בואו נאמר את הברור לכולם – גביע הטוטו הוא מפעל חסר מעוף ועניין. אני לא מחדש לכם דבר – נכון? נכון!

יופי, אז יש לי מספר הצעות שאולי יעלו מעט את קרנו:

1. המחזור האחרון של שלב הבתים ושלבי הנוק-אאוט משוחקים, על פי רוב, באמצע השבוע. את מרבית האוהדים, בעשור השלישי לחייהם וצפונה, זה פשוט לא מעניין. הם לא יטריחו את עצמם לפני ואחרי יום עבודה ושאר ירקות, אשר ידועים כ"שגרת החיים".

משום מה בוחרת ההתאחדות לכדורגל, ואולי גם בעלי זכויות השידור – למרות שמסופקני אם השיקול של אדם כלשהו במדינה לצרף לחבילת הצפיה את ערוץ 5+LIVE קשור איכשהו למפעל הנ"ל – לקיים את המשחקים בשעות הערב המאוחרות. (בדרך כלל שעות תחילת המשחקים הינן בין 20:00-21:00.)

כאשר אני מנסה לחשוב מתי המפעל הזה קסם לי בדרך כלשהי, אני נאלץ להרחיק עד לימי סוף בית הספר היסודי – תחילת החטיבה התיכונה. בתפר הזה של גיל הילדות-נעורים עדיין קיימת תמימות והרגשה שכל משחק חשוב, בעיקר בעימות הבלתי נגמר מול אוהדי שאר הקבוצות בספסלי הלימודים הסמוכים.

אם אני היום הורה לילד-נער בגיל המדובר, אין שום סיכוי שאני נותן לו לחזור הביתה בשעה כה מאוחרת בשביל משחק גביע הטוטו.

הצעתי היא שהמשחקים יחלו בשעות מוקדמות יותר, קרי בטווח השעות 17:00-18:00. יסבלו מכך 2 אוהדים שלא יצליחו לחזור בזמן הביתה מהעבודה, אולם עשרות, אם לא מאות, נערים יזכו לצפות במשחק, שעבורם יש לו חשיבות גדולה, לעיתים יותר מהמשתתפים במשחק, כלומר השחקנים. אולי אפשר פשוט לקיים חלק מהמשחקים בחול המועד, חנוכה או פורים, כלומר כשמערכת החינוך בפגרה.

2. לעניות דעתי, בשל מיעוט הקהל, אין הרבה חשיבות לביתיות בגביע הטוטו. אני רואה זאת כהזדמנות להגיע גם אל מגרשים וערים, אשר אינן נחשפים לליגת העל.

אם ניקח לדוגמא את הבית הצפוני, הכולל את מכבי חיפה, הפועל חיפה, הפועל עירוני ק"ש, איחוד בני סכנין והפועל עכו, אזי שהיה ניתן לקיים את המשחקים בנהריה, נצרת, קצרין, עתלית וכיו"ב. (באר שבע היתה מארחת בירוחם/נתיבות/אופקים/שדרות/וכו' – נו…הבנתם את הרעיון).

את חצי הגמר והגמר הייתי מקיים, באופן קונסיסטנטי, בחבל הארץ שסבל ביותר מאותה השנה. זה יכול להיות על רקע בטחוני, מזג אוויר, סגירת מפעלים וכיו"ב.

הצפי שלי הוא שכמות הצופים תהיה גבוהה בהרבה. כאשר אני חושב על הימים בהם התגוררתי במועצה האזורית אשכול, אני חושב שאם היה שם מגרש ראוי וכן היה מתקיים משחק מסוג זה, אזי שסיכוי גבוה שהייתי הולך לצפות במשחק.

יודגש, כי לעיתים קרובות מדובר על אוכלוסיות במצב סוציו-אקונומי מעט נמוך מהממוצע בערי ליגת העל, ולכן יש לקבוע תקרת מחירים של 30 ש"ח למבוגר ו-15 ש"ח לילד/נער/חייל/סטודנט.

להצעה סייג אחד: המשחקים לא יתקיימו בערים להן קבוצה בליגת העל באחת משלוש השנים האחרונות.

3. מספר הזרים החל משלב רבע הגמר יופחת. אולי בכלל יש לשחק על טהרת הישראלים בלבד. למה רק משלב רבע הגמר? אתם בוודאי שואלים. כיוון ששלב הבתים מהווה הכנה לליגה ויש לתת לקבוצות אפשרות להריץ את ההרכב החזק ביותר.
4. לחלופין או בנוסף לסעיף 3 לעיל, ניתן (שוב, החל משלב רבע הגמר) לקבוע תקרת גיל עבור אחוז מסוים מהשחקנים. למשל, לקבוע ש-4 שחקנים יהיו מתחת לגיל 21.

*

עד עכשיו דנו על מה כן. עכשיו בואו נגיד מה לא:

אסור, בתכלית האיסור, שהזוכה בגביע הטוטו תזכה במקום בליגה האירופאית. וכי למה? משני טעמים:

• זה יעודד את הקבוצות הגדולות לזכות במפעל. ולמה זה רע? זה רע כי מעבר לכך שזו ההזדמנות הכמעט יחידה של הקבוצות הקטנות להגיע לשלבים המתקדמים ואף לזכות בתואר, עבורן זהו צינור חמצן. המפעל הזה טומן בחובו לא מעט כסף. הזוכה למשל תגרוף 1.5M ש"ח. עבור קבוצות כמו מכבי חיפה או מכבי ת"א זה אינו טריגר, אך עבור סכנין או רעננה זכייה יכולה לאפשר החתמה של שחקן או שניים נוספים. רוצה לומר, שכדאי להשאיר את השיקול הכלכלי מבלי "לזהם" את המפעל בשיקולים נוספים.
• גם כך נציגותינו באירופה אינן מבריקות לאחרונה. השאיפה צריכה להיות לשלוח את הקבוצות החזקות ביותר. חזקה שהקבוצה במקום השלישי טובה יותר מזוכה אקראית בגביע הטוטו.