טרגדיה הוליוודית שהפכה לטרגדיית כדורסל / מנחם לס

טרגדיה הוליוודית שפוגעת בכל עולם הכדורסל

 

לצערי ישנם רדודי הבנה באתר (ה'רדודים הם מעל 'רפי ההבנה', אבל עדיין מתחת ל'בינוני ההבנה') המאמינים שמה שקרה ללייקרס היא סתם טרגדיה זמנית. שהנה תעבורנה שנה-שנתיים והלייקרס תחזור למה שהיתה: אבן היסור של הכדורסל. הלב, המעיים, והריאות של ה-NBA. אני מדבר על אנשים כדדי, K-700, אלי לס, שעייה, או דקסטר שמסרבים להאמין שמה שקרה ללייקרס הוא לא סתם משבר זמני; מה שקרה הוא הרס טוטאלי של הסמל, הדגל, האמבלמה, הסימבול, והפיגורה.

מקבוצה בעלת אוטוריטה ושרלטנות – אפילו בשנים שהיא היתה בינונית – היא הפכה לסמרטוט. לגרוטאה. לדבר בזוי ונטול ערך שאיבד את כל היוקרה שנבנתה ב-60 שנה, והפך ללא יותר מבדיחה עצובה.

הם לא מבינים שמה שקרה ללייקרס היא הריסה טוטאלית של השם, הגאווה, היקרה, והסמל.  הקריסה של הלייקרס אינה דומה בשום דבר לקריסות אחרות שידענו אחרי אליפויות, כגון הקריסה של הלייקרס עצמה אחרי שנות ה-80 של מג'יק, או קריסת הבולס אחרי מייקל.

מה שקרס אצל הלייקרס הוא הסמל, ואיתו הגאווה.

כל מה שנשאר מהלייקרס הוא קבוצה הרוסה, מקועקעת, חריבה, נתוצה, ועקורה.

ללייקרס אבדה יותר מקבוצה: אבדה להם יוקרה. הם הפכו פחות או יותר למינסוטה, מה שהם פעם היו. בעבר,כשקבוצות סיימו תקופות זהב, כולם הרגישו כאב, אבל ידעו שזה דבר זמני. איש לא התבדח על חשבונם, איש לא השפיל אותם, ואיש לא ביזה אותם. היום רמות האי-כבוד, צחוקים, גידופים, וניבול הפה עליהם עולים על כל מה שידענו בעבר. העתונים מלאים קריקטורות; באינטרנט רצות-אצות בדיחות א-לה קובי והלייקרס, ומהקבוצה הגאה הנפלאה הזאת נשארה רק בדיחה עצובה. צלם קבוצה.

מה שקרה ללייקרס הוא שהם איבדו לא רק את היוקרה אלא גם את הגאווה העצמית. הם הפכו לקבוצה השנייה – הבזוייה והשחוקה – בעיר, ומה שקרה לה יותר מכל הוא שהיא איבדה את הצפון. הסטנדרדים שלה ירדו והם מגיעים היום לרמה של מילווקי: "האם לנסות להגיע לפלייאוף, או מוטב להישאר תקועים עמוק בבור הצואה ולקוות לבחירת דראפט טובה.

זה לא קרה ככה סתם ביום אחד. זה קרה בשלבים. ודבר שנהרס בשלבים הוא מחוסל הרבה יותר מדבר שנהרס במכה אחת וגמרנו. כי מה שנהרס במכה אחת, יכול גם להיבנות במכה אחת. מה שנהרס בשלבים הוא דבר שצומצם לאט לאט, ליבו נעקר, אח"כ ריאותיו, אח"כ מוחו, ולבסוף נפשו. ואז המוות הוא טוטאלי, וזה מה שקרה ללייקרס.

מה שעצוב ביותר עבורי לראות זה לכמה מעט אנשים זה בכלל איכפת. הקבוצה שפעם שלטה בליגה אפילו כשהיתה חלשה כי היא היתה חזקה מהליגה עצמה, הפכה לאי חורבות. וכמו ש-NORMA DESMOND כתבה ב-"SUNSET BOULEVARD" כוכבי הוליווד החלו לכבות אחד אחד, עד שלא נשארו כוכבים, ו… – הפלא ופלא – NOBODY CARES!

אז הכוכבים הגדולים של הוליווד עברו לגור לניו יורק. תעשיית הסרטים עברה לדיסני וורלד ולהודו, ולאיש יותר זה לא איכפת. הקבוצה שהיתה ה-HUB של היוניברס פתאום לא עושה את הפלייאוף פעם ששית בלבד בכל 67 שנות קיומה, והדיבורים הם יותר על מי הקבוצה תשיג בדראפט מאשר מה היא יכולה או לא יכולה לעשות בפלייאוף (שחיטה טוטאלית מביישת מול הספארס).

זה לא קרה ככה פתאום. היו לכך כמה גורמים חשובים.

Mediocre Talent .1

תסתכלו היכן היתה הלייקרס בסיום העונה שעברה: 27 נצחונות. דיברו על וויגינס, ואח"כ על אוקסום, וסיימו עם ג'וליוס רנדל וג'ורדן קלרקסון. בעונת השחקנים החופשיים הם הביאו שני "בוני דיינסטיס" כמו ג'רמי לין ואד דייויס. את קרלוס בוזר הם הביאו דרך AMNESTY WAIVERS. אם משתמשים בנוסחה "WINS ABOVE REPLACEMENT"  – או WARP – לפי קווין פלטון יותר השיטה, הבאת השחקנים החדשים נגד איבוד פו גאסול, ג'ודי מיקס, ג'ורדן פרמר, כריס קיימן, קנדל מרשלת קנט בזמור, ומרשון ברוקס נותן להם WARP של 9.9 שהוא – במקרה הטוב – עוד נצחון אחד או שניים בעונה הבאה, הווה אומר 29 נצחונות.

זוהי בדיחה, לא שיפור.

אני האמנתי שהשיפור הוא גדול יותר ואפילו רמזתי זאת, אך נגד מספרי WARP קטונתי מלהתווכח. זאת אומרת הלייקרס היו שווים לתחת, והם יישארו שווים לתחת. הסיכון כמובן הוא שזה הופך להרגל. לסטיגמה. לדרך חיים. הלייקרס שורכת בסוף הטבלה ונילחמת על מקום בפלייאוף או חושבת למפרע על הדראפט כבר אינו ABERRATION (מקרה חריג) אלא דרך חיים. זה הופך להיות ה-DNA בתאי הדם של הקבוצה, וכשזה הופך ל-DNA, אולי הנכדים של דדי ייזכו ללייקרס טובה וגיאה יותר. כשאתה מתרגל לבינוניות ומטה זה הופך למוטו וללוגו של הקבוצה, וכמו שמילווקי לא מסוגלת לצאת מבור הצואה ולא משנה כמה תנסה, הלייקרס הפכו לאותו דבר מסכן ועלוב.

2. יותר מדי קובי

מי שעזר יותר מכל להריסת הקבוצה היה אותו עילוי שגרם לה להיות קבוצה עליונה, וכמעט בדיונית: קובי ברייאנט. הוא שיחק 6 משחקים "BELOW REPLACEMENT LEVEL" בעונה שעברה. הוא בן 36, וחוזר משני פציעות מייג'וריות. אנחנו לא מדברים על נקע בעקב, קומראדים. אנחנו מדברים על שתי פציעות שחיסלו קריירות שלמות לשחקנים צעירים וחזקים ממנו. בשלוש העונות האחרונות ה-WARP שלו היה 7.2. ממוצע ה-WARP שלו בשלושת העונות האחרונות שלו בהן לא היה פצוע היה 11.9, וירידה של 4.7 נצחונות נרקאית מקובלת בהתחשב שהוא התבגר מ-28-32 ל-32-36, וכן בהתחשב בפציעות.

אז בואו נניח שבמקרה הכי טוב קובי בריא לחלוטין יוסיף 4 נצחונות ללייקרס. לאן זה יביא אותם? שוב, לתחתית, למלחמה נגד דנבר על מקום שמיני בפלייאוף, או חלומות על בחירת דראפט עליונה.

אני לא יודע כיצד להגדיר את הבחירות האחרונות (אני מדבר על השנתיים האחרונות) של הלייקרס: טמטום או מזל רע.

כשמיץ' קופצ'אק הביא את דווייט האווארד (וסטיב נאש) לפני שנתיים, הרבה חשבו שהיה זה A STROKE OF GENIUS. התברר שהיה זה STROKE OF DISASTER. דווייט לא הצליח ללמוד לשחק עם קובי (אולי הוא לא מסוגל?) וסטיב נאש לא הפסיק להיפצע. להאווארד נימאס מקובי, מקופצ'אק, ומחוסר הגיון בבחירת מאמנים, ועזב עבור פחות כסף לשדה ירוק יותר – הרוקטס.

משך כל הזמן מיץ' קופצ'אק ניהל בזהירות את תקרת השכר שלך הקבוצה בהתחשב בגיל כוכביה המבוגר. למעשה, בכניסה לעונה האחרונה היה לקופצ'אק רק חוזה חתום אחד – זה של סטיב נאש.

ואז בא האסון. ההרס. החורבן. אקרא לזה במילים יותר מתאימות: "אז באה הקטסטרופה והשואה". חוזה ההארכה לקובי בסך 48.5 מיליון לשנתיים. החתימה באה שבועיים לפני שקובי חזר מקריעה טוטאלית  של גיד האכילס.

היתה זו ההחלטה השגוייה, משובשת, מכשילה, ועוונית בהסטוריה של הספורט.

אם דבר כזה היה נעשה בכסף צבורי, מחליטיה ומבצעיה היו יושבים היום בכלא.

מה זה? נותנים לשחקן – גדול שהיה , גואל הקבוצה בזמנו – מתנה המחזירה את הקבוצה לימי הביניים? שהורסת את יכולתה לתפקד שנתיים רצופות?

אתם רוצים לתת לקובי מתנה? הקימו לו פסל!

אבל להרוס קבוצה שלמה על מנת להשביע את רצונו של אחד מבני הזונה הגדולים ביותר בתולדות המשחק, שאיים על הקבוצה שיעזוב, אם לא יביאו לו עזרה מתאימה (הביאו את פו גאסול)?????

מטרת הלייקרס הראשית העונה היה כרמלו אנטוני. מה היה ה-PITCH (נסיון שכנוע) הראשי של קופצ'אק? "יש לך הזדמנות לבוא ולהציל את הלייקרס! להיות גיבור הלייקרס כפי שהיה קובי!"

מה שקופצ'אק לא מבין הוא ש-

NOBODY CARES ANYMORE!

לאף אחד לא מזיז להיות 'לייקרי'. הכבוד איבד את כל יוקרתו, ואנשים מעדיפים היום את יוסטון, מיאמי, ניו יורק – כמובן! – ואפילו קליבלנד!

לקופצ'אק היו שתי אפשרויות: לוותר על קובי, לפרק את הקבוצה, ולהתחיל באמת הכל מחדש, על בסיס בריא, חיובי, ומתוקן. או???להשאיר את קובי ולנסות להשתקם מהחתיכות שיישארו. הוא, בטפשותו, בחר באפשרות השנייה, ובכך הוביל את הלייקרס ישר לאבדון. לא לשנה-שנתיים. למשך שנים, עד שנכדיו של דדי יתחילו להתעניין בכדורסל.

ישנם האומרים שהלייקרס – ברוב נדיבותם – רצו לעשות ג'סטה עם קובי ולאפשר לו טבעת ששית, כמו לג'ורדן.

אני לא מבין. מה זה? מוסד לעזרה סוציאלית? "מקדש הנדיבות" של העולם? קובי עשה מה שעשה, וקיבל עבור כך עשרות מיליונים שצמחו למאות מיליונים. זה לא מספיק? האם הוא עבד בחינם? הוא עשה מה ששילמו לו לעשות: לנצח ולהביא אליפויות. סיימת את תפקידך? אסוף את הכסף, לך לבנק, ושלום על ישראל.

יוצר ה-WARP מסביר:

So Kupchak added what he could, and he obtained some decent values. Lin's cap number is fair value, though his actual cash payout of $14.9 million is about double what he's worth. Davis is a tremendous value and Boozer, whose Chicago contract had reached the level of an atrocity, suddenly became a bargain when he was plucked from waivers. All told, including the rookies, the newcomers project to put up about $22.8 million worth of WARP, for which they'll be paid $22.5 million this season. Where the Lakers have overpaid has been in the players they've retained, including Bryant. The returnees on the Lakers roster project to produce $25.9 million in WARP, for which they'll be paid $51.6 million.

3. המיסטיקה הלכה לאבדון, לעולם.

הלייקרס הפכה לאי חורבות, ואפילו מאמן אין להם. המאמנים הטובים באמת מהמכללות אמרו לקופצ'אק שהם אינם מעוניינים, ומחוץ למכללות לא נשארו מאמנים גדולים באמת. הלייקרס – שוב – יישכרו מישהו לא בגלל שהוא טוב, אלא מחוסר ברירה.

השגיאות, ה-MIS-CALCULATIONS, הפיאסקו עם דווייט האווארד וסטיב נאש, והפציעות לקובי. כמה מהן הם מעשה ידי שמיים, וכמה שגיאות הן אנושיות די אובייקטיביות. אבל כמה שגיאות הן קטסטרופליות, ובינתיים איש לא משלם את המחיר מלבד הלייקרס עצמה שהפכה לדלי בעיטות של הליגה.

אבל הסיבות פחות מעניינות מהתוצאה: אובדן המיסטיקה והיוקרה לעולם ועד. הלייקרס גרמה בשנתיים האחרונות לאמת חדשה:

לא חשוב היכן אתה משחק. מה שקובע זה הכסף וסיכוי לאליפות.

פעם לשחק בלייקרס היה כבוד מיוחד. היום הלייקרס לא מושכת יותר מטימטאמבו. אולי פחות.

איזה שחקן נורמלי רוצה להיות ה-"SIDE KICK" של השנתיים הבאות שלא תהיינה יותר מ-"נשף הסיום לקובי"???

קופצ'אק החליט לתת לקובי לסיים את הקריירה על המזרון הרך ביותר. בתהליך הוא חיסל את הלייקרס של פעם לעולמי עולמים.

END OF STORY!

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 41 תגובות

    1. מנחם לס

      25 יול 2014 18:16:23

      לכן הוספתי גם צבעי אדום וכחול ליתר הדגשה. כשתתבגר ותבין יותר, ותסיים את גנון ה-NBA, אולי אסיר צבעים. כשתסיים "NBA עממי", אולי אסיר הדגשות. אבל – כמו עם הלייקרס – זה ייקח שנים על גבי שנים. ואם לא אהיה כאן יותר, אשאיר בצוואה נוראות ל-MBK ולרועי להמשיך בהדגשות עד שהם יחליטו שסיימת "תיכון NBA".

  4. Mbk

    25 יול 2014 18:23:48

    יכול להיות שהשנה הקרובה וזו אחריה יהיו די צ׳יפס
    הלייקרס זה לא מועדון שיכול להשאר בתחתית
    הלייקרס יצאו בשן ועין מהקיץ הנוכחי , יכול להיות שהחוזה של קובי כפי שדדי ( דאדי ) מתעקש הוא סימן לשחקני הליגה שהלייקרס מוקיר את כוכביו
    2016 מעבר לפינה ועימו דובדנים שהלייקרס יקטפו מהעץ
    הווארד ועזיבתו את הלייקרס הוא אחד הדברים הטובים שהמועדון יכל לבקש. הסוויפ המהדהד מהספרס הוכיחו את מה שהיה ידוע לי מזמן הווארד לא יכול לסחוב קבוצה לכלום והלייקרס זה או אליפות או כלום

  5. אורן

    25 יול 2014 18:25:26

    מנחם, אני חושב שאתה קצת מגזים – אבל כן, הלייקרס איבדו קצת מההילה – אבל לדעתי לא בגללם, אלא בגלל אותו תהליך שציינת – היום יותר חשוב כסף וסיכוי לאליפות, הליגה קצת השתנתה. אולי בגלל האינטרנט, פייסבוק, טוויטר – היום ניתו להיות כוכב גדול בכל מקום, ולא צריך להיות בהוליווד בשביל זה. כולם יודעים שזה היה חצי מכוח המשיכה של הלייקרס, ואם הזוהר הזה אבד קצת – זה מסביר למה הלייקרס קצת פחות מושכת. מה שאני לא אצליח להבין זה למה בלייק גריפין האריך חוזה בקליפרס ולא עבר בשעתו ללייקרס…. גריפין ללייקרס זה היה משהו שהיה written all over the wall, ועדיין, הוא החליט להישאר במקום הכושל הזה שנקרא קליפרס, כשמעבר לכביש יש לו את הלייקרס שכאילו נולדה בשביל ה star quality שלו

  6. D-Rose

    25 יול 2014 18:30:33

    בטוטאל מסכים אבל לדעתי אתה קצת מגזים הלייקרס עדיין מועדון גדול וכולה וכולה. דבר שמאוד נכון הוא בקשר לקובי. להנהלה נדפק המוח והם דפקו את הקבוצה לשנתיים הבאות. דבילים.

  7. אשך טמיר המקורי

    25 יול 2014 18:43:36

    הכל נשמע נכון.
    אבל אף פעם לא היה לי אכפת במיוחד מהלייקרס וטוב לרענן את הקבוצות המובילות מדי פעם.. שישכבו בבור הצואה, לא הפסד גדול לדעתי.

  8. גור גולן

    25 יול 2014 18:44:53

    מנחם שתדע לך שאני בשבועיים האחרונים מאוד התאכזבתי ממך – נדמה שמיאמי מתפרקת ואתה שוקל לעבור לאהוד קבוצה אחרת אתה בסך הכול סוג של אוהד הצלחות שאף פעם לא הרגיש התרגשות מקבוצת ספורט !
    תלמד להוציא את התסכול שלך לא על הקבוצה עם התהילה הגדולה באן בי אי וההיסטוריה הגדולה ביותר בליגה !!!
    אל תלמד הנהלה שלקחה כל כך הרבה אליפויות !
    קובי הוא סמל והוא בטח לא בעיה כלכלית ! נכון שזה היה נחמד שאנחנו היינו משלמים פחות אבל אנחנו לא נזרוק את הכוכב שלנו ב16 האחרונות !

  9. גור גולן

    25 יול 2014 18:47:23

    כל אוהדי הלייקרס לפחות הם אוהדי אמיתיים שאחרי שנתיים קשות ועם עתיד לא בשמיים נשארים אוהדים שלהם !!!
    הם מתרגשים מהקבוצה שלהם ולא אוהדים כדי שיהיה רשום אני אוהד של הקבוצה הזאת שזכתה ! שהם מנצחים הם מאושרים ושהם מפסידים הם בדיכאון ! ככה זה אוהד אמיתי אני מקווה שתרגיש את זה פעם !

  10. k_700

    25 יול 2014 18:47:24

    "טרגדיה הוליוודית"- עוד שניה הזלתי דמעה.

    יש לנו מלחמה, חיילים(וביניהם אחי) נמצאים שבוע בתוך עזה והוא מדבר איתנו על טרגדיות.

    הכל פה הגזמה והמון בורות.
    איך אפשר לדבר על טרגדיות במונחים של קבוצת ספורט בספורט אמריקאי שהוא אולי המתווה הכי שיוויוני שיש להצלחה בין קבוצות.
    היום אתה לא מחזיק בנכסים ומחר תחת כל התקרות ועם בחירות והתנהלות נכונה אתה כבר קונטנדר לאליפות, או וונאבי כזה(תשאלו את אפלטון).

    טרגדיה עאלק.

    אם כבר טרגדיות-
    http://www.basketballinsiders.com/miami-heat-team-salary/

    1. מנחם לס

      25 יול 2014 18:53:22

      יא דביל.
      מה אתה מכניס לי את עזה כאן?
      אתה חושב שיש לי חשק לכתוב? אבל אני חושב שתפקידי הוא לעשות את שלי ולהוציא מעט את עזה מהראש, אז כתבתי על טרגדיה אחרת, טרגדיית ספורט (שעבורי היא קומדיה ב-8 מערכות, והגענו רק למערכה השלישית)

  11. גור גולן

    25 יול 2014 19:05:43

    מנחם אחד הדברים שגורמים לקןרא להאמין לכותב ולרצות לקרוא עוד מתחלקים לשתיים : 1 . קורא שמסכים עם דבריך ואז הוא נהנה לקרוא . 2. כותב שלא בא עם דעה מקובעת ועם שנאה ! איך אפשר לקרוא כתבה שלך על לייקרס שכולם יודעים את דעתך שאתה שונא את הקבוצה ! גם אם הם יקחו אליפות אתה תגיד שבוא נראה עם הקבוצה הזאת תצליח לשמור על יכולת או שזו הייתה סתם פלטה מסריחה … גם בכתבה לא אוביקטיבית צריך לשמור על טיפה אובקטביות ! בטח כתבת את הכתבה עם חיוך

    1. יניב

      25 יול 2014 22:09:04

      גור אין לך מה לקחת ללב כמו שאלי רשם פעם בכמה זמן שמנחם רוצה לעורר עניין הוא כותב משהו רע על הלייקרס. פשוט תקרא את זה בחיוך ושאנחנו נחזור להיות הלייקרס האמיתיים(עוד שנתיים) כולנו נוכל לצחוק על מנחם

  13. רועי ויינברג

    25 יול 2014 19:14:25

    השנתיים הבאות יהיו על הפנים ללייקרס. כל מועדון עובר את זה. אבל הם יקחו עוד אליפות בעשור הקרוב. קופצ'אק מנג'ר טוב, ויש להם מספיק כסף מתחת לגג השכר. אוקפור, בחירת לוטרי מ-2016 ועוד מישהו בפרי אייג'נסי יבנו להם קבוצה חזקה. לא מת עליהם, אבל הם אחת מקבוצות העל בליגה, כמו בוסטון, מיאמי, והספארס.

    1. שי אבן-צור

      26 יול 2014 09:04:30

      ממתי מיאמי הם מועדון על בליגה?
      4 השנים האחרונות הם תוצר של הגלאקטיקוס שהם בנו.
      עכשין הם יחזרו להיות מה שהיו – מועדון רגיל לחלוטין ללא שום הילה מיוחדת

  14. אחד שמבין

    25 יול 2014 19:44:26

    מסכים איתך קובי קבר את המועדון וההילה ירדה…
    אבל הסטוריה של מועדון אי אפשר לשנות לכן עדין כבוד לשחק כשגופיות של אנשים שאתה מעריץ תלויות מעליך.

  18. k_700

    25 יול 2014 21:21:35

    כריס פול והמאמן שלו שניהם הם הצבועים הכי גדולים בליגה.

    גם אני מת שהוא לא ילך רק כדי לראות את זה.

    ההצגה הכי טובה בעיר.

  20. דקסטר

    25 יול 2014 23:19:25

    הרוח של הדברים נכונה.
    השחקנים כבר לא מתרגשים להיות חלק מהלייקרס, בוסטון או הניקס.
    הסטוריה של מועדון כבר לא שייך לעשור הזה.
    השחקנים הרבה יותר מודעים לכוח האמיתי של הארגון ומי מנהל אותו.
    הם גם רוצים לשחק עם שחקנים שהם מתחברים אליהם יותר בפן החברתי.

    שימו לב כמה מועדונים "קטנים" הם הגדולים של העת הזאת- קליבלנד, ספרס, OKC, פורטלנד, גולדן סטייט, אינדיאנה.

    לעומת הלייקרס,בוסטון, שיקגו, ניקס שמדשדשים בשנים האחרונות.
    חלק מסיבות אובייקטיביות וחלק מקבלת החלטות רעה.

    פעם ראשונה שהלייקרס רודפת אחרי שחקנים ועם המון מקום בתקרת השכר באופן יחסי ולא מקבלת את השחקנים שהיא רוצה.
    כרמלו לא בחר בקבוצה שמוכנה לקחת אליפות אלא בחר לבנות את עצמו בניקס- כאשר הם מרחק של שנתיים לפחות מאליפות!

    כרמלו ושאר השחקנים ראו איך הארגון מתנהל ובחרו שלא להיות שם.
    ארגון שמעדיף את ד'אנטוני על פני פיל ג'קסון ומונע ע"י אגו אישי של איזה ילדון שאין לו מושג מהחיים לא יכול למשוך שחקנים רציניים.

    הלייקרס של עכשיו זו תולדה של 3 שנים של קבלת החלטות רעה, ולמעשה כל מה שנותר לעשות זה לחכות ל 2016, ומי מבטיח שאיזה קליבר רציני ירצה לחתום שם?

    הרי ראינו שהקליברים מחפשים את קבוצת האליפות המוכנה.
    הלייקרס ב 2016 יתחילו לחפש את עצמם וספק אם ימצאו.

    הם יוכלו למשוך כוכב אחד אני מניח או שניים, אבל סגל שלם שמוכן לאליפות??
    כלומר במקרה הטוב אנחנו מדברים על 2017-18. ומי יודע מה יקרה אז…

    מישהו חזה לפני שנתיים שקליבלנד עומדת להשתלט על הליגה?

    בימים שבהם יש לשחקנים יותר כוח מאשר ל GM'S ההיסטוריה של המועדון וגודל השוק שלו כמעט לא רלוונטית.

    -לברון בחר בקליבלנד כי הרגיש שזו סיטואיציה יותר נוחה עבורו
    -כרמלו בחר בניקס כי האמין שהם עדיפים על הלייקרס נכון להיות מבחינת ארגון- ולא רק הכסף.
    -סטיבנסון בחר לשחק בשארלוט כי לא הרגיש נוח באינדיאנה.
    -גאסול הרגיש ששיקגו עדיפה עבורו -קבוצה תחרותית ומקום נוח ברוסטר

    וכן הלאה…
    לא הייתה פה התנהלות מבריקה של מנהל כזה או אחר, אלא השחקנים בחרו איפה הם רוצים להיות.

    הלייקרס צריכים לבנות את עצמם בתור מקום ששחקנים רוצים להיות בו ולא רק להסתמך על העבר והשוק שלהם כי אלה דברים ששייכים לעשור הקודם ואחורה.

    זו ליגה של שחקנים.

      1. דקסטר

        26 יול 2014 00:26:08

        תודה מנחם (:

        האמת הכנתי מאמר גדול על הלייקרס אבל הם מבאסים לי את התחת אין לי כוח בשבילם..

        אולי יהיה כאוס לא נורמלי בקליפרס ונעביר אלינו חלק מהרוסטר באיזו עסקה סליזית.. זה הצ'אנס האחרון שלנו עד סוף העשור כנראה..

    2. יניב

      26 יול 2014 08:25:53

      דקסטר ברמת העיקרון אתה צודק אבל לגבי השוק גדול זה לא נכון כי למעט הלייקרס כל הקבוצות שהזכרתם שכביכול שוק גדול לא רלוונטיות כבר מלמעלה מעשור. בוסטון הצליחה להעמיד קבוצה אחת רלוונטית מאז שנות ה80 שיקגו מאז מייקל בגדול לא רלוונטיים והניקה אין צורך להסביר. הלייקרס תמיד היו שונים ובסופו של דבר תמיד מצליחים להעמיד קבוצה ראויה בפחות זמן מכל קבוצה אחרת. מה שאני בהחלט מסכים איתך זה שלא הצלחנו להחתים 2 שחקנים שהמועדון רצה, אמנם טוב שלא החתמנו אותם אבל לי זה בהחלט מדליק נורת אזהרה, בייחוד שחובת ההוכחה היא על ג׳ם באס ועד עכשיו הוא לא הוכיח את עצמו. לגבי שוק השחקנים החופשיים אז בגלל שהם חופשיים הם בדרך כלל בוחרים מה שטוב להם כי בגלל שהם חופשיים הכוח בידיים שלהם

      1. דקסטר

        26 יול 2014 10:06:18

        כן אבל השחקנים לא קונים אוטומטית את הבלוף של הניקס או הלייקרס. הם הולכים לאן שנוח להם יותר. אם יש כ"כ הרבה שחקנים חופשיים ואף אחד מהם לא בחר בלייקרס זה אומר משהו..

  22. זחלוואה

    26 יול 2014 14:20:43

    אח אח.. מנחם האידיוט…
    תמיד יזרוק לאוויר אמירות אומללות ודברי הבל הבלים
    ואחר כך לא יזכור שיצאו מפיו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט