ניו-אורלינס – הדרך לפלייאוף / נועם לב

אז השקנאים מסיימים חצי עונה שהתחילה בהמון סימני שאלה ואפשר להגיד שהם נתנו לא מעט סימני קריאה במהלך החצי עונה הזו. הם יכולים לסכם מחצית עונה בצורה מוצלחת, אילו ידעו בתחילת העונה שהשלישייה המובילה שלהם תחמיץ ביחד 28 משחקים ובכל זאת יהיו במאזן 25- 18 הם היו שמחים לשמוע. אחרי 22 משחקים הם היו במאזן 11- 11 ולא נראו כל כך טוב. מאז הם עומדים על מאזן של 14- 7 ונראים מעולה, בעיקר בשבועות האחרונים שכל הפצועים חזרו.

שחקנים מובילים העונה:

זאיון וויליאמסון – זאיון כרגע לא נותן 28 נקודות למשחק באחוזים פסיכיים כמו לפני 3 שנים, אך הוא בהחלט מוביל את הקבוצה בצורה טובה עם 22 נקודות למשחק ב-60 אחוז מהשדה, קוטף שישה ריבאונדים ומחלק חמישה אסיסטים למשחק. הוא עושה זאת במספר דקות הנמוך ביותר מאז עונת הרוקי שלו (30 דקות למשחק), דבר שעוזר לו לפספס פחות משחקים.

ברנדון אינגרם – אינגרם נותן עונה שעוברת מתחת לראדר. זו לא עונת שיא שלו כמעט באף נתון סטטיסטי, ובכל זאת הוא משמש כינור שני מעולה לפליקנס ולזאיון. אינגרם קולע 21.5 נק' למשחק ב-49 אחוז מהשדה (הנתון הכי טוב שלו באחוזים מאז 2018) ומוסר 6 אסיסטים למשחק. בניגוד לשנים האחרונות, הוא לא כופה את עצמו על המשחק, אלא נותן את המסירה הנוספת ומפרגן לשחקנים אחרים (6 אסיסטים העונה זה שיא קריירה עבורו). מנגד, כשצריך לקחת אחריות הוא משתלט על המשחק.

סי ג'י מקולום – הגארד הנהדר כבר לא ילד (בן 32) וזה בדיוק מה שהפליקנס צריכים. הוא מנהל את המשחק טוב ונכנס מעולה לקבוצה בתור המבוגר האחראי, הוא תורם כמעט 20 נקודות למשחק ב-43% מהשלוש ו-5
אסיסטים. אין ספק שהוא משלים מעולה את השלישיה המובילה שנמצאת במאזן 14- 9 כשכל השלושה משחקים ביחד.

חוץ מהשלישייה יש עוד שתי סיבות מרכזיות להצלחה של ניו אורלינס העונה. הסיבה הראשונה היא כמובן המאמן ווילי גרין שעליו נדבר בהמשך והסיבה השנייה היא הסגל המשלים.

הסגל המשלים:

שחקני 8-11 של ניו אורלינס הם חוזה אלברדו, דייסון דניאלס, לארי נאנס ג'וניור וג'ורדן הוקינס, שחקנים שכל קבוצה הייתה שמחה שישלימו את הרוטציה שלה. כאן נדבר על דניאלס והוקינס.

דייסון דניאלס- שחקן השנה השנייה תורם הרבה מעבר למספרים, מדובר בגארד בן 20, בגובה 2.03 מטר שעושה הגנה נהדרת. 1.3 חטיפות למשחק על 22 דקות לא מספרות את כל הסיפור. הוא משחק מאוד חכם ומראה המון בגרות במשחק שלו. האוסטרלי מפעיל לחץ בלתי פוסק על הכדור ועל הגארדים. בעונתו השנייה בליגה הוא נראה כשחקן עם פוטנציאל גבוה, אך חשוב מכך נראה שכבר עכשיו הוא מצליח לתרום בקבוצה מנצחת.

ג'ורדן הוקינס – אחד מהפתעות העונה שלי וגניבת דראפט רצינית, הרוקי שנבחר במקום ה-14 רושם עונת בכורה מעל ומעבר לציפיות בליגה, הוקינס תורם 11 נקודות על 22 דקות למשחק במעל 40% לשלוש. הוא עוזר מאוד להתקפה של הפליקנס גם כי הוא קולע מצוין אבל בעיקר בגלל תנועה בלתי פוסקת ללא כדור וחיתוכים לסל, מאוד קשה לשמור עליו כי הוא פשוט כל הזמן בתנועה.

לפליקנס יש את אחד הסגלים העמוקים בליגה ושחקנים שבקבוצות אחרות היו הרבה יותר משחקן 9-10 ברוטציה, שחקנים שקבוצות אחרות היו פותחות איתם בחמישיה או מעלות בתור שחקן שישי מהספסל. זה נותן יתרון אדיר לפליקנס, בעיקר בגלל בעיות הבריאות של השלישיה המובילה, כי כשהם נעדרים ממשחקים יש מספיק כישרון ושחקנים אחרים שיתעלו כדי להמשיך ולנצח משחקים.

כל זה, בלי שהרחבנו על הרב ג'ונס, שהוא אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה, יונאס ולנצ'יונאס, סנטר עם ניסיון פלייאוף עשיר, טריי מרפי ונאג'י מרשל שהם שחקנים שיכולים להתפוצץ ולתת 25 נקודות בכל משחק נתון, וגם לארי נאנס ג'וניור וחוזה אלברדו שרק הזכרנו את שמם.

המאמן:

הגענו לדעתי לחלק הכי מרכזי בהצלחת הפליקנס העונה, וזה ווילי גרין המאמן. גרין לקח את כל הכישרון שהיה בניו-אורלינס והפך אותו לקבוצה. הפליקנס היא אחת הקבוצות המהנות לצפייה בליגה, ואני ממליץ למי שלא צופה בהם לעשות זאת, עם הנעת כדור, חוסר אנוכיות והנכונות לתת תמיד את המסירה הנוספת שתוביל למבט טוב יותר. אלו הדברים שמייחדים את הקבוצה של ווילי גרין העונה כשהם מוסרים העונה 29 אסיסטים למשחק בניצחונות ו-23 אסיסטים למשחק בהפסדים.

ווילי לקח את ההגנה של ניו אורלינס צעד אחד קדימה העונה והפך את הקבוצה למחויבת הגנתית. זו לא קבוצת ההגנה הטובה ב-NBA אבל היא בטופ 10 ברייטינג ההגנתי בליגה ובמקום רביעי בתחום זה במערב. הפליקנס היא מהקבוצות שמפעילות הכי הרבה לחץ על הכדור ומייצרת 8.3 חטיפות למשחק (מקום 2 בליגה), מה שמעיד על המאמץ ההגנתי שלהם.

לסיכום, הוא הפך אותה לקבוצה מתאומת ומאסופת שחקנים שמשחקת כל אחד בשביל עצמו לקבוצת שחקנים שמשחקת הגנה, לוחצת על הכדור ומקבלת את ההחלטות הנכונות במגרש. את הזריקות הקבוצה בוחרת על פי האפשרות ליצור את הזריקה הכי טובה בלי קשר למי השחקן שלוקח את הזריקה. זה המפתח לכדורסל נכון.

תחזית לחצי השני של העונה:

ללא פציעות מסיימות עונה אני מאמין שהפליקנס יסיימו בטופ 6 של המערב. מבחינת כישרון ועם מצאפ נכון אני מאמין שהם גם יכולים לעבור סיבוב ראשון בפלייאוף. השלד שלהם עוד צעיר ורוב השחקנים חתומים גם לעונות הבאות, העונה הזו חשובה גם כדי לצבור ניסיון פלייאוף וגם כדי לראות האם הסגל צריך חיזוק לעונה הבאה. פלייאוף טוב העונה ויכול להיות שבעונה הבאה כבר יש לנו קונטנדרית חדשה במערב.

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. תודה רבה נועם.
    כוחה של ניו אורלינס בסגל העמוק שלה.
    הכוכבים שלה טובים, אבל לא שייכים לטופ של הטופ, מה שמוריד לה את התקרה למקסימום סיבוב שני ולא יותר.
    לא מתחבר לכוכבים שלה.

  2. תודה נועם. מסכים על העומק המטורף של ניו אורלינס. מאמן טוב מאוד ובעיקר כוכבים בנתיים יחסית בריאים זה אף פעם לא מזיק.

  3. קבוצה טובה. השאלה איך הם ישתדרגו?
    זאיון נותן כמעט כל משחק אותו דבר לא קולע מהשלוש, תמיד משאיר אותך בציפייה לקבל הרבה יותר ממנו.אינגראם בא בטרייד של דייויס, אין מה להשוות בין השניים ,אינגראם לא עובר את הציון טוב.השאר שחקנים טובים שיתפסו בלטה על קבוצת מרכז +.
    בחירות דראפט? מחוץ לעשיריה הראשונה לא ביג דיל.
    שוק חופשי? לא יעד מבוקש.גם שחקן שנמאס לו מהקבוצה שלו לא מנסה או רוצה להגיע אליהם.

  4. יש שם הכל , בהחלט יכולים לעבור סיבוב בפלייאופ.
    אף קבוצה אני בטוח לא רוצה לשחק נגדם.
    אם ציון ואינגראם פתאום ירימו הילוך בפלייאוף הם יכולים להגיע גם לגמר מערב.
    חמישיה חזקה יש שם גם עומק בספסל…..

  5. ניתוח מצוין וכתוב היטב, נהניתי מאוד לקרוא …עשית לי חשק לעקוב גם אחרי הפליקאנס יותר מקרוב הבעייה היא שיש כבר את גולדן והקליפרס והניקס ויוטה שכבר מקועקעות אצלי בלב השנה ….

  6. הכל מתחיל ונגמר בבטן של זאיון. אם הוא מסוגל לשמור על הבריאות הוא שובר שוויון, שיש סגל איכותי סביבו.
    הטרייד על מקולום בזמנו ממשיך להיות פנטסטי

  7. תודה נועם.
    כתבת יפה על קבוצה מאוד מסקרנת, ואולי כזאת שיכולה למכור איזה שחקן משנה או 2 בתמורה למשהו שיאפשר לה לחשוב על כוכב נוסף, כי יש המון סימני שאלה על הטריו המוביל שלהם, וזה לא מקרי שהם מפסידים המון משחקים והקבוצה עלולה לאבד גובה במצב כזה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט