מעורב ספורט עולמי / מנחם לס

הנצחון בוימבלדון

לפני שלוש שנים נובאק ג'קוביץ' היה שחקן כמעט בלתי מנוצח. כמעט אי אפשר היה לנצח אותו.  הוא החל את העונה עם 41 נצחונות רצופים כולל שלושה גראנד סלאמים, וסיים את השנה 6-70.

לפתע קרה משהו והוא לא הצליח לחתוך ראשון את חוט המטרה. הוא הלך רחוק בכל מייג'ור אבל שכח כיצד מסיימים. הוא נראה לי לפעמים כשחקן הנלחם נגד עצמו. מבע פניו בגמרים או בחצי הגמר הראה מין ייאוש ותסכול. מין הרס עצמי שקשה היה להסביר. הוא הפסיד שלושה גראנד סלאמים רצופים בגמר, וארבעה גמרים רצופים מחמישה של גראנד סלאמים. הוא היה מיואש.

ביום ראשון הוא קבר את תסכולו במשחק טניס דרמאטי לפנתאון כשגבר על רוג'ר פדרר הנפלא ב-5 מערכות, לנצחונו השני בוימבלדון בארבע השנים האחרונות.

"אף פעם לא רציתי לנצח – ולא הייתי זקוק לנצחון -כמו הפעם" הוא אמר בסיום. לא שזה לא נכון בדיוק גם עבור פדרר. ואחרי שפדרר חזר במערכה הרביעית לנצח אחרי פגור 5-2 הוא הוסיף לתסכול של ג'קוביץ' עשרת מונים. אני מאמין שלו פדרר היה מנצח את המערה החמישית ג'קוביץ' היה ניכנס לדכאון טניס שלא היה יוצא ממנו זמן רב. פדרר הביא את ג'קוביץ'  TO THE BRINK OF DISASTER. הוא העמידו על ראש צוק גבוה עם סכנה ליפול, ומי יודע אם, וכיצד, לחזור.

ג'קוביץ' ניצל. אני מעז לומר שהיה זה הנצחון החשוב ביותר בכל הקריירה שלו.

בראזיל בבעייה

כשהיא עדיין נמצאת בשוק מפציעתו של כוכבה הגדול ביותר, בראזיל מנסה באותו זמן למצוא פתרונות כדורגל בלעדיו. ההליקופטר שנשא אותו מהאיצטדיון לבית החולים גם נשא עצ\מו הרבה מתקוות בראזיל לתואר עולמי ששי. נצחון במשחק חצי הגמר נגד גרמניה ללא ניימר הוא מבצע שאפילו בבראזיל מכנים כ-"בעייתי ביותר". ניימר היה – ללא כל ספק הקטן שבקטנים – השחקן הברזילאי הטוב ביותר בכל משחק מהראשון ועיד הפציעה. למרות שמירה סופר-צמודה עליו הוא השתחרר לשערים, לאסיסטים, וליצירת מצבים מסוכנים בכל משחק ששיחק.

הוא הסוליסט הגדול. למרות שהוא נראה כאחרון הגבורים, הוא המאסטרו האמיתי של מה שפעם כינינו 'הקוסמים מבראזיל', שהיום כל מה שנשאר מהם הוא משחק שבינו לבין ה-"BEAUTIFUL GAME" אין כל דמיון, וכל מה שנשאר מבראזיל של פעם היא קבוצה עיקשת, משחקת קשה, מטאקלת בפראות, ומשחקת ללא כל קסם או ברק מיוחדים. ראיתי הרבה יותר קסם בצ'ילי וקולומביה מאשר ראיתי בבראזיל. היא הפכה לסתם קבוצת כדורגל כשניימאר היה הקוסם היחיד בה. בלעדיו שחקנים כמו פרד או האוק הם סתם שחקנים שלכל קבוצה יש. הקסם אבד…הקסם הלך לעולמו…מה שנשאר היא קבוצת כדורגל שתילחם על חייה כשאומה שלמה חולה עליה.

כל מה שבראזיל יכולה לעשות זה לההיזכר בעבר. להיזכר ב-1962 כשפלה נפצע ויצא, ואז אלה שנשארו החליטו שהם לא עומדים להיכשל, וניצחו ארבעה משחקים לזכייה שנייה רצופה בגביע העולמי.

לדעתי בראזיל צריכה להשתמש בכמה שכוכביה הצעירים, כי גם תיאגו סילבה לא ישחק בגלל צהוב שני.

אני הייתי מוותר על שחקנים 'אירופאים' ומכניס מהסגל את הקוסמים הצעירים שיש להם אבל עד עתה פחדו לתת להם צ'אנס. הפעם אין ברירה: גרמניה טובה מדי עבור הפרדים של בראזיל. בראזיל צריכה את ג'ו, גטסטאבו,  דאנטה, ואנריק.

עכשיו, בלעדיו, היא צריכה שחקנים שלמדו לשחק על שפת היום בקופה קבאנה.

היום יוחלט גורל הקליפרס

אולי היום לא יוחלט גורלם, אבל הבוקר מתחיל המשפט בו יחליט השופט אם לאשתו של דונלד סטרלינג שלי, היתה את האוטוריטה למכור את הקבוצה ב-2 מיליארד דולארים ל-CEO לשעבר של מיקרוסופט סטיב בלמאר.

אחרי ההערות הגזעניות באוזני חברתו, אשתו שלי ציוותה בדיקות שני רופאי עצבים מומחי מחלת אלצהיימר שבדקוהו וקבעו שהוא אינו כשר לתפקד כאדמיניסטרטור ומחליט החלטות של הקבוצה, ועל כן החלטתה של אשתו שלי תופסת. השופט חייב להחליט אם היא פעלה כחוק ולפי הגבלות ה-TRUST שהקבוצה רשומה תחתיו.

אול סטאר, בייסבול

האול סטאר של הבייסבול ב-15 ביולי במיניאפוליס יוודע כ-"דרק ג'יטר פיינל אול סטאר". האול סטאר האחרון של כוכב העל היאנקי הפורש אחרי אחת מהקריירות המזהירות ביותר שהיו במשחק, וזה כולל את הבייב, טד ויליאמס, לו גריג, ג'ו דמאג'יו, מיקי מנטל, וכל האגדות האחרות.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  2. holden

    7 יול 2014 16:44:24

    הקטע שניימאר טס במסוק לבית -החולים הסמוך מזכיר לי את סצנת הפתיחה הבלתי נשכחת מהסרט של פליני:דולצה ויטה,
    אני שותף לדיעה שלך מנחם, אין סיכוי שברזיל תגבר על גרמניה ללא ניימאר, ניימאר זה הרוח שפועמת בנבחרת הזו, ללא ניימאר הם קבוצה אפורה ולחוצה מאוד.

    קללת המארקנה תמשיך וברזיל לא תניף גביע על אדמתה,
    גם בהנחה שברזיל תגבר העל גרמניה במפתיע היא תפסיד בגמר גם להולנד וגם לארגנטינה

  3. דובי

    7 יול 2014 16:47:21

    החבטה הכי גדולה של דיוקוביץ', ובעיניי רגע המפנה בקריירה של הסרבי, היא החזרת ההגשה של פדרר לנקודת משחק בחצי גמר הUS OPEN ב2011. זה היה רגע מכונן מהסוג שקורה פעמים בודדות, אם בכלל.
    פיגור 3:5 במערכה חמישית, פדרר מגיש לנקודת משחק בחצי הגמר, ודיוקוביץ מכניס את כל מה שיש לו להחזרה בכדור ראשון שנופל בדיוק מתימטי לפינה. כמו השלשה של ריי אלן, וההחטאות של ליי אפ סמית, זה רגע מכונן שאחריו יש רק המשך אחד. ובאמת, דיוקוביץ' ניצח את חצי הגמר והמשיך לניצחון בגמר על נדאל… בשביל רגעים כאלה אנחנו צופים בספורט.
    תראו:

    http://www.youtube.com/watch?v=yWci2eSsYcQ

  4. יניב

    7 יול 2014 16:49:30

    כל הקטע של התלות של ניימאר באה קודם כל מסקולארי,זה הוא ששם את כל הביצים בסלסלה אחת,לא הביא מחליף ברמהלמשל קאקה ועכשיו הוא נשאר בלי כלום.דרך אגב לדעתי הם כן יכולים לעבור,הרי גם ככה הם משחקים סגור ומחכים לנס של ניימאר,עכשיו הם ישחקו סגור ויחכו פשוט לפנדלים

