ספורטלנד- נקמה באקס ? – דמיאן לילארד חוזר לפורטלנד

ספורטלנד- נקמה באקס ? – דמיאן לילארד חוזר לפורטלנד

משחק השנה במודה- דמיאן לילארד חזר ביחד עם מילווקי באקס : התרגש, החטיא המון וגם ירד מנוצח 116-119. דיים סיים עם 6/7/21 אבל רק 3/13 מחוץ לקשת. יאניס עם 27 שלא עזרו, מידלטון 21 ( 8 אסיסטים). ברוק לופז החטיא שתי שלשות פנויות בדקה האחרונה שיכלו לגמור את הערב אחרת. הבלייזרס הציגו את אחד ממשחקי ההתקפה הטובים ביותר שלהם העונה: אנפרני סיימונס ניפק 24, דיאנדרה אייטון 20 ו-11 קרשים,ברוגדון 6/6/14 וגראנט עם 18. סקווווט נתן חצי ראשון גדול עם 15 נקודות וארבעה אסיסטים באחוזים טובים אבל עלה קצת מבולבל בחצי השני ולא תרם. הסיכום :

זה היה המשחק הכי טוב במודה בשנתיים וחצי האחרונות: האצטדיון היה מלא , ההתרגשות הייתה בכל מקום. האוהדים חיכו למשחק הזה הרבה זמן ולא למטרת "נקמה" או נצחון אלא יותר , ובאמת, מתוך כבוד והערכה לכל מה שדיים נתן פה לקבוצה,למועדון ולעיר. דמיאן נתן נאום משתפך לפני המשחק וניכר היה שהרגשות גברו עליו מאוד. היה ברור שהוא לא יבוא לנסות לכפות את עצמו על המשחק ולדפוק מספרים וזה נתן אופציה לבלייזרס להשאר בתמונה. זה בהחלט היה ערב שונה : דמיאן היה יותר מסתם שחקן או אפילו שחקן בכיר פה ( כמו למרקוס,ברנדון רוי או מקולום ) . הבנאדם היה הפרנצ'ייז פה למעלה מעשור והחיבור שלו לעיר ולקהל היה הרבה יותר מבין שחקן לאוהדים ועל גבול המיתי. גם אופיו המיוחד : שקט ומופנם ואנדר אצ'יבר מצד אחד, ומהצד השני הלוחם האולטימטיבי להכרה,כבוד ולנצחון (מסוג מסויים) הפכו אותו לגדול הבלייזרים בכל הזמנים. בהחלט סוג של ריאליטי צ'ק משולב עם הרומנטיזציה של המשחק והליגה. וזה למה אנחנו אוהבים ומכורים למשחק כל-כך.

מילווקי באקס קבוצה שלא ברור למה אבל עדיין לא סגורה על עצמה. הם הגיעו במוד ינואר ( ביטוי חביב פה על העיתונאים ובאנגלית נשמע יותר טוב). מצד אחד, המאזן שלהם לא רע ואפילו טוב בנקודה הזאת של העונה, אין להם פציעות או החסרים מיוחדים וניכר שיש להם את כל הכלים לנסות ולהתמודד על התואר. מצד שני, יש כל הזמן אווירה של חוסר במשהו. העיתונאים מוויסקונסין שמסקרים את הקבוצה אמרו שהפיטורים של גריפין הם בעיקר בשל אופיו הלא נוח, חוסר הנסיון שלו כמאמן ראשי וכנראה גם חוסר החיבור שלו עם הגורמים החזקים בחדר ההלבשה ( האחים א.) . הפיטורים לא מציגים איזושהיא תחושה של חוסר הצלחה ספיציפי שהוא נכון לעכשיו ויותר קשורים ליחסים הבין-אישיים ( שאף אחד בתרבות הליגה ובגינונים האמריקאים לא יעיז לקרוא לה בשמה ). הבעייה המרכזית של הקבוצה , שמתבטאת בהגנה נרפית היא פשוט הגישה שבה השחקנים מגיעים: יאניס הוא מנהיג בסל"ד גבוה: בדומה לדמויות עבר כמו ג'ורדן או קובי הוא כל הזמן נמצא באינטנסיביות מאוד גבוהה ( על ומחוץ לפרקט) ומצפה מיתר הסגל להיות ברמה מנטלית ומקצוענית כמוהו, מה שלא באמת אפשרי לאורך עונה של 82 משחקים . הגישה שלהם היא : אנחנו יותר טובים,יותר גדולים ויש לנו את יאניס באטרף וזה צריך להספיק עד הפלייאוף, שם נתעורר באמת. רואים את זה בעיקר ברצון שלהם לשמור ולעשות הגנה שקיים ברמה מאוד נמוכה ולאורך הרבה מאוד משחקים. רוב הסגל הם שחקנים בעלי אופי צ'יל (האחים לופז, בובי פורטיס, קונינגטון וגם קרואדר). דוק ריברס, שאפשר לריב מכאן ועד סיום הלחימה על איכויותיו כמאמן, מבין שאין מה להלחץ עכשיו אלא רק לתקן בקטנה ותוך כדי תנועה כדי להתכונן ולהגיע לסוף העונה רעננים,לא פצועים ומוכנים לשמור חזק. לא יכול לנבא מה יקרה איתם העונה , ואולי הם כן יכולים וצריכים לחזק את הספסל או להצריח את מונטה מוריס אבל בטוח שהם ימשיכו לעניין ויהיו הרבה יותר תחרותיים ובעיקר כשהכסף יהיה על השולחן.

מהבודדים שהעיזו להגיע עם בגדי המלך החדשים

בחדר ההלבשה של הבלייזרס הייתה תחושה טובה: דיאנדרה אייטון ( הוא דמות ) הפליא בשירה ( מייקל ג'קסון – WE ARE THE CHILDRENׂׂׂ ) והשחקנים הצעירים היו נינוחים ,מרוצים וזמינים(טומאני קמארה גדל כאוהד אנדרלכט). הקבוצה השלימה שני נצחונות על פילי החסרה ועל מילווקי ויש הרגשה שאפשר בחצי השני של העונה לעשות תוצאות יותר טובות ( בהתאם לפציעות ) . בשנתיים וחצי האחרונות האווירה היא של טנקינג: אין צפי להצלחה אלא ליצירת מצב שבו אפשר לעשות סוג של בנייה מחדש ולהתקדם אחרי עידן לילארד.

ואחד עם חולצת אולסטאר

ההתרגשות סביב חזרתו לא השפיעה לרעה ( כי רוב השחקנים לא היו פה לאורך השושלת ) ודווקא הכניסה מוטיבציה לשחק יותר טוב. העובדה שהמשחק שודר ב-ESPN ( המשחק היחיד של הבלייזרס כל העונה בטלויזיה ארצית!) , הכמות סיקור שהגיעה והעניין דחפו את השחקנים. כששאלתי מספר רב של אנשים שמסביב לקבוצה האם לדעתם הקבוצה הגיעה לתחתית ומפה אפשר רק לעלות לא באמת קיבלתי תשובה חיובית מוחלטת מאף אחד. רק בסוף העונה אפשר יהיה להעריך איפה המועדון עומד ומה אפשר לעשות כדי להשיג יותר נצחונות, לבנות קבוצה עם וקטור חיובי כלפי מעלה ועם סבלנות ואופטימיות,והמשחק הספציפי הזה בהחלט נתן חיזוק למגמה הזאת. כאשר הסגל ובעיקר השלד המנוסה ( סיימונס, גראנט,אייטון וברוגדון ) בריאים ומשחקים, זאת קבוצה שהייתה יכולה לעשות פלייאין השנה. כל יתר השחקנים הם רוקים או מקסימום שנה שנייה בליגה וזה מגיע עם שכר לימוד. נמשיך לעקוב.

דמיאן לא זרם על כל התמונות אז מריון בוצ'אמפ עמד בכוונה עם הגב וחסם אותו כאשר כל השחקנים מסתלבטים על הגאג.
חיבור של אליפות?

סרטון שהכינה הקבוצה

אולי יום אחד יחזור, עם נסיון של אליפויות , ויראה לסק00ט איך עושים את זה נכון.

נמשיך לנסות וביחד ננצח!

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. תודה רבה אורן! תהיתי אם תצליח להגיע לשם.
    מעניין אם לילארד באמת יחזור מתישהו לפורטלנד, ושמח שלמרות הפרידה הלא מדהימה בהתחשב בנסיבות, נראה שהם בסזר עכשיו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט