אז לאור אילוצים – סיקור המשחק מהמגרש קצת באיחור, ותודה לאבי על הסיקור הזריז שאחרי המשחק עצמו!

ההכנות למשחק השני התרכזו בעיר הירוקה סביב ההיררכיה בקבוצה. משחק ראשון בו טייטום שמר על אנמיות, ובראון הצטיין – משחק שבא בהמשך לזכייתו של בראון בMVP לגמר המזרח. כדי להוסיף שמן למדורה, ג'ייסון קיד החליט להצהיר כבל עם ועיתונאים שבראון הוא השחקן הכי טוב בבוסטון. המטרה שלו הושגה, וזה היה הדבר היחיד בערך עליו דיברו בתקשורת המקומית ביממה לפני המשחק. השאלה כמובן היא איך השחקנים יתמודדו עם הניסיון – השקוף אך כנראה אפקטיבי – להיכנס להם לראש.

במקביל, קיירי, שנתן משחק ראשון חלש, החליט גם הוא לערבב דברים ואמר שציפה לרעש קצת גדול יותר מהקהל בגארדן. בבוסטון לא החמיצו את ההזדמנות למנף את הדברים האלו…וזה ציפה לקהל ולשחקנים על הג'מבוטרון. 

ורגע אחרי שהדליקו את הקהל עם קיירי, מתחילים עם ההמנון והצגת השחקנים, למי שלא יצא לראות בשידור, מלבד העובדה שהחברה פה יודעים את העבודה בלייצר מעמד מרגש – תמיד כיף לרואת איך לא משנה איזה ההמנון, של איזו מדינה, כששרים אותו במגרש הספורט יש חוקי סיום המנון דומים בכל מקום…

והנה המשחק יוצר לדרך!

רבע ראשון

ההרכבים אותם הרכבים, פורזי עדיין מתחיל על הספסל, ולוקה, דואג להשתיק את הקהל עם פתיחת המשחק.

המשחק נפתח מבחינת דאלאס בצורה דמה למשחק הקודם – הרבה לוקה בול, מינוס האסיסטים שלו. לוקה מצליח לייצר את הנקודות שלו, אבל כרגע זה בא על חשבון שילוב החברים שלו במשחק. אף קבוצה לא מצליחה לייצר התקפות זורמות ובבוסטון יש תקיעות, וגם טייטום עוד לא הגיע למשחק. הדבר המרכזי שמעורר את הקהל זו כניסתו של פורזי, והנה הוא בניסיון הראשון שלו לנצל את הגובה לקליעה מחצי מרחק

בוסטון אולי לא ביום קליעות טוב במיוחד, אבל בהגנה – כמו שאומרים – אין יום רע. צריך פשוט לעבוד. וההכנה של בוסטון חונקת את דאלאס ומתסכלת אותה. לוקה צריך לעבוד קשה עבור כל סל, ונראה שחוץ מקיירי, אף אחד בקבוצה לא מצליח להתמודד עם האינטנסיביות של בוסטון. בוסטון מצידה נשארת במשחק בזכות פורזי ודרו שנותנים משקל התקפי שמכסה על התחלה איטית לטייטום ובראון. סיום הרבע הראשון 25 – 28 לדאלאס

רבע שני

28 הנקודות של דאלאס ברבע הראשון היו הרבע הכי מוצלח התקפית שלה בסדרה עד כה. לוקה נראה בפורמה, ואפילו האסיסטים מתחילים להירשם. מהצד השני – טייטום עושה הכל חוץ מלקלוע, השלשות לא נכנסות, אבל בוסטון מצליחה לייצר מהפך, ושוב, בעיקר בזכות ההגנה. 

כל שחקן נצמד לשחקן שלו, קיירי מוצא את עצמו יותר מידי פעמים (לדעתו) בלי כדרור ובלי אופציית מסירה, ובאופן כללי – השטף של ההתקפה של דאלאס נעצר וההתקפה נעמדת.

הגנה חזקה על לוקה ועל חבריו שמתרגמת להתקפת מעבר קלה של בראון. המשחק ברבע השני ממשיך להיות צמוד ואף קבוצה לא מצליחה לקלוע בצורה סבירה שתוביל לאיזושהי בריחה. הולידיי ממשיך לשמור את בוסטון ביתרון קל ואחראי על הנקודות, ביחד עם פורזינגס שאומנם לא לוהט כמו במשחק בראשון אבל מסיים את המחצית עם עשר נקודות. לוקה מצידו ממשיך לקלוע. קיירי לא מככב אבל בהחלט נותן עבודה עם עשר נקודות במחצית, ומראה קצת לא מרוכז. יכול להיות שהשלט מההתחלה קצת הוציא אותו מהפוקוס.

ועכשיו לפרסומות:

שאלתם את עצמכם פעם מה קורה במגרש בזמן שאתם נכנסים ללופ אין סופי ומתסכל של פרסומות, ובכן – מלבד צילומי אוהדים על המסך הגדול, אנחנו מקבלים בצורה קבועה גם מופע ריחופים בחסות הסלטיקס, ובמקביל – הערכות במזנונים להפסקה.

המחצית מסתיימת בתוצאה 51 – 54 לבוסטון. כמה מחשבות של חצי:

באחת מהכתבות המעולות לקראת הגמר היה הימור של ארבעה שחקנים שונים מבוסטון שיובילו את טבלת הקלעים. וואללה, אנחנו בדרך לשם עם הולידיי שמוביל את הרשימה בבוסטון.

לוקה אדיר, הוא כופה את רצונו על המשחק, אבל, בניגוד לסדרות הקודמות הוא ממש לבד במערכה.

בוסטון קבוצה מאוד מתסכלת – את האוהדים היא מתסכלת במן שבלוניות התקפית, נראה לפעמים שהם לא מנסים לנצל את היתרונות שלהם (חודרים מצויינים לסל לדוגמא) אלא נצמדים לתוכנית מהבית. את היריבה היא מתסכלת כי מדובר בלפחות חמישה שחקנים שמהווים איום משמעותי ומשחקים הגנה אינטנסיבית. תעצור את טייטום ובאטון ייככב, תעצור את שניהםף, ויש פורסזינגס והולידיי.

רבע שלישי

במשחק הקודם זה היה הרבע שבו דאלאס עשתה את הריצה שלה, ולבוסטון היום את את הנוחות של היתרון שהייתה במשחק הקודם. בראון וטייטום מתחילים להתעורר בתחום ההתקפי ולקלוע קצת יותר. הולידיי שומר על יציבות. תראו את התסכול שיש ללוקה מהשמירה הצמודה של בראון

ניכר גם שהשמירה החזקה על לוקה מעייפית אותו וככל שהמשחק מתקדם, הוא מאבד איזה צעד, ונראה שמאבד הרבה רצון להיות על המגרש. קיירי נחוש להראות ששום דבר לא נכנס לו לראש, ומנצל את הראש להדביק עבירה להולידיי עם סיום הרבע השלישי (לפריצ'ר עוד יהיה מה להגיד על זה…)

סיום הרבע השלישי – שמסתבר שהיה בסך הכל שכפול שדל הרבע השני…

רבע רביעי

ברבע הרביעי התקיעות של הסלטיקס בהתקפה עדיין קיימת, אבל כך גם היתרון הקטן. מהרגע שהם התחילו להוביל – הסלטיקס לא איבדו את היתרון, אבל גם לא הצליחו לבטן אותו… פריצ'ר מספק הובלת כדור והאסל, ווייט מתעורר לו, אחרי שני רבעים ראשונים פחות טובים – שימו לב לשאגות הקהל ולעידוד, לא הסטנדאט במגרשים פה.

לוקה הלך והתעייף לאורך המשחק, כשלא רק בראון התיש אותו, אלא גם הולידיי נקרא למשימה…והבוז לכל אחזקת כדור של קיירי, ממשיך. הוא באמת לא היה צריך לפתוח את זה מול הקהל לקראת המשחק. לאורך המשחק אפשר היה לראות שזה נכנס לקיירי לראש, אם זה מבטים לקהל, ניסיונות הוכחה מול אוהדים – כל הגדילה והצמיחה שלו כאדם – אותה הוא מזכיר בכל הזדמנות, אבדה לו בגארדן.

שלוש דקות לסוף הסיפור נראה גמור עם יתרון 14 לבוסטון, אבל החטאות של וויט וטייטום, וכמה איבודים, לעומת קליעות עונשין מוצלחות מהצד של דאלאס – והמשחק בשמונה עם כמעט שתי דקות לשחק.

בראון עם החטאה מצד אחד, ולוקה לוקח את הורפורד לטיול ומוריד לשש בלבד, טייטום לוקח את הכדור כדי לשים את החותמת על הניצחון, ואולי להוריד קצת את הווליום מהדיבור עליו אחר כך – ונחסם. ואז בצד השני, וויט ים חסימה אדירה (שאולי פשוט לא נישרקה…) חותם ונועל את הסיפור

הסלטיקס מנצחים את משחק מספר שתיים!

הקהל מחוץ למגרש מתחיל להרגיש את זה בא – התאספות גדולה של האוהדים שהרגישה גם קצת מבולבלת – חוגגים עכשיו? מחכים לעוד? בואו בעיקר נעמוד יחד, נצלם אחד את השני ונשתה הרבה בירות!