אסיסט 97 # – שנת המאמן / אסי שלם

בס"ד

אסיסט 97 # – שנת המאמן / אסי שלם

חברים, שמח לצאת מהממ"ד אחרי חודש ולחזור אליכם. מצטער אבל לא הייתי מסוגל לכתוב הופס בתקופה כזו/ מודה לכל חברי הצוות שכתבו בזמן הזה ולמגיבים המשעשעים שאני כל כך אוהב.

אני, סלב?

לפני שאתחיל בנושא, סיפור קצר. באחד מימי המלחמה קיבלה קייטנת הכדורסל שלי הזמנה להפוגה(כלומר יציאה למקום שהינו מחוץ לטווח הקסאמים) בגוש עציון. לפני שהגענו נמסר לי שמנהל מרכז הספורט אמר: "בשביל אסי שלם נפרוש שטיח אדום". אני? שטיח אדום? אני רגיל שמתבלבלים ביני ובין אסי שלם המנהל המיתולוגי של הפועל חולון(עד כמה שידוע לי כבר עובד במקום אחר בימים אלו) וחשבתי שאולי יש קשר מסויים. בקיצור אני יורד מהאוטובוס ונכנס למרכז הספורט והאיש יוצא, לוחץ את ידי ומספר שהוא קורא ומגיב קבוע באתר ושהוא מחכה שאני אחזור לכתוב. ישר התנצלתי, הרגשתי לא נעים בתור שגריר של האתר שמישהו מזכיר לך שהזנחת אותו. אז הנני כאן, בואו נקווה לימים של שקט.

מחזיר את הכבוד

האליפות של פופ הזכירה לכולם שמקצוע המאמן יכול להיות דרך להשיג אליפות. מרוצי החימוש חשובים כי גם מאמן גדול לא ינצח עם רוסטר בינוני, אבל כנראה שמתפתחת הבנה בNBA שיש יותר סיכוי לקבוצה להצליח עם מאמן ושיטה מתאימה לעומת הסיכוי לדוג שחקן על. לברון, מלו ובשנים הקרובות דוראנט כנראה לא יגיעו לקבוצות שקוראים להם מינסוטה, מילווקי או סקרמנטו.

בקי האמון. לחשוב מחוץ לקופסא

בשנתיים האחרונות נראה שגם הלייקרס לא מספיק אטרקטיבית, והמשקל של המאמנים הולך וצובר חשיבות בתוך מגבלת הכישרון של מרבית הקבוצות. גם המינויים של בקי האמון, בלאט, מסינה וספאחיה מראה שיש ניסיון לחשיבה מחוץ לקופסא בנושא האימון וכמו כל טרנד בNBA אם הוא יצליח נראה אותו מועתק לשאר הקבוצות.

סטרצ' פור – מי ה'דייויד בלו' שלך?

חייבים להודות שגם האמריקאים הגאים, שטענו לאורך שנים שאיש לא ילמד אותם לשחק הופס, הכירו בטעותם. ההפסדים של נבחרת החלומות לנבחרות האירופיות השונות והרצון הנואש למצוא כישרונות כדורסל שלח אותם אל מעבר לים. פטרוביץ', קוקוץ' סבוניס, ראדג'ה ואחרים פרצו את הדרך והיום אירופה נחשבת למאגר שחקנים שלא נופל בהרבה מהמכללות. בגזרת המאמנים נראה את השפעת המאמנים האירופאים בעיקר בעמדה מספר 4, הפאואר פורוורד(Power forward).

המונח "ארבע ארוך"(Stretch four) יחזור על עצמו הרבה בשנים הקרובות. ההגנות האיזוריות הצפופות באירופה הכריחו את המאמנים למצוא פתרונות ואחד מהם היה להוציא את הגבוהים החוצה כדי לאפשר אופציה נוספת של קליעה וריווח ההגנה. אלברטיס, בלו, ראדג'ה, פוצ'קה ועוד הם דוגמאות מצויינות לגבוהים שהיו איום תמידי משלוש נקודות.

בNBA תפקידו של ה-4 היה לטאטא את הריבאונד ולעזור לחסום ולפרק בהגנה. בשתי מילים – צ'ארלס אוקלי. כיום ה4 הוא קלעי נוסף שמטרתו לרווח את המשחק. ככל שהשחקן בעמדה הזו ישחק רחוק מהסל ויהווה איום בקליעה מחוץ לקשת הוא ימשוך את השומר שלו החוצה ויאפשר שטח גדול יותר לכוכבי העל במשחק החדירות. כרמלו אנטוני משחק באפקטיביות גדולה יותר מהעמדה הזו, באטייה ובוש שהקליעה שלהם תמיד היתה פקטור חשוב בהישגים של ההיט, איבאקה שאיום הקליעה שלו פינה שטח לדוראנט וראסל ווסטברוק. גם קבוצה עם סנטר מאסיבי כמו יוסטון השתדלה להקיף אותו בכמות קלעים גדולה כדי למנוע שמירה כפולה עליו. גארסייה היה שחקן חשוב ברוסטר, מונטיונאס וטרנס ג'ונס זרקו לא מעט משלוש. אנחנו רואים בכל שנה את גריפין מהקליפרס משחק רחוק יותר ויותר מהסל, והמרדף אחרי קווין לאב, שקליעה מ3 היא חלק מרכזי בהתקפה שלו, משקפת את כללי המשחק החדשים בNBA. פינוי שטח גדול ככל האפשר לשחקני העל. מבחינה טקטית נראה את שחקני ה-4 זורקים מחוץ לקשת בהתקפות מעבר, חוסמים ומסתובבים החוצה(Pick and pop) ובזמן הבידודים מרווחים לקליעה במקום להמתין לריבאונד מתחת לסל.

ווסט והיברט, פקח אני פורק סחורה

מנגד, משחק ה"שני גבוהים" של אינדיאנה נראה לרוב כמו פקק בתל אביב. ההצלחה של ממפיס עם ראנדולף וגאסול נראה כאפיזודה חולפת. השילוב של האח – פאו עם נואה הוא חידה גדולה, ויהיה מבחן גדול לת'יבודו לראות איך הוא משלב את ועידת הגבוהים שלו ביחד ומצד שני מרווח שטח לדריק רוז שכולנו נשמח לראותו חוזר לכושר של פעם.

המבחן של בלאט

רבות דובר על דייויד בלאט. המשימה העיקרית שלו תהיה, לדעתי, צמצום הדקות של הכוכבים. מצד אחד משרתו תלויה בהצלחתו כבר השנה, מצד שני לברון מתבגר משנה לשנה, קיירי הוא שחקן שנוטה להיפצע וקווין לאב הוא גם שחקן מהסוג הזה.

האם יש קורולציה ישירה בין כמות הדקות לפציעות השחקנים במהלך העונות? האם ההשפעה של דקות מצטברות משמעותית ככל שעולים בגיל? האם שחיקה של כוכב עם העמסת דקות מעלה את הסיכוי שלו להיפצע ולהחמיץ משחקים? שאלות מרתקות למחקר. על פניו נראה שהשלישייה של הספרס שורדת לאורך הרבה שנים כי המאמן מקפיד לתזמן את הדקות, מבחינה סטטיסטית אני מזמין את D-rose ומנחם להרים את הכפפה.

בלאט. יקבל אורך רוח?

