לברון הוא גאון / מנחם לס

 

***************

כנראה שלברון הוא גאון

מבריק קרטר (בתמונת השער) הוא חבר הילדות של לברון, והיום שותף בכל עסקיו.

הוא מצא זמן לשוחח עם האינסיידר על לברון, האדם.

"הדבר המתסכל ביותר בעולם זה לשחק משחקי וידיאו נגדו", הוא אומר. "או כל משחק אחר". "למשל המשחק 'סאגה', או 'ג'נסיס", אומר חבר ילדות אחר ברנדון ווימס. "הזכרון שלו כזה פנומנלי שאין לנו כל סכוי נגדו בגכל משחק בו זכרון הוא מעלה; כגון משחקי קלפים".

"אבל זה לא רק זכרון", אומר  מבריק קרטר. "זה ההגיון, האינטיליגנציה, הזכרון האבסטרקטיבי, והחוש האסטרטגי. הוא שחקן שח-מט מעולה ביותר. אף ילד לא ניצח אותו בשח-מט אף פעם!".. למעשה, הוא ניצח בצורה כזאת פראית שהיינו בטוחים שהוא IS CHEATING!".

הזכרון והיכולת המנופולטיבית שלו הם ברמה שיוצאת מאחורי העקומה. כאילו שהוא שייך לחלק אוכלוסיה אחר כי העקומה הנורמלית לא כוללת אותו. זאת לא אינטיליגנציה שהיתה עוזרת לו במתמטיקה או באנליזה ספרותית, אבל במשחקים? טוענים שהוא מעל ומעבר.
"כשאתה משחק 'MADDEN' נגדו", אומר ווימס – כיום עוזר מאמן באוניברסיטת אוקלנד, "מוטב שתיבחר בקבוצה הנכונה ובשחקנים הנכונים, כי הוא יודע למפרע את ה-GAME PLAN שלך. הוא זוכר כל תרגיל שהשתמשת בו בעבר, ולכן מוטב שתבוא עם כמה תרגילים אורגינליים כל פעם מחדש כי הראית לו תרגיל פעם אחת? מוחו הוא בור סיד שלא מאבד טיפה. הוא יזכור את התרגיל 30 שנה מעכשיו!".
******
זה טיימאאוט במשחק עונה רגיל נגד אינדיאנה בבנקרס לייף פילדהאוז באינדינאפוליס בעונת 2013-14. משום מה הטיימאאוט נראה ארוך מהרגיל. אריק ספואלסטרה יושב לפני שחקני מיאמי היט עם לוח השרטוט שלו ומתכונן לשרטט תרגיל. דוויין ווייד, כריס בוש, ריי אלן, ואדוניס האסלם עטופים במגבות, מחכים למוצא פיו של המאמן. לברון יושה עם 'קליפרס' ומנקה את צפורני ידו השמאלית. הוא נראה כאילו הוא בעולם אחר, לא מקשיב ורק מתרכז בציפורניו.
אבל זה לא כך.
"לא", הוא אומר לספואלסטרה. ואז הוא מצביע לעבר השחקן המסומן ב-'X' ואומר – "הוא צריך להיות כאן, לא שם!".
למה? כי לפני שנתיים נגד אינדיאנה, באותו מצב ואותו תרגיל, 'X'  ניתקל בשומר ולא יכול היה להגיע למקום המיועד. "זה קרה נגד אינדיאנה בטיימאאוט שלקחנו במשחק שהפסדנו 102-98 בדקה ה-34 כששיחקנו עם מריו במקום דוויין".
ישנה לו כבר אלטרנטיבה לתרגיל. "אם…אז…!"
איש לא מתפלא. איש לא שואל 'איך לעזאזל אתה זוכר?'. שאלו אותו עשרות פעמים, חזרו לוידיאו שצולמו לפני חודשים, ואפילו שנים, ולברון תמיד צודק. התרגיל צולם ונשימר בתאי מוחו לנצח. הוא מעלה אותם להכרתו ברגע שהוא זקוק להם.
אריק ספואלסטרה משנה את התרגיל.
 

"I started to realize how important [my memory] could be years later, probably when I was in high school. And then, eventually, I realized that it can get me into trouble.

"– LeBron James

עוד מעט נראה למה ואיך.

במחצית של משחק ליגה רגיל בעונה אחרי ההפסד לדאלאס בגמר, החל ויכוח על  השמירה ב'פיק-אנד-רול'. החל ויכוח אינטיליגנטי (במיאמי כל תזוזה, כל מילה, כל הברה – תמיד במוד אינטיליגנטי!)

לפתע קולו של ג'יימס:

"Let's do it this way,like we did in in the third quarter in Game 3 against Dallas."

ספורלסטרה מחליט לבדוק. הוא ניזכר לעשות זאת כשיש לו זמן פנוי. לברון צדק ב-100%. בכל העונות אח"כ ספואלסטרה או כל אחד אחר לא בדק יותר כי לברון אף פעם לא טעה.

 

עוד דוגמה:

It's the middle of February now, in a game against the Golden State Warriors, and James is walking the ball down the floor with the seconds running out. The Heat are down two points and he's dribbling the final nine seconds off the clock with ace defender Andre Iguodala guarding him. James fakes a drive, then steps back and to his left in time to fire in a game-winning 3-pointer over Iguodala's fingers with 0.1 seconds left.

In the jovial postgame locker room, it's pointed out to James by a reporter that almost exactly five years earlier, he'd won a game with a jumper at Oracle Arena at the buzzer from virtually the same exact spot at the same basket.

"Not really," James says in response. "That one was probably about six feet closer to the baseline and inside the 3-point arc. It was over Ronny Turiaf, I stepped back on him but I crossed him over first and got him on his heels. I'm sure of it. It was down the sideline a few feet. It was a side out-of-bounds play; this one we brought up."

Within moments, James is watching that very 2009 highlight on a cell phone while icing his aching feet. And indeed, there it is — the crossover step-back on Turiaf from, oh, about six feet to the left of the shot he'd just hit over Iguodala. Right along the sideline inside the 3-point line. A side out-of-bounds play. Just like he said.

LeBron James

(המקרה עליו דיבר לברון ג'יימס)

 

גובהו של לברון הוא 2.03 מ', ומשקלו 122 ק"ג. הוא אחד האתלטים הטובים בליגה, אם לא הטוב מכולם. משום מה הוא מסרב להשתתף בתחרויות ניתור או ריצה. למה? הוא נישאל.

"מה זה מוכיח?", הוא עונה. "לגבי דידי מה ששחקן עושה על הפארקט כשהמשחק 'על חם' הוא מה שקובע. האם לקחת את הריבאונד הקריטי או לא? מה זה משנה אם אתה מנתר 1.10 מ' ס"מ בבחינת כושר גופני, אם במשחק עצמו אתה לא יודע מתי, וכיצד, לבצע את הניתור?"

יש לו אתיקת עבודה ואימון שרק לבודדים ביותר יש. הוא לא מתבייש להיעלם בקיץ לשבועיים תמימים ללמוד משהו חדש ממאמן תיכון הידוע במיוחד כמאמן מצויין של הדבר שלברון מנסה ללמוד.

 

הוא תמיד חושב. תמיד שואל. הוא הסטוריון של המשחק היודע לא רק כמה בוב קוזי קלע, אלא מה היתה המיוחדות שלו. את אוסקאר רוברטסון הוא למד יותר מכל שחקן אחר כי לשניים אותו מבנה גוף, ושניהם היו שחקנים שהרגישו אותה נוחות אם הם משחקים 1,2,3, או 4. את לברון עניינה במיוחד העונה בה "ביג O" עשה טריפל דאבל ממוצע בקליעות, אסיסטים, וריבאונדים.

הוא גם אחד ממעריציו של אוסקאר על שהפך לאחד מאילי הפלדה של ארה"ב בסיום הקריירה שלו. הוא יודע שאז הכספים שעשו היו אחרים לחלוטין מהיום, ולכן ברור שהוא הפך לביליונר בכוחות עצמו, ובגלל האנטרפנורשיפ שלו עצמו.

בנוסף ליכולות הגופניות, לברון הוא ambidextrous – דו-זרועי: אוכל בימין, משחק גולף בשמאל. כותב בימין וזורק כדור סל בימין, אבל זורק 'פריזבי' וקולע למטרה בשמאל. לברון מאמין שהוא עושה יותר דברים בשמאל מאשר בימין. מאחר והוא משחק כדורסל כימני, המעבר ליד שמאל קל עליו מאשר לאחרים.

אבל כנראה שתכונתי הגאונית המיוחדת מכולן הוא זכרונו. אנשים שלא מכירים אותו  מתפעלים מזכרונו הפנומנלי, והמיוחד שבו הוא שהזכרון הפנומנלי הוא ספציפי לכדורסל. לג'רי לוקאס – שחקן הניקס לשעבר – היה זכרון שהוגדר -"גאוני" למספרי טלפון. אני הייתי בניו יורק כשג'רי לוקאס השתתף בתכניות טלוויזיה כשההמנחה פותח את ספר הטלפון של מנהטן, קורא שם ושם משפחה וכן כתובת, וג'רי לוקאס עוצם עיניו, ואומר את מספר הטלפון.

אשך מוזמן ללכת לגוגל ולברר את העובדה הלא תאומן הזו נכונה או לא.

ללברון ישנו אותו זכרון בכדורסל. זאת גאוניותו. ה-"POWER OF HIS MIND" הוא אדיר לא רק בכדורסל, אך כנראה שישנה שם איזו יכולת שהיא SPECIFICITY להופס.

 

זכרון הכדורסל שלו הוא חלק מהמוטיבציה שלו. זה מה ש-TURNS HIM ON.  אולי זה לא כל כך מיוחד לו, כי אני בטוח שהרולינס סטונס זוכרים מילה במילה את המילים ל-GIMME SHELTER עאפילו אם לא שרו אותו שנים. לכן כשלברון נשאל מה היה הדאנק הגדול ביותר שלו אי פעם, הוא הגיב "נגד דיימון ג'ונס". וכשנתבקש להסביר כיצד הדאנק קרה ובאיזה מצב, הוא הצליח לשרטט את מיקום כל עשרת השחקנים על המגרש. וגם את שמם…

אבל, אבוי, אסון. הוא זוכר רק ארבעה מחמשת חברי הקבומה של דיימון באותו רגע. וזאת הבעייה: כמו בכל אובססיה, הוא לא ינוח ולא ישקוט עד שימצא את התשובה. לפעמים מקרה שקרה לו בכדורסל עלול להטרידו שעות על גבי שעות עד שהוא מוצא את התשובה.

אגב, אם אתם רוצים לדעת, את מסירת ה-ALLEY-OOP הגדולה מכולם הוא "קיבל מדניאל גיבסון, במשחק נגד…כש…בדקה…כשהובלנו…והמשחק הסתיים בתוצאה…".

רוצים עוד דוגמה? הנה:

 

"Sometimes when we come into our morning meetings on game days NBA TV will be on and there will be some classic game on," Heat guardMario Chalmers says. "LeBron will take one look at it and know what game it is. He'll be like, 'Oh, that's Game 2 of the '97 Finals,' before they even put it on the screen."

או:

Consider: After the University of Connecticut won the national championship in April, James made a point to compliment Huskies coach and former teammate Kevin Ollie on the accomplishment. "He still looks the same in a suit on the sideline coaching for the Huskies as he did for us wearing No. 12," James said.

Ollie played with James for one season: his rookie year in 2003-04 in Cleveland. He played for 13 teams in his career and wore seven different numbers. And yes, a review of the historical record shows, Ollie did indeed wear No. 12 for the Cavs.

כריס בוש מגלה שללברון יש זכרון פנומנלי לא רק בכדורסל. "פעם ישבנו יחד וחזינו במשחק של הניינרס נגד הג'אינטס. לפתע היה תרגיל שהקורנרבק שרק ניכנס למשחק כמחליף, תפס כדור נפלא, ולברון צועק, "זה הקורנרבק שניבחר בדראפט של 2006 בסיבוב הששי מלונג ביץ' סטייט!". הוא ממשיך: "כולנו נשארנו פעורי פה. מריו צ'אלמרס הציע לבדוק. הור הביא לאפטופ, ניכנס לאינטרנט לדראפט ה-NFL סיבוב ששי, והקורנרבק באמת ניבחר אז!".

 

אבל, מאמנו כבר אמר:

"At times his memory can be a bad thing, because he remembers his failures, too.

"– Erik Spoelstra

הנה דבר שרק עתה התגלה: לברון הודה בפני אריק ספואלטרה שבסידרה האחרונה נגד סאן אנטוניו, פתאום הוא החל לחשוב על הסידרה נגדם ב-2007, וכמה דברים גרועים מאד שעשה. בסידרה נגד הספארס, גרג פופוביץ' לא ניבהל ממשחקו של לברון נגד דטרויט בגמר המזרח, וציווה על שחקניו לתת ללברון לזרוק מהפרימטר כמה שהוא ירצה.

"LET HIM SHOOT!" צועק גרג פופוביץ' לשחקניו, ולברון שומע זאת.

אז באמצע המשחק האחרון נגד הספארס בפלייאוף,  לברון מתחיל לראות במוחו רגעים מ-2007.  "אני שומע את גרג צועק, 'LET HIM SHOOT'. זה הפריע לי מאד במשחקי, אבל זה דבר שפעם הפריע לי יותר, ואני לומד להתגבר עליו".

אחרי 2007 לברון שיפר את הקליעה מרחוק וכמובן MVP'S ואליפויות.

ועדיין, לברון מודה:

And still it is, in 2013, with Popovich returning to the exact same game plan from six years prior,I found myself  not battling the strategy, but rather the baggage of those long-ago missed jumpers.

לברון זוכר פרטי פרטים של משחקים שונים בהם לא היה שותף. דוויין ווייד מספר שבמשחק של הקליפרס נגד OKC פתאום לברון אומר על כריס פול, "WATCH THE BACK DOOR PASS", ובום, שנייה אחרי זה קרה.

 

הבעייה שללברון עתה היא להביפטר מזכרונות שליליים ולא לאפשר להם להפריע למשחקו היום.

"לפחות אני מודע לעך" הוא אומר, "ואני עובד על כך שזה לעולם לא יפריע לי יותר במשחקי כפי ש-2007 הפריעה לי בפלייאוף האחרון נגד הספראס".

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 29 תגובות

  2. רועי ויינברג

    23 יול 2014 19:16:32

    לברון בן אדם חכם לפי ההחלטות העסקיות והיועצים שבחר לעצמו, איש משפחה טוב לפי התדמית שלו, שחקן כדורסל מעולה לפי הביצועים שלו, וסופרסטאר. אבל אף אחד לא מכיר אותו באמת, ואני עדיין עצבני, כאוהד, על זה שהוא נטש את מיאמי, וכן, אני מפנה חלק גדול מהכעס על ג'יימס.

  8. k_700

    24 יול 2014 05:00:31

    עוד שעה יונייטד במשחק ידידות בROSE BOWL של הגאלאקסי(מנחם תבדוק אם משדרים אצלכם), אצלנו שידור ישיר בספורט 1.

    משחק ראשון תחת ואן חאל, משחק ראשון להררה ושואו.

    קשה להרדם עם המלחמה הזאת והדאגה לכל הקרובים בשטח אז קבלו את ראש הממשלה שלנו במיטבו עם ראיון לטלוויזיה הבריטית לפני כמה ימים:

    Netanyahu at his best
    Even those who aren’t particularly sympathetic to Israel’s Benjamin
    Netanyahu, could get a good measure of satisfaction from this interview with
    British Television during the retaliation against Hamas’ shelling of Israel.
    The interviewer asked him: “How come so many more Palestinians have been
    killed in this conflict than Israelis?” (A nasty question if there ever was
    one!)
    Netanyahu: “Are you sure that you want to start asking in that direction?”
    Interviewer: (Falling into the trap) “Why not?”
    Netanyahu: “Because in World War II more Germans were killed than British
    and Americans combined, but there is no doubt in anyone’s mind that the war
    was caused by Germany ‘s aggression. And in response to the German blitz on
    London , the British wiped out the entire city of Dresden , burning to death
    more German civilians than the number of people killed in Hiroshima …
    Moreover, I could remind you that in 1944, when the R.A.F. tried to bomb the
    Gestapo Headquarters in Copenhagen , some of the bombs missed their target
    and fell on a Danish children’s hospital, killing 83 little children.

    Perhaps you have another question?”

  12. עומר

    24 יול 2014 15:33:45

    קראתי את המאמר ב ESPN, אבל אהבתי מאוד את התוספות שלך מנחם, כנראה שבאמת יש לו סוג של זכרון צילומי. זה עדיין לא עושה את המשחק שלו יפה אבל 😛

  13. אשך טמיר המקורי

    24 יול 2014 15:38:29

    אז לאחר שקראתי את המאמר מה שעלה לי לראש בסיום זה:
    "וואלה? כי בעיניי הוא נמושה על סטרואידים".

    צדקו אלה מעלי שכתבו שזיכרון מיוחד לא קשור לגאונות.

    ואגב, מנחם, זה שחבר הילדות שלו משבח אותו זה לא בדיוק מדע מדויק…
    גם אמא שלי תמיד מספרת שהילד שלה הכי חכם ומיוחד 🙂

    1. יניב

      24 יול 2014 15:43:56

      אם גם אותי לברון היה מסבסד, כמו שהוא מסבסד את חבריו(עאלק שותף לעסקיו)הייתי אומר עליו כמו ידידנו נתן שהוא האדם הכי גדול שאי פעם נוצר על ידי אלוהים

    2. עגל

      24 יול 2014 22:16:10

      זכרון טוב לא מעיד על שכל בצורה חד-חד ערכית אבל ישנה קורלציה מצוינת בינהם. כלומר בד"כ, בד"כ, לחכם יש זכרון טוב ולהיפך.

  14. נתן

    24 יול 2014 15:52:42

    אתה לא מדבר עלי נכון? אלוהים יצר בני אדם שלא היו שחקני קולג' אפילו, לא נראה לי שהוא אבא טוב במיוחד…
    מה שכן, אני לא מבין מה אתה מוצא בכל האחרים. קובי? בחייך…
    לא יודע אם לברון גאון, מה שבטוח הוא שזה השחקן הראשון בנבא שעושה צחוק מבעלי קבוצות ומשנה את מאזן הכוחות של הליגה בעצמו. יכול להיות שבגלל זה אנשים שונאים אותו, כי הם התרגלו להיות, אינסטיטושיונליזד, כמו שאמר רד….

    1. יניב

      24 יול 2014 16:23:27

      האמת שאני לא יודע אם זה אתה,היה נתן שהיה לו תמונה אחרת של לברון שטען שנמאס לו לשמוע אותי חופר עליו,אם זה אתה אז כן אם לא אז לא 🙂
      לעצם העניין מצחיק אותי שתמיד בקשר של לברון מנחם מביא כל מיני דברים הזויים כמו שהוא גאון או בזמנו שהוא איש טוב שתורם ממרצו ומהונו לקהילה ושהוא נאמן לאשתו ושהוא חבר טוב וכך הלאה והלאה,שבלי שום קשר לזה שאני לא אוהב את לברון מעניין לאשך את הצד הימני שלו.כנ"ל גם לקובי דרך אגב.
      לגבי כך שהוא עושה צחוק אז זה צד אחד של המטבע אני מסתכל על הצד השני אחרי שאתה כותב מכתב שאמור לרגש וטוען שאתה חוזר הביתה וזה הרבה מעבר לכדורסל ושאתה רוצה להרים את העיר ולהביא אותה למקומות שהיא אף פעם לא הייתה ובלב בלב בלה,אתה מתחייב רק לעונה!!! זה כמו שתגיד לארוסתך,תקשיבי אנחנו מתחתנים רק לשנה אחת,אחרי שנה נעשה סיכומים ונחליט,אם היית מספיק טובה אז נמשיך לעוד שנה אם לא נתגרש

כתיבת תגובה

סגירת תפריט