נושמים לרווחה – על טורניר הכדורסל באולימפיאדה ושחקני ה-NBA / מתנאל אלאשבילי

נושמים לרווחה – על טורניר הכדורסל באולימפיאדה ושחקני ה-NBA / מתנאל אלאשבילי

לאולימפיאדת פריז המתקרבת אלינו בצעדי ענק יגיעו שמות גדולים בקטגורית כדורסל הגברים. חוץ מהנבחרת האמריקאית, הגלובליזציה העצומה של הליגה הטובה בעולם גורמת לכך שבהמון נבחרות יש שחקנים מהטובים בעולם ובכמה נבחרות אירופאיות יש יותר משחקן אן בי איי לגיטימי אחד. אחת הבעיות של השחקנים שהתרגלו לאן בי איי כשהם מגיעים למשחקים בחוקי פיב"א – הריווח. ידוע לכל שבחוקי הליגה מעבר לים אסור להישאר שלוש שניות בצבע גם בהתקפה וגם בהגנה, לעומת זאת בחוקי פיב"א אין הגבלה של שניות בצבע לשחקני ההגנה, מה שעוזר לגבוהים מאסיביים להישאר בצבע לאורך התקפות שלמות ולהגנות אזוריות להיות שגרה ברורה.

מעבר לנבחרת האמריקאית שברור שלא מסתדרת יותר מדי עם זה שאין להם בכל רגע נתון נתיב לטבעת, יש גם שחקני אן בי איי אחרים שהתרגלו לכל הטוב של להגיע לצבע ושבהרבה פעמים הוא יהיה פנוי ולא מייצגים את האומה ממעצמת הכדורסל הגדולה בעולם. הבטתי על שחקני האן בי איי שיצרפו לטורניר הנבחרות הגדול ביותר וניסיתי להבין, האם הם ינשמו לרווחה או שיחנקו מחוסר הריווח?
יש שלושה קריטריונים לכך – ניהול המשחק, חוזק שאר חברי הנבחרת, הדרך של השחקן בה הוא משיג נקודות

1. ניקולה יוקיץ' – ינשום לרווחה

הכישרון הברור של יוקיץ' לשחק בכל מקום על הפרקט מובן לנו. הוא מגיע לאחר שהודח בסדרת שבעה משחקים קשה בסיבוב השני, היה לו זמן לנוח ולייצג את סגנית אלופת העולם בכבוד. אז למה יוקיץ' ינשום לרווחה?
כמובן שקודם כל ניהול המשחק. האם וי פי המכהן הוא ממנהלי המשחק הטובים בליגה אם לא הכי טוב, 9 אסיסטים למשחק בעונה האחרונה, אחוז אסיסטים מהגבוהים בליגה, 42% כשהוא מאבד העונה 3 איבודים למשחק מה שיוצר לו את יחס האסיסטים/איבודים הטוב בקריירה. צריך לציין שבנבחרת הוא לא העמיד ממוצעים כאלו, אבל ההופעה האחרונה של יוקיץ' בטורניר אולימפי הייתה ב-2019, לפני שביסס את מעמדו כשחקן הטוב בעולם והוא עוד היה גרסת הבטא של מה שאנחנו מכירים כיום. העובדה שהוא מסוגל לנהל משחק מהפוסט-אפ, שורט-רול ואפילו מחוץ לקשת הופכת אותו לשחקן המסוכן ביותר בטורניר. כשהוא יהיה בצבע, יביאו לכיוונו עזרה בוודאות מה שישאיר מצב בלתי נמנע של מסירת ניקולה יוקיץ' קלאסית לקלע או לחותך לסל.
זה מוביל אותי לסיבה השנייה – סגל מגוון מאוד. בסגל הנבחרת הסרבית יש שחקנים שהגיעו לשיא הקריירה שלהם כמו בוגדן בוגדנוביץ', פיליפ פטרושב, מרקו גודוריץ'. יש שחקנים שבלי קשר לעונה האחרונה מסוגלים לפרוח בזכות סגנון המשחק שלהם במשחקים האולימפיים כמו אלכסיי פוקושבסקי שלא מצא עדיין את מקומו באן בי איי, אבל קולע מבחוץ ויכול לנצל את הדקות שלו ליד מנהל משחק כמו יוקיץ', ואסיליה מיציץ' שמתנדנד בין שיא לבין מעבר לשיא שמסוגל לנהל איתו פיק אנד רול או פיק אנד פופ ו-ולאדימיר לוצ'יץ' שלא תזיק לו עזרה אחרי שהוא התרגל בכל עונה להיות השחקן העיקרי ולסחוב קבוצה בינונית ביורוליג.
הסיבה השלישית היא הדרך בה יוקיץ' משיג נקודות. הוא לא חודר לסל בכוח ונתקל בחומה אלא עם הגב לסל ועם המון הטעיות ווריאציות קליעה מהפוסט אפ הוא משיג את הנקודות. כמובן שלא מדובר רק בלייאפים או זריקות וו, אלא גם פייד אווי, שלשות, קליעות חצי מרחק מכדרור. מבחינת קליעת זריקות בלתי אפשריות הוא כנראה הטוב בליגה או משתווה לאחד אחר שאזכיר בקרוב. רק להמחשה כמה יוקיץ' מגוון, סוגי הזריקות אותן זרק יותר משישים פעמים העונה: זריקת וו לאחר סיבוב (127), פלואטר בעמידה (112), פלואטר בתנועה (77), זריקה לאחר סיבוב (60).
יוקיץ' מגיע לראשונה לטורניר במדי נבחרת סרביה כמו הגרסה הכי טובה של עצמו, והוא לא ייתן לאף שחקן שיהיה בצבע לעצור אותו.

