מעורב הופס ליום ראשון: זה עתה חזיתי באחד המשחקים הטובים והמרתקים ביותר בכל 63 שנות ה-NBA שלי / מנחם לס

1. הלייקרס מנצחת את הווריורס 145-144 אחרי שתי הארכות במשחק לפנתאון שאזכור עד יום מותי

אני שונא שלושה דברים: שולחן מתנדנד במסעדה, אוכל סיני בארץ עם ירקות ישראלים, ואת הלייקרס. אבל כבר לפני חודשיים כתבתי שאני פחות שונא אותם, וזה כולל את לברון.

כשגולדן סטייט מובילה 143-144 עם 1.2 טיקים בשעון, נעשה עליו פאול. שיחקו עד אז כבר שלוש וחצי שעות. סטף קרי שזה עתה קבר את השלשה התשיעית שלו נפל ממש מרגליו. גם לברון נשם ונשף כאילו רץ עתה את המרתון.

הוא קובר את הראשונה 144-144. הוא קובר את השנייה. 145-144. 1.2 טיקים לבאזר וגולדן לא יכולה הייתה יותר.

וואו, וואו, וואו איזה משחק! יש לנו שני אנשי צוות במשחק ואני לא רוצה לקחת מהם את התענוג לכתוב על המשחק הזה. אבל אני חייב לכתוב רק על סטפן קרי שקלע 46 נקודות ב-17 מ-36, עם 9 שלשות מ-22, כשהאחרונה כמעט ניצחה את המשחק. לברון? הוא קלע 36 עם שיא-אישי של 20 ריבאונדים. רק תארו לכם את בן ה-39 הזה שדווקא היום עושה שיא אישי.

האשך שלנו הוא הנשיא והמנהל של ללל. אחרי המשחק של היום מגיע ללברון קצת כבוד. אולי להוריד "ל" אחת ולהישאר עם "לל"? ועל שימון, נשיא ה-'קליר פאת', אני כותב באריכות בפרק "2".

כל מי שטען שב-NBA לא משחקים הגנה ושהכל מבויים וקרקסני, צריה צריך לראות את המשחק הזה. הגנות אגרסיביות עד כדי פציעות לאנטוני דייויס, וללוונטיין. הם שניהם ירדו לחדר ההלבשה אבל – שמחתי שכך היה – הם חזרו לשחק. היו מלחמות עזות על כל כדור. מלחמת חורמה על כל ריבאונד. מתח איום משך כל השלוש שעות כשאף קבוצה לא עלתה ליתרון גדול מ-6 משך כל הזמן.

הייתי מעדיף שלא היה פאול על לברון בשנייה האחרונה והווריורס הייתה מנצחת, אבל גם כך היה זה ערב מושלם של כדורסל. אחד המשחקים הטובים שראיתי אי-פעם.

2. בואו נדבר קצת על ה-73

פעם קלעו 100, וגם 71 (אלג'ין ביילור קלע בנובצבר 15, 1960), והכל ללא 3 נקודות

לוקה דונקיץ' קלע אמש 73 נקודות. ישנם כאן בין הגולשים כמה בלטות המאשימות את "חוסר ההגנה" בהישג הזה. הגלמים, מפגרים, והפתיים שבין הגולשים – ושימון, שהוא כידוע יושב ראש התמהונים האלה באתר שניבחר בבחירות פה אחד שהתקיימו באיזה יום סגרירי במיוחד ב-2018 ושנסתיימו בבחירתו בפה אחד – מאשימים את ה-NBA שהפכה "לקרקס. להצגה הוליוודית ללא הגנה" המרשה למעופפים להתעופף, לדאות, ואפילו לעצור באוויר ולנגוס בהמבורגר שלהם – כפי שהאשימו פעם את מייקל ג'ורדן.

אבל עובדה שכבר לפני 64 שנה שחקן בשם אלג'ין ביילור קבר 71 נקודות (25 בנובמבר, 1960), וזה ללא ה-8 שלשות של לוקה כי אז לא הייתה קשת של 3. אז מה? כבר ב-1960 הקומיסיונר ציווה על השחקנים לא להגן? דייויד תומפסון קלע 71 לפני 46 שנה. קובי בריאנט קבר 81 ב-22 לינואר, 2006. פיט מרביץ' (שימו לה שאני אפילו לא מזכיר את ווילט צ'מברליין שקלע 100, וקלע 70 איזה עשר פעמים) קלע 68 ה-י-ו-ם לפני 47 שנה.

במשחק של צ'מברליין נגד הניקס בהרשי, פנסילבניה – משחק 100 הנקודות שלו – שחקני הניקס ניתלו עליו, דחפו אותו, ובעטו בו. כשהיה לו כבר 80 והיה חשש שהוא יגיע ל-100 כל אימת שהכדור הגיע אליו עשו עליו טריפל, לא דאבל. הניקס החליטו כנראה שאם כבר אז הוא יעשה זאת בפאולים, ולא בסלים (אם אני לא טועה הוא קלע אז משהו כמו 28 מ-30 מהקו). כשהוא קלע את סל המאה לפני הסוף והבאזר נשמע, שחקני הניקס נעלמו מהפארקט בבושת פנים תוך 5 שניות. איש לא הגיע ללחוץ ל'קביים' את היד. היי, הם מקצוענים כמוהו והוא תוקע להם מאייה?

אף שחקן NBA לא רוצה להיות שם כשיריב משפיך עליך 100, 81, או אפילו 73. זהו כתם שתישא עד הקבר. אז שההגנות ירשו לאיזה שמוק להמטיר עליהם 73, ובמיוחד כשהוא איזה ווניל אירופאי מסרביה, קרואטיה, או איזה סלובניה עלובה? הם, השחורים מהגטו שכל דאנק שעושים עליהם הוא כתם שחור לכל חייהם וכל השכונה מדברת, ומתארת אותו סלייד אחרי סלייד, ייתנו למישהו מלובליאנה לקבור עליהם 73?

רק החבורה של שימון שלא חיה כאן ולא יודעת או מכירה את נפש השחורים ב-NBA (או כל ספורט אחר)) יכולה לחשוב כמו שהכנופייה של שימון חושבת.

(אגב, תחשבו לרגע מה מרגיש טריי יאנג שאטלנטה האוקס העדיפה אותו על לוקה, ועשתה את ההחלפה בבחירת הדראפט עם המבריקס).

אז לוקה קלע 73. שום הגנה לא הייתה עוצרת אותו אמש מלקלוע 73 נקודות, לא ב-NBA, לא ביורוליג, ולא בליגה של טייואן. אטלנטה השתמשה בדאבל-טים למנוע ממנו לשבור את ה-70, וזה עזר להם כמו דחליל נגד עקרבים.

לפני שנה דונובן מיצ'ל ודמיאן לילארד קלעו 71 כל אחד.

הליגה שרדה את ה-100 של צ'מברליין וה-81 קל קובי, והיא תשרוד אחרי ה-73 של לוקה אמש. בעצם להיפך: משחק כזה כמו של לוקה אמש נותן קצת אנרגיה לליגה היושבת עצמה על חוזה TV של מיליארדים, ערך קבוצות העולה ב-8-10% כל עונה, ושחקנים שעבורם 20 מיליון לעונה הוא כסף קטן.

3. תגובות שחקנים ל-73 של לוקה

4. גראנט ויליאמס, שקלע 9 נק', מצא דרך מקורית לברך את לוקה

5. ביל סימונס ניבא לפני זמן רב שלוקה יהיה חבר ב"קלוב ה-70"

6. עוד כמה עובדות על ה-73

7. סיכוי גדול שמילס ברידג'ס יעבור בטרייד לפיניקס

לפי Gerald Bourguet of PHNX, "ישנו סיכוי גבוה" שמיילס ברידג'ס יעבור בטרייד לפיניקס לפני הדדליין. הוא, כמובן, צריך לבטל את תנאי ה-"NO-TRADE" שהוא חתום עליו.

הכל נראה די פשוט בגלל משכורתו הלא גבוהה, ומאחר והוא יהיה הקיץ שחקן חופשי, שרלוט הורנטס תאבד אותו ממילא (כמעט בטוח). אם הטרייד ייעשה לפני הדדליין המתקרב בצעדי ענק, שרלוט תקבל לפחות משהו עבורו.

8. שבעה קולות שחקנים בחרו את סטיבן אדאמס לחמישייה של ה'אול-סטאר'…

כמה מהשחקנים עצמם עושים צחוק מהעבודה כשהם מתבקשים לבחור שחקנים לאול סטאר (הבחירה של השחקנים והמאמנים שווה 50%. ה-50% האחרים הם בחירות האוהדים.

אז ככה:

וככה:

This might be the winner: There were seven players who said Steven Adams should start the All-Star Game. Steven Adams has not played this season.

9. האם Max Strus היה אחד הגורמים ל-4 מ-9 של ג'יאניס מהקו?

