הקרב על בכורת המערב: הנמלה והכַתוּל (הטעות בכוונה ובמקור) עושים בית ספר לזקן וללופת (הטעות בכוונה, לא במקור) / אבי טרכטמן.

(ורק שיהיה ברור, אני יודע ש (claw) זה לא בדיוק לפיתה או צבת, אבל כבר 15 שנה לא שמעתי את המילה ״טפר״ אז זה מה יש.

וכן, אני גם יודע שחתול כותבים עם כ״ף.

חובות מראש: היה המבורגר דק וול דאן, גם מבקר משל היינו מקדונלד, וגם מעוף משל היינו פחות ממקדונלד.

היה פסל של קובי. מרגש. הרבה צילמו. 8 בלבן. הנה:

לא קשור למשחק ,אבל הכי קשור לאולם

גובר ניסה את כוחו מהשלוש טרום המשחק, זה לא נגמר טוב, כשכל פעם אחרי שהוא החטיא אחת, במקום להישאר על קו השלוש כמו שכל המתאמנים האחרים בעולם עושים, הוא רצה להרגיש טוב עם עצמו אז נכנס לסל לקלוע. החטאת שלשה – קליעה מקרוב – החטאת שלשה – קליעה מקרוב, וחוזר חלילה. זה בטח מה זה יעזור לו לשפר את הקליעה.

פי.ג׳יי טאקר יחסית שהה הרבה זמן באימון הזריקות טרום המשחק. כנראה הזמן היחיד שבו הוא אשכרה נמצא על המגרש. זה היה מכמיר לב, עד כמה שאדם שהרוויח עשרות מיליונים בחיים ויכול לפרוש מחר לברמודה, יכול להיות מכמיר לב.

המשחק טרם התחיל, ולראשונה השנה במשחקים שלי בקליפרס, התפוסה לא רעה כלל. משהו כמו 90 אחוז להערכתי, אולי בגלל שבכל זאת מדובר בקרב על ראשות המערב, ואולי בגלל שאנשים הרגישו שהם פספסו משהו בכך שלא היה להם 10,000 דולר ללכת לסופרבול. כך או כך, אווירה בקליפרס זה דבר ייחודי, אז תנו כבוד.

מושבים בלמעלה של הלמעלה, כרגיל. בדיוק ראיתי היום בחדר הכושר, שידור ישן של מי רוצה להיות מיליונר, ואחת השאלות היא ״What point in the world is north of every other point". התשובה הנכונה היתה כמובן הקוטב הצפוני, אבל נדמה לי שהתשובה האמיתית צריכה להיות מושבי הכתבים של הקליפרס.

פעם ראשונה בחדר כושר אגב, מזה חודש וחצי, תנו כפיים.

באופן מפתיע, לא ברור לי בעד מי אני. בגדול, אני מחבב השנה את שתי הקבוצות. אבל נלך פטריוטי ונהיה בעד הקליפרס, אולי עוד אראה כמה משחקי פלייאוף השנה, בהנחה (הלא סבירה בעליל) שקוואי או פול ג׳ורג׳ לא ייפצעו בחודשיים הקרובים.

המלכ״ר של המשחק (כן, יש דבר כזה) זה כמה חבר׳ה עם כאפיות ובורקות. שיהיה להם לבריאות. פרום דה ריבר טו קריפטו.

יאללה, מתחילים:

א. לנסות לעשות פוסט אפ על גובר ממש מתחת לסל, כשלא קוראים לך מינימום אמביד או יוקיץ׳ זה ממש מטומטם. ע״ע זובאץ׳.

ב. הדקות הראשונות של שתי הקבוצות כל כך מעוטי אירועים או סלים, שלרגע חשבתי שאני עדיין צופה ברבע הראשון של הסופרבול.

ג. לא חושב שמעולם היה שחקן כדורסל שכל כך הזכיר את נדב הנפלד כמו קייל אנדרסון. איטי ברגליים, איטי בזריקה, מהיר בחטיפות.

ד.שיעור בהיסטוריה לצעירים שבכם – נדב הנפלד היה שחקן כדורסל של מכבי תל אביב בשנות התשעים שהיה שחקן הגנה מצוין ומאד אוברייטד. לא אהבתי אותו.

ה. שיעור נוסף, מתבצע כרגע על ידי שני הגבוהים הפותחים של הוולבס, עם 13 נקודות משותפות ב-9 דקות. בגדול, אם זה יגיע לפלייאוף, הקליפרס יצטרכו למצוא תשובה לכל הגובה הזה, כי היום בינתיים אין להם.

ו. ואיזה מגניב אם יהיה גמר בין קליבלנד למינסוטה – והאם, אם זה יקרה, כל הקבוצות יתחילו לבנות לגובה?

ז. וואו, שני דאנקים ענקיים רצופים של קוואי. תגידו מה שתגידו עליו, הוא לא כל כך רע בכדורסל.

ח. עכשיו, זה לא שהקהל. לא הריע לשני הדאנקים האלה, אבל בחיי שהוא הריע יותר לקופצים על הטרמפולינות בהפסקת הרבע. מוזרים האמריקאים האלה. מוזרים.

ט. קאט עושה מה שבא לו במשחק, אבל קולע. ווסטברוק עושה כל מה שבא לו במשחק, אבל מחטיא.

י. טוב, אני סתם יורד עליו, הוא אמנם זורק לבנים ממש מוזרים מהשלוש, אבל הוא קולע היטב מבפנים היום, וגם היה לו עכשיו אסיסט ממש יפה לפלאמלי. אחד מאותם גבוהים לבנים שעוזרים לקאט לקלוע המון.

י״א. וואו, הפסקה עכשיו אז אני קורא תוצאות, וומבי עשה ט״ד עם חסימות! בטח היו עוד אבל בחיי שהאחרונים שאני זוכר שעשו את זה היו חבר׳ה כמו מרקוס קמבי ות׳יאו רטליף.

י״ב. שיעור בהיסטוריה לצעירים שבכם – פעם היו הרבה סנטרים שמאד אהבו לחסום כל דבר שזז למרות שהם לא היו כל כך טובים בלקלוע סלים. קמבי ורטליף היו מהבולטים שבהם.

י״ג. או גובר, אם מדברים על משהו קצת יותר רלוונטי למשחק הנוכחי.

י״ג. ועכשיו שאני בודק את מה שכתבתי קודם, נדמה לי שאני צריך לבקש סליחה מחסן וויטסייד, ואילו ת׳יאו רטליף צריך לבקש סליחה ממני.

י״ד. ואחרי שסיימתי לדבר על משחק אחר לגמרי, נחזור למשחק היום. הקליפרס מזייפים בהגנה על מקדניאלס, והוא מצידו לא יודע להעניש.

ט״ו. זורקים חולצות, והחבר׳ה במושב שממש מתחתיי עומדים כמו שאר האולם (סוף סוף) כדי לקבל חולצה, שזה משעשע כי אפילו פטריק מהומס לא יכול לזרוק כל כך רחוק.

ט״ז. שלשה של פול ג׳ורג׳ והמשחק מתהפך, הקליפרס מובילים בנקודה ממש בשניות הסיום של המחצית. עוד שלשה עם הבאזר של הארדן וכבר 4 הפרש.

י״ז. רק חבל שהפסקה אז המומנטום יחכה רבע שעה.

י״ח. ואכן, המומנטום לא הצליח להמשיך אל תוך המחצית השניה. 8 מהירות של הוולבס (קאט וגובר כמובן עם חצי מהן) ופסק זמן. בקיצור, פעם הבאה שאתם רוצים לעשות קאמבק, אולי סוף המחצית זה לא הזמן הכי טוב בשביל זה.

י״ט. קונלי ממש מזכיר לי את אריאל מקדונלד.

כ. שיעור בהיסטוריה לצעירים שבכם – הקבוצה הכי מרגשת של מכבי אי פעם היתה קבוצה שהובלה על ידי רכז בשם אריאל מקדונלד, שהיה יופי של מנהל משחק, אבל גם אישיות חרא שהחליט לבעול את אשתו של כוכב הקבוצה (נייט האפמן זצוק״ל).

כ״א. וכשחושבים על זה, כנראה שגם היא לא היתה צדיקה גדולה.

כ״ב. עצרו הכל , ווסטברוק קלע שלשה.

כ״ג. כבר כתבתי בעבר שאני אוהב את הטיפש עם התשוקה, אבל נדמה לי שגם עבור הקהל של הקליפרס הוא השחקן האהוב מכולם, או זה שמקבל את התשואות הרמות ביותר. (ועכשיו הוא גם קינח את הפסקה הזאת עם דאנק מאד אתלטי… שהוחטא).

כ״ד. אפרופו אתלטיות, מי שמשתלט מעט ברבע השלישי על המשחק, מצידם של הוולבס, הוא אנט שנתן מחצית ראשונה קצת רדומה. פעם ראיתי אותו קולע איזה 50 מול גולדן סטייט, בצ׳ייס. זה כנראה לא יקרה יום, אבל בסך הכל, גם הוא, כמו קאווי לפניו, לא כל כך רע בכדורסל.

כ״ה. ובפעם השניה ברבע הנוכחי, גובר מפסטר את קוואי. יפה לקוואי שהוא מנסה, אבל נו באמת.

כ״ו. וואו, פול ג׳ורג׳ עם השלשה האחרונה שלו, הגיע למקום הראשון בכל הזמנים במספר שלשות בקליפרס, וזאת למרות שהוא נתן המון שנים באינדיאנה ובאוקלהומה. מצד שני, מי כבר התחרות שלו? לוי וואט וקורי מאגטי?

כ״ז. שיעור בהיסטוריה לצעירים שביניכם. פעם, למרות שלפני די הרבה שנים, היה איזה עשור שלם לפחות שבו הקליפרס היו הבדיחה הממש עצובה של הליגה. אנשים כמו כריס פול, בלייק גריפין ואולי בעיקר סטיב באלמר הפכו את המומנטום של הקבוצה. למרות שהקהל והעיר עדיין לא יודעים את זה.

כ״ח. אבל היום, צריך לומר את האמת, ההגנה של הוולבס ממש חונקת את הקליפרס, בעיקר עם קייל אנדרסון, מקדניאלס וגובר. לקליפרס, למרות אותו מומנטום חולף לפני נצח, אין הרבה תשובות.

כ״ט. אז ממינוס 4 לפלוס 17 תוך רבע אחד. מינסוטה חונקת, אנט התעורר, קאט וגובר נתנו עוד רבע נפלא (במיוחד הראשון שכל פעם שהוא משחק נגד הרכב קטן, נראה כמו הסנטר הטוב בעולם). יש מצב שגמור? וחבל, כי היה משחק טוב וצמוד עד שכבר לא.

ל. גובר אשכרה מסר לניסיון האלי הופ של קייל אנדרסון. סלואו מו ויתר מראש במהלך ששיעשע רק אותי.

ל״א. ועם חמש דקות לסיום, הקליפרס סוף סוף מכניסים את קצה הספסל, לצד זובאץ׳ שהיה היום לגמרי ברמת ספסל.

ל״ב. הקליפרס אגב לא מכניסים את טאקר (לפחות כרגע) אלא רק את הצעירים. תמיד התחבטתי בשאלה, האם להכניס שחקנים מבוגרים בתור פוסטרים בסוף משחק גמור, זה כבוד או חוסר כבוד. נדמה לי שנטיתי תמיד לחוסר כבוד, ולכן כל הכבוד לקליפרס שלא הכניסו אותו, ואני מקווה שגם לא יכניסו. כבוד.ֿ

ל״ג. בעומר

טוב, בסוף 21 הפרש למינסוטה שעולה למקום הראשון במערב. קאט עם 24, אנט עם 23 וגם 8 ריב׳ ו 7 אס׳, גובר עם 17, 10 ריב׳ ו 4 חס׳. נא״ו עושה 15 וגם ריד ומקדניאלס עם דאבל דאבל.

בקליפרס קוואי וג׳ורג׳ עם 18, הארדן עם 17, ווסטברוק וקופי מסיימים עם 21 משותפות, כשייאמר לזכות ווסטברוק שהוא החטיא פחות שלשות (4) מאשר הארדן (5) ופול ג׳ורג׳ (6) ובטח מאשר אנט שקלע 1-11

לפוסט הזה יש 20 תגובות

    1. צחוק צחוק , אבל בדיעבד גיליתי את מי הוא באמת עבר, ואני מניח שאף אחד בחיים לא ינחש. כי הוא אפילו שם יותר אזוטרי מוואט ובטח ממאגטי.

      פאקינג אריק פיאטקובסקי. זה מי.

    2. אכן ביזארי.

      מעניין אגב שבדירוג השלשות הכללי הוא צריך עוד 380 בשביל לעקוף את רג'י מילר. יש מצב שהוא יעשה את זה תוך שתי עונות, למגינת ליבם של אוהדי הפייסרס.

      תודה אבי, כיף לקרוא כרגיל

    3. אגב התשובה למי התחרות שלו רחוק מלהיות ווט או מגטי – אריק פיאקובסקי זו התשובה…(וגם לא הרחק ג'יי ג'יי רדיק).

  1. אחלה פוסט, אבל בחייאת, חזור בך מהקטע על נדב הנפלד. אם המאמן שלו מקונטיקט החזיק ממנו כאחד השחקנים המיוחדים שעברו תחת ידיו, זה מספיק לי.
    תודה רבה אבי

  2. כתבה אדירררררה אבי. היישר לפנתיאון כתיבת הספורט הישראלי – המקום שפאילו את קנטון אוהיו יותר קל למצוא ממנו. חחח פיאטקובסקי זה בדיוק הפרצוף של המועדון הזה לפני באלמר, הרביעייה זה ההווה והעתיד… מי יודע… לטרנס מאן הפתרונים…

  3. אני דווקא לגמרי בעד הקטע עם התמנון – ימיו בקונטיקט היו משהו אחד. המשך הקריירה שלו משהו אחר – אינספור דקות של הבנאדם עומד עם הכדור במרחק 2-4 מטר מסל היריבה ופשוט מסרב לקלוע ולפעמים בכלל לזרוק. פשוט מביך בשביל המפלצת שורפת הרשתות שהוא היה ביוקון. וזה מבלי לגרוע דבר מהגאונות ההגנתית שלו

    1. בדיוק, נדב בסופו של דבר היה קצת עצלן, כמו ליאור אליהו. ירד התקפית כל שנה
      בעיניי, הוא אמנם היה אחד משחקני ההגנה הקבוצתיים הגדולים באירופה אי פעם אבל שחקן הגנה אישי לא גדול במיוחד, ויעידו על כך בודירוגה, ארלאוקס, קרנישובס, בריץ' ועוד רבים וטובים

  4. תודה אבי סיקור לעילא ולעילא. ועם כל הידיעה הנרחבת שלי בשפת הקודש לא הצלחתי לגרד ממרתפי המוח מה הקטע של הכתול

  5. כיף לקרוא, תודה.

    נדב היה שחקן עצום. קרה לו מה שקרה לבן סימונס, איזה עניין מנטלי שגרם לו להפסיק לזרוק לסל. בצעירותו הוא דווקא עשה את זה די טוב.

    אגב האפמן ואשתו, סיפורים מאוד מאוד עצובים. הוא נפטר מסרטן לפני כמה שנים והיא (אם אני זוכר נכון) שמה קץ לחייה עוד לפני כן.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט