דני פרי, 2.10 מדוק, SF/PF/ בחירה 2 דראפט 1989, קליפרס
פארי נבחר שני בדראפט 1989, שנחשב לחלש יחסית, ע"י הלוס אנג'לס קליפרס, אבל לא רצה לשחק שם, ובחר להעביר שנה בליגה האיטלקית. עשה שם עונה טובה מאוד עם 20+ נק' בממוצע למשחק. עונה אח"כ קליפרס העבירו את הזכויות שלו לקליבלנד (תמורת רון הארפר).
פארי היה שחקן בסדר, אבל ממש לא כוכב כמו שבחירה מס' 2 בדראפט אמור להיות. בעיקר אני מזכיר אותו כאן, כי תראו מי נבחר אחריו באותו דראפט:
שון אליוט (בחירה 3)
גלן רייס (בחירה 4)
ניק אנדרסון (בחירה 11)
מוקי בליילוק (בחירה 12)
טים הארדווי (בחירה 14)
שון קמפ (בחירה 17)
אפילו דאנה בארוס (בחירה 16), ולאדה דיבאץ' (בחירה 26), קליף רובינסון (בחירה 36) ודינו ראדג'ה (בחירה 40) תרמו יותר ממנו.
בעיקר פאשלה שאי אפשר היה ממש לצפות- הייתה לו קריירת קולג'ים די מרשימה בדיוק, עם פיינל פורים והרבה הבטחה. שחקן שייזכר בסה"כ כדי מרגיז עם הקונץ שעשה, ביחס לתמורה שנתן בסופו של דבר.
בקיצור, לא הפאשלה הגדולה ביותר בהיסטוריה, אבל הקליפרס היו יכולים להוציא הרבה יותר מהדראפט הזה.
מי היה מקום ראשון ??
בדקתי. מי זה פרוויס אליסון למען השם ???
לא מגע לו איזה פוסט, בהתחשב בעובדה שמעולם לא שמעתי עליו ?
דווקא השחקנים שכן ציינת מראים שזה היה דראפט פורה למדי…
נכון. ודווקא דני פרי זכור לי כשחקן לא רע. אולי לא ענק אבל טוב מאוד, כנראה שיותר טוב מבנט למשל. הזכרת לי את בראד דוהרטי ומרק פרייס, איזה שחקנים.
בנט זה לא חוכמה. הנחתי שהאתגר הוא בהשראתו…
דני פרי לא שיחק כמו בחירה מס' 2 אף פעם, וכמובן שיש פאשלות גדולות ממנו (בעיקר בשנים האחרונות), ועדיין אותי הוא איכזב, בדיוק בגלל מארק פרייס ובראד דוהרטי. חבל שכבר לא מייצרים שחקנים כאלה… 🙂
פרוויס אליסון היה פוטנציאל לא רע בכלל, זכה בתואר השחקן המשתפר ב-91-92, והוביל את קבוצתו וושינגטון בולטס בנק' (20.0), ריב' (11.3) וחסימות (2.7), מספרים שלי מזכירים את דמרכוס קאזינס. רבים וטובים שבוודאי יוזכרו כאן, לא הגיעו אפילו לזה.
הפציעות הכריעו אותו, והוא נתן בערך עוד חצי עונה טובה וזהו, אבל עם דני פרי זה מרגיש כאילו הפספוס היה סתם, בזבוז נטו שעד היום אני לא יודע ממה נבע (אולי מנחם זוכר/יודע יותר פרטים).
הדראפט נחשב חלש כי לא יצא ממנו כוכב על של ממש, לעומת 1985- פטריק יואינג, 1986- בראד דוהרטי, 1987- דיוויד רובינסון, 1990- גארי פייטון. בדיעבד באמת לא דראפט כל כך חלש.
דראפט 89 אמנם לא זכור כאחד האיכותיים, אבל היה בהחלט דראפט עמוק. שחקנים כמו טים הארדוי ושון קמפ שהיה כיף לראות אותם, גם אם לי אישית יצא לראות אותם רק בסוף הקריירה. אליסון ופרי היו אכזבות ברמה היסטורית כמעט.
הכינוי של אליסון בקולג׳ היה never nervous pervis. בNba הפך לnot In service pervis. היה שחקן-שחקן שהפציעות הכריעו אותו
נכון!
כינוי מאת הקופירייטר דני איינג'
מתי מגיעים לדרקו מיליצ'יץ??
רוקי – קודם כל תודה על הכתיבה, ודני פרי בהחלט ראוי למקום של כבוד בין הבחירות הגרועות. הרבה בגלל ההייפ התקשורתי שנוצר כשסירב לקליפרס והלך לאיטליה.
אבל, משפט כמו זה שכתבת: "בעיקר פאשלה שאי אפשר היה ממש לצפות- הייתה לו קריירת קולג'ים די מרשימה בדיוק…"
זו ממש סתירה פנימית בהתחשב ההיסטוריה של הצלחות בוגרי דיוק ב NBA. במיוחד שחקנים לבנים, לא מאוד אתלטיים, אבל חכמים (לייטנר היה חלק מהדרים-טים בתור שחקן דיוק!!!), כמו פרי.
צודק… אוי כריסטיאן לייטנר 🙁