סוף, סוף זה מתחיל!
גמר ה-NBA הוא אירוע תקשורתי מטורף. הגעתי לגארדן שלוש וחצי שעות לפני תחילת המשחק, והתקשורת כבר כאן, ממלאת את האצטדיון. לטובת חלוקת התגים – הביאו שלוש מכולות שנמצאות בקרבת מקום, משם בעצם הליגה מנהלת את העסק.
כל אזור פנוי בקומה של המגרש הוסב לאזור תקשורת אחד גדול. מברור קצר עולה כי יש 750 אנשי תקשורת במגרש היום. גדודי צלמים נשלחו גם לרחוב על מנת לצלם (ולביים) כמה שוטים של הקהל שמתאסף לו.
גם התור לאוכל התרחב, ולמתענינים, ניכרת ירידה ברמה אחרי גמר המזרח שהציג עמדת גלידה, לפחות את פסל הקרח לא שכחו גם הפעם!
מאזולה מגיע למסיבת העיתונאים בגרביים וכפכפים (לא הצלחתי לתפוס…) כאילו סיים עכשיו אימון בשמשון נערים ג' והוא הולך לבריכת האוניברסיטה. מאזולה נשמע מאוד רגוע, גם בראיונות בימים האחרונים וגם היום. בתקווה שהרגיעות הזו לא מעידה על הלם. אם מוסיפים למאזולה את האדישות של טייטום כלפי הסיטואציה, לפחות חיצונית, מקבלים קבוצה שעל פניה נשמעת נחמדה, רגועה ואולי ישנונית מידי. האם זה חומר לאליפות? אם בוסטון הזו זוכה באלפיות, יש פה משהו שונה. נכון, בראון מדבר על הצורך להוכיח, אבל השחקן המוביל של הקבוצה נשמע יותר כמו מדריך לחיים מאוזנים באיזו סדנת ניו אייג, מאשר שחקן שבא לטרוף את המגרש במלחמה על אליפות.
בירידה למגרש אני פוגש איש הופס משכבר הימים – יואב מודעי, היום הוא מסקר את המשחק עבור ערוץ הספורט, אבל בשבילו הופס זה הבית. ענפים צעירים בעץ האדיר הזה של מנחם לס. דוקטור – אתה גדול!
על המגרש, מלבד נציגי הופס לדורותיהם – אגדות כדורסל.
והנה, עולים להתחמם שני השחקנים מחזיקים את המפתח לסדרה הזו. כנראה.
יאלללה. מוכנים! הסלטיקס עולים עם חולצות עליהן כתוב "וולטון" בצבעי הקשת, מחווה כפולה לשחקן העבר האדיר שנפטר ולציון חודש הגאווה.
רבע ראשון
הורפורד עולה בחמישייה במקום פורזי, נראה שהאכילו אותנו לוקש עם מצבו הבריאותי. הסלטיקס נראים יחסית אינטנסיביים, בראון מתחיל על לוקה והולידיי על קיירי. לוקה מחפש את החילוף שיעביר אליו את הורפורד. קיירי מקבל בוז רציני בכל נגיעה. שאגות שמחה עם עלייתו של פורזי למגרש – אבל דלאס, בחלוקה נאה של נקודות לוקחת את ההובלה שוב.
פורזי בא להילחם. נראה כמו שחקן שיש לו מה להוכיח. דעה שאולי לא תהיה פופולרית – וואלה, טטיטום ענק. נכון, לא רוצח שכיר. אבל מוכשר, ולא כופה את עצמו על המשחק – עד כה. אני ידוע כנחסן…
דלאס אחרי פתיחה מאוד חברותית, עברה לכמה דקות של לוקה בול. פורזי נכנס לזון, מעניש, קולע, שורט, מרפקים על שחקנים. הכל הולך! אי אפשר לתאר את הריצה, את הלחימה, את הולידיי הענק בשמירה, את פורזי שנותן עבודה מטורפת משני הצדדים. ניתן לווידאו לדבר!
סוף הרבע 20 – 37 לבוסטון
רבע שני
הרבע מתחיל ביתרון 17 לבוסטון אחרי ריצה מטורפת בדקות האחרונות. וואוו. האוזר סוף סוף הגיע לפלייאוף! בוסטון עם האוזר ופריצ'ר ועדיין מראה עליונות על דלאס, עם הרבה מלחמה ואחד ג'יילן בראון שנותן יופי של משחק עד עכשיו. בוסטון שומרים על יתרון של בערך 15, כשמאזו הולך על הרכב עם פורזי והרפורד ביחד. טייטום מאז שנכנס ברבע מפריע קצת למשחק השוטף, אבל פורזי ממשיך לתת עבודה. בוסטון עם הגנה מצויינת, הרבה האסל, והרבה פורזי עולה ל-21 יתרון שש וחצי דקות לסוף המחצית הראשונה. פורזינגס עם 15 בשלב הזה ועם רעב של מישהו שבא להוכיח (ללוקה? לקיובן?). בוסטון גורמים ללוקה לעבוד, משחקים על השחקן שלו, ולא נותנים לו אוויר. חילוף שאחריו אתה מקבל את הולידיי, זה לא קל. בראון עושה פה עבודה מדהימה.
בראון נכנס לזון, וההפרש עולה ל- 27 נקודות. דקות אחרונות ודלאס מרגישים מרוצים כשהם מורידים את ההפרש ל-21 בהפסקה. תוצאת מחצית – 42 – 63 לסלטיקס.
רבע 3
בוסטון פותחת עם אותה חמישייה. וקיירי, למרות או בגלל הבוז בכל נגיעה, מנסה לקחת אליו את המשחק. טייטום עדיין רדום. דלאס מתחילים את הרבע בצמצום הפער. לוקה בסחיטת (או הצגת) עבירת תוקף מתחיל לקנות מעמד של קיירי. התחלה התקפית צולעת לחצי של בוסטון, אבל ההגנה שלהם כאן ושתי קליעות של וויט מחזירות לעשרים הפרש. משחק טוב גם לוויט. קיירי מתעקש לקלקל לקהל ומתחיל לקלוע ולהוריד את ההפרש. מרגיש כמו דקות חשובות לבוסטון. טייטום חלש מאוד (כן, אני זוכר מה כתבתי לפני שתי פסקאות…) ומשום מה בראון לא מקבל את הכדור, או לא דורש את הכדור. אלו הדקות שהחוסר באש פוגע בבוסטון. פורזי חוזר כשההפרש 16 בלבד. דונציץ' מצמצם, איזה שחקן, לא מפסיק. עכשיו כשהשלשות לא נכנסות, עולה שוב בעיית – PLAN B של הסלטיקס. ולוקה!! מוריד לשמונה עם שלשה מטר מאחורי הקו, ו-27 נקודות ללוקה עד עכשיו. האם טייטום יתעורר?? בנוסף לכדורסל, שיפרתי את הישיבה שלי בבערך שלוש שורות והרבה מעקי זכוכית. אולי גם בוסטון ייקחו את גורלם בידם?
לייבלי עם עבירה חמישית שלוש דקות לסיום הרבע, וזה מאפשר לעונשין של בראון להעלות את היתרון ל-13. בראון עם שני גגות בהתקפה! עוצר את ההאיהופ ואז גג נוסף. מדהים. טייטום בשלשה מהצד השני מעלה שוב ל-16. הקהל נושם. בראון עם גג נוסף ושלשה מעלה ל-22. יש אופי לקבוצה, יש אש, יש בראון! סיום הרבע השלישי 66 – 86 לבוסטון.
רבע רביעי
פורזי פותח את הרביעי על המגרש, השימוש של מאזולה בפורזי היום מאוד חכם לדעתי, מכניס אותו למקטעים קצרים, נותן לו להיכנס לקצב. גם את הרבע הזה דלאס מתחילה חזק יותר אבל בוסטון שומרת על האינטנסיביות ולא נותנת לדלאס לצמצם. בפסק הזמן אני אומר לעצמי איזה שחקן לוקה, באמת ענק. אבל היום, שמונה וחצי דקות לסיום הוא רק עם אסיסט אחד (ושלושים נקודות) וזה ניכר באיך שדלאס נראית. כל דלאס רק עם שבעה (!) אסיסטים לעומת 20 לבוסטון. ההפרש נע לו סביב העשרים בדקות האלו, טייטום עדיין לא בעניינים, אבל במשחק כזה – הסלטיקס עומדים בזה. לוקה עייף, הפרד 24, נראה שבקרוב קיד יוריד אותו לפגוש את ספסלו. ואכן, במהלך זריקות עונשין של בראון – קיירי ולוקה יורדים, בספק אם נראה אותם היום. בוסטון מצליחים לעצור את השלשות מהפינה ואת ההאליהופים. הגנה פנטסטית!
הסלטיקס, כהרגלם, עם הרבה שלשות – 16 מתוך 41 נסיונות עד עכשיו, דלאס רק עם חמש קליעות לשלוש מתוך 24 נסיונות. ההגנה של הסלטיקס חנקה היום כמו שרואים מסטטיסטיקת האסיסטים של לוקה. בראון מורד לספסל תוך כדי מחיאות כפיים אדירות. שאר החמישייה עוד על המגרש. אחרי כמה דקות של כל המחליפים, בוסטון מנצחת 89 – 107.
לדלאס – דןנצ'יץ' עם 30, 10 ריבאונדים ואסיסט אחד, קיירי 12 נקודות (ב-31%) ושני ריבאונדים, וושינגטון עם 14 ו-8
לבוסטון – בראון עם 22 ושישה ריבאונדים, פורסינגס עם 20 ו-5 בעשרים דקות בלבד! טייטום עם 16, 11 ,5, וויט עם 15 והולידיי 12 נקטודות, שמונה ריבאונדים וחמישה אסיסטים.
הקהל היה בטירוף, רק לחשוב מה יקרה אם הם ייקחו אליפות…
תודה יוסי!
משחק מאכזב של דאלאס, אבל כרגע עוד לא סיבה לדאגה. הפסדים בגיים 1 הם חטפו גם מאוק ומהקליפרס.
היה ברור לפני הסדרה שדאלאס תצטרך: את לוקה וקיירי במיטבם, סיוע של המשלימים, וימי קליעה בינוניים של בוסטון. היום רק לוקה הגיע למשחק, קיירי במשחק נפל, מהמשלימים רק וושינגטון עשה משהו, ובוסטון קלעו טוב.
מבחינת בוסטון, החזרה של פורזי זה שינוי אדיר, והוא נראה מעולה היום, בעיקר במחצית הראשונה. בוסטון בניגוד לדאלאס היא לא קבוצה עם היררכיה של כוכב, כוכב משנה ומשלימים. אלא 6 שחקנים שווים במעמדם ובכוכבותם. לכל מי שחושב שטייטום זה איזה סופרסטאר, הוא לא תורם להם יותר מבראון/ווייט/הולידיי/פורזי. בואו נגיד שאוהד דאלאס הייתי מעדיף שאת פורזי/בראון/ג'רו בחוץ מאשר את טייטום. זה ממבה זה? הוא טופ 5 כמו שאני טופ 5 חחחחחחח
למזלו הוא יכול להרשות לעצמו משחקים של 10 נקודות, בעוד שלוקה קולע 30 ועדיין מובס. דאלאס תצטרך יכולת טובה בהרבה של קיירי והמשלימים לקראת המשחק הבא, ואת לוקה ביכולת טובה כמו היום וכל המרבה הרי זה משובח. הפסד במשחק 2 לא גומר את הסדרה כי חוזרים לדאלאס, אבל תמיד נחמד לקחת אחד בחוץ ולהפוך לפייבוריטים עם הביתיות.
בהצלחה לעגלה בגיים 2 ובלוקה ננוחם!
האחוז של הסלטיקס הלילה מהשלוש?
נמוך מהחציון העונה.
כך גם כמות השלשות.
בפלייאוף הם התקשו, זה פחות מפתיע לאור חסרונו של פורזינגיס.
מעניין, לא בדקתי את הנתון. הרגיש לי שהם קלעו טוב בעיקר במחצית הראשונה, ואם אני זוכר נכון עמדו על 40% ומעלה בסיומה. זה די גמר את המשחק על אף ניסיון הקאמבק ברבע השלישי. יהיו להם עוד ימים טובים מאלה וגם גרועים מאלה בסדרה
גם אם נמוך מהחציון עדיין 38.1% מהשלוש זה טוב מאוד (מ-40% זה מעולה ומ-37.5% זה טוב מאוד ומ-35% זה טוב ומ-32.5% זה בינוני, משתיים יש להעלות בעשרה אחוזים כשאצל שחקני פנים המשחקים בעיקר באזור הסל יש להוסיף חמישה נוספים).
וגם 37-36 שיש להם בפלייאוף עד הגמר זה לא ממש מתקשים גם אם זה לא יותר מטוב).
משחק נפל שנגרם גם בזכות ההגנה של בוסטון…
יש המון סיבות לסלטיקס להרגיש טוב לקראת ההמשך אחרי הניצחון הלילה –
זה היה ניצחון שהושג קודם כל דרך ההגנה.
אם משאירים את דאלאס על פחות מ-100, מרבית הסיכויים שהם מפסידים את המשחק.
הלילה כל ניסיון לסיים את הפיק אנד רול בצבע נחסם על ידי חומה בצורה, כאשר מי שמוביל את הדקות המשמעותיות בצד זה היה פורזינגיס שנתן משחק ענק,
ובראון שהיה לא פחות מרשים בהגנה.
את לוקה, הסלטיקס יודעים שהם לא יעצרו. 30 הנקודות הן נתון.
אבל מה שהם עשו לקיירי ולגבוהי המאבס?
זה משאיר את קיד עם כאב ראש רציני.
סיבה נוספת שהסלטיקס יכולים לשאוב עידוד?
זה לא היה המשחק של "הכל נכנס". 16 שלשות עבורם זה "בסדר".
צריך לקחת בחשבון שההצלחה של דאלאס העונה בהגנה (מאז הטרייד) זה דרך הגנת צבע אדירה. בוסטון? להם זה פחות מפריע. הם מציבים קלעים על קו השלוש, כאשר אין ל-"דאלאס ברירה אלא לשלוח את הסנטר מחוץ לצבע בגלל שהן הארפורד והן פורזינגיס הם איום משמעותי מהטווח.
מילה נוספת על פורזינגיס (עבורי, המצטיין של המשחק) –
באגרסיביות שלו כאשר ניצל מיסמאצ'ים פעם אחר פעם,
זה שובר שוויון.
מכריח את הגנת דאלאס להתמקד בו,
כאשר על הפרקט יש גם את טייטום ובראון.
יהיה מעניין לראות מה הפתרונות של קיד לפורזינגיס בהמשך.
תודה, יוסי.
תעשה חיים, שם באוסישקין!
ראיתי שאת מצטיין המשחק נתנו דווקא לטייטום, אולי בגלל ריבאונד.
המצטיין שלי הוא דווקא בראון פחות בגלל הנקודות יותר בגלל ההגנה.
ה MVP נתן לו מוטיבציה מיוחדת למרות שהחטיא "כמה מפתיע" 5 מהקו.
מבחינתי שימשיך להחטיא אותם וימשיך להיות מגן על חלל.
ההתאמות של דאלאס לקראת המשחק הבא מאוד מעניינות. ומסכים – שההגנה של בוסטון היא זו שהביאה את הניצחון, ההתקפה לא זרמה. חוץ מפורזינגס.
בכל זאת הגבילו את לוקה עם אחוזים לא טובים מהשלוש ולא מרשימים לשתיים.
תודה יוסי, תיכף קורא ומגיב
אין על מנחם כשזה נוגע לספורט באמריקה וכל סוג של ספורט. הוא האבא והאמא של הכתבים.
כבוד לנו שיצאו ממנו ומהופס מספר כתבים שמנסים להיכנס לנעליו הגדולות.
בהחלט משאיר פה מורשת!
האוזר בהחלט הגיע סוף סוף לפלייאוף הזה, חבל שכשהוא כבר מגיע פריצארד פתאום איבד את הקליעה. כאילו יש סינכרוניזציה שאחד קולע השני לא ולהיפך!
אבל מה שפריצארד לא נתן בהתקפה הוא נתן בהגנה טובה. לא גיילן בראון אבל סבירה +
ושוב תודה רבה
לא ידעתי שחולצות סקלבריני עדיין נמכרות בבוסטון
הווייט ממבה…
יש שישייה מאוד יציבה, ובניגוד לעונה – 7 +8 פחות משמעותיים בהתקפה. אבל שניהם נותנים הגנה ואינטנסיביות.
נכון!
מחצית ראשונה נהדרת של הסלטיקס ובראש ובראשונה פורזינגיס שהיה דומיננטי בשני צדי המגרש.
הלטבי הכניס את הטירוף לגארדן ופשוט קלע מעל השומרים שלו (לכו תחסמו 2.20…)
מחצית שניה דונצ'יץ' עשה קולות של חזרה, אבל החברים לא הגיעו והסלטיקסהיו נהדרים בהגנה.
הנחמה עבור דאלאס הוא שמשחק מספר 2 מתחיל מ-0:0
נראה מה יכינו בדאלאס לראשון
מעניין למה טייטום נשאר על המגרש כשהמשחק כבר היה עמוק בגארבג' טיים וכל שאר הכוכבים ירדו. מישהו מבשל לנו פיינל MVP בלי שנשים לב. ההצגה חייבת להימשך.
*
לדעתי הסדרה גמורה. ביום מאוד בינוני של בוסטון (בלשון המעטה), ראש בקיר של טייטום והם שחטו את דאלאס שחיטה כשרה. אולי במשחקים הבאים ייפלו להם קצת יותר שלשות וזה יהיה יותר צמוד אבל עדיין לדונציץ' ולקיירי אין צוות מסייע מספיק טוב. משחק מאכזב למדי לפיינל של הליגה הטובה בעולם.
טייטום לא עשה כלום ב'אקסטרה טיים' הזה.
מאזולה בחר להוריד אותם אחד אחד כדי לתת קהל לתת להם כבוד בנפרד. הוא אפילו לא היה האחרון שירד.
כמו שעידו כתב…ספסול מדורג
אני מנצל את שישי בבוקר בשביל לעשות משהו שנדיר יוצא לי לעשות –
לצפות מחדש במשחק שזה הרגע ראיתי.
אז ככה,
דבר מהותי שקופץ לי לעין –
עד כמה ג'רו היה משמעותי הלילה.
הרבע השלישי, בריצה של דאלאס שהורידה את ההפרש ל-8 בלבד, מי ששמר על לוק
היה רצף של שלשה של לוקה ב-10 הנקודות שקלע באותה ריצה היו הורפורד וטייטום שאפשרו ליי אפ, וויט ובראון שאפשרו שלשה.
הסלטיקס לקחו פסק זמן בשביל לעצור את הדימום,
וחזרו עם ג'רו על לוקה.
מה ג'רו עשה?
קודם כל לחץ את לוקה כבר בחצי של דאלאס ולא נתן לו להיות מוביל הכדור של דאלאס.
אחר כך, עבר מעל החסימה, ולא מתחתיה, כאשר הוא סומך על בראון לכסות את הצבע.
הלחץ הזה של ג'רו פשוט שינה את המומנטום במשחק.
ואז יש את בראון
בגלל שג'רו לחץ ובחר לעבור את החסימה מעל השומר ולא מתחתיו, נוצר מצב שפורסינגיס צריך לעזור על לוקה, וגאפורד פנוי בצבע.
בראון באותה התקפה של דאלאס עצר האלי הופ של לוקה לגאפורד ואז נתן גג מהסרטים שפשוט הוציא לדאלאס את הרוח מהמפרשים.
1:20 לסיום, אחרי שלשה של הורפורד מהפינה שהועלתה את ההפרש ל-16, בראון שוב עם גג אדיר מחזיר את הכדור לסלטיקס שבהתקפה הבאה מחזירים את ההפרש ל-19.
נגמר הסיפור של קמבאק מצד דאלאס.
התחושה שהכי בולטת לצפייה חוזרת?
בוסטון היו נהדרים בהגנה,
אבל בהתקפה הם היו הססניים, בעיקר טייטום.
יש להם עוד הרבה לאן להשתפר,
כאשר שחקני ה-x פקטור (הולידיי, פורזינגיס),
הם לא הולכים לשום מקום (טפו, טפו, טפו. כל פעם שפורסינגיס קופץ, מלאך מאבד כנפיים…)
אמת. כתבתי את זה בבלוג החי גם
הולידיי זה בדיוק החתיכה שכל קבוצה רוצה וצריכה
תודה רבה יוסי.
לוקה שם 30, אבל מסר רק אסיסט אחד מול 4 איבודים שהובילו לסלים קלים, וכוכבי בוסטון ניסו לצוד אותו בהגנה (בראון יותר הצליח). קיירי נתן הגנה טובה, אבל היה חושך מצרים בהתקפה. החטיא כמה זריקות פנויות שהיו יכולות לשנות מומנטום. וושינגטון היה בסדר, אבל צריך התעלות של כולם כדי שיהיה אפשרות אמיתית לגנוב משחק בגארדן.
מנגד בראון הוא הכוכב האמיתי של הקבוצה גם אם לא נוזל מכישרון. נכנס לסל, שומר קשוח ובא לעבוד מההתחלה. טייטום הוא רק הפנים היפות של המועדון. נשאר ב30 הפרש בסוף כדי לנפח סטט' שיקרב אותו לבראון. כזה שמוק. חושב שלא ראינו. מה שיש לו בארסנל זה סטפ בק שמדי פעם נכנס. כדרור יש לו יותר גרוע מבראון. הוא עוד חתיכה חשובה בפאזל, הוא ממש לא הפאזל עצמו. אם ייקח mvp במצב כזה זה פשע.
הולידיי ווויט עם משחק משובח שהראשון חנק את ארווינג. יאניס לוקח פטיש ושובר את הטלוויזיה ברגע זה. האמת הוא צריך לתת את הפטיש בראש שלו ולא לטלוויזיה. זו החלטה שלו לוותר על שחקן עם נשמה של אלוף ולהביא שחקן עם שעון שעובד רק בעונה הסדירה.
פורזי הגיע חד וצלף מקילומטר ומחצי מרחק באין מפריע. עוד מכה לדאלאס שצריכה למצוא לזה תשובה.
זה בסך הכל משחק 1 ודברים יכולים להשתנות, אבל הגמר הזה מאוד מזכיר את גולדן 16' נגד לברון והקאבס שגומרים משחקים תוך כמה דקות עם צוות מסייע עמוק ואיכותי מול כוכב על עם פחות עזרה.
אם לוקה מנצח אותם, זה שווה ערך למה שלברון עשה, אבל קשה לי להאמין שזה יקרה.
חשבתי לפני הסדרה בוסטון ב5, ולצערי זה בהחלט נראה בדרך לשם.
ללברון היה את קיירי ולאב ואחלה שחקנים איזה כוכב על בודד? הקאבס של 16 היו לחלוטין שווי ערך לגולדנים
לאב (הקונוס כן?) בגמר 16': 8.5 נק', 6.8 ריב'. לוקח את מה שוושינגטון מביא לפארקט כל יום כל היום. מעבר לקיירי (שהיה מדהים יש לומר), ג'יי אר סמית' שם 10.6 נק' ותומפסון עם 10.3 נק' ו10.1 והגנה טובה. פה זה נגמר. לברון בסדרה הגדולה בהיסטוריה מול קבוצה סופר פייבוריטית.
אם לוקה מנצח זה שווה ערך.
נו באמת חחח לאב היה טוב מדריי הנגר.
בסיכומו של יום זה היו לברון וקיירי מול סטף וקליי. שווה כוחות לחלוטין
דריי "הנגר" גמר 16': 16.5 נק' (40% מעבר לקשת), 10.3 ריב', 6.3 אס' והגנה רצחנית (שכוללת בין היתר 1.7 חט' וחסימה).
בוא נזכיר מה עשה הנגר בגיים 7: 32 נק' ב15 זריקות (6 מ8 מחוץ לקשת), 15 ריב', 9 אס'.
לא רע לנגר.
עזוב, חביבי, אי אפשר להוציא ממנו את השימון, וטוב שככה, אחרת היה מצעמם פה באתר.
הוא לא יקבל את זה שדריי יותר משמעותי מביסמארק.
לפי כל הנתונים דריי היה טוב מלאב ובשני צדי המגרש אף שהיכולת ההתקפית הבסיסית של לאב טובה יותר משמעותית.
ללאב: 8.5 (28-12 משתיים, 19-5 מהשלוש, 17-12 מהקו), 6.8, 1.33, 0.7, 0.3, 1.5).
לדריי: 16.5 (38-21 משתיים, 32-13 מהשלוש, 23-18 מהקו), 10.3, 6.3, 1.7, 1, 2).
אז שוב: מי באמת היה יותר טוב ומי באמת היה נגר???
מסכים גם גיא, זה לגמרי לא היה משחק שהכל נכנס לבוסטון.
מה שניצח אותו זאת ההגנה בצבע, היו לבוסטון יותר חסימות מאשר לדאלאס אסיסטים, וההגנה על לוקה. הגנה מאוד חכמה, לפעמים סוויץ' לפעמים לעבור מעל החסימה, מדי פעם בליץ, כל פעם שחקנים אחרים, ולא נתנו לו את האפשרות להבין מה הוא הולך לראות.
זאת כנראה הקבוצה היחידה בליגה עם כל כך הרבה מגיני עילית, ואפילו האוזר ופריצ׳רד נתנו עבודה יפה.
מגיע קרדיט למאזולה על ההכנה למשחק.
ובהתקפה יש להם עוד הילוך לעלות.
מה זה אומר על המשחק הבא? כנראה לא יותר מדי.
לוקה בהחלט מסוגל לפרק את זה, אולי האינטנסיביות ההגנתית לא תהיה זהה, אולי קיד יבצע התאמות.
בכל מקרה משחק טוב מאוד של הסלטיקס. ג'ו סלטס.
מאזולה ממש הרגיש בשליטה על מה שקורה, גם עם דקות פורזי, גם עם ההכנה.
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח, יוסל'ה
תגיד, יצא לך לראות את פפ?
https://www.facebook.com/watch/?v=452219770877564
קיבלתי הודעות מהבית שהוא במגרש, אבל לא ראיתי.
איזו חוויה מדהימה, שיחקת אותה יוסי, תמשיך ליהנות ולרוץ לספר לחבר'ה.
.
אהבתי את ההתייחסות של בראון שאמר בפוסטגיים שכאשר הפער צומצם לשמונה "רק אז התחיל המשחק", זה מראה שגם בוסטון לא לקחו את הפער שנוצר יותר מדי ברצינות. שימשיכו ככה.
.
עם כל כמה שאנחנו אוהבים לרדת על מאזולה – לחבר מחדש שחקן שנעדר למעלה מחודש, במשחק הראשון של הפיינלז, זה יפה מאד.
.
מאד אהבתי את הפאסיביות, היחסית, של טייטום ובראון במהלך המשחק, ובעיקר ברבעים הראשונים. לא דרשו את הכדור, לא כידררו יותר מדי, פשוט היו חלק מהקבוצה. ממש תענוג. מוקדם כמובן לדעת אם זה ימשך, אבל כשהסלטיקס משחקים ככה הם נראים לי כמו איזו קומבינציה של הספרס עם דטרויט 2004 – קבוצה חזקה ושלמה, בלי הירובול, עם הגנה אימתנית, שקשה מאד למצוא בה חולשות ופשוט מועכת את היריבה
.
נראה מה יהיה במשחק השני.
תודה מאנו. מסכים עם הכל
איך איך איך איך איך איך איך איך איך איך איך
דנבר הפסידה למיניסוטה?
מיניסוטה הפסידה לדאלאס?
דנבר היו צריכים לשחק נגד הסלטיקס.
לא ברור לי עד עכשיו.
ההגנה של דאלאס לא מותאמת למשחק של הסלטיקס. הם חייבים לסגור את כל השחקנים שיורים לבד מהשלוש. משחק ההתקפה של הסלטיקס הוא תרגיל אחד: חדירה, הוצאה לשחקן פנוי וירייה לשלשה.
איך מנצחים ככה? הגנה!!!!!
נראה איך דאלאס יגיבו משחק הבא.
הרבה מזה זה מצ'אפ. הגודל של מיני היה יתרון מול דנבר וחיסרון מול דאלאס.
הסגל של דנבר קצת נחלש ומארי לא היה בשיאו, אבל היו צריכים לקחת בכל זאת שיצאו מההלם והפכו את הסדרה.
דנבר הפסידו במקרה למינסוטה (4 משחקים), כנראה בגלל השופטים.
אל תאשים את השופטים, הם היו לא בפוקוס/מספיק טובים בשני המשחקים הראשונים ובמחצית השנייה של גיים 7, אחרי שהובילו ב18-20 הפרש עד אז.
זה היה בציניות, בסדרה של הטוב מ 7 מי שמפסיד הוא פחות טוב.
הרסו לי לגמרי את הבראקט במערב!
מה שכן, במהלך הצפייה אי אפשר שלא לשים להב לזה שהגבוהים קופצים לחסום כמעט בהתנצלות. לייבלי, פורזינגיס, אם זה לא ניסיון לחסימה נקיה, זה פלייגרנט. וזה מה שצריך להיות, אבל איפה זה ואיפה שנות ה 90-80, כששחקנים היו עולים לחסום כדי להבהיר למי שנכנס לסל שזו הפעם האחרונה שזה קורה, ובפעם הבאה ישבר לו משהו.
סיקור מעולה, נהניתי לקרוא.
תודה
אחלה סיקור. תודה רבה
ההגנה של בוסטון ופורזי היו גדולים על דאלאס.
מה אשמתם שלא הייתה תחרות במזרח ? הם את שלהם עשו.
שבת שלום
תודה שי. אהבתי את התמונה עם מודעי. היכן הוא כותב היום?
תודה שחר
ספורט5/ערוץ הספורט
תודה יוסי. ממש אהבתי את הסרטונים של הקהל בסוף
ד"ש חמה ליואב
אחלה סיקור, כיף לקרוא וניכר שנהנית
בס"ד
תודה רבה, נפלא.