פריוויו לגמר החגיגי של טורניר המכללות! / יהלי אולמר

(NCAA.com)

מאות מילוני אוהדים הזילו דמעה כשהקבוצה שלהם הלכה הביתה. מיליוני בראקטים נופצו (רובם כבר ב-24 השעות הראשונות של האירוע). עשרות בקבוקי שמפניה הוכנסו למקרר. מספר זוגות מספריים הוכנו מראש לגזירת הרשתות. שתי קבוצות תעלנה על הפרקט בגלנדייל, אריזונה למשחק על תואר אחד : אלופת המכללות של 2024!

בקיצור, This is IT.

ברוכים הבאים לגמר טורניר המכללות/מרץ המשוגע/הריקוד הגדול!!!

4:20 – פרדו בוילרמייקרס (1) – קונטיקט האסקיז (1):

אין יותר טוב מזה. שתי קבוצות עילית נפגשות לקרב על כל הקופה. אלופת הביג 10 מול אלופת הביג איסט (וזוכת טורניר הקונפרנס), זאק אידי מול דונובן קלינגן, בריידן סמית' מול טריסטן ניוטון, מאט פיינר מול דן הארלי. שוב, אין יותר טוב מזה- מאצ'אפים מגן העדן שאלוהי הכדורסל בחר להוריד למציאות ברגע הכי מדויק.

אך חוץ מהאתגר הפיזי שיש בכל משחק (בטח בגמר), שתי הקבוצות יתמודדו היום מול אתגר מנטלי גדול, חזק וקשוח יותר. בעידן זאק אידי, הבוילרמייקרס נפלו לרגליה של כל סינדרלה (בטורניר), אם האחרונה הכריחה אותם לעשות התאמות: נורת' טקסס (13) ניצחה אותם בסיבוב הראשון לפני 3 שנים, לפני שנתיים הקבוצה דווקא רצה לא רע עד לסוויט 16, אבל הפסידה לסיינט פיטר'ס (15) שהתגנבו מלמטה והקשו על הענק לפעול בצבע. אשתקד, פיירלי דיקינסון שכללה את הטכניקה וכך הפכה למדורגת 16 השנייה בהיסטוריה שמדיחה מדורגת 1. לו היה יוצא לדראפט בשנה שעברה, אחד משחקני הקולג'ים הכי גדולים בכל הזמנים לא היה מגיע אפילו לרבע גמר הטורניר! (ועד כמה שאני לא אוהב לשפוט שחקן באמצעות הישגי הקבוצה שלו, אידי והזהובים היו יכולים לפעול אחרת ולעשות התאמות, במיוחד ב-2023).

אז אחרי 3 הדחות רצופות בידי מדורגת 13 ומטה, פרדו ומאט פיינר עשו חושבים. כמו שתוכלו לראות בסרטון למטה, הם גיוונו את ההתקפה שלהם בזכות תרגילים תנועתיים כמו פיקנ'רול ספרדי ונתנו יותר אחריות לבריידן סמית' לעשות כרצונו עם הכדור. ההחלטה השתלמה: סמית' השתפר מאוד מעונת הפרשמן שלו, בין היתר כי העבודה שלו יותר קלה עם כוח המשיכה העצום של אידי בקרבת הצבע.

ולפעמים, התאמות פשוטות עושות הבדלים גדולים. כשמכיני הדודים מביטים אחורה, הם רואים שהעונה הזו הייתה המוצלחת ביותר בהיסטוריה הארוכה שלהם. 34 ניצחונות מול 4 הפסדים- לנורת'ווסטרן, נברסקה, אוהיו סטייט ולויסקונסין בגמר טורניר הקונפרנס. ההפסד האחרון כנראה הדליק להם ת'ישבן לקראת הטורניר ומספקי להסתכל על ההופעות שלהם במרץ המשוגע. בסופ"ש הראשון, גראמבלינג ויוטה סטייט אפילו לא עשו קולות של שטיח מולם ובתגובה פרדו טחנה אותם ב-67 הפרש במצטבר. גונזאגה הייתה יריב ראוי יותר, אך כמעט טריפל דאבל של סמית' שלח אותם לעלית 8 עם ניצחון דו ספרתי. המשחק מול טנסי היה המכשול הכי קשה שלהם, אך אידי האיום ניצח את קנצ'ט בדו קרב האקדוחנים (40 מול 37) והקבוצה המשיכה הלאה עם ניצחון בהפרש כפול מהדו קרב האישי. בחצי הגמר הם התגברו על NC סטייט במשחק הגנתי, גם הוא נגמר בדו ספרתי. אפשר כמעט לחשוב שהדומיננטיות שהראו ב-3 השבועות האחרונים העלימה מראשם את השדים מהעבר, אך כולם יודעים שהכי חשוך לפני עלות השחר (והיום רבותיי, השחר עולה). בעיקר אידי, כי הוא, ובכן, הכי קרוב לשמש. טאוויל כזה לא רואים כל יום.

בקיצור, פרדו תילחם היום בשדים של עצמה, אך יוקון תילחם ביותר מהשדים שלה בלבד. האלופה המכהנת תילחם בשדים של כל אלופה מ-17 השנים האחרונות. מאז פלורידה גייטורס ב-2006 ו-2007, אף אלופה לא הגנה על התואר שלה בשנה העוקבת. מי לא ניסו? קנזס זכתה פעמיים, צפון קרוליינה פעמיים, דיוק פעמיים, וילאנובה פעמיים (בשלוש שנים!) לואיוול, קנטאקי, וירג'יניה וביילור פעם אחת כ"א. בחייאת ראבק, קונטיקט עצמה היא שיאנית הזכיות מאז ועד היום. המכללה פתחה את השמפניות 3 פעמים באותה תקופה: ב-2011, 2014 וכמובן 2023 וכפי שאתם רואים לא הצליחה לעשות את הריפיט המיוחל.

עדיין.

אז למה ההאסקיז מאמינים שהשנה תהיה שונה? ובכן, זה מתחיל מהמאזן שלהם. 3 הפסדים בלבד כנגד 36 ניצחונות, אחוזי ההצלחה הטובים ביותר בקולג' באסקטבול. החורים היחידים בחגורה שלהם הגיעו מול קנזס (שהודחה בסוויט 16), סיטון הול (שזכתה בטורניר המשני, ה-NIT!) וקרייטון (שגם הודחה בשמינית), שני האחרונים התרחשו במסגרת הקונפרנס. היום, הקבוצה של דן הארלי ניצחה 12 משחקים רצופים, מסוף פברואר עד לימינו אנו, ביניהם 3 בטורניר הביג איסט (בו כמובן זכתה) ו-5 בטורניר שלנו, מרץ המשוגע. יוקון התחילה להתחמם עם תבוסות קלילות בהפרש מצטבר של 56 נקודות מול סטטסון ונורת'ווסטרן בסיבובים הראשונים. בשמינית הגמר מול סאן דייגו סטייט היא לא השאירה צל של ספק לגבי מעמדה כאלופה הראויה, כשרמסה ב-30 הפרש את יריבתה לגמר הקודם. ברבע הגמר, אילינוי היא זו שטעמה מנחת זרועה, כאשר קונטיקט רצה 30-0 על חשבונה בין המחציות, ברבע שעה הקבוצתית הדומיננטית ביותר שזכורה לי מהשנה. בפיינל פור קיבלנו את אותו הניגון ולמרות שההפרש בניצחון ההוא מול אלבמה היה הנמוך ביותר בטורניר (14), זהות המנצחת לא הוטלה בספק במחצית השנייה.

אך כמו תמיד, העבר לא מנבא את העתיד. שתי הקבוצות שנפגשות הערב דומות בכל כך הרבה מובנים: מוכשרות, קשוחות, מחזיקות בשחקנים מנוסים, משחקות התקפה ששובה את העין ומחממת את הלב ובעיקר נעות ללא הרף בלי הכדור (חפרנו על זה מספיק בפריוויואים השונים, מוזמנים לראות את הסרטונים להרחבה בנושא). אבל יש פעמים בהן האתגר הפיזי משני בחשיבותו לאתגר המנטלי, ששונה בתכלית בין שתי הקבוצות. מי שתתמודד עם השדים שלה על הצד הטוב ביותר תזכה ליתרון אדיר, כמעט בלתי מחיק, בגמר בין שתי קבוצות על אמיתיות (בלי קשר למה שיהיה היום).

כמובטח: ההתקפה היפייפיה של יוקון

הימור: בשני ההימורים האחרונים שלי בגמר הלכתי עם הפייבוריטית ועם כמה שאני רוצה להגיד שפרדו תיקח (וככה באמת חשבתי עד עכשיו), בסוף זה תהיה קונטיקט ב-7.

יהלי אולמר

אנשי כדורסל שהשפיעו עליי: פיל ג'קסון, מאנו ג'ינובילי, טים דאנקן, מייקל ג'ורדן, קובי בראיינט, סטפן קרי, ג'ייסון וויליאמס, ויקטור אולדיפו, אלן יוסטון, ניקולה יוקיץ', קיירי אירווינג, ברנדין פודז'מסקי.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. נקווה למשחק צמוד ורק לא בלואו-אאוט.
    אי אפשר לדבר היום על כדורסל מכללות בלי להזכיר את רעידת האדמה של המעבר של קליפארי מקנטקי לארקנסו.

  2. כפי שכבר ציינו, נקווה מאוד למשחק צמוד.
    עם זאת, המפגש הזה לדעתי הוא מה שכדורסל המכללות (בגברים לפחות) צריך לשאוף אליו. לא חיקוי של הNBA אלא כדורסל "אחר" ברמה גבוהה. עם כל האפשרויות של השחקנים היום להרוויח כסף ולהישאר 4 שנים, אני לא רואה סיבה שזה לא יקרה.

  3. מוזר שגמר הנשים וגמר הגברים נעשים יום אחרי יום.
    הייתי מרווח בשבוע לפחות, שיהיה זמן קצת לאוהדים להתכונן
    🙂

  4. היום אפשר לבחור בין קדמה לפיגור. פרדו היא באינדיאנה, מדינה רוויה באוונגליסטים וטראמפיסטים.
    קונטיקט היא בניו אינגלנד, מרכז הליברליזם. כיוון שהם גם יותר טובים בכדורסל – יאללה יוקון.

  5. זה מרגיש שלמרות ההישג האדיר עם אליפות שניה ברציפות, אי אפשר באמת להצביע על שחקן שיצא ל-NBA ויהיה כוכב, להבדיל מקבוצות יוקון אחרות שהיו עם כוכבים, או פלורידה שהייתה האחרונה לבק-טו-בק

          1. לא חושב שהם בפרופיל גבוה יותר מהוקינס שהיה שנה שעברה, ולא בטוח שיבחרו גבוה ממנו.
            ולפי הרגשה הם בפרופיל נמוך יותר מהשחקנים המובילים של האלופות הקודמות

            1. הוקינס נשאר שנתיים (כמו קלינגן) ובדראפט הזה סיכוי לא רע ששניהם יבחרו גבוה יותר.

    1. אם אני זוכר טוב שאקיל זה סיפור אחר לגמרי. הוא הביא את הקבוצה שלו לכלום ושום דבר ועזב אחרי שנה ל- NBA, צעיר ב-3 שנים צעיר מאידי ה- NBA היה אז גן עדן לסנטרים

    2. זאק אידי במוקים צפוי להיות בחירת סיבוב שני. הבחור בכלל לא מתאים ל nba משהו בסגנון של טאקו פאל או בול בול. אני מניח שבשלב מסוים הוא יגיע לריאל מדריד, הם תמיד שמים ידיים על שרוכים כמו גוסטבו איון, וולטר טאבארז וסלאח מג׳רי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט