סיקור משחקי יום שני / דובי עופר, נועם לב ושקד יעקובי

יום שני כהרגלו יום עמוס במשחקים ואחרי תוקפה של חיזורים וגישושים הצלחנו להחזיר את ה-OG האמיתי של הניקס אל ההרכב הפותח הלילה, ומסתבר שכל מה שהיה צריך זה רק איזו הצתננות קלה שתחזיר אלינו את דובי. כמובן הרוקי הצעיר שלנו נועם לב חוזר לעוד ערב כשהוא ממשיך בצעדיו הראשונים באתר, ומתחיל לתפוס מקום של קבע בהרכב.

דובי (OG "not"-noby) :

תכלס, התגעגעתי. אין הרבה תחושות שדומות להרגשה של לפנות בוקר בערד, בחוץ פאקינג יהום הסער, הרצפה קפואה כאילו טיגנו עליה קרחון, ואפילו הכלבה לא מרימה מבט כשאני יוצא מהחום של השמיכה שאוהב אותי לפריזינג קור של חמש בבוקר בלי תנור, רק כדי לסקר מוקדם. אז הכלבה הרוויחה, ובלי להניד עפעף תפסה את הצד שלי במיטה שעמלתי מאתמול לחמם, ולאור הכיבוש נשאר לי רק לשים את הקפה על האש, ולפתוח את המחשב. רק היום, רק עכשיו, רק ארבעה משחקים. נראה, אולי נהפוך את זה להרגל.

שארלוט הורנטס (35-10) 92 – ניו יורק ניקס (17-30) 113

הניקס שלי הגיעו לשארלוט ללילה ראשון בלי ג'וליוס, שהכתף הפרוקה צפויה להשבית לשבועות הקרובים לפחות, בלי רובינסון שאולי יחזור קצת לפני סוף העונה, עם הארטנשטיין במגבלת דקות עקב האכילס הכואב, ובמפתיע עם אנונובי על אזרחי בגלל מרפק נפוח. מול כל קבוצה אחרת זה אולי היה מפריע, אבל ההורנטס הם לא באמת קבוצה, למרות הניצחון במשחק הקודם על "דטרויט", פסאודו קבוצה בעצמם, והלילה הרשו מנוחה ללאמלו, הייווארד ומארק וויליאמס. זה לקח קצת יותר ממחצית, אבל בסוף הניקס הראו לצרעות האומללות מאיפה משתין הדג ועל הראש של מי.

מישהו פה יודע לפתוח ריצ'רץ' של מעיל? התנור נמרץ מדי ויש פה בנאדם שמתבשל.

בכל מקרה, המארחים חגגו למראה ההרכב החסר של הניו יורקרז, הציגו בחזית את הרוקי ברנדון מילר שתמיד מככב מולנו, ואת מיילס ברידג'ס במופע "אני יודע שהרבצתי לאשתי אבל קחו אותי מפה פליז", ונשארו צמודים צמודים במשך מחצית ועוד טיפה. הניקס, עם 4 מוצלחות מ-21 ניסיונות מחוץ לקשת, עשו הכל כדי לשמח והובילו במחצית רק בשלוש. וכשדקתייים וחצי בתוך המחצית השנייה מילר פגע משלוש וקבע 55-51 לניקס, המארחים כבר הרהרו אולי הלילה ננצח.

אבל די-וו ענה בשלשה, ברונסון העמיס את הניקס על כתפיו הנמוכות אך רחבות והתחיל לרוץ, ההפרש גדל בהדרגה אך ללא הפסק, וחצי דקה לסיום הרבע השלישי גריימס תוקע את הדאגר משלוש, 65-90 ניקס, ומכאן ישחקו הנערים לפנינו. האורחים מנצחים את הרבע 24-44 ואת 12 הדקות האחרונות ישחקו פה רק לפרוטוקול.

ברבע הרביעי מאמן המקומיים, סטיב קליפורד, החליט שדי לו, התנפח קצת יותר מדי על פיצוץ עם ערך חינוכי שמילר חטף מסימס, ושצף וקצף עד שהזברות הפנו אותו למקלחות, שיירגע שם ויחשוב על מה שעשה. רמז, חתם על חוזה לאמן בשארלוט.

זה נגמר 92-113 לניקס, ועכשיו ברונסון והלהקה חוזרים לניו יורק, לחכות ליוטה ולנסות לשכנע את איינג' לוותר על קלארקסון ואוליניק בתמורה שתהיה פחות מפסל החירות, האנדרטה של הניין אילבן, 16 בחירות דראפט ותחתונים חתומים של וויליס ריד.

ברונסון הוביל את הניקס עם 32 ושבעה בונבונים לחברים, דיווינצ'נזו, בשבילכם "ביג ראגו", צבר 28 למרות 15-5 מחוץ לקשת, הארט עלה בחמישייה וקטף תריסר והארטנשטיין קלע 10, במגבלת דקות של 16. הניקס המשיכו להיות קבוצת ההגנה הטובה בליגה, כשאפילו האיש הטוב צ'ארלי בראון רואה אור יום לדקתיים על הפרקט.

בצד ההורנטס של הדברים מילר מופיע עם 29, ולצידו ברידג'ס קולע 21, קוטף 10 ומוסר 5, אבל הספסל כולו תורם 7 בלבד במשחק שרובו גארבג', ואנחנו נשארים רק עם השמחה לאיד, איזו פח של קבוצה.

סן אנטוניו ספרס (37-10) 113 – וושינגטון וויזארדס (37-9) 118

האמת, חשבתי שהספרס ינצחו. הוומביז אנד קו הובילו במצטבר במשך רוב המשחק, הראו לתחתית של המזרח שגם בתחתית של המערב יש משהו שנראה כמו כדורסל, וכבר התחילו לפנטז על ניצחון שלישי ברציפות, לראשונה בקריירה של ביג בייבי וומבי. וכששניות לפני הגונג לאמצע הרבע המכריע קלדון ג'ונסון מדייק לשלוש וקובע 98-107, החיוכים על ספסל הספרס כבר היו גלויים וברורים.

אבל אז גאפורד על הריבאונד וקולע. קוזמה גם הוא, קולע. וגם פול, ומשווה בשלשה, ואז נדנדה, וכבר בתוך הדקה האחרונה הוויזארדס ביתרון שלוש, 113-116. קוזמה עולה לזריקה ומחטיא, ובצד השני קלדון ג'ונסון מאבד את הראש והכדור,האח של טרה ג'ונס זורק לשלוש כדי להכריע… ומחטיא… וואי, תראו את גאפורד מלקט… דאנק, 113-118, חמש שניות לסיום, גיים אובר. באסה לפופ, אם הוא בכלל רצה לנצח. 113-118 זו גם התוצאה הסופית. הוויזארדס מנצחים שני ברצף, הספרס הולכים להסיק מסקנות.

קוזמה עם 18 הוביל שישה וויזארדס בספרות כפולות, וגם קטף 11 ומסר 5, גאפורד הוסיף 16 עם 14 קרשים וגם עליו הניקס שמו עין, ג'ונס, תיוס, קלע 15 ומסר 9 ובאגלי עלה מהספסל עם 15 באחוזים מצוינים. הבן היקיר לנו דני קלע 9, קטף 8 ומסר 5, אבל היה היחיד בחמישייה עם פלוס מינוס שלילי, עם 13-. מי יודע, אולי זה כרטיס יציאה. נחזיק אצבעות.

בצד המאוכזב ואסל שאני כה אוהב הוביל עם 24, ומייד אחריו וומבניאמה עם 22 נק', 11 ריב', 4 אס' ושלוש חסימות. אוסמן עלה מהספסל עם 20, וטרה ג'ונס הפסיד לאחיו גם בדו קרב המשפחתי, עם 11 נק' ו-8 אס'. הספרס המשיכו להיות קבוצתיים עם 31 אסיסטים, אבל מולם הוויזארדס הפתיעו עם 32 כאלה, וניצחון.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (15-32) 101 – מינסוטה טימברוולבס (14-33) 107

הזאבים הגיעו לאוקלהומה אחרי הפסד צמוד ומאכזב בסן אנטוניו, היישר להתמודדות מול הת'אנדר על ראשות המערב. המקומיים מצידם חזרו הביתה אחרי תבוסה מפתיעה בדטרויט, ורצו להוכיח שהם ראויים לפסגה למרות גילם הצעיר. זה היה צמוד, הפכפך ומתוח, והוכרע רק ממש סמוך לסופו.

2:43 לסיום גילגוס מהקו שם את המקומיים עם חצי אף מלפנים, וקובע 96-97. אדוארדס לא מוותר, אסיסט למקדניאלס, שלשה, באנג, והאורחים שוב מובילים, אחרי לא פחות מ-11 חילופי יתרון ברבע האחרון. הולמגרן מחטיא, ובצד השני האנטמן כבר קובע עובדות בעצמו, ומטביע ליתרון 4, 97-101, עם קצת פחות משתי דקות לבאזר, ומכאן הת'אנדר כבר לא חוזרים. שתי הקבוצות מחליפות החטאות כמו קלפים של רבנים, הטבעות מכוסות ברגעים הבאים, ובסוף, 45 שניות לפני שנפרדים, מקדניאלס מתקן החטאה, קובע 97-103 לזכות האורחים, ועכשיו באמת מכבים את האור. זה נגמר 101-107, עם הוולבס שמשקיפים מלמעלה על כל המערב מרום מושבם במיניאפוליס הקרה (4 מעלות, מעונן, כרגע). אצל הרעמים אין רגע דל, ומחרתיים יגיעו לעיר הנאגטס מדנבר, להמשך הסדרה מול מובילות המערב.

את המנצחים הוביל אדוארדס עם 27, והוסיף 4 במסירות וקטיפות, וגם בעבירות ואיבודים. טאונס דייק רק 15-6, אבל צבר 21 נק', ניקה את הלוח 10 פעמים, ומצא את החברים עם שישה בונבונים. מקדניאלס קלע 14, רובן בחלק המכריע, וגובר קלע תריסר ללא החטאה, וקטף מהלוח ח"י. קונלי לא שיחק עקב גילו המתקדם.

עבור הת'אנדר גילגוס אלכסנדר כרגיל הקאפו די טוטי קאפי עם 37 נק', 8 אס' ו-7 ריב', וג'יילן וויליאמס עזר כנגדו עם 20. צ'ט הולמגרן קיבל שיעור בהלכות צבע, ונמחק לחלוטין מול הזאבים הגדולים, עד כדי 4 נק' בלבד, ב-9-2 מהשדה.

פורטלנד טריילבלייזרס (33-14) 130 – פילדלפיה 76' (16-29) 104

הסיקסרס ממשיכים במסע משחקי החוץ האומלל, ואחרי שהפסידו באינדיאנפוליס ודנבר, לא חשבו לעשות אחרת גם באורגון. בלי אמביד ומקסי, האורחים נופלים קצר גם מול הבלייזרס שהפסידו ארבעה מחמשת משחקיהם הקודמים.

אחרי מחצית צמודה עם יתרון קל לסיקסרס, כשאוברה בתפקיד המוציא לפועל, החליטו הבלייזרס שמספיק איז אינאף, ומיתרון מינימלי של שתיים בלבד, 59-61 עם 10:48 על השעון, ג'בארי ווקר קולע 7 נקודות בשם הדור הצעיר, דומינייטון, ככה הוא קורא לעצמו ואתם רשאים לגחך, נראה כמו גוליבר בליליפוט, ומטביע ליתרון 64-82 עם 5:17 לסיום הרבע. הסיקסרס עוד עושים קולות של תחזיקו אותנו אנחנו חוזרים, אבל אלה באמת הקפיצות האחרונות של הברבוניה על המזח. גראנט קולע כמה, סיימונס לוקח את ההגה לידיו, ושניות לסיום הרבע השלישי חותך על 77-94, בלייזרס.

ברבע הרביעי אף אחד לא באמת מתכוון לשנות משהו, וכשריקי council הרביעי מצמצם ל90-109 עם 4:50 לבאזר יש פינג באוויר שאומר הגענו לקצה הספסל של הסיקסרס. הבלייזרס לא מגלים אמפתיה למצבם של האורחים, נכנסים לשם קשה ללא רחם, וכשמתפזר העשן המחוג עוצר על 104-130 לזכותם.

ג'רמי גראנט מוביל את המנצחים עם 27, ולצידו ברוגדון עם 24, 9 אס' ו-5 ריב' מזכיר שהיה השחקן השישי של העונה ולמה הניקס מעוניינים, גם, בו. סקוט הנדרסון מנצל במלואו את זמן הזבל במשחק וצובר 22 נק'.

קלי אוברה עם 25 הוא היחיד שמופיע באמת בפילדלפיה, ועם 29-5 מחוץ לקשת ו-17 אסיסטים בלבד הסיקסרס מפסידים בפעם השלישית ברצף ומרגישים את הניקס נצמדים אליהם במקום השלישי במזרח.

שקד:

לוס-אנג'לס קליפרס(15-30) 108 – קליבלנד קבאלירס(16-28) 118

הקאבס לא עוצרים בשביל אף אחד! בתקופה האחרונה קליבלנד סבלה מכת פציעות כשגארלנד ומובלי נעדרו לתקופה ממשוכת. עם כל רעשי הרקע סביב טרייד על מיטצ'ל או פירוק החבילה הגארד סתם המון פיות כשהו משיב לכל הספקנים בדרך שהוא הכי טוב, על המגרש! ללא 2 שחקני חמישיה מיטצ'ל לקח פיקוד מאז ה-3 בינואר הקאבס ב1-10, ובכללי 4-14 ללא גארלנד ומובלי. הלילה, כשמובלי חזר להרכב בהגבלת דקות, היה זה תורה שלה קבוצה החמה בליגה, הלוס-אנג'לס קליפרס. מיטצ'ל סיים את המשחק עם 28 נק' ו12 אס' כשאלן מצטרף אליו עם 20 נק' ושליטה מוחלטת מתחת לסלים עם 17 ריב'. סטרוס ממשיך לקחת את ההזדמנות שניתנה לו בחמישיה כשהוסיף 14 נק' 4 אס' 7 ריב' ביכולת מצויינת. אייזיק אקורו האומנם סיים עם מדד +- של 8- אבל רק כי היה שם בדקות שהיה צריך לבלום מומנטום של הקליפרס וסיים עם 17 נק' ו3/4 ל-3. מהצד השני דווקא אחרי הניצחון המרשים על סלטיקס משהו נראה כבוי אצל הקליפרס, אולי עייפות? אולי שאננות? כל זה לא משנה כשקוואי (30 נק') ופאוול (18 נק') היחידים שהגיעו למשחק.הארדן סיים עם 11 נק', ג'ורג סיים עם 13 נק' עם 0/5 ל-3.

בוסטון סלטיקס(11-36) 118 – ניו-אורלינס פליקנס(21-26) 112

כשהסלטיקס נמצאים ברצף של שני הפסדי בית רצופים, אחרי התבוסה המשפילה לקליפרס וכשהם בפיגור 10 לתוך הרבע הרביעי נגד הפליקנס ג'ייסון טייטום אמר די! הכוכב הצעיר נכנס לזון וקלע 12 נק' מתוך ה-28 שלו ברבע רביעי ודאג להחזיר את מובילת המזרח אל התלם כשהו רחוק 2 אסיסטים מטריפל דאבל! למרות ערב קליעה בינוני בראון סיים עם 22, וואיט כרגיל היה מצויין עם 17 נק' ב-40% ל-3 והולידיי הוסיף 20 משלו באחוזים נהדרים. מהצד השני ברנדון אינגרם סיים עם 28 נק' 6 אס' ו7 ריב' כשהוא ממשיך להיות borderline all-star בעקבות חוסר פופולאריות, המון בזכות חברו לקבוצה היודע ב"ציונותו". זאיון האומנם סיים עם 26 נק' ונראה יותר בכושר מאז החלו הליגלוגים בהפסד חצי גמר טורניר אמצע העונה, אבל זה עדין לא זה, זה לא מה שהבטיחו לנו ומזל שיש את מקולום לפלייאוף.

מיאמי היט(23-24) 105 – פיניקס סאנס(20-27) 118

משהו רע עובר על ההיט! הקבוצה ממיאמי מגדילה את רצף ההפסדים שלה ל-7 ברציפות ולא מצליחה לנצח מאז הטרייד שהביא את טרי רוזיר. האם זה החוסר בהנהגה שסיפק לאורי שעבר בטרייד? האם זה רק חוסר מזל? את הסאנס זה לא עניין ואפילו לא קצת. משחק מצויין של פיניקס עם חלוקת נקודות מרשימה של הכוכבים לא נתן להיט סיכוי. בוקר קלע 22 נק' מסר 7 אס' וקטף 8 ריב', דוראנט גם כן 20 נק' 7 אס' 8 ריב', בראדלי ביל 19 נק' וגם 7 אסיסטים! מעל כולם והישר מהספסל אריק גורדון עם 23 משלו! המצד של ההיט ג'ימיי היה באמת מצויין עם 26 נק' ב7/12 מהשדה ו-10/10 מהקו. רוזיר סוף סוף החל להיכנס לקצב עם 21 נשלו והירו הוסיף 17 באחוזים רעים.

ברוקלין נטס(27-19) 147 – יוטה ג'אז(24-24) 114

ואו איזו התפוצצות של ברוקלין! דווקא בתקופה בה הג'אז מוזכרים בנימה חיובית כשהם חצו את רף ה-0.500 הגיעה הנפילה הלילה. האומנם כל שחקני הסגל שותפו וקלעו בל מלבד קיונטה ג'ורג שעלה מהספסל וקלע 21 נק' אף שחקן של הג'אז לא קלע מעל 15 נק'. למארחים ברוקלין כל זה היה רק עוד גחל למדורה של אנרגיות שהייתה באולם. ברידג'ס הוביל עם 33 נק', קאם תומאס המשיך להרשים בדרכו אל תואר שהשחקן המשתפר של העונה כשסיים עם 25 נק', קאם ג'ונסון קלע 17, לוני ווקר הוסיף 19 מהספסל, דינווידי סיים עם 8 אס' ובמשחק החזרה מהפציעה בן סימונס היה מרחק 2 ריב' מטריפל דאבל!

נועם:

יוסטון רוקטס (22- 24) 135 – לוס אנג'לס לייקרס (24- 24) 119:

הלייקרס ממשיכים להיות אחת הקבוצות הלא יציבות בליגה (לא הצליחה לחבר יותר מ-4 ניצחונות או 4 הפסדים ברצף במהלך העונה). יוסטון ממשיכה להראות שהיא אחת מקבוצות הבית הטובות בNBA ולהגיע לטקסס זה לא טיול. המשחק לא היה צמוד ומהתחלה יוסטון התפוצצה על הלייקרס (78 נק' שיא עונתי למחצית הראשונה בשביל יוסטון). ג'ארד וואנדרבליט (לטעמי השחקן השלישי הכי חשוב בלייקרס במיוחד בכל מה שקשור להגנה וריבאונד) הורחק מוקדם מאוד במהלך המשחק וזה היה מאוד משמעותי בקרב על הריבאונד. יוסטון לקחו 21 ריבאונדים יותר מהלייקרס (35-56) קלעו 68 נק' בצבע ו19 נק' מהזדמנות שנייה. היתרון בשיאו עמד על 30 הפרש והלייקרס נראו רע מאוד בצד ההגנתי ולמרות הנוכחות של דיוויס כמעט לא הצליחו לייצר פוזשנים הגנתיים טובים.

מסקנות מהמשחק – הלייקרס חייבים שינוי הם נראים רע הם משדרים חוסר אנרגיה ואני מאמין שעד יום חמישי נראה הרבה שינויים בסגל שלהם. בלי שינוי גם המקום בפלייאין עלול להיות בסכנה.

יוסטון – הרוקטס נראו נהדר הערב בהובלת גרין ושנגון הם הניעו כדור ניצלו את האתלטיות שלהם ולא הפסיקו לרוץ (30 נק' במתפרצות המשחק). המחצית הראשונה הייתה מאסטר פיס התקפי (ממליץ ללכת לצפות למי שאוהב כדורסל מהיר ודינמי) והם לא השאירו סיכוי הלילה ללייקרס. הם מרחק משחק אחד מהמקום שמוביל לפלייאין. המפתח בשביל הרוקסט במשך כל העונה זה יציבות, הם מתקשים לשמור עליה במיוחד במעברים בין משחקי בית למשחקי חוץ. יש להם עכשיו 2 משחקי בית ולאחר מכן הם יוצאים לרצף של ארבעה משחקי חוץ שיהוו מבחן מעולה בשבילם.

ממפיס גריזליס (18- 29) 94 – סקרמנטו קינגס (27- 18) 103:

ממפיס פתחו בסערה וסיימו את הרבע הראשון ביתרון 15 (33-18). אך מהרבע השני זה היה משחק שונה לחלוטין. ממפיס קלעו 61 נק'  בשאר המשחק וסקרמנטו צמצמו את התוצאה עד שלקחו את ההובלה ומהרגע שהובילו לא הביטו לאחור. הקינגס טחנו את ממפיס בצבע ( 56-34) ובריבאונד (51-37) וזה היה יותר מידי בשביל ממפיס הפצועה והחבולה.

קלעו לקינגס – פוקס 23 נק', סאבוניס עם דאבל דאבל מפלצתי של 20 נק', 26 ריב' והארטר 17 נק'.

קלעו לגריזליס – ג'ארן ג'קסון ג'וניור 22 נק' וסנטי אלאדמה 16 נק'.

דאלאס מאבריקס (26- 21) 131 – אורלנדו מג'יק (24- 23) 129:

משחק צמוד מאוד היה לנו בטקסס היום. אורלנדו היו במשחק התקפי יוצא מן הכלל (קלעו 117 נק' בשלושה רבעים) והובילו ב16 בשיא. אך רבע שלישי של 35-12 לדאלאס הפך את כל המשחק. המאבריקס קלעו 62% מהשדה והלכו 43! פעמיים לקו העונשין ולמרות 19 זריקות יותר שאורלנדו לקחה האחוזים הנהדרים של דאלאס הכריעו.

קלעו למאבריקס – לוקה 45 נק', 9 ריב', 15 אס', 21 זריקות עונשין (חצי מהזריקות של דאלאס), טים הארדאווי ג'וניור 36 נק', 8 ריב', דרק לייבלי 20 נק', 11 ריב' וג'יידן הארדי 20 נק' ו-7 אס'.

קלעו למג'יק – פאולו באנקרו 36 נק', 9 ריב', 7 אס', פרנץ ואגנר 21 נק', אנתוני בלאק 20 נק' ומו ואגנר 16 נק'.

זרקור על שחקן –בדאלאס היום אחד מהמצטיינים היה ג'יידן הארדי. שחקן השנה השניה קלע הלילה 8-9 מהשדה, 4-5 מהשלוש ומסר 7 אסיסטים. דאלאס הפסידה את הרבע הראשון 35-26 מתוכם הארדי קלע 11 נק' ומסר עוד 2 אס' והשאיר אותם יחסית קרובים ברבע ראשון רע מאוד של הקבוצה.

דנבר נאגטס (33- 15) 113 – מילווקי באקס (32- 15) 107:

איזה משחק קיבלנו הלילה שתי הקבוצות לקחו את המשחק מאוד ברצינות מהרגע הראשון והייתה אווירה של משחק פלייאוף לכל דבר ועניין. היה אפשר לראות את זה אפילו בדקות המשחק וברוטציה הקצרה שעשו במהלך המשחק ( שתי הקבוצות שיתפו 9 שחקנים) יאניס קיבל 37 דקות יוקיץ' קיבל כמעט 40 דקות. הדבר שהכי הפתיע אותי במהלך המשחק וגם ניצח לדנבר את המשחק היה היכולת הפנטסטית שלה להגביל את מילווקי מלהגיע לצבע. מילווקי (אחת מקבוצות הצבע הטובות בליגה) קלעה הלילה 26 נק' בצבע בלבד (שיא עונתי שלילי). דנבר באו בידיעה שהם הולכים להגביל את מילווקי בצבע ולהמר על השלשות שלהם למרות ערב קליעה מעולה של מילווקי ( 16-40 40%) זה לא הספיק.

קלעו לדנבר – ג'אמל מורי 35 נק' ויוקיץ' עם טריפל דאבל של 25 נק', 16 ריב' 12 אס'

קלעו לבאקס – יאניס 29 נק', 12 ריב', לופז 19 נק' ולילארד 18 נק' מסקנות מהמשחק – הצמד מורי ויוקיץ' ממשיכים בכושר הנפלא שלהם ושהם בכושר כזה זה כנראה הדואו הטוב בליגה. יוקיץ' מראה בכל מבחן משמעותי העונה של דנבר שהוא השחקן הטוב ביותר על המגרש בתי הקבוצות. זה היה המפתח שלהם באליפות שנה שעברה וזה המפתח שלהם גם העונה. מילווקי הראו סימנים מדאיגים בנוגע לעמדת המאמן. דנבר הגיע עם תוכנית משחק ברורה שאומרת תנצחו אותנו מכל מקום חוץ מהצבע. ריברס ומילווקי לא ניסו להתנגד או לשנות משהו הם פשוט לקחו את מה שנתנו להם. אפילו בערב קליעה מעולה שלהם הם לא הצליחו להפוך את זה לניצחון. במהלך המשחק הם לא שינו משהו וניסו פוסטאפים ולחפור ולהשיג נקודות בכוח והגישה שלהם הייתה פסיבית מאוד נקודה לדאגה.  

לפוסט הזה יש 88 תגובות

  1. תודה
    הסלטיקס שיחקו רע מאד בתחילת המשחק, השלשות הרבות שנזרקו נמנעו מלהיכנס ולא היה מי שינסה או יקח ריבאונד בהתקפה… מה שהחזיק את הסלטיקס היה הולידיי שנתן חצי ראשון טוב והיה היחידי מהחמישייה שבאמת תפקד. ווייט היה גרוע בכל אספקט של המשחק עם 0 מ 4 ל 3. זריקות קלות ופנויות שהוא בדרך כלל תופר בעיניים עצומות לא נכנסו. בחצי השני המצב השתפר בזכות המחליפים שסגרו את הפער ואפילו הובילו עד שהכל שוב התהפך. מזל שבסוף טייטום, ווייט וגם הורפורד פתאום התעוררו. ציון נשמר לא רע על ידי הולידיי.
    אהבתי את השיפוט ההוגן והשוויוני עד הסוף אז הפליקנס ניסו לעצור את השעון עם עבירות אבל היה מאוחר מדיי.

  2. קאם ויטמור זה השיחוק הכי גדול בדראפט השנה.. יוסטון לקחו בייבי בארקלי בעוצמות בכח מתפרץ ובדאנק האימתני…. איזה פוטנציאל ענק… סוף הרבע הראשון 4 מהלכים אדירים שנתנו את הבריחה. כדאי לראות

  3. תודה רבה.
    קורא בהמשכים כי זה ארוך, אבל שלוש הערות לדובי:
    1. כרגיל כיף לקרוא. התגעגענו
    2. חסרה תוצאה במשחק של פורטלנד.
    3. שמחתי לראות שכתבת "דקתיים" ולא לפי הטעות הנפוצה "דקותיים" – סתם הפרעה שכזו אצל חלק מהאוכלוסיה שאני נמנה עליה…

  4. תודה רבה!

    עכשיו כשאמביד כנראה ישחק פחות מהמכסה הדרושה, וכך ימנע עוד שוד של MVP, אני מכריז שלוקה ראוי לMVP העונה.

    אמביד לא ישחק מספיק וגם בלי קשר פחות טוב בעיניי, יאניס ומילווקי טובים אך מעט מאכזבים, ושג"א פשוט פחות טוב סטטיסטית.

    סטטיסטית הוא טוב מכל המועמדים האחרים, מבחינת הופעות גדולות הוא הטוב מכל האחרים, עקב האכילס הוא המאזן – בעיניי עם דאלאס טופ 5 במערב זה חייב להיות שלו. ויחד עם זאת, אם ווסטברוק יכל ב2017, עם מאזן בינוני לכל היותר, גם לוקה יכול. מה שהוא עושה העונה לא נופל מראס.

    1. לא מתקנים טעות בטעות, לראס לא הגיע, אז להשתמש בו כסטנדרט זה בעייתי. לשעתי לשמור על סטנדרד חייבים להחזיר עטרה ליושנה ורק מהטופ 2 בכל קונפרנס יכול להיבחר האמ וי פי

        1. יוקיץ' זכה בצדק בשנתיים שלו. גם העונה הוא מדהים אבל לוקח קצת צעד אחורה ומשחק בהילוך שלישי הרבה מהזמן. אמביד בשנה שעברה היה מעולה, וגם העונה הוא טוב ואפילו יותר, אבל בשנה שעברה יוקיץ' היה ראוי יותר והתנהל קמפיין מוזר במדיה האמריקאית על גזענות נגד אמביד.

          באופן כללי אני פחות בעד לתת דווקא לשחקנים מהקבוצות המובילות בהכרח, ודוגמה טובה לכך היא טייטום שלא ממש נספר בדיון הזה, על אף שהוא השחקן המוביל בקבוצה המובילה, או אדוארדס למשל. אגב טופ 2 בקונפרנס מוציא מהדיון שניים מתוך יוקיץ', אמביד יאניס ושג"א. בסוף השאלה היא מי השחקן בעל הערך הכי גבוה לקבוצתו. ב17 זה היה ראס, העונה זה לוקה. מטורף בעיניי שעונה של 35,9,9 ב62 אחוז אפקטיבי לא שווה טופ 3 בדיון הזה בחלק מהמקומות.

          1. טייטום לא יכול ממש להתבלט בקבוצה בה כל אחד מהחמישייה יכול לשים בכל יום נתון 30. היציבות גם ממנו והלאה. אם בתחילת העונה חשבתי שיתמודד, כרגע זה בכלל לא בא בחשבון. הוא צריך לשפר את הממוצעים שלו מאד בשביל שיהיה בכלל בדיון. וצריך להוריד את מספר האיבודים הנוראי. גם הוא וגם בראון נוטים לעשות שטויות שאני לא רואה למשל אצל שרגא.

            1. אין בהכרח סיבה שישפר, בסוף המטרה היא לנצח. הסלטיקס הם הקבוצה המוכשרת בליגה כרגע, לא נראה שטייטום צריך לקחת על עצמו מעבר למה שהוא עושה היום, בסוף זה עובד. ברור שבקבוצה בה אתה משחק עם בראון, פורזי והולידיי כוכב יעמיד מספרים טובים פחות ממקבילו שמשחק עם טים הרדאווי ודריק לייבלי, מה גם שלוקה שחקן טוב יותר מטייטום כעת.

        2. לאמביד לקחת, וגם את הראשון של יוקיץ אולי. שנה שעברה יוקיץ נשדד. הארדן ווסטברוק זה שתי טעויות היסטוריות.

          1. אם לא ממש עקרוני לך לכתוב את הארדן ראשון, עדיף לכתוב את ווסטברוק ראשון ואת הארדן שני.
            אחרת אתה צריך לשים שלושה ווים ברצף, או לשים מקף בין הראשונה לשתיים שבאות אחריה.
            נורא לא נוח.

            1. סוף סוף מישהו אומר את זה

            2. באתי לשנות!

            3. אם לי יש הזדמנות נדירה לשים 3 ו'ים ברצף אני קופץ עליה.
              וווסטברוק חושב אותו דבר

            4. אתה בטח מקבל על זה תשלום מהמממן

          2. יכול להיות חחחח יש טעויות בפרסים האלה. אם הולכים אחורה אז גם "אקח" לסטיב נאש על פני קובי ושאקיל בשנות ה2000.

            העובדה שלקובי ושאק יש תואר אחד מראה שלפעמים עושים טעויות. אגב נאש זכה כי נתנו את התואר לקבוצה הטובה ולא לשחקן, טעות שחוזרת לא מעט.

            1. אגב הארדן היה בעונת קליעה היסטורית, עם כמה שאני לא מחבב אותו הוא היה ראוי מלברון, ובעונה של ראס הוא ואותו הארדן היו המועמדים העיקריים.

              לוקה להמשך הדיום משחק עם צוות מסייע גרוע בהשוואה לכל מועמד אחר. בלעדיו דאלאס מתחרה על הבחירה הראשונה הודות להיעדרות ולשגעונות של קיירי. אפשר להגיד את זה על הבאקס/ת'אנדר/פילי/נאגטס? בעיניי לא.

              הכי טוב בקבוצה המובילה לא אומר בעל הערך הגבוה ביותר.

            2. סטיב נאש זה התואר הכי מוצדק בתולדות הליגה. השינוי הכי משמעותי שחולל שחקן יחיד על קבוצה אי פעם

            1. כנראה שלגבי נאש נסכים שלא להסכים. האם יש ויכוח שהסאנס בשנים האלה היו קבוצה נהדרת, מלהיבה ומהפכנית? בכלל לא. האם יש ויכוח שנאש היה כוח המוביל של התהליך, ושחקן מעולה? בכלל לא.

              האם בעיניי נאש בשנים הללו, כיחיד, הוא שחקן כדורסל טוב או משפיע יותר משאקיל, לברון הצעיר או קובי? לא. זה מגובה סטטיסטיקה שלהם בסופו של דבר. חשוב להתייחס לעובדה שבסוף, נאש העמיד בעונות האלו מספרים של בערך 17 ו10, ונתמך בצוות מסייע נהדר עם שון מריון ואמארה. נאש היה המוביל של קבוצה שלמה ומעולה, אך לא השחקן הטוב בליגה. בסוף זה עניין של הסתכלות. דוגמה לשחקן שהוביל קבוצה שלמה וטובה ובנוסף היה רמה מעל הליגה היא סטף של 16. ראס הארדן ולוקה הם הסוג השני – מובילי קבוצות חלשות להישגים טובים ביחס לאיכות הסגל, מזכיר קצת את קובי בעונה בה הפסיד לנאש, שבה הוא קלע 36(!) נקודות למשחק.

              הסאנס היו טובים מהלייקרס, בהרבה. יחד עם זאת, קובי היה טוב מנאש.

            2. קובי היה שחקן טוב מנאש, אבל ההשפעה של נאש על פיניקס בשנים הגדולות שלו לדעתי גדולה יותר מהשפעה של כל שחקן אחר בהיסטוריה

            3. זה לא היה אליך…

            4. מסיבה כלשהי רק לך יש לי אפשרות להגיב חחחח כנראה עניין עם המחשב.

              בתגובה לעמיחי – מסכים על ההשפעה האדירה של נאש, אך עדיין לדעתי ההשפעה של קובי על הלייקרס בשנים האלו גדולה יותר. אגב אחד ששוכחים ממנו זה נוביצקי, שבאותה השנה הוביל את כל הנתונים של הסטטיסטיקות המתקדמות ואת המאבס למאזן טוב מפיניקס. הסיפור היה שהסאנס איבדו את אמארה בתחילת העונה לכן נאש קיבל אקסטרה קרדיט. אחד הטיעונים העיקריים היא שיש שחקנים שעושים מעבר לסטט, שמשפרים את חברי הקבוצה, מה שנקרא elevating their teammates.

              על אף שנאש הוא אחת הדוגמאות הבולטות לשחקן כזה. הוא מפסיד בשאלה הפשוטה שאליה בעיניי הרבה מתנקז:
              אתה GM ב2006, וקיבלת את האפשרות לבחור כל שחקן בליגה לקבוצה שאתה בונה מ0. האם תבחר בנאש כדי לבנות סביבו גרסה משודרגת של התקפת 7 שניות או פחות, או בקובי/שאקיל? כל תשובה לגיטימת אגב, עבורי לא אבחר בנאש.

            5. אני מסכים איתך שכל תשובה לגיטימית.
              לגבי התגובות – המערכת בנויה בצורה כזאת שאתה יכול להגיב רק בחזקת 5 – כלומר תגובה 2.1.1.1.5 למשל

  5. למרות הסיכון להישמע כמו איליין בניס מסיינפלד (מי שלא ראה את הפרק המדובר – לכו ומהר:
    https://www.youtube.com/watch?v=Ee_kOV2QtUQ):
    שקד – אתה לא חייב להשתמש בכל כל הרבה סימני קריאה (!!). בסוף תגמור כמו הציפור הנדירה שלנו, או כמו מוטי בננה בציריך…

    1. אני יוצא חוצץ נגד הגבלת מספר הנקודות, סימני קריאה חיתים, חסרי פ"נ אותיות בכל"ם וכאלה.
      בולבול זה טוב!!! גם הציפור הנדירה זה טוב כמו פלפל שחור ביום חמסין, פותח את הנקבוביות.

    1. במצבנו אנחנו ניקח כל W בכל דרך שיוגש לנו, ונאמר תודה. הבעייה שהמרחק ממקומות 4-1 טיפה גדול בשביל שלב זה של העונה. מסכים איתך – יש מגמת שיפור. רק שתמשיך. שים לב שבראדלי ביל בתקופה טובה (למעט המשחק באורלנדו).

  6. היכולת של זאיון לעבור בכדרור שחקנים שקטנים ממנו בהרבה היא פשוט לא הגיונית. גם הכניס כמה סלים בדרגת קושי מאד גבוהה הלילה. עדיין בלי זריקה מבחוץ הוא לא יוכל להיות מה שציפו ממנו.

    1. אני מרגיש שעושה לו טוב, העובדה שירדו ממנו ההייפ והלחץ.
      הציפיות ממנו בהתחלה היו שיתפתח למשהו שהוא לא, וככה בשקט בצד בניו אורלינס, עם חוזה מובטח ומקום בטוח, יש לו את התנאים להתפתח למה שהוא אמור.

      אלא אם כן ינצל את חוסר ההתייחסות לאכילה מופרזת ובטלה, כמו שהוא אוהב.

            1. אז מה שאני אומר שהאכזבה מהיכולת והפציעות, לצד הגעה של צעירים חדשים ומגניבים הרבה יותר, גורמים לזה שפחות מתעניינים בו.
              ולדעתי זה טוב לו.

            2. יש מצב

            3. אתה אומר את זה רק כדי להיפטר ממני.
              אני אאלץ להמשיך להתווכח עם עצמי כדי להרגיש משמעות.

            4. 🙂
              אחח דובי אתה התנור שלי בקור ההופסי המקפיא.

            5. אני אקבל את זה כמחמאה, אבל רק כי נעדרתי זמן רב והחלטתי להסתפק בפחות ממחיאות כפיים ברורות ותרועות רמות

            6. זו באמת הייתה מחמאה…

            7. כרגע אני בבית, משתעל כמו דאצ'ה בת שלושים שמילאו לה סולר במקום בנזין, אחרת הייתי פותח בקבוק של משהו משמחה

            8. דאצ'יות לא מגיעות לגיל 30…

      1. בחילופים על מגנים קטנים באמת אין תשובה וגם הזריזות שלו מדהימה אבל הולידיי הסתדר אתו לא רע, האחרים פחות.

            1. כן…יש לך הרבה בעיות עם זה.

      2. דובי. הסיקורים שלך תענוג.
        באמת התפלאתי הניקס טובים
        בםעם הראשונה מאז חורבן בית שני ואיפה אתה ….?
        כמה טוב שחזרת :
        הקפיצה האחרונה של הברבוניה על המזח ,משפט לפנתיאון .
        תודה על הסיקור .

    2. לרשתות 41 אס' ו-12 חט' כנגד שמונה אי' כשלג'אז 23 אס' ושלוש חט' כנגד שבעה-עשר אי', וזה כבר נותן פער רציני, ועם 45-21 מהשלוש לעומת 27-9 הפער רק מתחזק.

  7. משום מה אין התייחסות מספיקה לחזרה של בן סימונס. חילק 6 אסיסטים בארבע דקות ראשונות שלו על הפראקט והוביל את הבריחה של הקבוצה. פשוט השפעה מטורפת ושורה סטטיסטית לא פחות.

    אגב, השם האמצעי של "דומינייטון" הוא דומיניק.

      1. האיזון המרשים של אורלנדו לאנעזר. ארבעה השחקנים המובילים קלעו 93 נק', שלושה נוספים קלעו 31 ושניים או שלושה נוספים (לא זוכר עכשיו) קלעו חמש.
        בדאלאס ארבעת המובילים קלעו 121 נק' וארבעה נוספים קלעו 10 עם כל ארבעת המספרים הנמוכים ביותר (מתחיל באחת).

  8. וואו איזה סיקור מעולה
    מהרצפה קפואה כאילו טיגנו עליה קרחון ועד דוק ריברס שלא עושה כלום בסוף משחק. וגם במהלכו. סופרייזינג
    דובי… אני התגעגעתי. לקרוא מפנינה לפנינה
    🙂

  9. תודה דובי, נועם ושקד!
    דוביהו חסרת לנו.
    סאבוניס עם 26 כ"ח למשחק.
    בן סימונס חזר ונתן משחק טוב.
    לוקה דונצ'יץ' עם 18 נקודות מהעונשין (!) ב-21 זריקות.
    לתשומת ליבו של האשך, גם אצל SGA לא רחוק מחצי מנקודותיו באו מהקו (16 זריקות). לידם באטלר הוא צדיק ונדיב?

      1. יש את הרמאים הפלופרים – אמביד, הארדן, פול, באטלר, בוקר…
        ויש את הדורסים ויורשים – יאניס, לברון…
        שיי פשוט חודר כל המשחק וממש טוב בזה. הוא לא מחפש להמציא דברים שלא קיימים בטריקים ושטיקים מסריחים אלא לעשות סל ואין דרך לעצור אותו.
        גם יוקיץ' לא ממציא עבירות. הוא מקסימום יזרוק ראש כדי להראות את העבירה שאכן עשו עליו.
        הרמאים הפלופרים ממציאים בעזרת רמאות.
        אמביד כולל בתוכו את שני הזנים – הפלופר והדורס (כשלא שורקים לו על הפלופים עובר לדרוס).

        1. יש בזה אמת. את באטלר אני בכל זאת אוהב. גם את יאניס.
          יוקיץ הוא לא פלופר אבל הוא עושה המון הצגות.
          אמביד הוא שחקן בהבימה אבל זה לא קשור לזה שהוא כישרון על בהתקפה ושחקן מיוחד מאוד.

          1. אמביד כעת הוא בדיוק מה שהארדן היה בשיאו:
            "שחקן ההתקפה הגדול בהיסטוריה!" זעקו הכותרות (וגם ברוך)
            "שחקן בלתי עציר!"
            "נשק התקפי גדול מג'ורדן!"
            "שחקן היסטורי!"
            .
            ובלי הפלופים, הרמאויות, הרתעת המגינים ושריקות האוויר – סתם עוד שחקן טוב ועצלן שנחנק בפלייאוף כששורקים חצי רגיל.

      2. כל מי שמועוניין להבין כמה קשה ההטייה של שי מוזמן להקליד בחיפוש בקישור הבא ALEXANDER FREE –
        https://www.nba.com/game/min-vs-okc-0022300664/play-by-play?period=All
        – לגלול טיפה למעלה מעל כל מופע וללחוץ על הסרטונים עם העבירות שהביא את שגא לקו
        ואז אותו הדבר עם BUTLER FREE בקישור הבא –
        https://www.nba.com/game/phx-vs-mia-0022300661/play-by-play?period=All

  10. לרשתות 41 אס' ו-12 חט' כנגד שמונה אי' כשלג'אז 23 אס' ושלוש חט' כנגד שבעה-עשר אי', וזה כבר נותן פער רציני, ועם 45-21 מהשלוש לעומת 27-9 הפער רק מתחזק.

  11. אם למילווקי היה קצת שכל, היו מחתימים את ניק נרס יום אחרי סיום העונה. ריברס זו בחירה נוראית, אבל זה מה שקורה כשהשחקנים בוחרים את המאמן ולא להיפך.

  12. למרות הייתרון הגדול של האיילים מהשלוש (18-4 לדנבר), השפיע יותר הייתרון של גושי הזהב משתיים עם 73-40 (רק 19-9 ליוקיץ' שהיה ביום קליעהלא טוב ורע מהשלוש עם 6-1) לעומת 44-20 כשהיה יתרון גדול לדנבר ביחס' אס' וחט' לעומת אי' עם 29 ו-7 לעומת שמונה כשלמילווקי 24 ו-3 לעומת שנים-עשר טכו יתרון בשבעה כ"ח שמהם שניים בהתקפה.

  13. קודם כל תודה לכל הכותבים.
    ויקטור מאבד לא מעט כדורים, והמשחק של אתמול הוא לא היחיד.
    אוק שוב חושפת בעיה גדולה שלה מול קבוצה עם גבוהים טובים היא מתקשה.חייבת פאוור פורוורד טוב , יש לה עד הטרייד דד ליין לפתור את הבעיה , אם יש כמובן מישהו פנוי.
    קבלירס המאזן יותר מידי טוב ללא גארלנד.מיצל טוב הרבה יותר ללא גארלנד.יש לו שוק טוב , אולי כדאי לעשות עליו טרייד.
    בוסטון מתקשה ללא פורזו.חייבת גבוה נוסף.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט