בוסטון מארחים את אוקלהומה / יוסי ברקלי

העונה הסדירה מתקרבת לסיומה, כנראה שלושה שבועות מאוחר מהזמן בו אוהדי סלטיקס היו רוצים שזה יקרה. הקבוצה הבטיחה את המקום הראשון, ובצורה מאוד מרשימה. השבועות האחרונים, ובעיקר שני ההפסדים לאטלנטה הציפו שוב את אחת הבעיות המרכזיות של בוסטון (לצד הסתמכות על השלשות, בריאותו של החד קרן, וכשירותו של מאזולה לרמות הגבוהות של האימון) – התפקוד בזמן הכסף / סופי משחקים צמודים. 

לבעיית המשחקים הצמודים יש שני מרכיבים – הראשון הוא שנראה שלטייטום אין את זה (עדיין?). "את זה" – את האמונה והיכולת לקחת משחק בשניות האחרונות ולייצר זריקה מנצחת. טייטום קצת מזכיר בהיבט הזה את דוראנט של אוקלהומה – שהיה שחקן על, אבל גם כזה שנלחץ ולא מתעלה בסיטואציות כאלו. אגב, זה קצת אולי לא פייר כי היה חסר לו סנטימטר בעקב של הנעל להדיח את מילווקי (כשהיה במדי ברוקלין) שזכתה באליפות – אבל הנרטיב כבר מקובע. אבל טייטום הוא גם השחקן הכי טוב של בוסטון, מצב שלכאורה מחייב אותו להיות האיש עם הכדור בשניות האחרונות, וכרגע קיים פכר בין היכולות שלו לאורך כל המשחק ליכולות בקלאץ'. המרכיב השני, הוא מזולה. הבעייה הזו בסופי משחקים ידועה, ובכל זאת, מזולה לא מייצר תרגילים שונים, מבוססי שחקנים אחרים למקרים האלו. דירק וויט הוא שחקן שכל זריקה חשובה שלו נכנסת, פורזינגיס יכול להיות גם אופציה טובה לסוף משחק וכמובן שגם בראון. ננסח את זה אחרת – אם היה תרגיל עבור טייטום למצבים האלו, כנראה שלא היינו רואים אותו מכדרדר והולך על הירו בול. 

וויט ופורזינגיס

לקראת הפלייאוף המתקרב, הלכתי לבדוק מה חושבים קייל ופרננדו – הברמנים בבר שבקומת העיתונאים, והאנשים שתמיד נותנים לי פרספקטיבה להלך הרוח בעיר. אחת הנקודות המשמעותיות ששמעתי מהם היא הכבוד שזוכה לו ג'יילן בראון, אחרי שקיבל את החוזה היקר בהיסטוריה, בניגוד לכל החששות, בראון העלה את הרמה של המשחק שלו השנה. הוא משחק מצויין, וזה לא פשוט להצדיק חוזה כזה בקבוצה בה האיזון כל כך חשוב. זה לדעתם אחד הדברים הכי חזקים בבוסטון השנה – האיזון. כולם שומרים, כולם יכולים לקלוע ואין כוכב אחד שרק עליו הקבוצה נסמכת. ממילווקי לא מפחדים (מסתבר, או שזו האגדה) שאל הורפורד מצטיין בשמירה על יאניס, ההיט נראים פחות מפחידים אחרי ההפתעה של שנה שעברה וגם עם פלייאוף ג'ימי, הציפייה היא לייצג את המזרח בגמר. כל דבר פחות מזה ייחשב כאכזבה אדירה. קבענו להיפגש גם בפלייאוף.

קייל ופרננדו – ידעני כדורסל ואוהדים רציניים

עבור אוקלהומה המשחק חשוב לעניין המיקום, למרות שלקבוצה צעירה כמוה לא ברור איזו יריבה עדיפה לסיבוב הראשון. מה שבטוח הוא שהקפיצה שהקבוצה עשתה השנה מרהיבה, ומסקרן אותי לראות את הכדורסל שלהם בלייב. שג"א וגרין יחמיצו את המשחק, מה שעלול להפוך אותו ללא מאוזן כבר משריקת הפתיחה.

יאללה, נתחיל

רבע ראשון:

הסלטיקס עם החמישיה הרגילה, מתחילה את המשחק כמעט כתמיד – עם כדורים לפורזינגיס במקביל לזריקות רבות לשלוש. פורזי עם שתיים כאלו בנוסף לכניסות של טייטום ובראון. באוקלהומה חלוקה יפה ומשחק שוטף. אחרי פסק זמן האוזר והארפורד נכנסים, והאוזר מייד צולף את השלשה הראשונה שלו. מייד אחרי זה פריצ'רד – אחד מחביבי הקהל הגדולים נכנס. מה שאומר שבראון וויט מייצגים את החמישייה. שלשה של גידי מעלה את אוקלהומה ליתרון, ובכלל – הוא לוקח על עצמו את המשחק עד עכשיו. שלוש דקות לסוף שוויון 19. סקור נמוך. טייטום מחליף את בראון – ונראה מה הוא עושה בשלוש הדקות עם אותו הרכב בדיוק.  הסלטיקס פותחים מבערים בשלוש הדקות האחרונות, עם חלוקה יפה של הנקודות ויורדים לפסקה ביתרון שבע. 30 – 23 לסלטיקס

מחביבי הקהל הירוק

רבע שני

 טייטום, הולידיי, פורזי, פריצ'רד והארפורד מתחילים את הרבע השני. כשמהעבר השני גידי במנוחה כבר כמה דקות טובות. ערב התקפי לא טוב עד כה של הסלטיקס עם 30% מהשלוש. ההגנה לעומת זאת עובדת יפה. פורזינגיס מעלה ליתרון 13, ובכלל נותן מספרים פנטסטיים עד עכשיו גם בנקודות וגם בריבאונדים.  בעזרת הורפורד וטייטום הסלטיקס שומרים על פער נוח. ופרוזי כבר עם 17 נקודות, ארבע דקות לסיום המחצית. קצב הקליעות עולה ועל כל זיג של בוסטון, אוקלהומה מחזירה בזאג משלה. תוצאת המחצית 47 – 61 לסלטיקס. שבע הפרש ברבע הראשון, ארבע עשרה בסוף המחצית.

רבע שלישי

המשחק נראה בין קבוצה יחסית רגועה, לאחת שנראית קצת יותר רעבה (אוקלהומה), והתחושה היא קצת של חתול שמשחק עם זיקית, מודע ליתרון החוזק שלו, אבל לא בהכרח רוצה לגמור את הסיפור. הורפורד נותן רבע יפה מאוד, ומשאיר את הסלטיקס ביתרון שאומנם מצטמצם לחד ספרתי – אבל עדיין נראה כמשהו קצת רחוק יותר. אולי זה ההפרש, ואולי הרצון של מזולה לתרגל לקראת הפלייאוף – אבל הסלטיקס משחקים ברוטציה קצרה של שמונה שחקנים. הסלטיקס שולחים את את אקלהומה הרבה לקו – תחום בו בדרך כלל הם מצטיינים. וטייטום, שרואה את הפער מצטמצם לוקח אחריות.  הרבע השלישי מסתיים בתוצאה 83 – 93, הסלטיקס שומרים על מספר נקודות דומה בכל רבע, אבל איפשרו לאוקלהומה הרבה נקודות ברבע הזה.

רבע רביעי

לרבע הרביעי בוסטון עולה עם הורפורד במקום טייטום, ושאר שחקני החמישייה. האיזון שכתבתי עליו קודם לא נראה במשחק היום. הולידיי וויט כמעט בלי נקודות, ובראון מתחיל להתעורר רק עכשיו. עם תחילת הרבע פורזי ובראון מחזירים את היתרון לחמש עשרה. הולידיי מעלה לשמונה עשרה הפרש עם שלשה מאסיסט של בראון, ותוך שלוש דקות ברבע הרביעי הסלטיקס בורחים וכמעט מכפילים את היתרון שלהם. הצ'קרות של השלשות נפתחו והיתרון עולה לעשרים ואחת. הסלטיקס מובילים בגדול באסיסטים, בריבאונדים ובנקודות מהזדמנויות שניות. ובפיגור משמעותי בנקודות מהקו. וויט מוכיח שהוא חיית רבע רביעי ונותן עבודה בשנה הצדדים של המגרש. הבריחה הגדולה ממשיכה (כשטייטום על הספסל) וההפרש עולה לעשרים ותשע. מספר דקות לסיום ומזולה מעלה את כל המחליפים ומוריד את החמישייה, ובעיקר את פורזי לקבל תשואות. תוצאת הסיום 100 – 135 לסלטיקס

נקודות לבוסטון: פורזי – 27 ו-12, טייטום 24, בראון – 23.

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. תודה יוסי. האם אתה נכנס עם אקרדיטציה? אני מקווה שכן. מעניין מה ענו מאמני אוקלהומה סיטי במסיבת העתונאים על המנוחה שהם נותנים לכוכביהם דווקא לקראת סיום העונה

  2. תודה רבה
    שמחה גדולה שהסלטיקס סיימו את העונה במקום הראשון והשאלה היא כמה עוד נצחונות מ 6 הנותרים יושגו. רק שלא יסיימו כמו פיניקס של CPR3 והזרוקר. מאמין שיגרדו עוד 3-4 נצחונות ומקווה שיתנו לשחקני הקאדר השני שלישי יותר דקות. גם לשמור על שחקני החמישייה וגם כדי שהמחליפים יצברו עוד ניסיון. היום קיבלנו 37 מהמחליפים (+4) שזה יפה וחיוני. האוזר הכניס 2 מ 3 ל 2 ופריצארד עם 3 מ 6. זה מראה שהם יותר מגוונים מאשר מטיחי שלשות.
    הורפורד מראה שהוא יודע מה לעשות. ג'רו אולי ירד מאד בתפוקה אבל כל השאר בונבוניירה. לא פלא שהמדדים שלו ושל הורפורד הכי טובים הלילה.

    1. שלושת המחליפים הראשונים (הורפורד, האוזר, פריצ'רד) לגמרי נמצאים בכושר ותיאום לקראת הפלייאוף. כמו שכתבתי, נראה שמזולה מריץ רוטציית פלייאוף.

  3. הבעייה של מאזו לא רק בסופי משחקים. זה חוסר היכולת לעצור מפולת כשהוא מוביל ב 20-30 נקודות.
    אין לו את היכולת להרים את השחקנים ולזהות את הנקודה שבה הוא חייב לעצור מומנטום. וכפי שאמרנו, אין לו פלאן B כשהשלשות לא נכנסות.
    מצד שני הוא מוצלח (יש לו מישהו מאחור בתפקיד) בלקחת צאלנג'ים.

  4. הצעה קטנה. לקחת כמה תמונות שבכוונתך להעלות.
    כדי שאחת תצא בפוקוס. אני עושה את זה הרבה. גם תמונות בלי זום ואחרי כן לעשות קרופ. הזום לפעמים לא מתפקס טוב באייפון.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט