משחק פתוח. מקווה שהולנד יעלו.

אני הולך עם ארגנטינה כי יש לי חברים וההולנדים כבר עלו לי על העצבים עם היחס לישראל

אז אחרי חצי גמר יוצא דופן שהחזיר את העניין והאושר למונדיאל, ולפני שארגנטינה אהובתי תשחק מחר – ולצערי נראה שצפוי לה גורל זהה לזה של שכנתה הצפונית – אני יכול לחזור לרגע לאהבה והאובססיה שלי, לברון.

כילד, בגיל היסודי ומפותח הרבה פחות מרועי ידידנו, חזיתי בנס שנקרא ג'ורדן. וי מייקל, כזב חוטם לא הצלחתי לראות לצערי כיצד צבירת נקודות בלי שאף אחד שם לב ודרייב מטורף ברבע האחרון הם מה שכדורסל איז אול אבוט. אולם, הדנקים, הנעליים ואפילו ספייס ג'אם, הספיקו לי. ג'ורדן היה אלוהי, הוא הביא למשחק קסם.

כעת אפרט את דעתי, ואני מודע לכך שזו רק דעה אחת מיני רבות, ויודע ששיעור גדול (בהחלט יתכן שרוב) לא יסכימו איתי. מקובל.
אחרי ג'ורדן ועד עידן לברון כמעט נעלם הקסם מהNBA – מקום שהוויתו/כור מחצבות/ליבת קיומו/ שורו הוא קסם (מה שהמקום איז אול אבוט).

לברון החזיר את הקסם לNBA!

לפני שאמשיך אני חייב לפרט את דעתי בנוגע לכמה שחקנים אדירים, חברי היכל התהילה ואף מהמובחרים מבין יושבי ההיכל – קובי בראיינט, שאקיל ואייברסון, ויש שיגידו גם דאנקן וווייד.

בראיינט תמיד הזכיר לי פנתר, אתלטיות חתולית בשילוב של קליעה חלומית ואופי של הבן זונה הכי קשוח ביקום. אך בכף החובה עומדת כנגדו הטענה שהוא העתיק יותר מידי מהלכים ממייקל, ולכן במידה מסויימת לא הביא/המציא "משחק מחדש". בנוסף, תמיד הרגשתי שהוא לא מספיק קבוצתי (למרות שזה השתנה במידה מסוימת לאורך הקריירה).
לסיכום, מדהים ברמות שלא יתוארו, אבל לא קסם ברמה של מייקל.

לעומת בראיינט, שלגביו ניתן לטעון לדעתי כי הוא גדול מברון, שאקיל לא זכאי להיכנס לדיון. מבין כל השחקנים בהם חזיתי, שאק הוא ללא ספק העילוי הפיזי הכי יוצא דופן. מוטציה. פריק אוף נייצ'ר. מאסה שיכולה לשאוב לתוכה חור שחור אשר נעה באלגנטיות והתלהבות. שאק שלט במגרש, הוא היה בלתי ניתן לעצירה ו…ליצן. שאק אף פעם לא לקח את עצמו ואת המשחק ברצינות תהומית, אף פעם לא התחבר והשקיע כמו מייקל וקובי, והתוצאות בהתאם. אפשר רק לדמיין מה הוא יכל היה להיות אם היה נותן את ה99.999999% מעצמו כמו מייקל, קובי ואחרים. הוא נתן 80-85% אחוז מעצמו במקרה הטוב, פרגנתי לו בענק.

כדי שנגיע ללברון היום לא אכביר במילים. אז, ברור לי שרבים לא רואים איך אלן שייך לדיון. רק אציין שלדעתי לא היה שחקן בגודל שלו שעשה את מה שהוא עשה. ללוקו הזה היו מוביל מעולם אחר לצד נזילה של איי קיו מהאונה הרקתית. תשאלו את ג'ורדן ביוטיוב ותראו איזה קרוס אובר /עובר הוא עשה לו. ללא ספק היה שם קסם, אבל לא גדולה.

דאנקן אדיר, אבל אין שם קסם. אני עדין מאוד פה, לא אגיד שיעמום קרש סל.
וויד, אני ידוע שחלקכם תגחכו, אבל וייד היחיד שיכול להיכנס לדיון אם נדבר על תקופה מסוימת בקריירה. כן, וויד לקח על הגב שלו קבוצה לא מספיק טובה לאליפות, והוא עשה זאת בכך שפיצה על החסרונות של הקבוצה. אני מזמין את כל מי שמגכח לראות את ההופעות שלו בפלייאוף של 2006, ולראות שחקן שתי רמות מעל כל השחקנים בשתי הקבוצות ובשני צידי המגרש. תגידו בראיינט לא סופר ומומי מתעצבן, אבל וויד הנהיג קבוצה של אלפה מיילים כמו מלך בגיל יותר צעיר מכל שחקן אחר (לא באמת בדקתי את כולם, אבל בגיל יותר צעיר מכל מי שאני מתייחס אליו בכתבה). הייתה פה כתבה של המומחה לפיזיוטרפיה בעבר ( סלח לי שאני לא זוכר את השם והתואר) על כך שהניתוח המיושן שעשה בגיל צעיר הוא הגורם למה שאנחנו רואים היום (הסרת המיניסקוס החיצוני אם אני לא טועה), וחבל. בכל אופן, וויד היה כשמו – פלאש של קסם.

ואז הגיע ברון וחזר הקסם!
את לברון ראיתי לראשונה כסטלן אחרי שירות קרבי וטיול בדרום אמריקה. איזה כיף היה לגלות אותו, לגלות שחזר הקסם לNBA.
ברון היה מדהים!

צפיתי בתדהמה בילד שלפני שנתיים הצביע בכיתה שוחט את קבוצת ההגנה המפלצתית של דטרויט, קבוצה שלקחה אליפות לפני כן בזכות אותה הגנה ומשחק קבוצתי. מכונה של איש אחד, עם יכולת קליעה, כדרור, אתלטיות, פיזיות ואינטיליגנצית משחק מעולם אחר. אי אפשר היה לעצור אותו באותה סידרה גם אם היית שומר עליו עם 10 שחקנים. ואז בגמר פופביץ הגאון הבין שהדבר היחיד שלברון לא רגיל לעשות הוא לקלוע כשלא שומרים עליו (מבחוץ כמובן).

מאז ברון המפלצתי, השחקן הכי שלם, אדם שנולד כדי לשחק כדורסל, צמח ודאג לפתח קליעה מטורפת ומשחק פוסט משובח. לברון הוא הסיבה לראות כדורסל היום, גם אם אתה רוצה לנצח אותו. לדעתי, הויכוח על הדומיננטיות שלו בליגה רק מעיד על כך, כי אין שחקן אחר שנמצא שם כל שנה. הנבא סובב סביבו, וכך היה גם בשנים שהוא לא הגיע לגמר, זו הוכחה חיה לכך שהוא מי שטוענים שהוא, הנבחר. גם אתה אתה רוצה להיות הכי טוב, כרגע הראשון שתידרש לעמוד מולו הוא לברון.

לברון השחקן היחיד בליגה שבכל קבוצה שתשים אותו תצפה לאליפות. אפילו מיאמי של השנה, שחוץ מבוש, אלן וקול, מה שאומר הכל, לפרקים, לא היה כלום ושום דבר מעבר ללברון, השחקן הכי טוב בעולם.

הויכוח בנוגע לטוב בכל הזמנים עקר לדעתי, ולא רק בכדורסל. אי אפשר לדעת באמת מה היה קורה במפגש בין שחקנים מתקופות שונות ששיחקו בסגנון משחק שונה. אבל, אפשר לזהות קסם, ולברון הוא שחקן מעולם אחר. קסם.

בכל פוזשן עושים עליו פאול כשלפחות 2.5 שחקנים שומרים עליו. בכל פאול שחקנים מפרקים אותו בגלל הגודל שלו, פאולים שאף שחקן אחר לא היה מסיים משחק אחריהם. כן, ברון הרבה פעמים הוא לא מספיק במשחק ומתעסק בשטויות, ואפילו יש רגעים שהמבט של אני הכי טוב נעלם מהעניים ורואים פחד. אבל זה בסדר ילד, גדלתה אל מול עינינו המשתאות, ראינו אותך מתפתח תחת זכוכית מגדלת וחשוף לביקורת על כל מעשה ומהלך. ניכר לעין כל שלברון גדל מאוד לאחר השנה הראשונה במיאמי, הוא נמצא היום במקום אחר. מקום בו שלווה ובגרות נוכחים בשפע. אני לא יודע כמה אתם מודעים לכך, לברון מקבל שריקות בוז צורמות בכל אולם ברחבי ארה"ב פרט לאמריקן איירליינס ארנה. למרות זאת, ברון כמו גבר נהנה מהמשחק, מפתח קשרי ידידות עמוקים, משמר קשרים קרובים עם חברי ילדות, עושה לביתו, גדל כאדם, עובד על עצמו כשחקן ובכל עת לומד עוד על המשחק וההתמודדות שלו עם כל המסביב.

לצעירים, ובלי להתנשא לרגע, אני רק רוצה להעביר את המסר ששחקנים לא נשארים איתנו לעד, למרות שלפעמים נראה שיש כאלו (אוי ריי ריי, שפר מוסר ד"ש מהודו).
לברון הוא תופעה יוצאת דופן. אני מודה לאלוהים שזכיתי לצפות בקסם של לברון.
לא יהיה שני ללברון, וכמו כל שחקן עוד נראה אותו דועך וגם ממנו לצערי נאלץ להיפרד, יום אחד.
עד אז, אני בוחר להיות שווי בקסמי ברון המלך, מי שכרגע עם כל הכבוד לדוראנט, אין שני לו.

אגב, אני ממליץ בחום לצפות בסרט שמתעד את הילדות
של ברון.

רציתי לכתוב את זה הפוסט, אבל לא היה את המייל של צוות הופס…

עשו לכם טובה תאמין לי.
לדעתי ארבל ונוימן ביחד הם הצמד הכי גרוע ששידר אירוע ספורט בישראל.

מצורף לינק לשידור באנגלית. איכות לא רעה בכלל. תהנו:

http://www.vipboxasia.co/football/235290/1/netherlands-vs-argentina—brasil-world-cup-2014-semi-final-live-stream-online.html

נקמה!

התפתחות מראשיה: גשם

אפשר להעניק את הגביע לגרמניה ולעשות קרב על המקום השני בין ברזיל , הולנד וארגנטינה

דקה 83 בעיטה ראשונה לשער

השוער ההולנדי המחליף מתכונן לפנדלים
יציאה גדולה של ארבל עם המון הומור עצמי

ואן חאל תכין תכין את החילוף לא יהיו פה גולים
סליחה, אפילו בעיטות לא יהיו כאן

הונטלר נכנס אולי הוא יישבור את הבונקר

אין עליהם פשוט חיים בעולם משלהם גדולים אני אומר לכם כל מי שמתעצבן מהם חייב לשנות פאוזה ופשוט להנות מהעולם שלהם ניומן וארבל לנשיאות

איזה פרייאר!!!

גם רודריגז פרייאר

שמשהו יעיר את המאמן. עוד מעט נגמר הזמן וצריך להגביהה את השוער

וואלה החילוף של פרסי היה השלישי והמחליף שלו החמיץ את הראשון

וואו זה מה שקוראים פצצה לחיבורים

קשה להאמין שסניידר פספס

יששששששששש

אמשיך לנחס בשקט
יום ראשון גרמניה אלופת עולם הבאה

קשה לי להאמין שגרמניה לא תיקח את זה, אבל בכדורגל אי אפשר לדעת.

עוד אכתוב כרגיל טור אך אני מבואס .
לא מהעולה אלא יותר מאכזבתי הרבה משלושת הנבחרות שגדלתי על ברכיהן כסמל הכדורגל היפה.
ארגנטינה (מארדונה 86 )
ברזיל (סיפורי פלה ,זיקו 82 וכן כוכבי על מסוגם של ד"ר סוקראטס ,רונאלדו ,איבלדו ,רונאלדיניו ,קאקה וכמובן רומאריו ).
והולנד (גדלי על סיפורי 74 ו 78 וכמובן על הולנד 88 של חוליט ,ואן באסטן ורייקרד ).

ארגנטינה בינונית לחלוטין. נבחרת טקטית אבל בגמר אני בעדה לגמרי. הלוואי ויימנעו את הבאסה של לסבול 4 שנים עם גרמניה אלופה.

אנשים הבינו שברגע שאתה שומר על מסי אישית כל המשחק וכשהוא מקבל את הכדור אתה שם עליו שלושה אנשים אין לארגנטינה מה להציע.

זה כל הסיפור של החצי גמר הזה לדעתי.

גם אני פגעתי ב3-4 ואם ארגנטינה תיקח אקבל עוד 32 נקודות כרגע אני במקום 15 . קבל מצב מעודכן:

http://games.espn.go.com/world-cup-bracket-predictor/2014/en/group?groupID=44310