יש חשיבות להבאת הקבוצה לשיא לקראת הפלייאוף. מה שקרה עם אינדיאנה הוא תופעה מרתקת. קבוצה שנראית מצויין לאורך זמן רב במהלך העונה ופתאום קריסה כזו. האם שווה למאמן להמר על משחקים בידיעה שהדבר החשוב עוד לפניו? שיקגו בולס הגדולה תמיד היתה הקבוצה החזקה בליגה אבל נראה שחוץ מעונה אחת(שיא הניצחונות בליגה עם 72 ניצחונות) ג'קסון תמיד ידע להוריד מהלך כדי לפתוח מבערים מחדש בפלייאוף. קליבלנד תחרוק מן הסתם עד שתתחיל להציג יכולת שדייויד יהיה מרוצה ממנה. השאלה אם תהיה למערכת אורך רוח לתת למאמן למצוא את חלוקת הדקות הנכונה. דייויד הראה לאורך השנים שהוא מאמין בחילופים. בעונה שאימן את מכבי ושיחק באדריאטית "האשימו" אותו בהחלפות סדרתיות, קיום רכבת החלפות שהוציאה את הקבוצה לעיתים משיווי משקל. יהיה מעניין את הוא יחלק את עוגת הדקות הגדולה יותר בNBA, שם הוא צריך לשחק עם 240 דקות למשחק לעומת 200 בליגות האירופיות.

לפוסט הזה יש 32 תגובות

  1. יניב

    6 אוג 2014 13:19:15

    אסי ברוך שובך,תיקון קל שיקגו ניצחו 72 משחקים לגבי בלאט אז מצד אחד הוא ידוע ברוטציות הארוכות שהוא אוהב להשתמש,מצד שני יהיה עליו לחץ מטורף להצליח אז באמת מעניין באיזה דרך הוא יבחר בסופו של דבר.
    לגבי ספאחיה אז זה ממש נראה כמו עניין של טרנד,מסינה ובלאט נחשבים לשתיים משלוש המאמנים הטובים באירופה,ספאחיה עם כל הכבוד ממש לא שם

    1. asi

      6 אוג 2014 13:30:03

      צודק, העניין הוא שמביאים את האירופאים כדי להביא ערך מוסף. נראה שהמשחק עם שחקן גבוה שקולע מבחוץ מוכר להם יותר ואולי פה השינוי המסתמן.

  2. D-Rose

    6 אוג 2014 13:44:44

    כל הדבר הזה של הסטרץ׳ פור מאוד מעניין. פעם מצאתי את עצמי בדיון עם חברים שלי ואנחנו שאלנו את עצמנו למה גבוהים לא קולעים מבחוץ? האם זה באמת יותר קשה להם מהגארדים? אולי הזווית לסל? אולי סתם הם לא מתאמנים מספיק? כנראה שהסיבה האחרונה היא הנכונה. אחר כך תהינו למה זה לא התפתח ברגע שהמשחק נהיה בקצב גבוה של זריקת שלשות. מה שבטוח הוא שמי שראה את הסדרה המשוגעת בין הספרס לת׳אנדר שפופ הגאון האלה את בונר בחמישייה מבין את הערך של גבוה שזורק מבחוץ.

    1. שרון

      6 אוג 2014 14:04:34

      נראה לי שהסיבה שגבוהים לא קולעים מבחוץ היא הידיים שלהם.
      הגבוהים הם כמובן גבוהים עם ידיים גדולות.
      ובגלל שהידיים הגדולות שלהם קשה יותר לזרוק לשלוש או עונשין או ג'אמפ שוט.

  3. asi

    6 אוג 2014 14:13:58

    גבוהים מתקשים לבצע פעולה קוארדינטיבית יותר מנמוכים בד"כ. בגלל שלקליעה יש הרבה דרישות מוטוריות ועצביות לגבוהים יהיה קשה יותר, בדרך כלל.

  5. חום

    6 אוג 2014 14:43:56

    בארץ נראה שכל עיניין הסטרץ׳ פור לא לגמרי הצליח[חוץ מבלו כמובן..] קבוצות שהלכו על זר רביעי של גבוה פלוס קליעה לרוב נכשלו,הדוגמא הכי טובה זה אילת שעם הולמן וטילמן נראתה הרבה יותר טוב מאשר עם ווטפורד.
    יהיה מעניין ליראות את עיניין הסטרץ׳ פור השנה..

  6. איל

    6 אוג 2014 14:47:54

    תמיד אמרו על הרוטציה של בלאט שהיא ״מתאימה לנבא״ בגלל שהחילופים הרבים יעזרו לשחקנים להתמודד עם העונה הארוכה. יהיה מוזר אם דווקא שם הוא יתקשה. מצד שני, פרשנים נוטים לפרש כל דבר בכיוון ההפוך.
    *
    לדעתי הפיתרון ל׳בעיה׳ של ת׳יבודו לא מסובך בכלל: פרינסטון אופנס.
    נואה וגאסול לא מסוגלים להיות אפקטיביים מבחוץ, אבל בפנים יפריעו לחדירות של רוז? למה שלא יתחילו את ההתקפה בחוץ, וינועו פנימה במקביל לחדירה של רוז בתחילת ההתקפה? כך, לא רק שהשניים לא יפריעו לחדירות, הם יעזרו לרוז, בגלל שאם המגן שלהם יעזוב אותם בשביל לעזור, אסיסט של רוז, ואם ישאר איתם, רוז לא יאלץ להתמודד עם עזרה בהגנה.
    תנועה של באטלר, היינריך, דאנליבי, מקדרמוט או מי שלא יהיה בעמדות 2-3 לאורך הקשת בהתאם לחדירות תשדרג את ההתקפה. היחיד שאולי יוכל לפגום בהתקפה כזו הוא באטלר שחוסר האיום שלו מבחוץ יתיר למגן לעזוב אותו ולעזור על רוז. אפשר, כפתרון, להחביא באטלר באחת הפינות, רחוק ככל האפשר מרוז, וכך אם המגן יעזוב אותו יהיה לו מספיק מרחב על מנת לקבל כדור ולחדור (ומי יודע – אולי יהפוך לקלעי מהפינה כמו אריזה).
    הצלחת התקפה כזו תלויה בדבר אחד – רוז צריך לחדור עם הראש למעלה.
    אני לא רוצה לקפוץ על עגלת המעריצים של שיקגו לפני שרוז שיחק משחק אחד – אז אומר בזהירות שהתקפה כזו תוכל להיות מסוכנת מאוד.

  7. מנחם לס

    6 אוג 2014 14:50:10

    וולקאם בק אסי. אני יודע בערך היכן אתה גר וחשבתי עליך הרבה בחודש האחרון! מחזיק ידיים לבלאט, אפילו שמייחל כשלון מסויים ללברון!

  8. עידו גילרי

    6 אוג 2014 14:51:30

    אסי העלית נקודה שמטרידה אותי כבר הרבה זמן בכל מה שקשור לפציעות וזמן משחק. מכיוון שאין לי את הזמן כרגע למחקר יותר מעמיק עשיתי חיפוש קצר שהעלה את המאמר הבא:

    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3445097/

    הם אספו נתונים על הפציעות ב-NBA במשך 17 עונות בין עונת 1988/89 לעונת 2004/05 ובדקו קשר בין הנטייה להיפצע לגורמים אחרים. למרות שמה שהם בדקו לא עונה ישירות על השאלה נתון אחד חשוב הוא שלא היתה שום התאמה בין הנטייה להיפצע לבין גיל השחקן או מספר השנים שלו בליגה (כמו גם לגובהו).

    מה שיותר מעניין הוא כמו שציינת הקשר סה"כ דקות המשחק שהוא צבר כמו גם לחומרת הפציעה. אם למישהו יש נתונים בנושא בבקשה שתפו.

  9. נתן

    6 אוג 2014 20:08:13

    הקבוצה שזכתה השנה באליפות השתמשה בסטרץ' פור שלה בצורה המעטה ביותר. יש מעט מאד שחקנים בליגה עם מהלכי פוסט משובחים, אנטוני דיוויס הוא דוגמה לאחד שבחר לזרוק מרחוק יותר מלשחק עם הגב לסל וחבל. בעיני זה נובע מחוסר כישרון של הפאוורים והסנטרים של ימינו יותר מכל דבר אחר. בנוסף, התנועה הרבה בהתקפה וההגנות החונקות דורשים ריווח של המשחק, אבל לשחקן פוסט טוב זה לא צריך להפריע.

    1. ת'אנדר

      6 אוג 2014 20:30:22

      הקבוצה שזכתה באליפות השנה העלתה בחמישייה בגמר המערב את הסטרץ' פור (יותר נכון סטרץ' פייב) המטורף ביותר שיש:

      – הוא הוביל את הליגה בעונת 2011 עם 45.7 אחוזים מהשלוש.

      – בשנה שעברה הוא השתתף בתחרות השלשות, הגיע לגמר והפסיד שם למרות שהשיג תוצאה טובה של 20 נקודות.

      – הוא נבחר במקום ה-45 בדראפט המדובר של 2003 ע"י שיקגו בולס, והועבר בטרייד לטורונטו ראפטורס

      – הכינוי שלו הוא "THE RED MAMBA".

      גבירותיי ורבותי אני גאה להציג:

      http://www.youtube.com/watch?v=3Cu0Ar2uKf8

        1. ת'אנדר

          6 אוג 2014 22:41:31

          הוא לא צריך לשחק 25 דקות במשחק כדי להיות משמעותי.

          להיות שחקן חמישייה בגמר מערב ולהיות אחד הגורמים החשובים ביותר בפיצוח הגנת היריב, (הוצאת איבקה החוצה כדי שהוא לא יספיק לבוא לעזרה בחדירות) זה מספיק משמעותי בשבילי.

          חוץ מזה לדאנקן יש טווח לא רע בכלל (אחד התרגילים הידועים של הספרס בשנה שעברה היה הפיק אנד פופ שלו עם פארקר) :

          http://stats.nba.com/playerShotchart.html?PlayerID=1495

          1. asi

            6 אוג 2014 22:47:19

            דאנקן היה 4 בצעירותו לצידו של רובינסון. בשנים האחרונות הוא משחק סנטר, כשהורי היה שם למסמר את השלשות מה-4, בונר וכו. דווקא כשספליטר משחק איתו הם מציגים שיטה שונה.

  12. נתן

    6 אוג 2014 21:01:02

    ואגב ת'אנדר, איך היית מעדיף שאיבאקה ישחק? ימשיך לזרוק ג'אמפים מחצי מרחק או יפתח איזה שני מובים עם הגב לסל שיכריחו להביא עליו עזרה? פאוור פורוורד שחייב לקבל דאבל טים זה הכי סטרצ' שיש, כמו טים דאנקן שעושה את זה לכל הליגה כבר 200 שנים. צ'ארלס אוקלי זו דוגמה גרועה, צ'ארלס בארקלי וקארל מלון זו דוגמה טובה ובלתי ניתנת לעצירה.

    1. ת'אנדר

      6 אוג 2014 22:58:36

      אם הייתי צריך לבחור הייתי בוחר ביכולת קליעה טובה יותר.

      1) לת'אנדר יש שני מייצרי נקודות מעולים כשהכדור בידיים שלהם, והם לא צריכים עוד שחקן חמישייה שייקח מהם את הכדור.

      2)הם צריכים לרווח את משחק ההתקפה שלהם לטובת דוראנט ו-ווסטברוק שאוהבים להיכנס לצבע.

      3)פיק אנד פופ בין דוראנט ואיבקה נשמע לי קטלני ובלתי עציר (סוג השחקנים ששומר על דוראנט לא מספיק מיומן במעבר על חסימות כאלה, ובמיוחד יהיה להם קשה לעבור על חסימות כאלה כשהם שומרים על דוראנט שיכול לקלוע עליך די בקלות גם בלי להיעזר בחסימה. מכיוון שגם השומרים של איבקה יודעים את זה הם ישר יעוטו על דוראנט וישירו את איבקה פנוי לגמרי. וכמובן שדוראנט יכול לשחרר בקלות מסירות לאיבקה בזכות האורך שלו והידיים הארוכות שלו).

      4) בנוסף לכך, אוקלהומה בנויים לאליפות עכשיו, אין להם זמן לחכות שהכוכב השלישי שלהם יתפתח. כפי שאפשר לראות בקישור מתחת את יכולת הקליעה יש לאיבקה הוא רק צריך יותר ביטחון ומאמן שיוכל לנצל אותו טוב.

      http://stats.nba.com/playerShotchart.html?PlayerID=201586&zoneDetails=true&zone-mode=basic

      1. נתן

        6 אוג 2014 23:24:35

        אוקלהומה נופלים כל שנה מחדש בגלל שאין להם יצרני נקודות בצבע, בגלל שהמשחק שלהם כל כך צפוי, ובגלל שהם נותנים לכוכבים את הכדור בידיים ומשחקים הירו בול. מלבד מיאמי, איזו עוד אלופה בשנים האחרונות עשתה את זה בלי הפרונט קורט הדומיננטי והטוב בליגה? לייקרס? ספרס? (אפילו דירק קרע את מיאמי בעיקר עםהגב לסל). כולן היו עם עם גבוהים דומיננטיים בפוסט. רוברט הורי זה טוב ויפה אבל הוא לא מה שניצח פלייאופים, אם לא היו שחקני פוסט שמושכים את תשומת הלב, הורי לא היה מנצח סדרות. אם לאוקלהומה היה גבוה יעיל בהתקפה אי אפשר היה לשמור גם עליו וגם על דוראנט. אליפויות מנצחים עם שחקני פנים! היוצאת דופן היא מיאמי, אבל גם היא היתה תלויה ביכולת של וויד ולברון להגיע לטבעת. סטרצ' פור? זה במקרה הטוב עוד יכולת שנוספה לפאוורים, במקרה הרע, אופנה חולפת.

        1. asi

          6 אוג 2014 23:52:21

          נתן, להגיד על רוברט ביג שוט הורי שהוא לא ניצח סדרות זה להעליב את האינטליגנציה. יש לו המון טבעות(2 ביוסטון, נדמה לי 3 בלייקרס ועוד 1 או 2 בספרס). הוא המשלים האולטימטיבי לסנטר טוב. ברור שלOKC אין שום שחקן שמשחק טוב עם הגב לסל. אחד הדברים הגדולים שספולסטרה עשה זה לייצר משחק גב לסל עם לברון, למרות שבוש מעדיף לקלוע מרחוק. בOKC לא ניסו את זה. דוראנט יכול לשחק עם הגב לסל בדקות מסויימות והגיע הזמן שאיבאקה ילמד איזה מוב או שניים, עם הגודל שלו זה אבסורד שהוא לא עושה את זה.

          1. נתן

            7 אוג 2014 11:43:49

            הכוונה היתה שהורי כסטרצ' פור לא היה מרכז ההתקפה. הוא תמיד שיחק עם שחקני פנים גדולים מאד! כשיש לך טים דאנקן ושאקיל אתה יכול להרשות לעצמך איזה רוברט הורי שיעמוד ויחכה לקלוע שלשות. הסיבה שהוא הצליח היתה היכולת שלו ולא סגנון המשחק. אני מקווה שאתה מסכים שכל מאמן היה מעדיף פאוור פורוורד כמו דיוויד ווסט, שקולע רק מבפנים, על דנילו גלינרי שזורק רק שלשות, אלא אם ווילט הוא הסנטר שלך.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט