקט חור גדול בהתקפה
לגבי העונה הסדירה אני איתך, בפלייאוף יוטה קרסה פעם אחר פעם.
במיני יש לו אחלה שומרים שהיו לא פחות משפיעים ממנו. קאט הקשה על יוקיץ' הרבה יותר מגובר בסדרה ביניהם.
מוטומבו היה חזק פיזית מגובר ולא פחות גבוה כולל מוטת ידיים. לבל אחר ממנו.
https://hoops.co.il/?p=132632
רשמת עליו פוסט נפלא לפני כמה שנים
הכל נכון
יש מצב שהגובה שלו 2.02 וזה עוד יותר מרשים
(אני כמעט בטוח שהוא מספר 2.06 עם נעליים)
אי אפשר שלא לאהוב את הוואלסים
בן וואלס היה שר ההגנה
מי שלא ראה את גמר המזרח 2004 בין אינדי לדטרויט לא ראה הגנה מהי
חמישיית הלבנים היתה מנצחת,אני נותן משקל מכריע ל IQ,קודם כל בירד,ויוקיץ
גם שאר שחקני החמישיה כמו סטוקטון,לוקה,מקהייל משחקים בהמון שכל.בכלל קשה מאוד לנצח קבוצה בה בירד משחק.
במה ביילס מחדש ,דראפט 2009 אם אתה בוחר היום ברור שאתה בוחר בקארי.אם אתה צריך לבחור בין ביצה עין לסברינה אלוהית במה תבחר?
בביצת עין בלי למצמץ, שם אותה על חלה עם טחינה אבוקדו עגבניה ובצל,הרבה יותר אלוהי
הבעיה שיש לי עם החמישייה הלבנה היא בעיקר בתחום האתלטיות וההגנה, וזה מה שנותן יתרון קטנטן לחמישייה השחורה לדעתי.
דונצ’יץ’ ויוקיץ’ הם שניים מהמוסרים הטובים ביותר במשחק כיום, ואפשר לומר אותו דבר על נאש וסטוקטון ובירד בזמנם . החמישייה הלבנה יכולה להעמיד התקפה בלתי ניתנת לעצירה, אבל השאלה הגדולה היא מי יגן?
שאלה שיותר מעניינת חמישיית כל הזמנים של העולם או של ארה״ב , אני הולך עם זאת של העולם, זה חמישייה הרבה יותר מאוזנת
בגלל זה מאנו חייב להיות בהרכב, מגן על. גם בירד לא פראייר. הייתי הולך על דונציץ בפוינט, סטוקטון ונאש טו סמול מה שנקרא
"בכלל קשה מאוד לנצח קבוצה בה בירד משחק." זה גדול, מדויק, ורלבנטי.
Truer words were never said
חמישייה שחורה וחמישייה לבנה וסטף לא באף אחת?
אם היה חמישיית המוקה הוא היה נכנס.
כרגע הוא מופלה משני הצדדים.
1. סטף הוא מיקס אסור להכניס מיקסים לשחורים וללבנים.
החמישיות צריכות להתחלק כך
1. שחורים שוקולד מריר
2. שחורים שוקולד חלב/מוקה
3. שוקו וניל
4. וניל
5. ורודים
ואז תעשו קרבות
צריך עיון רב,לבחור חמישיות אול טיים בקטגוריות האלה.
מנחם תרים את הכפפה
שכחת ג'ינג'ים
לא בטוח שיש להם איכות שם מה תעשה עם סקלבריני ודי ויצנזו?
בקטגוריות שציינתי יש איכות.
בורודים קצת קשה יש להם את בירד כתותח
תודה רבה מנחם
ובמיוחד בשבילך מנחם, כתבה מהארץ על מבנה הקזינו בבת גלים והתוכניות העתידיות:
https://www.haaretz.co.il/magazine/2024-08-28/ty-article-magazine/.highlight/00000191-9909-de13-a3fb-df9fb6d40000
תודה
משחקי וורקאאוט האלה זה כמו הפקה של סרט מצלמים משהו עד שיוצא להפיץ לציבור חח.
לברוני יש תאגיד מאחוריו יצלמו כל דבר עד שמשהו יצא מוצלח, יוסיפו לזה סימני זיעה, התנשפויות של הארד וורקר, כתבי חצר יפיצו שהוא הבריק והיה מדהים ככה יוצרים באזז ואז הליגה תצטרך לתת קליר פאת שהבאזז ישאר והכסף יזרום.
בוליווד אין הוליווד
אחלה מעורב
פעם בחרו שחקני הגנה גם לאולסטאר
בימים ששיחקו הגנה באולסטאר
🤣
אם אני מבין נכון, סקיפ כועס על סטף שהרס לו את הנרטיב שלברון הוא לוזר שפמפם מאז 2011. בנוסף קוואי נתן פלייאוף מדהים בראפטורס אבל בדיעבד, וון פליט, לאורי בשיאו, פסקל סיאקום, נורמן פאוול, קוואי, או ג'י אננובי, סרג' איבקה, מרק גאסול ויונאס וולנצ'יונס זו כנראה התשיעייה אחת הטובות בהיסטוריה, גם אם כולם לא בשיא הקריירה שלהם. סטף לבדו לא קרוב להתמודד עם כל כך הרבה כלי נשק ועדיין הווריורס היו שם לאורך כל הדרך. גם אם כולם היו בריאים זו סדרה של 7 משחקים כנראה לטובת הווריורס.
אם כולם בריאים כולל קיידי זה נגמר ב6 משחקים מקסימום ללוחמים. עם דוראנט פצוע מההתחלה וקליי שנפצע זה נגמר ב6.
ולנצ'יונס לא היה בפלייאוף… עבר תמורת גאסול בינואר
למה אתה מחשיבים את סטף שחור?
חחח
כי זה מה שהוא…
אמא שלו שחורה? אם כן, היא אחת השחורות הכי בהירות שראיתי. גם העיניים שלו לא בדיוק אפריקה. ההגדרות האלה הופכות פחות ופחות רלבנטיות עם כל דור שעובר. וטוב שכך.
ההפרדה על בסיס צבע העור היא שרירותית. באותה מידה יכולנו להפריד על בסיס צבע עיניים או שיער.
לדעתי אין בא צורך וההתעסקות בא מיותרת.
תודה מנחם
מעורב מרתק
חמישיית השחורים של כל הזמנים אצלי היא: מג'יק, מייקל, לברון, בארקלי, וילט;
ספסל: אוסקאר, וייד, דוראנט, דאנקן, גארנט, ראסל, כארים, החלום.
אם מסתפקים בשלושה צירים בסגל אז ביילור נכנס במקום החלום.
חמישיית הלבנים: קוזי, וסט, בירד, פטיט, וולטון;
ספסל: סטוק, קארי, הורנאסק (התלבטתי בינו לבין שרמן), הבליצ'ק, קאנינגהאם, מקהייל, ג'רי לוקאס, יוקיץ'.
לוקה ונוביצקי גם יכולים להיות ראויי אך אני מעדיף שחקנים שעושים גם הגנה טובה ומעלה.
הסגל של השחורים הרבה. יותר אתלטי ומהיר ועם לא פחות גאונות כדורסל ומנהיגות ותחרותיות ווינריות כשמייקל מעל כולם בשני הסגלים.
לכן היתרון של השחורים די ברור וברובם ככולם של המשחקים השחורים ינצחו אך אחרי פייט גדול של הלבנים.
עם ל הדוני למייקל יתרון ברור על לברון ועל כל השאר.
כי הוא ווינר ותחרותי יותר מכולם ומנהיג לא פחות מכל אחד אחר וגאון כדורסל (בזה יש כמה לא פחות ממנו ואולי יותר לא בהרבה כמו מג'יק ובירד ועוד כמה) והיא ברמה הגבוהה ביותר בהגנה ובהתקפה באותה מידה או כמעט באותה מידה (אחוזי הקליעה מהשלוש ומהקו צא מרשימים).
מעורב משובח מנחם 🙂
כל ההשוואה הזאת בין לברון למייקל באמת לא אפשרית והיא כנראה תסתכם במה הטעם של כל אחד. הדור הוותיק שראה את מייקל (ולברון) כנראה לעולם לא יגיד שלברון והדור הצעיר שראה את לברון יילך עליו.
הקריטריון להחלטה מי יותר טוב הוא לא ריאלי, בעיקר כי הם שיחקו בתקופות שונות עם כדורסל שונה. אין לי ספק שהיום למשל מייקל היה קולע סביב 37-40% מהשלוש וגם אין לי ספק שלברון היה מתמודד היטב עם ההגנה הקשוחה של שנות ה90, זה מה שחקנים גדולים עושים, מסתגלים לכל מצב!
באופן אישי, מבחינתי, אין ולא יהיה כמו מייקל אבל ללברון מגיעות הרבה מחמאות על הדרך שהוא עשה (ועושה), בעיקר על העובדה שבתחילת הקריירה הוא עשה לעצמו שם של לוזר ובהמשך הקריירה הוא הצליח להפוך את הקערה.
שון קמפ עוד אחד שחי בעבר
לברון היה מכניס אותו ואת כל החברים שלו לתוך הסל.
בשנות ה-90 כשלא היו שלשות החסרונות של לברון היו הופכים ליתרונות. הוא זריז פי עשרה מכל הפורוורדים של אז וחזק לא פחות מהם. הוא גם לא נפצע אף פעם!
הם היו יושבים כל המשחק על הספסל עם העבירות שהוא היה מדביק להם בשתי הדקות הראשונות של כל רבע, וצופים בו מלהטט מול החמישייה השנייה.
מדויק דה שוט, לברון הרבה יותר אקפלוסיבי וזריז מהם ויש לו כוח כמו של קרל מלון, בנוסף הבן זונה מחזיק בכל סקיל התקפי שקיים. היה מכניס את הליגה לתוך הסל.
תודה על המעורב מנחם.
אני מרשה לעצמי לומר בשם כולם עד כמה כל הגולשים, חברי הצוות וכל מי שקשור לאתר מעריכים את זה שאנחנו קמים בבוקר למעורב מוכן, וזה לא מובן מאליו בכלל.
האולסטארים שקלעו פחות מ-10 נקודות הזכירו לי תופעה מעניינת – ממוצע הנקודות של קבוצה במשחק לפי עונות.
פחות מ-100 – 1947-1957, 1996-2008, 2011-2013.
פחות מ-105 – 1947-1957, 1975-1976, 1994- 2016.
פחות מ-110 – 1947-1959, 1973-1978, 1980-1983, 1987-2018.
צריך מבט מעמיק יותר כדי לגזור הבדלים של ממש, אבל אפשר ממש לראות קפיצה דרמטית בסוף שנות ה-50, ירידה בשנות ה-70, עלייה בשנות ה-80, ירידה בשנות ה-90 ועלייה בעשור שעבר. אני לא אופתע אם נראה מגמת ירידה מסוימת בשנים הקרובות, אולי בהמשך למה שראינו בסוף העונה שעברה
מה יגרום לירידה?
מה שגרם לירידה אחרי האולסטאר
זה לא יוביל לסוג הירידה שעליה אתה מדבר.
אני לא חושב שנרד מתחת ל-100 בלי שינוי דרמטי הרבה יותר, אבל מתחת ל-110 זה אולי אפשרי, או אולי עם עוד איזה שינוי קטן או 2 בחוקים לטובת ההגנות
שוב , מה יגרום לזה?
דברי טעם של קמפ.
מנחם אחלה מעורב. אנשים כמו סקיפ ביילס הם זן הולך ונעלם לשמחתנו. ראשית הטבעת השלישית של לברון הושגה במרמה כמעט כמו כל דבר אצלו בכך שגרם להרחקת דריי ממשחק 4 מה שמאפשר עד היום לאנשים כמו NBA בדם מסומאי לברון להתהדר בכך שה"מלך" "חזר" מפיגור הסטורי… אז שביילס יאשים בזה את את דריי.
אבל אנשים כמו סקיפ ביילס הם זו הולך ונעלם בעיקר בזכות האולימפיאדה. כעכברי NBA חשבנו שרק הליגה חשובה כדי לייצר נרטיבים והנה באה האולימפיאדה והוכיחה קבל עם ועולם את הנרטיבים הידועים לכולנו. כעסתי מאוד שסטף לא קיבל את ה MVP אבל בדיעבד זה יצר מודעות על הבמה הכי גדולה לכל הדברים שידענו: לכך שלברון מגיע עם שריקות מהבית. שהוא מקבל תארים שלא מגיעים לו. ושסטף הוא שחקן עליון במימדים של ראשמור. יש הרבה אנשים שאומרים היום ססף שני רק למייקל ויש שחושבים שהוא אפילו מעליו לכן אנשים טיפשים כמו ביילס זה זן נכחד לא חושב שיש הרבה היום שלא יגידו על סטף שהוא לא רשמור ובטח טופ 10 הסטורי. זה הפך לנחלת הכלל אז סוף סוף אני יכול להרגע בעניין. אני תמיד ידעתי שאני רואה בסטף משהו שהכי קרוב לעז. לא בלברון. ממש לא בלברון.
צודק!
QAnon כתבו שגרין בכלל לא שלח יד לכיוון אשכי המלך! הייתה כאן רמאות מאחוריה לברון, סילבר, ורשתות התקשורת הליברלית! הם ערכו את הסרטון על מנת להרשיע חף מפשע!
לברון הלך מעליו
היה צריך להיות מורחק גם הוא
תביא דוגמה אחת של שחקן שהורחק אחרי שהלך מעל שחקן אחר. אחת.
להבדיל, תראה את הכלל שמלמד שצריך היה לתת ללברון יותר מעבירה טכנית.
חחחח מי זה? אדם סילבר? איך השתלטת על המשתמש של גיא?
לברון עשה תרגיל מלוכלך שהביא לו אליפות. לשמחתו גרין חמום מוח וטיפש – אז זה עבד. על הנייר אין במה להאשים אותו…
זאת ההגדרה המילונית של ״ווינק ווינק…״
די, שחרר את הנרטיב. לברון עשה פרובוקציה,
כזו שעשו המון פעמים לפניו ואחריו.
אף אחד לא הורחק בגלל שצעד מעל שחקן אחר. אף אחד.
מכה למפשעה?
מה לעשות, זה פלייגרנט 2.
גרין טמבל שצבר פלייגרנטס נוספים באותו פלייאוף?
בזה הוא האשם היחיד.
גרין עשה סלט ביצים מהביצים של אדאמס, יותר מפעם אחת כולל בפלייאוף 2016
למה לא הורחק אז?
שיגיד תודה שוויתרו לו על זה. במקום זאת הוא המשיך לחפש להכות באשכים נוספים וקיווה לקבל את אותה הסלחנות.
הוא לא חיפש להכות באשכים. אבל הוא ראה את זוג האשכים של הצפרדע מעליו והוא היכה בהם. ויפה שעשה זאת. מי שהיה צריך להיות מורחק זה הצפרדע שיצרה את הפרובוקציה לא גרין.
תצפה בסרטון ותגיד אם זה לא בכוונה:
https://www.youtube.com/watch?v=QrBgdV1wy_Q
תזכיר לי אם היה תקדים ששחקן שדילג על שחקן אחר קיבל הרחקה.
מעניין שאתה קורא ללברון צפרדע ולאחד השחקנים המלוכלכים בהיסטוריה אתה מתייחס רגיל.
ברור שזה היה בכונה. אני לא צריך לצפות בשום סרטון ראיתי את הארןע בלייב ולא האמנתי שזה מה שהשופטים החליטו. נראה לך באמת שזה לא היה בכונה? אל תיתמם.
מדויק
גיא נניח שאתה צודק (אתה לא אבל זה כבר עניין אחר). נניח שטכנית חוקית לא חשוב איך תקרא לזה הכל בסדר. אבל לך כמסומא לברון כאוהד של לברון זה לא מפריע? ברמה המוסרית? סבבה לך עם שחקן כזה שמשיג אליפויות על ידי כך שהוא עושה פרובוקציה לא ספורטיבית בעליל? אין צורך לענות. גם פה תבוא עם שריקה מהבית. אז זהו שלי זה כן מפריע. ואני אמשיך להגיד את זה. אני אהבתי את לברון בהתחלה כשהגיע לליגה. ככל שלמדתי להכיר אותו יותר הבנתי שמאחרי התדמית המנופחת מסתתר צ'וקר סדרתי, מישהו שנשען על אחרים ברגעים הקריטים, פלופר שלא בוחל בשום סוג של רמאות , אדם שחצן ובעיקר ומעל הכל נרקיסיסט שעשוי להתעניין אך ורק בו ובעצמו. לי זה לא מתאים להעריץ
טיפוס כזה או אפיחו לחשוב עליו משהו טוב ובודאי שאני לא חושב עליו במונחים של עז ממש רחוק מכך. וכאן זו הדןגמא הקלאסית למי שהוא.
זוכר את פלייאוף 94' כאשר הרחיקו את פיפן מהמשחק אחרי שצעד מעל פטריק יואינג (הוסיף קצת טראש טוק על הדרך, ואז צעק לספייק לי sit your ass down)?
איפה הרמאות?
כשאתה עובר מעל שחקן כמו גרין באנ בי איי זה בלתי נמנע שהוא יגיב. לברון ידע מה הוא עושה. במינוס 1:3 ללא ביתיות – זה היה המפלט האחרון שלו.
ראה תגובתי כאן מעל לגיא
שוב,
דוגמה אחת לשחקן שהורחק אחרי שצעד מעל לשחקן אחר.
מהלך חכם מאוד של לברון, שהביא אליפות לא פחות מהגג לאיגי.
היית שחקן, אתה יודע שזה לא לכלוך, זה טריק שמשנה מומנטום של סדרה.
לכלוך. אין דבר יותר משפיל לברדרס ממה שעשה לברון. הבעיה היא מה שלברון עשה ולא התגובה של גרין. הבעיה היא לא התגובה המתבקשת של גרין. הבעיה התגובה של הליגה לכל הארןע הזה. הפרובוקטור נשאר. זה שלא עשה מאומה באופן יזום אלא רק הגיב לפרובוקציה הולך. היו צריכים או לא להרחיק את גרין או להעיף את שניהם. אבל זה מיסטר קליר פאת אז במקאה הזה פינו לו לגמרי את השומר שלו מהמגרש. לא מוסרי לא צודק ומעל הכל לא חכם.
כמויות של טראש טוק בכל משחק, עם שמות לבני משפחה ואיחולים למחלות וסבל. זה בסדר.
הלך מעליו, רמאי…
תגובה לכולם –
לברון ידע שאם יעבור מעל גרין – גרין יגיב.
ג"ס שלטו בסדרה וחזרו הבייתה עם 1:3 כדי לסגור אותה במשחק 5.
ברור לכולם שמבחינת החוק היבש לברון בסדר וגרין לא.
אבל זה שטויות.
פלגרנט 2 על מכה מינורית שלא בטוח שבכלל עברה את המכנסיים? לפי התגובה של לברון נראה שהוא כמעט לא הרגיש אותה. זה לגמרי על סילבר.
גרין היה השחקן השלישי בחשיבות ב-ג"ס והשעייתו הייתה מהלך משנה מומנטום. היה ברור שקליבלנד ייקחו את משחק 6, ובמשחק 7 הכל פתוח – בלי קשר לביתיות (דנבר השנה, ברוקלין נגד יאניס, לא חסרות דוגמאות).
זה לא היה טראש טוק – זאת הייתה פרובוקציה מחושבת (גם אם זריזה, מיידית וחצי-גאונית) עם סיכויי הצלחה גבוהים מאוד.
בשורה התחתונה – לא תשכנעו אותי אחרת – האליפות הזו הושגה במירמה.
נסיון פגיעה מכוון לביצים זה פלייגרט 2. אתה רוצה שהוא ישבור לו ביצה כדי לתת לו את הפלייגרט 2 ?
בעיה של גרין שלא יתאפק וההרחקה מוצדקת ע"פ החוק. מרמה זה הנרטיב השקרי שאתה מנסה לעשות. (אפילו אתה אמרת שלפי החוק זה המצב).
למה ברור שקליבלנד תנצח במשחק 6? גרין חזר.
במשחק 7 גולדן הייתה סופר פייבוריטית גם אם היו מקרי עבר שקבוצות חוץ ניצחו (לא זכור לי בגמר הפסד של קבוצה ביתית בגיים 7).
הקריסה של גולדן וקרי לא תשונמך בגלל היעדרות מוצדקת של שחקן פרוע ששיחק ב2 המשחקים לאחר מכן.
הזכייה הבלתי נשכחת של לברון לא תשונמך מהייטרים שיודעים שהאליפות ההיא היא משהו גדול שאף אחד לא השיג בחיים.
אתה צודק בהכל.
עדיין – אני (מעיד רק על עצמי) – לא קונה
🙂
סותר את עצמך, אבל זה שלך
יכול להיות שבמישור הטכני במישור הסטטיסטי אתה צודק אבל לי זה צורם מוסרית. מי שיצר את הפרובוקציה – וזאת היתה פרובוקציה ברורה – הוא בדרך כלל זה שנענש. לא במקרה של לברון . לו יש חיםוי והגנה עם שריקות מהבית כאמור
. עד כמה שידוע לי גם זוג הביצים שלו יצא בסדר מהסיפור. הם יכולים להשפיע על המגרש ועל התוצאות של הקרב אבל הם לא יכולים להגיד לי מה לאמר ומה לחשוב. אז זה . ואני אומר שלברון השיג את האליפות הזאת במרמה. נקודה.אני אמשיך להגיד את זה גם עם גיא ואתה תבואו לי עם שריקות מהבית שזה חד פעמי שזה לא קיים שזה לא אמיתי שזה לא היה אף פעם שהרחיקו שחקן על דבר כזה. אם הרחיקו את גרין היה צריך להרחיק גם את לברון. הוא זה שיצר את כל המהומה . גרין רק הגיב. ומי שהגיב הורחק. בעייני זה בושה וכתם על הליגה שלעולם לא ימחה. אהה כן תזכורת: אני אמשיך להגיד את זה כל הזמן גם אם תספרו לי ותשקרו לי שזה לא. זה כן.
פרובוקציה תמיד היו ותמיד יהיו. מי שנופל בפיתוי בעיה שלו. אין איסור חוקי על פרובוקציות. יש איסור על בעיטה במקום רגיש.
אתה מתעלם מעובדות ונדבק לנרטיבים שאתה המספר לעצמך, בגלל זה הדיון איתך לא יכול להתפתח.
למה אדם סילבר לא הרחיק את גרין אחרי הפגיעות הקשות הרב יותר באשכים של סטיבן אדאמס?
ניצל פעם אחת ולא הפסיק עם התחביב. בעיה שלו בלבד.
חחח לא נענש כשזה היה אדאמס
הורחק כשזה היה לברון
במקרה של פרובוקציה מי שצריך להיות להענש יותר בחומרה זה יוזם הפרובוקציה ולא זה שהגיב לה. זה כלל שתקף לא רק לליגה אלא לכל תחום בחיים. כמובן שכרגיל כל הכללים תקפים עד שמגיעים ללברון.
פרובוקציה כמו לעבור מעל שחקן זה לא גורר עונש (מוזמן להראות מקרי עבר שגררו הרחקה).
בעיטה לביצים זו 100% אלימות.
דריימונד כבר חבר טוב של לברון שנים, ושניהם שכחו מהעניין, משום מה רק אתה תקוע…..
מדויק מאוד
בס"ד
תודה רבה מנחם.
איפה הסירטונים של בן סימונס השלשות…