תודה.

כשהחלטנו לפנות אליכם, קהילת הופס, בבקשה לתמיכה באתר, לא ידענו למה לצפות. נערכנו מראש לאפשרות בה כל אחד מ-13 העורכים של האתר יכסו את עלויות התפעול השונות, מה שכולנו הסכמנו לו ברצון מלא, וקיבלנו היקף תרומות מרשים מאוד. אנחנו לא רוצים להכנס למספרים בשלב הזה, אבל מדובר בסכום שבהחלט מספיק להרצת האתר לטווח הקרוב.

אנחנו רוצים להדגיש כי הופס היה, נשאר ויישאר אתר ללא כוונות רווח, וכי כל הכסף הרלוונטי ישמש להוצאות השוטפות של תפעול האתר ותו לא. הוצאות השרת, הדומיין וכן הלאה. מדובר באתר קהילתי, מהבודדים שנשארו עומדים על הרגליים גם 15 שנה אחרי פריצת הרשתות החברתיות.

לא מעט פורומים אחרים נעלמו מחיינו. האתר עבר כמה דורות, אינספור גלגולים, הרבה אנשי צוות ועורכים שהגיעו ועזבו במרוצת השנים, כולל 4 עורכים ראשיים (שרון סולומון, מנחם לס, רועי ויינברג ועמיחי קטן שמשמש כיום בתפקיד). ובכל זאת, הופס נשאר על הרגליים. גם לאחר שהשיח בו עבר מספר שינויים ואחרי שהרבה מגיבים וכותבים בולטים המשיכו הלאה, מטבעו של הזמן.

אפשר לדבר על רשימת "בוגרי הופס", אנשים שקיבלו את הצ'אנס הראשון שלהם ממנחם והיום מתפרנסים מעבודה בערוץ הספורט, ישראל היום, N12, ynet, כאן, וואן וכן הלאה. אנשים שבגדול מצאו את הקריירה שלהם בזכתו ההזדמנות והקהילה שנבנתה כאן, אבל הם לא הסיפור.

הסיפור הוא מה שקרה באתר הזה מאז 2005, ובפרט מאז שמנחם קנה אותו ב-2011, וממשיך לקרות גם כמעט עשרים שנה לאחר מכן. הקהילה הזאת, שברובה מורכבת מקוראים שקטים שנכנסים להופס שנים עם הקפה של הבוקר, וכוללת גם שורה ארוכה של מגיבים וקוראים. ההודעות שקיבלנו מאנשים שבאו לתרום לאתר, כולל כאלה שיצרו איתנו קשר אחרי שנים, חיממו את הלב.

כל עוד אנחנו כאן, כל עוד אתם כאן, הופס לא הולך לשום מקום. תודה לכולם.

מנחם והצוות.