יש או אין דבר כזה? / מנחם לס

 

יש או אין דבר כזה "יד חמה"?

חוקרים ומחקרים מכאן ועד הודעה חדשה (מומי, תסביר להם מה זה עד להודעה חדשה!) טוענים שאין דבר כזה. הרעיון שמישהו "חם" וצריך לתת לו את הכדור הוא לא רק טפשי אלא אווילי ומסוכן.

אז אולי אתם זוכרים את המשחק מה-1 לאפריל בו סטפן קרי קבר זריקה מ-7 מטרים לשוויון בזמן הארכה במשחק הווריורס נגד המבריקס, ואז עם 18 שניות והמבריקס מובילה ב-2 הוא כידרר, כידרר, כידרר, חיכה עד שנשאר 1.4 שנ' לבאזר, ואז עלה וקבר שלשה עם הבאזר.

כשנשאל למה לקח צ'אנס לכזבז את הזמן הוא ענה שהוא "הרגיש שיש לו יד חמה, והרגיש שהוא קובר את השלשה האחרונה".

הווריורס ניצחו בנקודה.

אולי זוהי ההרגשה של השחקן שהוא 'חם' והוא רוצה את הדור, אבל כל המחקרים שנעשו נוטים לאותה מסקנה: אין דבר כזה 'HOT HAND', ולא משנה כמה אתלטים יאמרו לך שהם מרגישים "שהם ב-GROOVE". זה יותר עניין מנטלי ופסיכולוגי, מאמיתי.

המחקר הידוע והגדול ביותר נעשה ב-1985 ע"י ת'ומאס גילוביץ', רוברט וולון, והישראלי עמוס טברסקי שעבדו על שלוש עבודות מאסטרס  שונות, אבל התאחדו למחקר על נושא אחד והוא היה "הקורלציה בין זריקות רצופות של שחקני פילדלפיה סיקסרס". הם אספו דטה מעונה שלמה של זריקות, וערכו קורלציות (r) וכן MULTIPLE CORRELATIONS (המסומנות ב-R) ולא מצאו כל קורלציות חיוביות (מי שרוצה הסבר – אסביר בתגובות, אם יבוא לי) בין זריקות רצופות (אפילו 3 ו-4 רצופות). ז"א שאתה לא קולע בדיוק יתר אם אתה לוקח 2 או יותר זריקות רצופות, מאשר אם אתה לוקח זריקה פה וזריקה שם.

ז"א: אם קלעת 4 רצופות, הסכוי שלך לקבור את החמישית לא גבוה יותר או גרוע יותר מזה של מקרה בו החמצת 4 רצופות, או קלעת 1 מה-4, 2 מה-4, או 3 מה-4.

במילים אחרות – הזריקה החמישית היא "INDEPENDENT" מכל הזריקות שלך לפני החמישית. זה הכל עניין של רנדומליות. אם זרקת מטבע והיא נפלה 'ראש' ארבע פעמים, הסכוי לראש או זנב נשאר 50%.

מבדקים ומחקרים אחרים באותו נושא הגיעו לאותה מסקנה, ופסיכולוגים וכלכלנים בשוק המניות ובקלפים סיכמו ללא ספק: היד החמה היא FALLACY (ואולי יותר מכל במשחקי קלפים)!

פיזיולוגים ופסיכולוגים המתמחים ב-"MUSCLE MEMORY" מנסים להוכיח ההיפך: בזריקות פאולים, פאול 'קצר' שולח למוח מסר שהבא צריך להיזרק חזק יותר. שוב, זה נראה הגיוני, אבל מחקרים רבים בנושא לא מצאו הבדלים בין אחוז קבירת הזריקה הראשונה והשנייה בזריקות פאול.

אז שחקן 'מרגיש חם', אבל מה לעשות שהמחקרים לא מאמתים את מה שנראה כדבר אמיתי בשטח? מי מאיתנו לא רוצה שבמשחק של הקבוצה שלנו הכדור יגיע לשחקן 'החם'?

אז אולי משהו לא בסדר במחקרים? המחקר של גילוביץ', וולון, וטרצקי יצא מתוך הנחה שנראית הגיונית אבל לא ניתנת להיבחן: שקושי הזריקה (DIFFICULTY) משתנה בצורה שרירותית בתוך הפורטפוליו של זריקותיו. ז"א שלכל שחקן יש את הפורטפוליו של זריקותיו, והוא מעדיף את הטובות עבורו: טייסון צ'נדלר? זריקות רק מקרוב. סטפן קרי? זריקות מרחוק.

לפני שנה שלושה סטודנטים מהרווארד – אנדרו בושקוסקי, ג'ון איזיקוביץ', וקרולין סטיין – החליטו לבדוק את אמיתות ההנחה. הם בחנו 83,000 זריקות ב-NBA  שהם קיבלו מ-STAT SPORTVU (שהיא CAMERA SYSTEM של ה-NBA), ומסקנתם היתה שהצלחה בזריקות לא נשארת קבועה (ז"א השחקן לא מנסה לחזור עליה בדיוק) אלא השחקן משנה אותן כמעט מיידית. הם מצאו שכששחקן קולע ממרחק מסויים, זריקתו הבאה היא בממוצע ממרחק של 8% יותר מהזריקה שניכנסה, ובאותו זמן הוא לוקח צ'אנס ולוקח את הזריקה הבאה אחרי הזריקה שניכנסה כשהמשחק בין מגינו לבינו קטן ב-6%. במילים אחרות – אחרי זריקה טובה שניכנסת, הזריקה הבאה שהוא לוקח היא יותר נועזת ויותר קשה.

לא רק זאת, אלא שכל זריקה שניכנסת, מגדילה את הסיכוי שהזריקה הבאה תילקח ע"י אותו שחקן. המסקנה הזאת מוכחת יותר מכל ע"י ג'יי אר סמית' מהניקס, שאחרי שהוא קולע זריקה, הסכויים שהוא ייקח את הזריקה הבאה גדלים עד כדי 50%. מה זאת אומרת? שההגנה מתרכזת יותר באותו שחקן שקלע את האחרונה, ולכן קשה לו יותר ויותר.

בקיצור ולעניין, ככל ששחקן קולע יותר, הוא נוטה לקחת יותר זריקות, והזריקות שהוא לוקח נוטות להיות קשות יותר ויותר, ובחירת הזריקות הבאות אחרי זריקות שניכנסו הוא לא שרירותי כלל וכלל. לא רק זאת, אלא כששחקן קולע ופתאום חושבים שהוא "חם", ההגנה נוטה לשמור עליו באופן צמוד יותר.

ייתכן שאם השחקן שכאילו יש לו "יד חמה" היה ממשיך לזרוק מאותו מרחק נגד שמירה שווה, עקרון 'היד החמה' היה מתאמת, אבל בשטח זה לא קורה כי – כפי שציינתי – השחקן נעשה נועז יותר וההגנה עליו צמודה יותר.

החוקרים מהרווארד ציינו שייתכן שאם השחקן "החם" היה ממשיך לזרוק באותו מצב ונגד אותה הגנה, "דיוק זריקתו היה עולה ב-1.2% עד 2.1%, שהוא לא שווה את שימת תשומת הלב על 'השחקן החם'!

ז"א שמאמן חכם כמו אסי לא  ייקח טיימאאוט, ויצווה את השלשה האחרונה לאיציק שקלע את שתי האחרונות ברציפות, אלא דווקא לשמואל, שלא קלע כבר 8 דקות!

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 53 תגובות

  1. כל בנאדם שפוי שיש לו סל עם כדור ספוג במשרד מאמין ביד חמה. זאת האמונה הכי בסיסית בכדורסל.
    נגיד כששאראס היה תופס יד ביד אליהו. מי יגיד לי עכשיו שזה לא נכון? מי?
    זאת אמת וזאת עובדה וכל ילד בן חמש שזורק לטבעת בגובה מטר יודע שיש דבר כזה.
    אפילו אם איזה פלוץ עם משקפיים מצא נוסחה שמוכיחה אחרת.

    אני זוכר את אייזיאה מאמן הניקס מסדר ליואינג תרגיל לשלשה מנצחת בסוף משחק, למרות שישאירו לא קלע עד אז שלשה מ ע ו ל ם! ותאמינו או לא, אבל הבטן של המטומטם הקטן צדקה.
    אז מה? זה הופך את יואינג לווינר ואת אייזיאה לשכל?

    תציבו את זה בנוסחא, אס הולז!

    כדורסל זה לא משחק של נוסחאות, אפילו לא של הנכונות. מי שמנסה לשחק כדורסל כזה גומר כמו דריל מורי. אמן.

  2. אני חושב שהבעיה היא בהגדרת "יד חמה". אין לזה הגדרה חד-חד ערכית. אני סבור שאם תיקח את שחקני הליגה ותבדוק את % הרבע הרביעי, תגלה שככל ש-% הקליעה בשלושת הרבעים הראשונים היו גבוהים יותר, כך גם % הקליעה ברבע הרביעי יהיו גבוהים יותר (עבור כל שחקן ספציפי בנפרד). לכל הפחות, אני מאמין שתהיה פה מובהקות סטטיסטית.
    לדעתי, זה ששחקן קלע ברבע הראשון 3-4 זריקות רצופות, עדיין לא נותן לו את התואר "יד חמה".

    1. זה לא תופס בלי נוסחה.
      תמצא דרך להגיד את זה עם פלוס סוגריים וחזקה

      דרך אגב קנגורו אף פעם לא דיברנו על זה, בעד מי אתה?
      יכול להיות שאין לך קבוצה?

    2. בדיוק מה שאני גם חשבתי.
      יש ימים שיש לי יד כל כך קרה שכלום לא נכנס.
      לייאפים פשוטים לבד מול הסל.
      בושה
      אבל המחקרים האלה מראים שזה רק בראש שלי
      אז זה בסדר
      🙂

  3. מה שהחוקרים מהווארד הוכיחו לפי הבנתי הוא שזריקה טובה תשפיע יותר על הקליעה מאשר מי זורק, לפחות כל עוד זה בנבא. זה פחות או יותר תפקידו של המאמן.
    היה פעם ראיון עם מייקל ג'ורדן בו הוא סיפר שיש שחקנים שמתחילים טוב את המשחק, מקבלים ביטחון וקשה מאד לעצור אותם, ואחרים מתחילים טוב ואז עושים דברים משוגעים שמורידים את אחוזי הקליעה, הוא ידע גם להגיד מי הם בדיוק.

  4. אגב, מדוע טיעון היד הקרה לא בבהכרח מוכיח כלום לגבי יד חמה? כי יכול להיות שהחטאת לייאפ תשפיע לרעה הרבה יותר מאשר קליעה, ולכן המצב המנטאלי של השחקן יהיה הרבה יותר גרוע, בטח מול קהל, ויקח יותר זמן להתאושש. לדעתי יש מחקרים שתומכים בטענה הזו.

    1. יכול להיות שנגמרו הסמים??. סתם.
      לדעתי כדי להיות 4 אפקטיבי הוא רוצה להיות יותר מהיר ולא הסוס יאור שהיה עד עכשיו.( ואולי יש קשר לפציעה שנה שעברה)

    2. האמת שהדבר הראשון שחשבתי עליו זה שDEA עצרו את הרופא שסיפק לאלכס רודריגז סטרואידים, יש מצב שהוא גם היה הרופא של לברון.

  5. על מסקנת המחקר הזה בנו את ההטעיה(decoy move), שולחים את השחקן החם לפינה אחת ונותנים את הכדור לשחקן אחר. אבל לך תספר את זה למייקל ג'ורדן או לקובי בראיינט

  6. מסכים עם נתן. מה שג׳ורדן אמר עובד גם הפוך דרך אגב: אנשים עם יד קרה ייתחלקו לשני סוגים- כאלה שמנסים בכוח וכאלה שמחכים לאיזה לייאפ ומבינים שיש להם יום רע והם לא צריכים לקחת בכוח.

      1. דובי, יד חמה במשחק זו אשלייה. גם השחקן עם היד החמה ביותר במשחק קולע טוב יותר באימון. שחקן טוב קולע בערך 80% באימון קליעות. מה הפלא שהשחקנים האלה קולעים יותר במשחקים? הם יותר מאומנים ולפעמים מצליחים להוציא את היכולת לפועל גם במשחק.

      1. סקוט וודמן ופול פירס קלעו 4 רצופות, דני גרין קלע 5 רצופות בגמר 2013.
        ברור ש4 זה יפה אבל לא כשהמגן שלך עסוק לחנגב חומוס במקום להפריע

  7. מנחם, לא נראה לי שקרי התכוון לומר שע"פ נוסחה זו או אחרת הוא אמור לקלוע את הווינר שוט. כאחד שמשחק לא מעט כדורסל (חובבני, דא..) אני יכול לומר כל ערב אם הייתי חם היום בזריקות או לא. אם אני מרגיש חם במהלך הערב אני גם אנרגטי יותר ומצליח ליצור לעצמי מצבים טובים יותר, במצב כזה רק שומר אתלטי יוכל למנוע זריקה באחוזים גבוהים. קרי התכוון לומר שעד כה הוא מרגיש שהטבעת היא כמו אוקיינוס בשבילו ולכן נראה לו סביר לקחת את הקלאץ.

  8. מנחם, המחקרים מעניינים. אתה יכול לשלוח אלי את המאמר המלא והמקורי (לא תמצות) או לינק שניתן לפתוח ?
    אקרא ואולי אחזור עם תובנות.

          1. למי שלא מכיר, עמוס טברסקי היה חוקר ידוע מאוד במחקר של לקיחת סיכונים ופסיכולוגיה. יחד עם כהנמן (עוד יהודון) פרצו דרך במחקר של פסיכולוגיה של כלכלה והראו שלקיחת החלטות היא בד"כ לא רציונלית.
            (כולם מבינים את הקשר לזריקות במאני טיים של קובי למייקל, נכון ?). כהנמן קיבל על זה את פרס הנובל אבל טברסקי לא קיבל כי לצערו הוא נפטר כמה שנים לפני כן ולא נותנים למי שנפטר (חבל כי מעבר לכבוד יש גם כסף, לפחות שהאישה תהנה).
            על זה נאמר nuff respect למרות שבכדורסל מנחם אולי היה אומר שאפילו X או Y ממגיבי הופס מבינים יותר ממנו.

            בינתיים גיליתי שהמחברת הראשונה על המאמר החדש, carolyn stafford stein היא בכלל לא מתחום הספורט או המחקר, היא עורכת דין מביה"ס לחוק של הרוורד, וזה לא מוסיף לה נקודות, סליחה שאני אומר זאת.
            http://law.harvard.edu/current/careers/opia/services/opia-advisors-and-staff/landing-page.html#carolyn
            אבל המחבר השני, ezekowitz הוא כנראה מומחה לא קטן בניתוח סטטיסטי של ספורט. שוב, יש ריספקט. אני מנחש שהמחבר הראשון הוא סטודנט שעשה את העבודה השחורה אבל לא בטוח. אמשיך לחפור.

  9. יד חמה = שחקן בזון או בדרך לשם.
    הכל פסיכולוגי.
    ברור כשאתה מרגיש שהולך לך התנועות הופכות טבעיות וחלקות יותר, אוטומטיות. מעצורים ומחסומים יורדים. הכל נעשה בשטף וללא מאמץ.

    ולהיפך – כשאתה מתקשה (יד קרה או אנטי-זון) אז עולים מעצורים ומחסומים, התנועה הופכת יותר נוקשה ופחות טבעית והאחוזים יורדים בהתאם (אתה פשוט מכשיל לעצמך כל זריקה במצב קיצון!).

    ספרו על המאמר לדטרויט של הבד-בויז. הם לקחו 2 אליפויות בשיטת היד החמה…

    1. אהבתי את האנטי זון-לדעתי זה יכול לשמש אותנו כשאנחנו מדברים על ההוא שהולך לגנוב לבלאט את כל התהילה ולהפיל עליו את כל הכישלון

  10. פיזית מבחינת אחוזים אולי אין שינוי אבל שאתה בשכונה קולע שתי שלשות רצוף הביטחון בקליעה עולה וההיפך שאתה לא קולע התנועה על המגרש "קשה" יותר ואתה לא מרוכז במה שצריך

    1. דקל, האתר לא צריך עוד אוהד ס"א דפוק. האתר מחפש אוהדי מיאמי היט.
      לך ל=GRAVATAR והוצא תמונה לאימייל שלך אם אתה מתכוון להישאר כאן למרות הכל.

  11. זה נכון.
    מה יש פה לאנשים עם החברות זרים, זקנים , רובוטים עגלים האלה.
    לא נורא ,השנה עם בטוח ייזדקנו(לא?)

    בדרך

  12. חברים מה שהמאמרים האלה אומרים הוא שאין דבר כזה יד חמה. תפנימו, זה לא קיים. ישנם סטריקים ארוכים של קליעה או פספוס בדיוק כמו שישנם ימים רצופים של נפילות שערים בבורסה ופתאום עלייה לא צפויה. ברוה המקרים לא ניתן לנחש את העלייה לפי מה שבא לפניה.
    כולם זוכרים רצף של קליעות אבל ישנם גם מקרים הפוכים. היה משחק שבו פול פירס פספס 200 זריקות ברצף ועדיין לקח את הזריקה האחרונה, וקלע וניצח. מה הקשר ? בדיוק, אין, אין קשר בין הפספוסים לבין זה שהוא פתאום קלע. כששאלו אותו מה ההסבר הוא משך בכתפיים. זה שקלעת 4 סלים רצופים לא אומר כלום על הזריקה הבאה.

    איך ניתן ליישב את זה עם הניסיון האישי של רובנו שבמהלך המשחק אתה מתחמם ונכנס לזון (אצלי בגלל הגיל הזון הוא כבר מאוד לא מאיים) ?
    בנוסף, אנשים הם לא מכונות וברור שחייב להיות מתאם חיובי בין מה שאתה עושה עכשיו לבין מה שעשית לפני דקה?
    אמרו לפני שהשחקן מתחמם ומשתפר אבל ישנה גם הגנה שמתמקדת בו יותר וכך שתי המגמות מאפסות זו את זו. אותו דבר בכיוון השלילי – אתה מפספס ומאבד בטחון והתנועות נהיות פחות חלקות, אבל אז ההגנה משחררת יותר את הרסן.
    מה שמעניין הוא מה קורה בזריקות עונשין באימון – כאן הייתי מנחש שבהתחלה כן ישנו שיפור מסוים, במשך נניח 10 הזריקות הראשונות. אחריהן כבר אין קשר לזון כלשהו ויש קליעות שנכנסות ויש שיוצאות.
    אבל המחקרים לא מסתכלים על ההתחלה של התהליך אלא רק על מה שקורה לאחר זמן זריקה ארוך יחסית.

    1. ברוכים הבאים למדעי החברה.
      תחום מקושקש ומטופש שכולו אפור וכל קשר בינו למדע ומסקנות חותכות מקרי בהחלט.
      עגל – מדעי החברה, מדעי החברה – עגל.
      נעים מאוד

      1. אני מסכים שתחומי המדע האלה מאוד לא מפותחים אבל יש הרבה מה לעשות, בעיקר בכל מה שקשור לספורט.
        בכלכלה זה הרבה יותר קשה להכניס מדדים כמותיים אבל צריך להתחיל ממשהו.

  13. יש 2 סוגי שחקנים אחד עם דם קר ואחד עם דם חם,אלה עם הדם החם
    ברגע שהחטיאו 2-3 זריקות נכנסים לפניקה,ואז הם יכולים להחטיא לייאפ,
    לאבד כדורים פשוטים,ולעשות עבירות סתמיות,ויש את אלה עם הדם הקר,
    שלא זוכרים מה היה במהלך האחרון,בשבילם כל זריקה היא זריקה ראשונה,ויש גם יוצאים מהכלל,כגון מרכוס תורנטון+קובי+אייברסון
    ועוד כמה שברח לי,שיכולים גם לחרב משחק,וגם אחרי 10 החטאות
    יזרקו כאילו כלום לא קרה וקורה,

כתיבת תגובה

סגירת תפריט