2. לוקה דונצ'יץ' – ייחנק מחוסר הריווח

קודם כל אציין שאחד משני שחקנים יעלה – לוקה דונצ'יץ' או יאניס אדטוקומבו שאציין בהמשך. אני כותב על שניהם בעיקר כי שניהם גם משחקים כעת בטורניר הקדם אולימפי ומדובר כאן בהתמודדות שלהם עם חוקי פיב"א לכל דבר ועניין.
מה שונה דונצ'יץ' מיוקיץ'? הרי שניהם מנהלי משחק בחסד, שניהם סקוררים מצוינים מכל טווח כל אחד בדרכו שלו וגם לוקה הולך ומתקרב לגרסה הכי טובה של עצמו. העניין אצל דונצ'יץ' הוא שהוא מגיע בלי מנוחה מסדרת גמר מתישה, הוא ישר הצטרף לנבחרת שלו וינסה להעלות אותה לטורניר האולימפי בפריז.
נתחיל בקריטריון הראשון – ניהול המשחק. לוקה דונצ'יץ' הוא אחד ממנהלי המשחק הטובים באן בי איי לצד יוקיץ' ויש שיגידו שטוב כמוהו. הוא סיים את העונה האחרונה שני באסיסטים למשחק עם 9.8, אחוז אסיסטים של 44.3% ויחס אסיסטים/איבודים השני בטיבו בקריירה. ללוקה יש דרך לשמור את השומר שלו על הגב לאחר פיק אנד רול וליצור מצב שהשחקן שמתגלגל איתו יישאר לבד או שתגיע עזרה מהצד החלש ויהיה קלעי מעבר לקשת לבד, הוא גם כמובן מתחיל מתפרצות מצוין ומרים אלי אופים מהטובים בעולם. אין ספק שבכל מה שקשור ללתת את הכדור לשחקן כדי שיקלע הוא עושה מדהים. אבל…
יש לו גם נבחרת, ובניגוד לנבחרת הסרבית, סלובניה נבחרת חלשה מאוד וזה גם הקריטריון השני – חוזק הנבחרת. מלבד לוקה יש שחקן אן בי איי אחד בלבד בנבחרת וזה ולאטקו צ'אנצ'ר שלא מרבה לקבל דקות בדנבר ושני שחקני יורוליג. אחד הוא ג'וש ניבו שגם הוא מאוזרח ומוגבל לקליעה ברול בלבד והשני הוא קלמן פרפרליץ' שעולה מהספסל. בניגוד כמעט מוחלט לכל השחקנים ברשימה הזאת, דונצ'יץ' סוחב את הנבחרת לגמרי עליו ואין לו, בניגוד לדאלאס, שחקן שימסור לו גם לזריקות פנויות. שחקני סלובניה לא ידועים בקליעה טובה מעבר לקשת ועיקר הקליעה של רובם המוחלט הוא חדירה לסל מעמדות הכנף. זה דווקא סוג שחקנים שראינו שדונצ'יץ' מתקשה לידם והוא יותר מוצלח ליד שחקני קליעה ממסירה או חיתוכים לטבעת אחרי חסימות.
הקריטריון השלישי הוא כמובן הדרך בה דונצ'יץ' משיג נקודות. לוקה הוא סקורר מכל טווח, ברגע שהוא באזור קו העונשין הוא ימצא דרך להטעות את כל השומרים שאיתו ולקלוע בנונשלאנט. הבעיה היא דווקא מעבר לקשת. למי שצפה במשחק של הסלובני נגד קרואטיה בטורניר הקדם אולימפי הזדעזע לא רק מהשורה הסטטיסטית (8/13 ל-2 נקודות, 0/9 לשלוש) אלא גם מסוג הזריקות שדונצ'יץ' לוקח – סטפ באקים קשים מאוד כשזה לא בזרימה של המשחק. כמובן שיש פה עניין של "הביצה והתרנגולת", האם העובדה שללוקה אין נבחרת טובה גורמת לו לזרוק זריקות כאלה (כי אין מי שייקח אותן), או שבגלל חוסר היכולת של הנבחרת לייצר גם בשבילו הוא נאלץ לזרוק זריקות כאלו? מה שבטוח זה שלדונצ'יץ' אין בעיית קליעה בתוך הקשת, אבל מחוץ לקשת? רק עם סטפ באקים ויד בפנים הוא יהיה חייב לתפוס יום קליעה פנומנלי כדי לקלוע באחוזים טובים.אבל כרגע נראה שהוא ברצף קליעה לא טוב לשלוש וכמובן שהעייפות לוקחת חלק, ואם יצליח לעלות לאולימפיאדה הוא מאוד יתקשה לקבל מבטים פנויים נגד הנבחרות החזקות שההגנה שלהן מסוגלת לגרום לו בעיקר לזרוק מחוץ לקשת.

3. יאניס אדטוקמבו – ינשום לרווחה

אדטוקומבו הוא השחקן הראשון שהתלבטתי לגביו. האם בזכות הכוח הבלתי נגמר שלו הוא ידרוס את כל מי שבדרכו או שדווקא בגלל שיחכה לו תמיד שחקן בצבע יהיה קל לעצור אותו? למסקנה האם יאניס ינשום לרווחה או ייחנק מחוסר הריווח הגעתי לאחר מעבר על שלושת הקריטריונים.
ניהול המשחק של הביג-מן לא משתווה בכלל לזה של אלו שקדמו לו ברשימה, ניהול המשחק של אדטוקומבו מגיע בעיקר מהפוסט-אפ כיאה להרבה ביג-מנים. במה שאדטוקמבו לוקה בו בניהול המשחק הוא הוא כשהוא על קשת השלוש והוא לא יכול להיכנס לצבע. הוא סיים את העונה עם שיא קריירה באסיסטים עם 6.5 למשחק על 3.4 איבודים עם אחוז אסיסטים גבוה ביחס לפורוורד עם 32.7%. בנבחרת עצמה ירצו שאדטוקמבו יהיה תמיד לצד קלעים מחוץ לקשת ופליימייקר אחד, ככה שהוא אמנם יהיה השחקן הראשי שיקבל את הכדורים אבל לא אחראי ראשי לניהול המשחק.
בנוגע לחברי הנבחרת, ליאניס יש את הנבחרת הכי טובה ברשימה הזו. יש לו פליימייקר טהור בדמות ניק קלאת'ס כך שהוא לא יצטרך להוביל כדור ברוב הזמן, יש לו את פאפאיאניס שייצור איתו קו קדמי מצוין בהגנה ומנגד יוכל לקבל ממנו מסירות לשלשות שזה היתרון של פאפאיאניס כשהוא ישחק לצד יאניס (בלי הפאפא). לנבחרת יוון באופן כללי יש קלעים מצוינים בעמדות הכנף וגם בעמדות הקו הקדמי כמו מיטוגלו ופאפאניקולאו. ברור שאחרי הרבה זמן שלא היה בנבחרת בטורניר גדול (5 שנים), יאניס מגיע כדי להוביל אותה להישג משמעותי אחרי שהנבחרת היוונית לא הייתה במעמד טופ 4 הרבה זמן אבל הנבחרת היוונית מצוידת בשחקני יורוליג שרגילים לחוקים ולמערכת והם כבר כמה שנים בצמרת של הליגה הטובה ביבשת, כך שהמעטפת לצד אדטוקומבו היא מהטובות שיש לשחקני אן בי איי אירופאים.
הקריטריון השלישי הוא הדרך בה יאניס קולע. בגלל שמדובר בשחקן שאזור מחייתו הוא בצבע, הוא לא יתקשה להשיג שם נקודות. כמובן שתהיה בעיה כשהיריבים ישאירו אותו לזרוק, אבל בזכות ניהול המשחק של קלאת'ס ו-ווקאפ יאניס יוכל לקבל את הכדור בנקודות שנוחות לו בהרבה. אדטוקמבו כמובן השחקן שיש לו את סט היכולות הכי טוב בעולם לקליעה בצבע בזכות האורך שלו, האתלטיות שלו והשימוש של האיכויות האלה כדי להגיע כמה שיותר קרוב לטבעת. יאניס סיים עם 77.5% בקליעה מהקשת הקטנה בצבע והוא כמובן היה השחקן שזרק משם הכי הרבה בפער עם לא פחות מ-853 זריקות. דווקא יאניס שלא מגוון באזורי הקליעה כמו יוקיץ' ודונצ'יץ' יוכל להסתדר יותר טוב משניהם עם השחקן בצבע שיארוב לו בזכות הפיזיות שלו וחוסר הפשרה שלו על להגיע עד לטבעת במקום לזרוק מבחוץ.
השחקן שהכי לא מפחד להיכנס לצבע בכל העולם לא יירתע מעוד שחקן שיופיע שם.

4. ויקטור וומבניאמה – ייחנק מחוסר הריווח

אחרון חביב, שהוא גם היחיד שאינו אולסטאר ברשימה הזאת, יגיע לטורניר גדול ראשון במדי הנבחרת הלאומית. וומבניאמה מגיע לאחר הכי הרבה מנוחה כשהעונה שלו נגמרה באפריל, היה לו זמן להתאושש מעונת הרוקי המרשימה שלו ולהגיע טרי כדי לייצג נבחרת חזקה (לפחות בסגל).
ניהול המשחק של וומבניאמה רחוק ממושלם, יש מה ללטש בו. הוא לא שיחק עם רכז טבעי בעונה שעברה, סיים שלישי (מהסוף) בכמות האיבודים בעונה עם 260 איבודים ויחס אסיסטים/איבודים של 1.05 בלבד. כמובן שמדובר ברוקי, ויש לקחת בעירבון מוגבל את הנתונים השליליים כי יהיה שיפור לאורך זמן, אבל כשמדובר בכדורסל נבחרות אין מקום לטעויות. וומבי יצטרך להיות הרבה יותר אחראי ולהוציא כדורים לקלעים בחוץ אחרי חדירה לסל כשיבואו לכיוונו שחקן אחד או שניים. בנבחרת צרפת מצפים ממנו שישחק בעמדה 4 ולא 5 בעיקר בגלל שהנבחרת הצרפתית עם גבוהים כמו גובר, לסור ופוארייה שהם לא מנהלי משחק או קולעים מבחוץ.
בנוגע לחוזק הנבחרת כמובן שמדובר בנבחרת מאוד חזקה שמכוונת גבוה אבל יש לה חיסרון – היא משחקת מאוד לאט ומאוד יחידני. הצרפתים משחקים עם בידודים כשכמעט ואין תנועה ללא כדור מלבד חיתוך אחד מפיק אנד רול או אחרי מסירה. לוומבניאמה סגנון משחק כזה יהיה מאוד בעייתי, לצרפתים אין מנהל משחק אמיתי והוא יצטרך ליצור המון לעצמו ללא עזרה משמעותית כדי לקבל את הכדורים בעמדות בהן נוח לו. אנחנו נראה אותו בגלל סגנון המשחק הזה מתפשר על זריקות מבחוץ מה שמוביל אותי לקריטריון השלישי.
סגנון המשחק של החייזר הצעיר כמובן שונה מכל מה שראינו מגבוה, הוא חודר לסל וגם מסיים אלי אופים, הוא משחק עם הגב לסל וגם זורק מבחוץ. אבל, זה עוד לא מושלם, עוד יש לו המון לשפר בקליעה מחוץ לקשת, בקבלת החלטות אלו זריקות לקחת בכל מה שלא בצבע וגם האם הוא יכול להיות לפעמים פאסיבי, משהו שהוא לא הצליח לנסות בגלל הסגל החלש בספרס. נבחרת צרפת בונה כדי לשמור הכי חזק שיש עם שחקנים כמו וומבי, קוליבאלי וגובר ושהמשחקים יסתיימו 40-50 לטובתה.
כמובן שאין ציפייה מרוקי שרק התחיל להתנסות בכדורסל בליגה הטובה בעולם להוביל את הנבחרת שלו למדליה על חשבון הדרים-טים 2.0, אבל בגלל בניית הסגל חסר ניהול המשחק והצפוף מאוד בצבע של הצרפתים, לוומבניאמה תהיה סיטואציה דומה מאוד למה שיש לו בספרס – חוסר ריווח, חוסר תנועה, עול על כתפיו לתפקידים שהוא עוד לא מוכן לבצע.
עד שוומבניאמה יצליח במהלך מסוים לחדור לסל בהתקפה מסודרת, יחכה לו שחקן בצבע והוא כנראה יאבד את הכדור או יוציא לשחקן שלא יהיה מסוגל לקלוע בצורה יציבה מחוץ לקשת.

מתנאל אלאשבילי

כותב על כל הליגות מרחבי העולם, מת על נתונים של אחוזים בזריקות ממש ספציפיות.
Subscribe
Notify of
15 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
ד"ר פופרס
ד"ר פופרס
05/07/2024 8:45:58

מעניין,תודה

Zvika Bar-Lev
05/07/2024 8:48:55

כתבה מעולה. תודה רבה!

עמיחי קטן
05/07/2024 10:46:53

תודה מתנאל.
1. זה לא רק פחות ריווח, אלא גם עוד השפעות – יותר קשה לסיים בצבע, אבל יותר קל לשחקן עם הכדור לעלות לזריקה אחרי חסימה.
2. לגבי יוקיץ' – אני מאמין שהוא יסתדר, אבל יהיה לו קשה יותר למצוא שחקנים פנויים בלי ריווח.
3. לגבי לוקה – היחיד מהכוכבים שיש לי ודאות לגביו שהוא יעשה את שלו בכל משחק, וייתן 20-30 נקודות לפחות בכל משחק כמעט. ינצל היטב את ריבוי העבירות בכדורסל של פיב"א.
4. לגבי יאניס – התקשה מאוד בעבר. אני מאמין שיצליח יותר מאשר ב-2019, אבל הצפיפות תקשה גם עליו לקלוע מול הגנות טובות.
5. לגבי וומבי – הוא כנראה יתקשה כחודר לסל, אבל יהיה לו עוד יותר קל בהגנה וגם בהתקפה הוא יוכל לחגוג בצבע.

אשך טמיר המקורי
05/07/2024 11:24:53

תודה רבה

Berch
05/07/2024 14:25:30

שאפו על הניתוח
איך בצרפת חסר איזה טוני פרקר… היה סוגר להם פינה.
לא חשבתי על הסגל הסובב של יאניס. נקודה מעניינת וסגל באמת חזק ועם אוריינטציה אירופאית. לא אתפלא אם היוונים יגיעו רחוק.
ביום שלישי חזרתי מיוון
התארחתי אצל חבר באי קיטנוס.
חבר יווני אבל לבנוני במקור. דרכון אמריקאי.
ופגשתי מישהו בשם יאניס. יווני, אבל במקור טורקי.
היה אחלה. יאללה יוון
💪🏼

PhillySpecial
05/07/2024 14:33:19

מעניין מאוד וכתוב מצויין. תודה רבה

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

מצוין, תודה רבה מתנאל.
.
לדעתי הפקטור החשוב ביותר, אבל גם זה שקשה להעריך אותו מראש, הוא המוטיבציה. מי שירצה יותר, ישחק יותר, ויותר טוב.

האווי לאסוף
האווי לאסוף
05/07/2024 15:34:00

בינתיים בהכנה לוקה עשה את שלו ומביא את הכדורסל הרגיל שלו: שני טריפל והובלת הקבוצה. אבל באמת שאין משהו רציני מלבדו. לשחקן ממדינה קטנה, אי הצלחה בנבחרת לא מהווה בעיניי 'כתם' לקריירה. קורא לזה סעיף גיגס.
תודה רבה מתנאל

עידו גילרי
05/07/2024 15:43:15

לא חושב שבאמת ניתן לחנוק שחקנים בלבל כזה אבל אני מבין את הכוונה.
יוקיץ' זה יוק'יץ' ווומבי עוד ילד.
לגבי שני האחרים אני חשוב שזה בדיוק להיפך. לוקה הראה שבכל כדורסל הוא יידע לייצר את הנקודות שלו ולסחוט את הפאולים. בכלל לא יודע מאיפה כתבת מה שכתבת על הנבחרת הסלובנית כי כל מה שהם עושים בשנים האחרונות זה לידות שלשות.
לגבי הסטפבקים של לוקה – מה ההבדל מהnba. הוא לוקח אותם כאן או כאן.
יאניס לעומתו שחקן שרגיל לבוא עם הכדור ביד שלו ולחדור לסל. בנבחרת יוון המאמן פחות שם שם את הכדור וזה מכריח אותו לשחק אחרת ממה שהוא רגיל.

עידו גילרי
05/07/2024 15:45:13

ומילה קצרה על המשפט על נבחרת ארה"ב – גם אליפות העולם האחרונה עם נבחרת ב' שלהם הראתה שאין להם שום קושי לעשות נקודות מבחוץ או מבפנים. הם צריכים להבין שעברו הימים שהם לא משחקים הגנה ולוקחים את המדליה.

Last edited 9 days ago by עידו גילרי
מנחם לס
05/07/2024 15:45:30

משפט המחץ הוא:
שבחוקי הליגה מעבר לים אסור להישאר שלוש שניות בצבע גם בהתקפה וגם בהגנה, לעומת זאת בחוקי פיב"א אין הגבלה של שניות בצבע לשחקני ההגנה, 

מנחם לס
05/07/2024 15:47:39

מתנאל, מציע שתחלק את הפרק המאד ארוך ל-3-4 קטעים. זה מקל על הקריאה ונותן זמן לנשום. הכתיבה שלך מעולה!

אוהד ס"א
06/07/2024 3:13:08

פוסט נהדר. מהילייטס שאני במשחקי ההכנה של צרפת, אני רואה את ויקטור משחק 4 ומזין את גובר ב-5 בכדורים פשוטים.
וזאת נקודה מעניינת לספרס. ויקטור כבר הודה שהוא מעדיף לשחק ב4. אם היה לידו איזה מרקנן שיכל לרווח ולהחליף עם ויקטור עמדות 4 ו5 לסירוגין זה יכל להיות אדיר

Yinon Yavor
06/07/2024 9:46:32

תודה. מאוד מעניין. אני חושב הפוך ממך לגבי יאניס ולוקה.
ממילא רק אחד מהם אולי יגיע, אז התשובה בכל מקרה תהיה חלקית