לשחקן על הקו יש 10 שניות לזרוק לסל. ידוע שג'יאניס לוקח את זמנו, הרבה מעל ה-10 שניות והזיברות לא שורקות. מקס סטרוס חשב שהגיע הזמן לעשות משהו בדבר והוא החל לספור "K K K…" בקצב של "K" אחד לשנייה עד שיאניס זרק. תספרו את מספר ה-"K" שהוא קרא עד שבאה הזריקה. מי שקלט את הסיפור טען שהיה ברור שג'יאניס לא אהב את הספירה… (אגב, קליבלנד בכ"ז הפסידו)

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 66 תגובות

    1. כיוון שהלייקרס הם התלמיד המתקשה בכיתה, קצת סתום… קורא לאט, לא מצליח ולא קולט, כדי שהוא יעבור בגרות מינימלית חייבים לעזור לו – זו הלייקרס.
      אבל עזוב אותי, תכף יתחילו המומחים לנתח כמה הלייקרס היו הרבה יותר פיזיים ושיחקו פנימה ולכן קיבלו זריקות…. מועדון עצוב ומביך בליגה בדיחה

    2. אם לג"ס היה משחק פנים, היא לא הייתה נראית כמו פח ומבזבזת שנת קריירה נפלאה של סטף קרי.
      וכן, אגב, היו 2 מהלכים של ג"ס שהייתי שורק בהם עבירה לטובת קרי בכניסות לסל. אבל זהו. וגם לטובת לייקרס היו יכולים לשרוק בעוד כמה הזדמנויות ולא שרקו.
      כל היתר אגדות אורבניות של הייטרים.

    3. אהלן רן, שחק קודם של הלוחמים הבאת לנו סרטון ושאלת אותנו האם לא היה צריך להיות פלייגרנט.
      היום לא קיבלנו סירטונים למרות שדריימונד נתן לפחות מכה אחת ישירה לפנים.
      שריקות לפאולים זה לא דבר שצריך להיות שיוויוני, יכול להיות שווה לשני הקבוצות אם הן ביצעו מספר דומה של עברות על זה ממש לא מחוייב המציאות

      1. ממה שהסתכלתי עכשיו, לפחות בשני המהלכים האחרונים במשחק, היו שתי עבירות של דריימונד גרין:
        אחת בחסימה נעה ששיחררה את סטף לשלשה נפלאה – עבירה די ברורה שלא נשרקה (סביב השניה ה-35 בסרטון):
        https://www.youtube.com/watch?v=olnGoNxr7yQ
        השניה על לברון במהלך האחרון – עבירה ברורה שנשרקה.

    4. תביא שריקות שראית
      אני למשל שמעתי את השדרים מדברים על השריקה הזו:
      https://www.nba.com/stats/events?CFID=&CFPARAMS=&GameEventID=700&GameID=0022300650&Season=2023-24&flag=1&title=Curry%20L.B.FOUL%20(P4.PN)%20(M.Ervin)
      אוויר מוחלט ואפילו דוריס אמרה בוקס אאוט רגיל של קרי.
      שריקה קריטית יש לציין חצי דקה לסיום.

  1. מנחם לטריי יאנג לא אכפת גם אם לוקה יקלע 130 נק למה נראה לך שאכפת למישהו בהוקס כמה קולעים?
    לטריי אכפת כמה הוא יקלע הגיע ל30 הוא מבסוט.
    אולי קצת לצדיק ביי אכפת הבחור שמר באמת טוב.

    לוקה לא יקלע 70 בחיים באירופה גם לא קרוב לזה. 70 יכול לשים על אנגולה או כף ורדה וכאלה.
    באירופה ילחצו אותו בטח לא יתנו לו לעבור את המגרש שהוא מדדה קוסט טו קוסט.

    בוקר הגדול שכל משחק בwwe שם 60 70 נק באולימפיאדה שבר את הסל ולא התקרב אפילו ל20 נק

    1. האמת, מצד אחד זה נכון – האמריקנים שבNBA מקבלים ווי אר אול וויטנס פעם ביומיים, שברו טבעות וקרשים באולימפיאדה, ולא נראו כמו רמה מעל(אנט, האלי, בוקר) ואם חוזרים אחורה כמעט כולם מלבד דוראנט אכזבו מחוץ לדרים טימס. וכן, ההגנות באירופה כנראה טובות יותר, אבל לא בזכות מגנים טובים יותר, אלא כמו שאמר אחד שיודע יותר מאיתנו, שקלע 73 נקודות לפני יומיים, קל יותר לקלוע בWWE, בעיקר בגלל שינוי החוקים מהנייטיז וקצת חוקי שאק.

      מצד שני, השחקנים בNBA מוכשרים בכמה רמות מהיורוליג, והפער גדול מזה שנותנים לו קרדיט. יכולת הביצוע והרמה ההתקפית וההגנתית של השחקנים גבוהה הרבה יותר. גם באליפות העולם, סגל ג'/ד' של האמריקאים בלי שחקן טופ 15 בליגה עדיין פייבוריט לקחת את הקופה.
      ולמי שאומר שהכוכבים לא היו מגיעים לשלושים באירופה, מוזמן לפנות לטבלת הקלעים המובילים ביורוליג, שם מככבים מייק ג'יימס, לורנזו בראון, שיין לארקין וקינן אוונס, עם ממוצעים של בסביבות 20 למשחק, ב8 דקות פחות אגב. נוסיף לזה את העובדה שלוקה למשל, שלט ביורוליג בגיל 17, או אפילו שדני אבדיה נחשב, אם יגיע היום ליורוליג, לשחקן מוביל וכוכב בינלאומי, ומכאן המסקנה – עם כל חוסר החיבה שיש לי לבוקר, אני מאמין שהוא מסוגל ליותר משיין לארקין. שחקנים כמו סטף, קיידי, לוקה, יוקיץ ושגא, ואפילו אנט, בוקר או האלי, וגם אמביד השנוא, שמים 30 ביורוליג ומובילים תואר בפו פו פו. הם העלית של עולם הכדורסל, ולסיכום – we are all witness.

    2. אתה מביך את עצמך.
      לוקה עשה ביורוליג שמות בגיל 17.
      נאנדו דה קולו – שני בקלעי היורוליג קלע 3.8 נק' בקריירת הנב"א שלו.
      חואן קרלוס נבארו – מענקי היורוליג, שיחק עונה אחת בממפיס קלע 10.9 נ'ק (2 פחות ממוצע היורוליג שלו)
      להמשיך או שהבנת ?

  2. מעורב מעולה מנחם.
    היה משחק חזק בין הלייקרס לג"ס.
    היה משחק מצוין לדנבר מול מחליפי פילי. בדקות הסיום הארוכות ראינו בעיקר את יוקיץ' על קו העונשין.
    הסרט האחרון של סטיבן אדאמס די חלש, הקודם היה יותר טוב.
    אני חושב שירדת קצת חזק מדי על שמעון וחבורתו. זה לא שיש להם אג'נדה כלשהי או מסר להעביר, זו אפילו לא הטרלה או רפות הבנה. שמעון הוא "ממסומאי קובי" של וואלה, כמו החייל היפני שהמשיך להילחם שנים אחרי שנגמרה מלחמת העולם.

      1. לא אני המצאתי. היה בוואלה מגיב אובססיבי בשם פיני, אוהד לברון נדמה לי, שהיה יורד כל הזמן על מסומאי קובי והיה חוטף מהם בחזרה.

            1. היו לי ולו רגעי קסם

            2. מי בוני?
              הוא כתב בסגנון שונה וגם לא היה עצבני כמו פיני, נראה לי

    1. חמוד הבובאן הזה. איך הוא לא מקבל קולות לאולסטאר ותנאסיס כן.
      היה צריך להיוולד כמה שנים מוקדם יותר, בתחילת המילניום היה נבחר לאולסטאר קבוע.

  3. נפלא דוקטור.
    למרות שאני מחבורת התמהונים והצבעתי לשמעון.
    גרנט וויליאמס הפציץ הלילה עם 27 נק'. 7-10 לשלוש.
    סאנס – באמת? מה שחסר להם זה עוד סקורר? פרנצ'ייז מגוחך מאז שהעיפו את "הקמצן".
    סטרוס תותח שעשה את זה.

    1. יש לי הצעה בשבילך אם בא לך כי זה יכול להיות משעשע:
      תעשה טור "משחקי הלילה והתגובות בהופס" רק בשנות ה-80

  4. לייקרס-ווריורס משחק בין שתי קבוצות שגמרו את הסוס.נחמד שנלחמו חזק.זו המלחמה האחרונה שלהם לעונה.פרק בסדרה עולם הולך ונעלם.לקרי ולברון נשאר לקוות שיבחרו לסגל האולימפי, ואז להלחם על מדליה.זה במידה מסויימת עצוב אבל מכאן ואילך נשמע עליהם מעט מאוד.
    לוקה 73 אמביד 70 אמצע עונה אפילו פגרת האולסטאר רחוקה.יש קצת שחיקה , קצת אובדן מוטיבציה, ומנטליות שאומרת מה כבר יקרה אם נפסיד ואם מישהו יוריד עלינו גשם.לי ברור המאמנים אם הם כנים עם עצמם לא מרוצים מתצוגות כאלה,ממרדפים אחרי טריפל דאבל, משיאים אישיים.
    לגבי החלפה בין יאנג ללוקה בליל הטרייד.יאנג לא צריך להרגיש רע בכלל. אם קורה משהו שלגמרי לא תלוי בי.מדוע עלי להרגיש רע.אפילו הנהלת אטלנטה לא צריכה להיות מוטרדת.דראפט זה תהליך עם הרבה מזל.אם בשש בש היריב שלך הביא פתאום דאבל 6 אתה אשם בזה?
    לגבי שימון ואשך , אין ספק שהם מבינים הרבה מאוד בכדורסל.דעות אישיות לרוב מנומקות זה דבר שנחוץ וסופר חיוני לכל אתר.הם מוסיפים הרבה מאוד לאתר.

    1. הנהלת אטלנטה בוודאי ובוודאי שצרייכה להרגיש רע אפילו רע מאוד.הכל היה ידוע וברור לפני הדראפט רק בגלל שלוקה אירופאי לבנבן ואפילו שמנמן פשוט לא האמינו בו למרות שבניגוד לכל שאר השחקנים בדראפט הוא כבר שיחק מול מבוגרים \סליחה לא שיחק אלא שלט כבר בגיל הזה .בוא נגיד שאם לוקה היה אמריקאי שבא מאיזה מכללה אטלנטה בחיים לא היו מוותרים עליו רק סביר להניח שזה לא היה מגיע אליהם כי פיניקס וסקרמנטו היו בוחרים אותו לפני

      1. אטלנטה עם יאנג הגיעה לגמר המזרח,כשזה קרה רבים כולל דוק חשבו שאטלנטה עשתה עסק טוב.הזהירים יותר אמרו ששני הצדדים הרוויחו.אין לי מושג מה היתה דעתך אז.
        היום ברור שהיתה החלפה מטומטמת. אבל כשאתה בוחר בדראפט, פעמים רבות אתה לא יודע איך יתפתח השחקן בו אתה בוחר.אני לא מדבר על בחירות כמו לברון,ויקטור, דוראנט (לא נבחר ראשון) שבהן אתה בטוח לגמרי שדגת זהב.
        אגב בהמשך לתגובה של אשך הסאנס עם אייטון וסקרמנטו עם באגלי עשו טעות הרבה יותר גדולה.במחזור שבו הם נבחרו דיברו עליהם ככוכבי העל הבאים.

        1. אנחנו האירופאים שראינו את לוקה דונצ'יץ' משחק כדורסל אמיתי לפני ה-NBA, בניגוד ללברון, דוראנט וכו' ששיחקו במקומות ברמה שלא מתקרבת לזו של אף ליגה מקומית באירופה כמעט, ידענו שזו הבחירה הבטוחה ביותר בתולדות ה-NBA. אפשר לטעון שיחסית אטלנטה יצאו בסדר עם טריי יאנג ורדיש

  5. העונה הרגילה זה משחקי אימון וסטטיסטיקות אישיות. זה לא קשור לשופטים.
    גם ההתקפות לא בשיא לא מבחינת טקטיקה לא מבחינת מחויבות.
    מנסים רוטציה חדשה
    מכניסים שחקן לעניינים אחרי פציעה
    סכימה הגנתית חדשה
    וכו וכו
    המטרה היא לא לנצח אלא להשתפר. אפילו בראיונות שחקנים אומרים אנחנו עדיין עובדים, מנסים להשתפר. לא מנסים לנצח.
    מידי פעם יש איזה משחק שבאמת מתאמצים אבל גם אז לא מתכוננים כמו שצריך.
    אתה רואה שחקנים עם 48 נקודות עולים למגרש בשלושים הפרש כדי להגיע ל 50 או למסור אסיסט נוסף כדי להגיע ל TD.
    המשחקים האמיתיים זה רק בפלייאוף

  6. העונה הרגילה חשובה מאוד, האלופה מגיעה תמיד מהטופ-3 (למעט יוצאים מן הכלל שמעידים על הכלל), הקבוצות משחקות כדי לנצח, החשבון היחידי הוא פציעות (ומאז פופ נגד מיאמי בתחילת העשור הקודם – גם בריחה מעימות מוקדם מול יריבה פוטנציאלית בפלייאוף)

    1. אם מנסים סכימת הגנה חדשה ואחרי 3 התקפות רואים שהיא לא עובדת המשחק הספציפי כי השחקנים לא מספיק מתואמים האם ירדו מזה, או ינסו עוד כמה משחקים עד שהשחקנים יהיו מתואמים?
      אם שחקן חוזר מפציעה, האם קבוצה תעדיף לנצח במשחק ספציפי או לתת לשחקן דקות כדי שיגיע בכושר לפלייאוף?
      בסוף כל הדברים האילו, כולל חוסר היכולת להתכונן לקבוצות ספציפיות, מורידות את המחויבות לניצחון של המערכת.
      ועל זה יש לך עוד את הרדיפה אחרי סטטיסטיקות אישיות, ללא קשר לתוצאה במשחק.
      לא שלא רוצים לנצח, פשוט זה לא העיקר

      1. אנחנו לא יושבים בחדרים של מקבלי ההחלטות – אנחנו לא יודעים מה הם באמת מתעדפים – לדעתי כל ניצחון חשוב מאוד והם לא מוותרים מראש על משחקים כדי לבדוק הרכבים, הגנות או הרצת שחקנים. הדבר היחידי שחשוב מניצחון בליגה הרגילה – בריאות הכוכבים (ומקרי-פופ נדירים כמו שציינתי). אני מתייחס לקבוצות שרוצות להצליח בפלייאוף

        1. אף אחד גם לא מותר על משחק אימון מראש.
          אתה יכול למצוא כל משחק התבטאות של נתתי לו דקות כי זה ישתלם במשחקים הבאים
          אנחנו מנסים להשתפר ממשחק למשחק
          אנחנו מנסים משהו במשחקים הקרובים
          פרשנים כעסו על המאמן של דני שהוציא אותו אסיסט אחד מטריפל דאבל
          הרי אין אימונים. אין להם ברירה, פשוט בתור צופה זה לפעמים קצת מבאס

      1. למעשה זה הנתון הרביעי בגובהו בהיסטוריה (בעידן הסטט' המתקדם), ובהינתן מספר הדקות שהוא שיחק, זה נתון באמת פסיכי. ב-1999 סבוניס האבא היה עם פלוס 29 ב-50 דק' משחק (!) שעדיין הסתיימו בהפסד. במקום הראשון אי פעם, Ish Wainright האלמוני שב-2022 היה עם פלוס 36 ב-25 דקות שבהן שיחק בהפסד פניקס.

            1. האדם הראשון?

  7. מנחם, זה נקרא יריבות במעמד צד אחד.
    הקילומטרז' של לברון הוא כפול ממה שהיה לג'ורדן בשנתיים שהוא חילטר בוושינגטון.
    הגולדן סטייט וקורי הם המאצ'אפ הכי קל של לברון מאז שקווין דורנט החליט לפרק את ההירו טים.

    הליגה השתנתה בהדרגה וגם החוקים שנותנים העדפה. אין שום כתם כזה על אף שחקן הגנה.
    אף אחד לא באמת זוכר מי השומר ששמר על אמביד או לוקה כשהם קולעים 70+ בעונה הרגילה,
    זה כבר לא נדיר לקלוע 70 נק' כי הליגה והקומישינר נותנים תנופה למספרים האלה.

  8. תודה מנחם על עוד מעורב שנכתב ומוגש מאהבה…מה שכתבת על חברי ה-LLL והתגובות האוטומטיות שלהם גם כשהמציאות מתנגשת עימם ( משחק ההגנה במשחק האחרון של הלייקרס וג"ס…) גרם לי קצת לחשוב על הנקודה שוב….
    יציע התגובות של הופס בדומה ליציעי האוהדים ברוב המכריע של האצטדיונים בארץ נשלט על ידי אוהדים שלא באים לעודד אלא באים לתרגל את כישורי האימון שלהם או כישורי העיתונאי שלהם.
    אריק הגדול זיהה את התכונה הישראלית הזאת מזמן :
    "כל אחד רוצה להיות זמר
    להיות זמר, להיות זמר
    אם לא זמר אז שחקן, אם לא שחקן אז ליצן
    אם לא ליצן אז מבקר
    …..
    כל אחד רוצה להיות מנכ"ל
    להיות מזכ"ל, להיות מפכ"ל
    כל אחד רוצה להיות משהו, מישהו"

    אוהדים ישראלים בדרך כלל עסוקים בלצעוק למאמן להחליף שחקן/שיטה, או לצעוק לסביבה שלהם שלמאמן אין מושג…או לקלל שחקנים (כשהקבוצה שלהם מובילה אז את שחקני היריבה, כשהקבוצה שלהם בפיגור אז את שחקני הקבוצה שהם אוהדים)…
    מלבד להחליף את המאמן האוהדים בטוחים שהם מסוגלים לנתח את המשחק טוב יותר מכל עיתונאי (עיתונאי זה אחד המקצועות הבזויים ביותר בקרב ישראלים, זה הוכח באין ספור סקרים) היום כשהעיתונאים הפופולריים עסוקים כל היום בקטילות ובירידות ( כי זה מה שמושך טראפיק) אז פלא שהמגיב מן המניין כשהוא בא לכתוב תגובה נוקט באותו סגנון…?
    זה העם שלנו , זו האמת הכואבת וצריך להודות בה, כמובן שיש פה ושם צדיקים שמנסים להלחם בגל העכור הזה אבל כרגע הזירה הישראלית בכל מקום היא זירת בוץ וטינופים וההייטרים הם המלכים החדשים…
    יצא לי לא מזמן לנהל דיון פוליטי עם חבר מהימין העמוק, אני אמרתי לו שבגלל שהמנהיגים שלנו נותנים דוגמא שלילית כל העם נוהה אחריהם ומתנהג כמוהם…הוא הסכים עם הקביעה הזו אבל טוען שזה הפוך- שבגלל שאנחנו עם מחורבן מטבעו אנחנו בוחרים במנהיגים כאלו וזה מה שמגיע לנו….יכול להיות שבזה הוא צודק…
    אז מנחם היקר, הכתבות שלך שוות מפז לכל מי שאוהב את המשחק , ההייטרים עושים הרבה רעש כמו במשל של החבית הריקה שמתגלגלת (איסתרא באלאגינא….) כי זה מה שהם , דברי חכמים בנחת נשמעים

    1. אני קצת אהרוס לך לצערי. קבל באהבה!
      תכונה ישראלית נוספת היא לחשוב שתכונה אוניברסלית היא תכונה מקומית וייחודית לו. אני חי גם ברדיט NBA וגם בעוד פורומים מעניינים וזה גורף לכל חוק אוהדים כמעט בכול מקום. נכון שבהופס הקול מעט חזק יותר. אבל אני שומע את אותם העניינים ותלונות בכול מקום. האם אתרי אוהדים ואני בינהם קורבנות של אפקט דאנינג-קרוגר? בהחלט. כי זה אחד הדברים הכיפים בספורט. עצם זה שאני לא מחוייב בכתיבת דוקטרט או מאמר שצריך לעבור peer review בכול פעם שאני משמיע טענה מעומק ליבי מאפשר לי לתת להיגיון, לעיניים וללב יותר מקום. היכולת לפנטז שגם אני יכול לחשוב כדורסל כמו מאמן או לחשוב על פרוספקט כמו סקאוט מקצועי. תאמין לי שיש לי מספיק מידע מבוסס נתונים במקום העבודה, בבית, בנושא הבריאות של הילדים שלי ועוד. ספורט הוא ייחודי. אני כן מסכים שהגישה שהכול חרא היא מרגיזה ומדכאת ומוציאה את הכיף שעדיין יש בכמעט כל משחק NBA. אני לא מתחבר לכל דיוני ה_WWE במובן שדברים ממש מתוסרטים וחושב שמי שכל כך סובל שיעשה לעצמו טובה וישתמש בזמנו לעשות לעצמו כיף. אבל…
      .
      מותר גם להיות כנים. הביקורות על ההגנה, על השיפוט כרגע בליגה, על הבעייה בשילוב הימורים באופן אקטיבי בתשדירי התוכן כותבים אנשים חכמים לאין שיעור ממני וממך. זה לא איזה ענן אפור שחיים עליו באתר הופס. מדברים על זה שחקנים ומאמנים לשעבר, מדברים על זה מאמנים בהווה וגם הליגה קשובה לסיפור הזה. סטיב קר נראה הלילה מיואש בדיוק כמו אחרי המשחק בסקרמנטו בו ועדת ה-L2M קבעה שהמגע שסבוניס עשה עם מרפקו על ראשו של קרי נחשב למגע גבולי, כאשר כל אחד עם שכל ישר יודע שאם דריימונד היה נשען ככה על שחקן היה מקבל פלגרנט1.
      .
      ואם להיות כנה ממש לא מפתיע אותי שבשבוע הRIVELRY שהליגה שיווקה בלי סוף, הרייטינג הכי גבוה בכדורסל היה משחק מכללות נשים בין LSU לבין סאות' קרולניה ולא סלטיקס-היט או ווריורס-קינגס שדישדו ברייטינג. הטורניר אין סיזן נתן זינוק לא קטן ברייטינג בתחילת השנה, אך הממוצעים ממשיכים להיות בירידה מאז 2019. נכון שברמת החשיפה הליגה פופולרית מתמיד, אך זה בדיוק העניין. יותר צופים רואים תקצירים, ממים, היילייטים ואפילו מנהלים דיונים על NBA אך פחות אנשים רואים משחקים. לפחות בארה"ב. למרות הנוחות האין סופית.
      .
      אני לא כאן להגיד שבגלל שהרייטינג הטלווזיוני של הניינטיז היה בשיאו חייבים לחזור לכדורסל הגנתי וחסר אלגנטיות אני עדיין סופר נהנה לראות כדורסל, במיוחד של דנבר, יוסטון, ג"ס והסלטיקס (לפחות השנה). כיף לי לראות כיצד כל שחקן מרחיב את הארסנל ההתקפי וקרב השרוכים בין צ'ט, וומבי ואולי אלכס סאר שנה הבאה גורמים לי לחם בלב. אבל קשה לי להסתכל על משהו לא הגיוני בלבן של העין ולהגיד "יש שם אנשים חכמים ממני שבטוח יודעים מה הם עושים" או "אם אני לא מסכים איתם כנראה שהבעייה היא בהבנה שלי".

      1. תודה על תגובה מלומדת ומנוסחת היטב… אני לרגע לא טוען שלליגה אין בעיות ושהכל נפלא ושכל הביקורת נובעת רק מההייטריות שטבועה בישראלים…כייף לדון על כל אספקט והפודקסטים מלאים בדיונים כאלו, גם על הצדדים הפחות המחמיאים של הליגה….החוויה האישית שלי מהתגובות בהופס היא שההייטרים השתלטו בקולניות על האזור וכל השאר מעדיפים לתפוס מרחק כך שכבר כמעט אין שום דיון מעניין בתגובות…קצת דומה למה שקורה אם תקים אוהל בחוף שקט ולידך תתמקם פתאום חבורה שמפעילה את המוזיקה הקולנית שלה בלי הפסקה…רוב האנשים פשוט יעזבו את החוף ויחפשו מקום שקט יותר או אם הנוף ממש טוב בנקודה הזו (וגם יש אתר צלילה סמוך לדוגמא) פשוט ימשיכו לשהות באותו מקום עם אטמי אוזניים …אז אולי הבעייה היא יותר אוניברסלית והרבה יותר אוהדי ספורט באים בגישה הייטרית ממה שאני חושב אבל תסכים איתי שהאופי הישראלי שאנחנו פוגשים על הכביש, בתורים, בטיולים, בחו"ל, בתקשורת ובכנסת הוא יותר מחוספס ומייאש ממרבית המקבילים שלנו במערב ובטח בארה"ב… האופי הזה שמעוצב בגלל תנאי החיים פה מחלחל לספורט בהכרח….בסה"כ קשה לשכנע אנשים שנמצאים בסכנת קיום אמיתית ומוחשית יום יום שנימוס ותרבותיות הן הדברים החשובים ביותר כדי לקיים חברה מתוקנת…

        1. אני מסכים אתך שבגלל שאנו מודעים לכך שאף אחד מאיתנו לא בדרך לקבל משרה במשרדי הליגה, ככל הנראה אפשר להיות סבלניים ליותר קולות. גם ברור לי שאנשים שהקונפליקט זורם להם בדם, ימצאו אפיקים כאלה גם דרך הספורט. לבי "השתלטו", האנונימיות הנמוכה הקיימת בהופס עדיין שומרת לרוב את התגובות ענייניות. אפילו תראה את השרשורים כאן. רובם של אנשים שנהנים לדסקס את המשחק ברמה גבוה יחסית.
          נכון שיש סגנונות שאולי אתה ואני פחות מתחברים אבל אני למדתי לעשות גוגל טרנסלייט ולא מעט פעמים יש בהם לא מעט אור אמיתי.
          לפעמים אנשים שהם לא ממסדיים הם ברומטר מצויין לערער אמונות. כמו זו ששנים דוחה על הסף כל רעיון שהשופטים בליגה הם אנשי מקצוע שעושים את מיטב יכולתם לשפוט בצורה אובייקטיבית ובפרשנות הכי נכונה של החוקה. בפועל כבר זולגים סיפורים על שופטים עם אג'נדות ואינטריגות כמו של כריס פול וסקוט פוסטר או העובדה שכל בר דעת רואה שדוחות ה-2 דקות האחרונות הן 99% כיסוי ישבן שמכשיר שריקות שברור שהיו נשרקות אחרת בנסיבות אחרות. אלו קולות חזקים מהליגה כששנים כולם אמרו שאין בעייה וזה גחמה של אוהדים מתוסכלים מההפסד. או אמונות שגרסו שנה שעברה שלברון ג'יימס היה טוב יותר שנה שעברה מהגרסה של מיאמי ב-2012 כי הסכמות ההתקפיות טובות יותר והוא חכם יותר ולא בגלל שהוא עובד הרבה פחות קשה להגיע לטבעת מאי פעם. אז לי עובד הגיוון בו נשמעים קולות מאוד ממסדיים כמו גם קולות עם חשיבה יותר ביקורתית וחשדנית כמעט עד הייטרית. אני פשוט עושה גוגל טרנסלייט לסגנון הבוטה והנחרץ ולומד לחיות אתו ולא לקחת אותו אישית. זו דעתי בכול אופן

כתיבת תגובה

סגירת תפריט