1. בואו נציג לרגע את הישגי הקבוצות הישראלית בליגת האלופות, מאז שונתה השיטה למסלול אלופות ומסלול ליגה (נתוני התקציב מסתמכים על פרסומים ברחבי המרשתת ומיטב זיכרוני – יתכן שבינם לבין הנתונים בפועל קיימים פערים קטנים):

לא מורכב ומסובך מדי לשים לב למגמה. גם גידול ניכר בתקציב לא מצליח לשנות את כיוונה. נכון, אפשר לתרץ פעם בהגרלה קשה, פעם בשער מקרי בתוספת הזמן ופעם במבצע צבאי אשר מגלה את משחק הבית למדינה זרה, אבל יש גבול למקריות. ולא מדובר רק על ליגת האלופות. בשנים האחרונות, ישראל התייצבה על 2 נציגות בשלב הבתים של הליגה האירופאית. השנה לא בטוח שתהיה אפילו אחת. מ-5 מפגשים בהם לקחו חלק קבוצות ישראליות העונה, רק באחד ידן היתה על העליונה. זאת מול אלופת אנדורה, ליגה אשר מדורגת במקום ה-52 בדירוג אופ"א, רק מעל סן מרינו וגיברלטר (הצטרפה רק השנה) , וגם המשחקים הללו לא היו מרשימים יתר על המידה.

משהו לא טוב עובר על הכדורגל הישראלי. אם פעם יכולנו להתנחם במקומות 15-20 בדירוג אופ"א, עוד עונה או שתיים כמו זו וליגות באזור שלנו לא יהיו רומניה ואוסטריה, אלא סלובניה וסלובקיה.

2. למי שאינו מכיר את פרטי המקרה, להלן סיפור המעשה: בסיבוב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות (מסלול אלופות) הוגרלו לשחק אחת נגד השניה לגיה ורשה וסלטיק. במשחק הראשון בבירת פולין, ניצחו הפולנים 1:4. במשחק הגומלין בבירת סקוטלנד, הפולנים שוב ניצחו, הפעם בתוצאה 2:0. 4 דקות לפני סיום המשחק, לגיה ורשה שיתפה שחקן אשר היה מושעה. כלומר, במצב של 1:6 במצטבר למשך 4 דקות. בית הדין של אופ"א, כהרגלו במקרים מסוג זה ועפ"י התקנון, קבע ניצחון טכני לסלטיק, כלומר 0:3, הווה אומר שסלטיק בשלב הבא בזכות שערי חוץ. אני לא רוצה להיכנס לכל העניין של האם יש לתת לבית הדין שיקול דעת או לאו לעניין זה. אני כן רוצה להיכנס למקרי הקצה שעלולים להיגרם במצב מסוג זה:

• המקרה: קבוצה מנצחת במשחק הראשון 0:4. במשחק השני היא מגלה שהיא נמצאת בפיגור 0:5 ומחליטה לשתף שחקן שלא כחוק, בכדי לקבל הפסד טכני, 0:3, וכך להעפיל לשלב הבא.
  הפתרון: ראשית, יש לציין שגם רישום שחקן מושעה בטופס המשחק עלול לגרור עונש, ולכן לא סביר שקבוצה תבצע מהלך זה, אבל בואו נשים זאת בצד לעת עתה. על פניו, לפי החוק היבש, הקבוצה אכן תספוג הפסד טכני ותפסיד רק 0:3. עם זאת, כבר הוכח בעבר שבית הדין של אופ"א יודע להחמיר את העונשים שצריך וסביר מאד להניח שזה מה שהוא יעשה במקרה דנן. גם הרחקה מאירופה למספר שנים אינה דבר לא מתקבל על הדעת. דוגמאות לכך ניתן לראות בשחקנים שקיבלו כרטיסים צהובים בכוונה, כדי "לאפס" את הספירה ולנווט את ההיעדרות ממשחק לא חשוב. אופ"א השעתה שחקנים אלה ממשחקים נוספים ואף קנסה אותם.
• המקרה: קבוצה מנצחת 0:3 במשחק הראשון ומשתפת שחקן שלא כחוק במשחק השני, כלומר מפסידה 0:3. היות והדבר נודע רק בדיעבד, אין אפשרות להמשיך להארכה.
  הפתרון: התרחיש הזה כבר קרה בשנת 1992 במפגש בין שטוטגרט ולידס יונייטד. שטוטגרט ניצחה 0:3 בגרמניה ולידס 1:4 באנגליה. הגרמנים היו אמורים לעלות תודות לשער החוץ, אבל שיתפו זר רביעי, ולכן נפסק הפסד טכני לטובת האנגלים. אופ"א קבעה משחק מכריע במגרש ניטרלי (במקרה הנ"ל בברצלונה) בו לידס ניצחה 1:2.

3. אני לחלוטין מבין ומקבל כשקבוצה מסרבת להחליף ביתיות במפגש כפול, בו לסדר אירוח המשחקים עלולה להיות משמעות או לכל הפחות הרצון שההכרעה תיפול אצלך בבית מול הקהל שלך, אפילו אם זה לא מגביר את הסיכוי לטובתך. מה שאני לא מוכן לקבל זה מצב כמו שקרה עם מונטנגרו ובלגיה, כלומר נבחרות שמסרבות להחליף ביתיות, למרות שסדר אירוח המשחקים בשיטת ליגה כמעט זניח, קל וחמר בכדורגל, בו מספר הקבוצות בבית הוא 6, כלומר מדובר על 2 מתוך 10 משחקים. הרי ברור לכל בר דעת שהסיבה היחידה לסירובן להחליף את הביתיות הוא לקפוץ על אפשרות חסרת ספורטיביות כמוצאי ששל רב ולנצל את המצב הביטחוני בישראל כדי להתארח מול קהל של מאות צופים ולא מול רבבה בכדורסל או רבבות בכדורגל.