לרגל סיום העונה הסדירה, ותוך ניצול העובדה שהפלייאוף מתחיל רק בעוד כמה ימים, החלטנו לכנס כמה מחברי הצוות של הופס על מנת לבחור את כל פרסי העונה. חילקנו את הפרסים ל-4 כתבות שיעלו בשבוע הקרוב, החל מהיום כמובן, כשהיום אנחנו נבחר את השחקן השישי, השחקן המשתפר ומאמן העונה, מחר נתמקד ברוקיז, ביום רביעי בהגנה וביום חמישי יגיע הדיון הלוהט על חמישיות העונה וה-MVP.

איתנו בצוות הבוחרים – רועי ויינברג, מתן יעקובי, דן רוזנבלום ועמיחי קטן.

השחקן השישי:

רועי – מאליק מונק (סקרמנטו קינגס) – 15.4 נקודות, 2.9 ריבאונדים, 5.1 אסיסטים, 35% לשלוש, 52.6% אפקטיבי, 82.9% מהקו.

שחקן שאני אוהב במשך שנים ועשה קפיצה העונה בכל הקשור לניהול המשחק. הפציעה שלו אולי מנעה מהקינגס ריצת פלייאוף, והיכולת שלו להתפתח גם כמוסר וגם כסקורר הפכה אותו לשחקן שהוא הרבה מעבר לשלשות כפי שהיה בעבר. הולך להפוך לשחקן של 20 מיליון דולר בעונה אם לא יותר בקיץ הקרוב.

מתן: נורמן פאוול (לוס אנג'לס קליפרס) – 13.9 נקודות, 2.6 ריבאונדים, 1.1 אסיסטים, 43.5% לשלוש, 59.4% אפקטיבי, 83.1% מהקו.

פאוול מוביל את התקפת הקליפרס מהספסל, וכאשר לקוואי, ג'ורג' והארדן לא הולך בשלב מוקדם, הוא עולה מהספסל ומיד מביא נקודות. הקליפרס השנה לא היו במקום שלהם עכשיו לולא פאוול שנותן עונת קליעה מצוינת ומספק מניה התקפית בטוחה מהספסל, שכולל מלבד ראסל ווסטברוק הלא תמיד יעיל בעיקר שחקני הגנה ופחות סקוררים. מאליק מונק הוא מועמד ראוי, אבל אני חושב שפאוול ראוי יותר.

דן: נאז ריד (מינסוטה טימברוולבס) – 13.5 נקודות, 5.2 ריבאונדים, 1.3 אסיסטים, 41.4% לשלוש, 57.6% אפקטיבי, 73.6% מהקו.

רציתי לבחור באיזאייה הרטנשטיין, אך בעקבות הפציעה של רובינסון הוא כבר פתח מספיק משחקים העונה כדי לצאת מהמירוץ לפרס הזה. רוב סוכנויות ההימורים נותנים את הפרס למאליק מונק אשר כרגע פצוע או לנאז ריד. גם בגלל שמונק גמר את העונה כמה שבועות לפני סיומה, בזמן שנאז ריד דווקא העלה הילוך והשתפר, אני סבור שנקבל "הפתעה" ונאז ריד הגדול יקבל את הפרס הזה העונה. למרות שהמועמדים השנה, יחסית מצומצמים.

עמיחי: בובי פורטיס (מילווקי באקס) – 13.8 נקודות, 7.4 ריבאונדים, 1.3 אסיסטים, 40.7% לשלוש, 56.2% אפקטיבי, 79% מהקו.

זו העונה הרביעית של פורטיס במילווקי, כאשר בעונה שעברה הוא סיים שלישי בהצבעות וגם ב-2021 הוא קיבל קולות לתואר הזה. הפעם, הנתונים שלו נשארו זהים ואפילו השתפרו מעט ביחס לשנתיים הקודמות, למרות שהוא מקבל פחות דקות, והחשיבות שלו כשחקן שישי, ואולי הסקורר היחיד במילווקי שעולה מהספסל, מתחדדת עוד יותר.

השחקן המשתפר:

רועי: טירייס מקסי (פילדלפיה סבנטי סיקסרס) – 25.9 נקודות, 3.7 ריבאונדים, 6.2 אסיסטים, 37.3% לשלוש, 53.4% אפקטיבי, 86.8% מהקו.

אולי השחקן הכי טוב שהיה לצד אמביד אי פעם. העובדה שפילדלפיה נשארה תחרותית גם בעונה בה אמביד לא שיחק ובה הם לא קיבלו שום דבר משמעותי על הארדן מתחילה ממקסי, שהפך לשחקן של 26-6 ועם קייס לאחת מחמישיות הליגה. אול-סטאר בצדק ושחקן שהיה רוב העונה אופציה ראשונה בעל כורחו והצליח לעמוד במשימה. הרבה שחקנים אחרים במצב הזה לא היו מובילים את הסיקסרס לפלייאוף, הוא כן. עשה קפיצה משחקן "טוב" ל"מצוין" וזה מספיק בשבילי.

מתן: טירייס מקסי (פילדלפיה סבנטי סיקסרס) – 25.9 נקודות, 3.7 ריבאונדים, 6.2 אסיסטים, 37.3% לשלוש, 53.4% אפקטיבי, 86.8% מהקו.

מקסי קיבל העונה את מושכות ניהול המשחק לאחר שהמזוקן עבר לקליפרס, והוא ניצל את ההזדמנות והראה למה הוא מסוגל, מקסי ואמביד ביחד נראים הרבה יותר וורסטילים ומפחידים מהארדן ואמביד של השנה שעברה, והרבה מזה מגיע בזכות ההתפתחות בניהול המשחק של מקסי שהקפיצה אותו לרמה אחרת לגמרי. הוא היה סקורר טוב מאוד גם בעונות קודמות, אם כי השתפר גם בזה העונה, אבל התוספת החדשה של ניהול המשחק בסט כלים שלו היא גם מה שהפכה אותו השנה לאולסטאר.

דן: טירייס מקסי (פילדלפיה סבנטי סיקסרס) – 25.9 נקודות, 3.7 ריבאונדים, 6.2 אסיסטים, 37.3% לשלוש, 53.4% אפקטיבי, 86.8% מהקו.

קשה מאוד לבחור. שנה שעברה ג'יילן ברונסון סיים שני מאחורי מרקאנן בקטגוריה הזו והעונה הוא הפך לסופרסטאר של ממש ו Franchise Player לכל דבר. ברונסון הוסיף יותר מארבע נקודות למשחק לצד 0.3 דקות יותר העונה. זה מוזר, כי כעת לדבר על ברונסון עבור הפרס הזה, קצת מגמד אותו, כי הוא ראוי לפרס הזה, אך כעת הוא בנשימה של מועמדיי מ.וי.פי ולא מדובר עבור הפרס הזה. מעין, הוציא את עצמו מהמאבק, כי הפך "טוב מדי". מצחיק משהו…אז אלך עם המועמד המוביל : טייריס מקסי כמובן, שהכניס 6 נקודות יותר למשחק מהעונה שעברה עם רק 4 דקות יותר על הפרקט. לא כקלישאה, הפך לאול-סטאר אמיתי העונה. בהיעדר אמביד סיפק הצגות מטורפות שהשאירו את הסיקסרס בעניינים. חוץ מבחירת זריקות רעות לעיתים, מקסי נתן את העונה הטובה ביותר בקריירה המתחילה שלו, בן 23.

עמיחי: ג'ונתן קומינגה (גולדן סטייט ווריורס) – 16.1 נקודות, 4.8 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים, 32.1% לשלוש, 56% אפקטיבי, 74.6% מהקו.

ב-2 העונות הראשונות שלו, קומינגה עמד על ממוצע של 9-10 נקודות למשחק, ואילו העונה רק ב-10 משחקים הוא לא הגיע לספרות כפולות. המעבר של קומינגה לחמישייה במהלך העונה, שהגיע כחלק מרצף של 34 משחקים בספרות כפולות שלו, יחד עם שינויים אחרים ברוטציה של סטיב קר, הפכו את קומינגה לאופציה השנייה בהתקפה של הווריורס לפרקים והסקורר השלישי בטיבו אחרי הספלאש בראדרס בשקלול העונתי. בניגוד לטייריס מקסי שכבר היה כמעט אולסטאר בעונה שעברה, קומינגה עשה קפיצה משמעותית יותר משחקן כמעט מחוץ לרוטציה לשחקן בכיר בקבוצה טובה וכזה שיעניק להנהלה שמשלמת הכי הרבה כסף בליגה עוד כאב ראש חיובי אחד.

מאמן העונה:

רועי: ג'מאל מוזלי (אורלנדו מג'יק) – מאזן 47- 35.

יש להרבה מאמנים קייס, אבל אף אחד לא ציפה לקפיצה הזאת מאורלנדו. קבוצה בלי סופרסטארים (וסליחה מהקורא פאולו בנקרו) שמנצחת דרך עומק והגנה, מאמן שהצליח להחזיר את ג'ונתן אייזק מהכפור ולהפוך אותו לשחקן שמשחק ומשנה משחקים בהגנה, לנצח משחקים גם בלי קלע שלשות אחד לרפואה והחייה את הקריירה של ג'יילן סאגס. אנדרייטד גדול ומאמן שיכול לעשות רעש בפלייאוף.

מתן: מארק דייגנולט (אוקלהומה סיטי ת'אנדר) – מאזן 57- 25.

הבחירה השנה ממש קשה כי יש 3 מאמנים שיש להם קייס לזכות. לדעתי, מבין ה-3 הללו דייגנולט נמצא מעל כולם. הסיבה היא פשוטה מאוד, מכיוון שהת'אנדר הגיעו בשנה שעברה למקום ה-10 במערב, ולעומת זאת השנה הם בטופ 3 במערב. נוסף על כך הת'אנדר השנה ניצחו קבוצות מעולות כשהיא בין היחידות שניצחו את הסלטיקס והנאגטס השנה. הת'אנדר של דייגנולט השנה היא בטופ 3 צעירות בליגה כש-2 האחרות נמצאות בתחתית הקונפרנס שלהם, וזה רק הופך את ההצלחה שלהם במערב למטורפת אפילו יותר.

דן: ג'ו מאזולה (בוסטון סלטיקס) – מאזן 64- 18.

תגידו מה שתגידו. בוסטון עם המאזן הטוב ביותר בליגה. בפער של כמעט 10 משחקים. קשה להאמין שעדיין לא מדברים עלייה מספיק במיקומה ובתצוגות שנתנה העונה. כי בעיניי היא מועמדת לאליפות מס' 1 מתחילת העונה. מאזולה רק בן 35 ומאמן ראשי רק שנתיים, בהתחלה כמאמן זמני ואחר כך כקבוע. הוא קיבל קבוצה טובה מאוד, אך זה לזכותו, לא לרעתו. "אם היה לי את הסגל של בוסטון, גם אני הייתי מוביל את הליגה…" אומר המקטרג, אך גם זה ממש לא מובטח. "איזה רושם ג'ו מאזולה משאיר כמאמן? כמעט כלום" אמר לי חבר. למרות כל מה שתגידו, ג'ו עושה עבודה טובה מאוד בבוסטון ולדעתי, מגיעה לו הכרה. כי לא, זה לא קל בכלל. ראו דוגמת דוק ריברס. דייגנולט של אוקלהומה הוא מועמד ראוי, אך לדעתי הפרס מגיע יותר למאזולה העונה, שנחבא אל הכלים ולא מחפש אפילו גפרור שיאיר עליו.

עמיחי: כריס פינץ' (מינסוטה טימברוולבס) – מאזן 56- 26.

פינץ' בנה במינסוטה את ההגנה הטובה בליגה, כזאת שלא תלויה באף שחקן ספציפי ועדיין יותר טובה מכל הגנה אחרת בליגה גם בדקות בלי רודי גובר, והוא הוביל את מינסוטה ל-56 ניצחונות, העונה השנייה בטיבה בתולדות המועדון. העונה יש כמה מאמנים ראויים לתואר הזה, ואני הייתי מציין במיוחד את ג'מאל מוזלי של אורלנדו, אבל הוא מסיים אצלי שני לפינץ' שהפך את מינסוטה לקונטנדרית, או לכל הפחות קרוב לזה, למרות שקשה להצביע על שיפור יוצא דופן של שחקן, אולי מלבד אנתוני אדוארדס שממשיך לקבע את מעמדו ככוכב.