  5. האווי לאסוף

    7 יול 2014 17:11:06

    יש לי בעיה קטנה עם ג'וקוביץ', ואולי זה בגלל שאני לא מבין גדול (או בינוני, או קטן) בטניס.
    בכל פעם שאני רואה אותו משחק, וזה בדרך כלל בשלבי הסיום של איזה טורניר גדול, מדובר כמעט תמיד באותו הנוהל: משחק, משחק, משחק, סובל מפציעה שתגמור לו את הקריירה, מנצח. (כנראה שהוא גרסת הטניס לפולנייה: חולה, חולה, אלמנה).
    לי מתגנב חשד שמדובר פה בהצגה, שנועדה להוציא את היריבים שלו מאיזון. לדוגמה: אתמול, כשפדרר רואה שנולה סובל מכאבים עזים, יכול להיות שהוא מחליט על טקטיקה של הארכת המשחקונים של נולה בלי דגש על גניבה של אחד, בהנחה שמספיק להתיש אותו כדי לנצח בשובר שוויון. ואז, אחרי שהיריבים שלו שקועים בטקטיקה החדשה, פתאום דיוקו מגביר את הקצב וחוזר לעצמו.
    אם התחושה שלי מבוססת על משהו, וכבר שמעתי בעבר רינונים בנושא, מה זה בדיוק אומר עליו כשחקן? וכאדם? מצד אחד איכסה, מצד שני, גם ג'ורדן לא בחל בכלום כדי לנצח (רק שהוא לא שיחק במשחק שחרט על דגלו את הפייר פליי האנגלי…)
    מישהו מהמבינים פה יכול אולי להרחיב בנושא? או סתם להגיב ולומר שאני הדיוט חסר הבנה? (אני נשוי, כך שזו לא תהיה הפעם הראשונה)

  6. k_700

    7 יול 2014 18:31:19

    הפתרון הקורץ לשים במקום ניימאר מול ברזיל זה אוסקר(שסוף סוף יקבל צ'אנס לשחק בתפקיד הטבעי שלו ולא על האגף).

    הבעיה היא שחאדירה ושוונשטייגר עשו פשוט עבודה גדולה ברבע גמר בסגירה באמצע. לכן אני במקום סקולארי מעלה את פאוליני וגוסטאבו כקשרים מרכזיים. פאוליני יהיה הדינאמי יותר שאמור להתמודד עם הפיזיות ולשחרר את אוסקר.

    זה בהחלט אפשרי.
    ברזיל משחקת בבית מול קהל שכולו ברזילאי. יש לה עדיין שחקנים מצוינים והם רחוקים 2 משחקים מזכייה.
    זה יכול לקרות גם ללא ניימאר.

  7. דובי

    7 יול 2014 19:08:57

    סטיבן סמית הידוע לשמצה מפרסם שהניקס ווהסיקסרס בשיחות על טרייד של אמארה ושומפרט תמורת פיסטוקים ובחירות דראפט.
    אמן אמן אמן…

    2. אשך טמיר המקורי

      8 יול 2014 06:57:12

      רעיון מעולה של פילדלפיה

      יש שמועה (לא מבוססת עדיין – מקור בשירותי הנכים באולמה של פילי) שגם אודן וביינום בדרך לחתימה שם, למקרה ששלושת הסנטרים הראשונים יפצעו.

  8. Mbk

    7 יול 2014 19:18:37

    דיוקביץ בנצחון 7 מתוך 14 בגמר גראנד סלאם
    לאחר שפדרר חזר מ 2 -5 ל 7-5 המערכה הרביעית כבר חשבתי שלא יזכה לעולם בגראנד סלאם
    בשנה שעברה החצי גמר הרולאן גרוס הפסיד לנדאל לאחר שטעות שופט הוציאה אותו מריכוז
    יש לו פוטנציאל להגיע למספר דו ספרתי של סלאמים

    דרק ג'טר חבט לחבטה 3400 בקרירה אמש . הוא פורש בגיל 40 וקצת לא רחוק משיאו
    יכל להגיע גם ל 4000 חבטות לו שיחק עד גיל מופלג כמו פיט רוז
    למי שלא מכיר ג'טר זה מר ווינריות אחד משחקני הבייסבול הגדולים שיש ויאנקי בכל רמ"ח אביריו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט