===============================
על מהויותיו של הספורט – חלק ב'/מולי
בנוסף לעיקרון ה"עיקרון ההוגנות המאזנת" עליו הרחבתי בחלק הראשון, ישנו בספורט גם "עיקרון ההדדיות". בשחמט, לכל משתתף יש מהלך שלאחריו תור יריבו. איכשהו במחשבה שלי יהיו שלושים מהלכים על כל אחד שלך נשמעת כלא טבעית גם אם אתה רב אמן ואני שחמטאי מתחיל. בכדורסל, אחרי שקבוצה ספגה סל, הכדור עובר לרשותה. בכדורעף, הקבוצה שזכתה בנקודה מעבירה את הכדור לחלק המגרש של יריבתה בחבטה מרחוק, בטניס, חבטות ההגשה עוברות ליריב כל שתי נקודות (לא כולל הנקודה הראשונה במערכה) וכך הלאה. בכל המקרים הללו, עיקרון ההדדיות משרת את עיקרון האיזון ומאפשר את רוח התחרותיות הספורטיבית.
החוקים, כבר הבנו בחלק הקודם, הם אלו שקובעים במה הספורטאי מצטיין, ועדיין, ההישגים של הספורטאי/ים במסגרת החוקים הם אלו שיקבעו מהי מידת המצוינות, והחוקים והמסגרת אמורים לחול על כולם.
לעיקרון ההדדיות מתקשר במידת מה גם "עיקרון המידתיות" שמשמעותו היא שהצלחה במשימה היותר קשה תזכה בפרס גדול יותר.
לכאורה, הגיוני שמה שיותר קשה אמור לזכות ברווח גדול יותר: בכדורסל למשל, קליעה מעבר למרחק מסוים תזכה את הקבוצה שקלעה בתוספת נקודה כך גם בקריקט, משחק בו חבטה אל מחוץ לגבולות המשחק תזכה בשש נקודות בעוד שחבטה בתוך גבולות המגרש תזכה בפחות נקודות וכמובן ניתן לראות זאת בצורה הטובה ביותר בקליעה למטרה לסוגיה, שם ככל שהפגיעה יותר קרובה למרכז המטרה, כך יזכה הצולף ביותר נקודות. תפישה עקרונית זו בעצם מתגמלת על מיומנות שהיא מעבר לנורמה תטך שאיפה למושלמות.
עם זאת, ראוי לומר כי עיקרון זה אינו תופס בכל המקרים: בכדורגל, למשל, במשחקי הליגה, כל שער שהובקע שווה לחלוטין בניקודו למשנהו ללא קשר אם הובקע בבעיטת עונשין מאחד עשר מטרים, ממרחק של מטר או ממרחק של מאה מטרים בבעיטת שוער ישירה, כלומר אין קשר בין ערכו של השער למידת הקושי או למידת היופי שלו כמשתמע מהאמרה: "גול הוא גול הוא גול".
ניתן לראות את העיקרון הזה בפעולה אפילו בקביעת שיא עולמי, בריצה למשל. הידעתם ששיא שיושג בתחרות ריצה בין שני מועדונים לעולם לא יוכר כשיא עולמי? על מנת ששיא יוכר כשיא עולמי על התחרות להיות בינלאומית או לפחות לאומית. יש הטוענים שחוק זה אינו עומד בקנה אחד עם עיקרון ההוגנות שכן אם כבר השגת שיא עולמי, מה זה משנה היכן השגת אותו? אך ברור לחלוטין שהוא בהחלט עומד בקנה אחד עם עיקרון המידתיות שכן עליך להוכיח את עצמך בתחרויות היותר חשובות נגד המתחרים היותר בכירים ואחרי שעברת שלל ניפויים קודמים אם ברצונך שיכירו בשיא העולמי שלך.
|
|
מנחם לס
2 אוג 2014 01:46:58עקרון המידתיות לא נכון בכל המקרים: בקרב 10 כמה שתרוץ יותר מהר או תקפוץ יותר רחוק – תקבל יותר נקודות.
בבייסבול הום ראן כשאין אנשים בבסיסים עושה רק ראן אחד. אם הבסיסים מלאים? 0-4!
מנחם לס
2 אוג 2014 01:49:32עקרון ההדדיות לא עובד בכדורעף: אתה ממשיך להגיש כל זמן שאתה עושה נקודות. אם היה מגיש מעולם אחר, קבוצה היתה מנצחת 0-21 בלי שלקבוצה השנייה יש סכוי אפילו לנקודה.
Mbk
2 אוג 2014 11:14:15החוק שאתה מדבר עליו שונה לפני כמה שנים
היום כל נקודה נחשבת
פעם שיחקו מערכה עד 15 , כיום עד 25
מנחם לס
2 אוג 2014 01:50:37בגולף עקרון המידתיות לא עובד: ככל שתחבוט רחוק יותר את החבטה הראשונה, אתה קרוב יותר למטרה הסופית.
מנחם לס
2 אוג 2014 01:51:18גם בהרמת משקולות זה לא עובד.
מנחם לס
2 אוג 2014 02:50:43או בהתעמלות, או FIGURE SKATING ועוד הרבה מקצועות אישיים.
רועי ויינברג
2 אוג 2014 02:22:00אתה צודק מבחינת רוב ענפי הספורט הקבוצתיים, אבל שאתה מגיע לאישיים זה לא תמיד נכון (גם במקרים אישיים בתוך המקרים הקבוצתיים-אם שחקן קולע 10 פעמים ל-2 נקודות, הוא מקבל 20 נקודות. אם הוא קולע 7 פעמים ל-3, הוא מקבל 21), אבל העקרון הזה, כעקרון שצוין במאמר הראשון בסדרה, יכול לתת יתרון עצום לך על יריבך, בענפים כמו בייסבול. הייתי מעוניין לשמוע דעתך על ענפי ספורט שלא הוגנים במאת האחוזים, כמו ספורט מוטורי, כאשר איכות המכונית חשובה יותר מאיכות המשתתף, הנהג.
ido moria
2 אוג 2014 03:19:39מסכים אם רועי – יש במאמר נסיון מאולץ להכפיף את כל סוגי הספורט לתוך אותה נוסחה. החוק היחיד שאני הייתי מוכן לקבל זה שיש תחרות ובסוף משהו יינצח
ido moria
2 אוג 2014 03:16:17באגרוף – לא עובד. זה לא חלוקת סנוקרות על פי תור.
הייתי מפריד בין 2 סוגי ספורט:
תחרות וכשרון.
בכשרון הייתי שם אגרוף גולף ריצה וכו.. שם הכשרון שלך בענף הספורט עומד למבחן (הכשרון לרוץ 100 מטר וכו..)
לבין תחרות כמו כדורסל, כדורגל כדורעף (רוב הספורט הקבוצתי) בו הספורט הוא תחרות בין 2 נבחרות שצריכה את הגורם המאזן שציינתה
אבל אני לא ממש מסכים לכל ענך יש חוקים משלו.
אולי החוק היחיד הוא שהטוב והכשרוני יותר יינצח
ido moria
2 אוג 2014 03:17:43זה כמובן עם התחרות הוגנת והענף בנוי כמו שצריך. בגלל זה הכדורגל קצת איפי כי אפשר לתת בונקר או 4:4:2 סופר הגנתי ולרמות על פי הכללים.
יניב
2 אוג 2014 08:37:27כן אבל זה היופי בכדורגל שלקבוצה נחותה יש הרבה יותר סיכוי להפתיע מכל ספור אחר
דובי
2 אוג 2014 08:57:26אפלטון, תזכיר שוב את החוקים של המירוץ יאכטות הגדול ההוא שסיקרתם פה לפני כמה חודשים?
מולי
2 אוג 2014 09:01:31בוקר אור ושבת שלום לכולם.
אם יורשה לי אנסה להמחיש מדוע כל ענפי הספורט שהוזכרו כאן כן עומדים, לפחות בחלק מן האלמנטים שלהם בעיקרון ההדדיות. בבתגובה הבאה אתייחס לעיקרון המידתיות.
נתחיל מהבייסבול: ראשית, מול כל פיצ'ר יש חובט שרשאי בפוטנציה לעשות את מלאכתו, וחשוב יותר, התפקידים מתחלפים בתחילת כל אינינג: הקבוצה שזרקה היא זו שחובטת.דהיינו חילופי תפקידים מהווים כאן את ההדדיות.
גם בהתעמלות יש הדדיות, לקבפיצה על סוס למשל יש לך ניסיון ראשון לקפיצה, ואז כל האחרים בקבוצה ורק אז יש לך ניסיון שני. בחלק הקרקע, המקבילים או הטבעות ובמתח, לכל אחד יש רק ניסיון אחד בתרגילי החובה ועוד ניסיון אחד בתרגילי הרשות. לא יהיה מצב בו ליוסי יהיו שני נסיונות ולאחרים רק ניסיון אחד – גם זו הדדיות.
מצב זהה יש גם בקפיצה לרוחק/לגובה/במוט: קופצים איש איש בתורו, לטובים ביותר יש עוד קפיצות.
גם בקרב עשר או קרב חמש אין שוני בעיקרון ההדדיות: באולימפיאדה מחלקים את המשתתפים לקבוצות וכל קבוצה מבצעת אחת מהפעילויות ואחר מתחלפים.
לסיכון, יש דרכים רבות בהן ההדדיות באה לידי ביטוי, לעתים בחילופי תפקידים, לעתים במתן יתרון מתחלף, לעתים בתורות
גם בגולף תחרותי יש עיקרון מידתיות. אתה לא תחבוט את כל כדוריך ברצף לפני בני קבוצתך אלא תחבטו איש איש בתורו. בתחילת היום השני סדר הקבוצות יהיה באופן הפוך להישגים, כלומר בעלי התוצאה הטובה ביותר יתחילו אחרונים )מה שיכול להיות יתרון כי אתה יודע מה האחרים עשו, או חיססרון כי תנאי מזג האוויר עלולים להיות גרועים יותר).
אני מסכים שבגולף אישי, ללא קשר למסגרת תחרותית אתה נלחם רק נגד עצמך, אך עדיין זה לא שתשווה את מספר החבטות שלך ב 9 גומות למספרן ב 18 גומות.
גם בכדורעף יש הדדיות. אפילו אם קבוצתי תתחיל ונגיש בצורה מושלמת וננצח את המערכה, הרי במערכה הבאה הקבוצה השנייה היא זו שתתחיל ותוכל גם היא באופן פוטנציאלי לנצח 21:0
גם באגרוף יש הדדיות: לכל אחד מהמתאגרפים מותר הן לחבוט והן לחסום. לשניהם יש זוג ידיים בפוטנציה וזה לא כאילו ידו של אחד קשורה מאחור. זה שהם לא חובטים כל אחד בתורו, לא אומר שאין באגרוף הדדיות בחבטות.
.
מולי
2 אוג 2014 09:15:48שוב בוקר אור ושבת שלום לכולם.
והפעם על עיקרון המידתיות:
בבייסבול עיקרון המידתיות ברור לחלוטין, אם חבטת "הום ראן" – זה שווה הרבה יותר מכל חבטה פחות חזקה ואתה מקבל פרס של "סיבוב חופשי" בין הבסיסים מבלי שאיש יוכל לפסול אותך.
באגרוף, חבטת נוק-אאוט, כשמה כן היא תעיף את המתחרה שלך להפסד ללא קשר למה היה מצב הנקודות עד כה, ואפילו אם משך כל הסיבובים עד כה לא חבטת ביריבך אפילו פעם אחת – אתה תוכרז כמנצח.
בכדורעף, כל עוד תזכה בנקודה בזמן שההגשה של קבוצתך, תוכל להמשיך ולהגיש.
גולף הוא אולי הספורט היחיד בו HOLE IN ONE מזכה אותך בעונש, כי אז אתה חייב בערב לקנות משקאות לעולם ;-), אבל אם להיות רציני, הרי חבטה שכזו עוזרת מאוד במניין החבטות כמו גם בתהילת עולם.
בקפיצות לסוגיהן, מעבר רף מסויים של גובה/מרחק מעלה אותך אוטומטי לגמר,
בריצות ובשחייה יש עליה אוטומטית לשלב הבא של המנצחים במקצה, ועתים גם של התוצאות הטובות ביותר מאלו שלא עלו כשבהחלט יכול להיות מצב בו לא עלו בעלי תוצאות טובות יותר מאלו שעלו במקצה אחר, אבל המקומות הראשון והשני פשוט שווים יותר.
בהתעמלות, אם כל השופטים חוץ משניים נותנים לך ציון עשר, זה ייחשב הציון שלך שלא לדבר על העשר של נדיה קומאנצ'י שכולם זוכרים. וכמובן שרק בעלי הציון הגבוה ביותר במוקדמות עולים לגמר.
וכך, לסיכום, אנו רואים שכמעט בכל ספורט תחרותי, ישנם אלמנטים של מידתיות, לעתים בולטים ומהותיים יותר, ולעתים פחות.
Avg. Joe
2 אוג 2014 10:03:01בא ותתחיל להגדיר ספורט מהו?
האם מקצועות בהם יש החלטת שופט/ים על זהות המנצח או שבהם השופט יכול להטות את התוצאה על ידי החלטה שגויה נחשבים כספורט טהור לעומת
מקצועות שבהם יש החלטה ע"י מדידה אובייקטיבית
מולי
2 אוג 2014 10:28:54לדעתי הניסיון להגדיר מהו ספורט כמעט בלתי אפשרי.
ראה למשל מילון ספיר:
סְפּוֹרְט [ש"ע; ז'; ספּורט-] 1. [מז] תַרבּוּת הגוּף, תַרגילים וּמִשחָקים המפַתחים וּמחַזקים אֶת הגוּף; 2. [מז] (בּהשאלה) פּעוּלה לשֵם שַעֲשוּעַ בִּלבַד; 3. [מז] עֲשִׂייַת מַעֲשׂים חַסרֵי תועֶלֶת או חֲשיבוּת מֵעַצמָם, וּמַטרָתָם רַק להַשׂיג שׂיא או לַעבור אֶת האֲחֵרים
מילון וואללה מתיייח רק לפן הגופני:
ספורט
(ז') פעילות גופנית, אימון גופני, תרגילי משחק, שעשוע, בידור, כיף, היתול, לצון
אבלל את ההגדרה שהכי מוצאת חן בעיניי מצאתי במילון אוכספורד המקוון:
1An activity involving physical exertion and skill in which an individual or team competes against another or others for entertainment:
אישית, הייתי מוסיף להגדרה הזו מילה אחת נוספת ואז היא היתה מושלמת:
ספורט לטעמי הוא פעילות המערבת תרגול גופני ונפשי בו יחיד או קבוצה בתחרות עם אחר או אחרים ונהנים מזה.
אני מודע בהחלט לכך שגם פוקר, מרוצי מכוניות וסקס (אם נזכיר רק חלק) עונים על ההגדרה הזו – ואין לי בעיה עם זה…
מולי
2 אוג 2014 10:39:28חשבתי עוד על ההגדרה של הספורט ויש לי תחושה שספורט הוא לא בהכרח מה שאתה עושה, אלא מעל לכל איך אתה עושה זאת.
יהודה
3 אוג 2014 23:01:07זה נכון גם לגבי בימוי סרט וכתיבה שיר.
אבל הייתי צריך להקדים ולומר לך תודה על הדברים שכתבת.