רמי פורטיס חגג החודש 70 ,בעיניי הוא אגדה מוזיקלית מקומית אשר מקומה בהר ראשמור המוזיקלי של מדינתנו הקטנה מובטח. את פורטיס התחלתי לשמוע אי שם בגיל הנעורים באזור גיל 14-15 שמי שחושף אותי אליו הוא אחי הבכור שגדול ממני בעשר שנים וחבר ילדות שהיה בן כיתה שלי ובגיל התיכון גרנו יחד בחדר נעורים בקיבוץ שפורטיס (וגם סחרוף) היו חלק מפס הקול המרכזי שהתנגן בו ומאז החיידק נכנס חזק ולא עזב, כולל כמובן הופעות של פורטיס שאי אפשר להנות מהחוויה השלמה של האיש בלי להיות בהן.

מבחינתי פורטיס הוא פס קול שמלווה אותי בהמון נק' שונות בחיים שלי, תיכון, שירות צבאי קרבי, לימודים ,זוגיות ואפילו בהורות שלי, בכל נק' תמיד אמצא שיר שלו שמתחבר לי ופוגש אותי מתקופות שונות בקריירה שלו. היכולת של פורטיס לנוע בין רוקיסיט קשוח ומחסופס לנשמה עדינה שהשירים שלה נוגעים בנק' הכי כואבות בחיים היא מופלאה בעיניי.

כיאה לאגדה החלטתי לעשות לו כאן מחווה קטנה ובעזרת מילים וקטעים מחמישה משיריו האהובים עלי לסכם אירועים שונים שהתרחשו בתקופה האחרונה ברחבי הליגה ולהתייחס לקבוצות בולטות בליגה. ע"י כך אני מנצל את האפשרות לחבר בין שתי אהבות גדולות שלי : מוזיקה וכדורסל.

בוסה נובה קטן / פירוק הטריו של גולדן סטייט

"כוכבים נופלים אנחנו זוהרים לנצח. כוכבים חולפים אנחנו בוערים. ואת הו, אל תבקשי שמיים הו, אל תקבלי יותר. נוסע אלייך בתוך ספר ישן מביט בתמונות שקפאו עם הזמן אני בטוקסידו ואת בלבן רוקדים עד הסוף בוסה נובה קטן."

הלוחמים הם כנראה השושלת האחרונה האמיתית שהייתה בליגה הזו. במשך כמעט עשור הם הובלו ע"י טריו מרכזי של שלישייה שנבחרה ע"י הקבוצה בדראפט בדמות קארי,תופסון וגרין מחוזקים בכוכבים חולפים (דוראנט) . זה היה עשור בו השלישייה הזו הייתה נראית בלתי נפרדת לטוב ולרע ואפילו הצליחה לסחוט מעצמה כנגד כל הסיכויים לפני שנתיים אליפות רביעית שמעטים נתנו לה סיכוי לזכות בה. אבל כמו שפורטיס כתב כל מה שנשאר עכשיו אחרי פירוק השלישייה הרשמי הוא להביט בתמונות שקפאו עם הזמן ולהתגעגע.

הירושימה מון אמור / הקיץ של הלייקרס

"ברוך הבא להצגה על קץ החלומות, אנחנו מעלים עכשיו עולם בלהבות,
הירושימה מון אמור לעד. במיוחד למענך טירוף ללא גבולות, אנחנו נשחק לך קומדיה של זועוות,
הירושימה מון אמור לעד.תצעק חזק זה לא נכון, אין שמיים אין עוד יום, גם אם תפעיל את הדמיון אין שמיים רק אדום."

הקיץ של הלייקרס נראית כמו תאונת שרשרת לאוהד הממוצע כמוני של הקבוצה המביט עליו מהצד. זה התחיל עם המינוי של רדיק למאמן ראשי אחרי שעבר ראיון עבודה פחות או יותר בפודקאסט שלו עם לברון, נמשך עם הסאגה בבחירת בנו של לברון שנכון לכרגע נראה במקרה הטוב כמו אחד שיכול להיות זר ממוצע בליגת העל שלנו בנס ציונה ובינתיים הסתיים בחוזה עתק ללברון בגיל 39! שבנדיבותו הסכים לקצץ כמה מיליונים בודדים כדי לשמור איזה מרווח תמרון קטנטן להחתמת שחקנים. בקיצור הקיץ הזה הוא ללא ספק קץ החלומות של אוהדי הלייקרס על אליפות או רלוונטיות למאבק האליפות בשנים הקרובות, לחלוטין טירוף ללא גבולות , קומדיה של זוועות כמו שתיאר את זה פורטיס.

הדלת / ג'ואל אמביד ופילדלפיה 76

"הדלת מסתובבת, אני עובר דרכה, יורד במדרגות למעלה, מחליק על הרצפה ולא מתרגל, עומד מאחורי הצל, רוצה לצחוק אך מתנצל.
והדרך מתפתלת, ארוכה ואין לה סוף. שחיין בנהרות של זעם, שוחה לנצח אל החוף.
ולא מתרגל. עומד מאחורי הצל. רוצה לצחוק אך מתנצל. צחוק אפל. אל תביט לאחור לא הכול שחור, הדלת מסתובבת ואתה הביתה שוב תחזור. אל תתנצל, תשפיל מבט כי אתה יורד למטה כדי לחזור."

כבר כמה שנים שאמביד ופילדלפיה נמצאים שם ליד איום על טבעת אליפות, הם קבוצת צמרת במזרח אך פציעות של אמביד וקושי לסחוב את הקבוצה ברגעי האמת המכריעים של הפלייאוף עד היום שמים להם תקרה של סיבוב שני שהכסף מונח על השולחן. הקיץ של פילי עד כה מוצלח מאוד בעיניי הם דאגו לתת למקסי את החוזה מקסימום שלו, להשאיר את אוברה (וגם לאורי) במחירים מצוינים והוסיפו את פול ג'ורג' ככוכב שלישי ואת קיילב מרטין להעמקת הרוטציה . אז האם כמו שפורטיס כתב הפעם אמביד ירד למטה כדי לחזור ואולי לשם שינוי להצליח לטפס לראש ההר ולפתוח את הדלת או ששוב היא תסתובב עליו בפלייאוף ותפיל אותו למטה? ימים יגידו…

דבש / ניו יורק ניקס

"בתוך גופי המיוסר, שלא ידע טיפת מוסר, הכול נשפך כמו דבש. בחלומות הכי פרועים, הייתם את גופי מורחים, מורחים טובלים בדבש. בגללכם אין לי סיפוק, מרגיש כל כך דפוק, למה אני זקוק – דבש. על מה אני חולם – דבש, כן אני דלוק על דבש."

אז אחרי הרבה שנות מדבר וייסורים הניקס בשנתיים האחרונות הפכו לקבוצת צמרת לגיטימית במזרח. פתאום האפשרות ללקק מהדבש (טבעת אליפות) אחרי מעל יובל נראה לגיטימי מבחינת המועדון והקבוצה. גם הקיץ עד כה נראה טוב מאוד מבחינת הניקס שהחתימו בחוזה מציאה את מיקאל ברידג'ס, נתנו לאננובי חוזה חדש וקיבלו הנחה משמעותית מהכוכב שלהם ברונסון שחתם על חוזה מקסימום כבר הקיץ הזה ולא בקיץ הבא כדי להשאיר להם מרחב תמרון לחוזים עתידיים וחיזוקים לקבוצה. אז כן אני לא יודע האם בשנתיים-שלוש הקרובות הניקס ילקקו מהדבש אבל לפחות הם יכולים כמו שכתב פורטיס לחלום ולהיות דלוקים עליו.

לחץ / מילווקי באקס

"אף אחד לא יודע למה, אף אחד לא, אף אחד לא יודע כמה, אף אחד לא. קרוב או רחוק, תלחץ את זה טוב, קח את זה באופן קבוע, הלב הרעב כמה כואב, עכשיו זה נותן לנו כוח. אולי הלילה את תהיי שלי, אולי הלילה את עוד תבקשי שאקח אותך לתוך השקט הגדול.
אולי הלילה את תהיי איתי, אולי הלילה את עוד תבקשי שנשכב על הגב על העשב הכחול. לחץ, תנו לו לצאת, לחץ, עמוק ורוטט, לחץ, עכשיו זה בועט, לחץ, אני מתמוטט."

כבר 3 עונות מאז האליפות ההיסטורית של הבאקס ויאניס שהם מועמדים בכירים לאליפות או לפחות לגמר המזרח ובכל אחת מהשנים הללו הקבוצה קורסת ברגעי האמת בפלייאוף. שחקנים באו והלכו מסביב ליאניס , מאמן התחלף, אפילו נעשה טרייד על סופרסטאר בדמות לילארד שהגיע לצד יאניס והעסק ברגעי האמת לא דופק או כמו שכתב פורטיס (וסחרוף ביצע בצורה מופלאה כהרגלו) לחץ עכשיו זה בועט , לחץ אני מתמוטט. אז בינתיים הקיץ של הבאקס נראה שקט ועל מי מנוחות אבל השאלה האם בפלייאוף הבא יאניס ולילארד יצליחו למשוך את הקבוצה אל השקט הגדול (טבעת אליפות) או ששוב הלחץ יבעט והם יקרסו מוקדם מדי ברגעי האמת.