מהלכי הטרייד דדליין שהביאו אליפות / עמיחי קטן

בכל עונה מחדש אנחנו נערכים לטרייד דדליין שמגיע בתחילת פברואר ומצפים לראות אילו טריידים משמעותיים יהיו הפעם. ההיערכות הזאת כוללת גם את פרויקט הטריידים הדמיוניים אליו שיהיה בשבוע הבא, אבל לא בזה נעסוק הפעם. לקראת הטרייד דדליין של 2024, בחרתי לחפש כמה מהטריידים שנעשו בתקופה הזאת, או לפחות תוך כדי העונה, שהייתה להם השפעה על זהות האלופה באותה עונה או בעונות הקרובות. בסך הכל 15 טריידים נכנסו לכאן, כאשר לא נכנסו טריידים בהם אף אחד מהמעורבים לא זכה באליפות, לא משנה כמה הם היו גדולים ומשמעותיים.

1948 – קוני סימונס עובר לבולטימור בולטס:

בולטימור קיבלו – קוני סימונס.

בוסטון קיבלו – מייק בלום.

הגענו לשלב כל כך מוקדם בהיסטוריה של הליגה שאתם תצטרכו להאמין לי כשאני אומר לכם שקוני סימונס הפך לשחקן הטוב ביותר של האלופה שבדרך, או לפחות הסקורר המוביל שלה. בוסטון קיבלו שחקן של 11 נקודות בתקופה שלו בבולטימור, אך ויתרו על סימונס שבפלייאוף קלע 17.1 נקודות למשחק, כמו גם 15.7 נקודות בגמר, בשניהם שני רק לג'ו פולקס מהווריורס אותם הבולטס ניצחו בגמר.

1965 – ווילט צ'מברליין עובר לסיקסרס:

פילדלפיה קיבלו – ווילט צ'מברליין.

הווריורס קיבלו – קוני דירקינג, פול ניומן, לי שפר וכסף.

ווילט צ'מברליין מאס בווריורס, אז בסן-פרנסיסקו, וחזר לעיר פילדלפיה בה הוא שיחק עם הווריורס עד 1962, אבל הפעם במדי הסיקסרס והקבוצה שעברה לשם שנה אחת קודם לכן. ווילט נבחר ל-MVP ב-3 מ-4 העונות שלו אצל הסיקסרס, וב-1967 הם גם הצליחו לנצח את בוסטון בגמר המזרח ולהעפיל לגמר נגד הווריורס של ריק בארי שנבחר בדראפט 1965, אותו ווילט והחברים ניצחו 4- 2.

1969 – דה-בושר עובר לניקס:

הניקס קיבלו – דייב דה-בושר.

דטרויט קיבלו – וולט בלאמי והווארד קומיבס.

מעבר לשיא 88 המשחקים בעונה שקבע וולט בלאמי כתוצאה מהטרייד הזה, הניקס קיבלו שחקן שהשתלב טוב יותר בקו הקדמי לצד וויליס ריד והשלים את הקו הקדמי שהביא להם את האליפות הראשונה של המועדון ב-1970. המאמן-שחקן הצעיר ביותר בתולדות ה-NBA, שזה דה-בושר, קלע 19 נקודות למשחק בגמר נגד הלייקרס ב-1970, השני בטיבו אצל הניקס, והיה חלק משמעותי באליפות הזאת וגם באליפות השנייה, אם כי קצת פחות אז.

1972 – ארל מונרו עובר לניקס:

הניקס קיבלו – ארל מונרו.

בולטימור קיבלו – מייק ריורדן, דייב סטאלוורת' וכסף.

שוב עם הניקס, והפעם עם טרייד בקו הקדמי שעשה עבורם צעד חשוב בדרך לאליפות השנייה. מונרו הספיק עוד קודם לכן להיות דמות משמעותית בריצה של בולטימור לגמר ב-1971, כולל ניצחון על הניקס במשחק 7, והממוצעים האישיים שלו אמנם ירדו בניקס, אבל בפלייאוף של 1973 הוא היה משמעותי בדרך לאליפות, כולל 21.6 נקודות למשחק נגד בולטימור ו-16 נקודות עם 4.2 אסיסטים בגמר נגד הלייקרס.

1982 – בוב מקאדו עובר ללייקרס:

הלייקרס קיבלו – בוב מקאדו.

ניו-ג'רזי קיבלו – בחירת סיבוב שני ב-1983 (קווין וויליאמס).

עד עכשיו הזכרנו שחקני חמישייה ומעלה, אבל מקאדו ה-MVP של 1975 הפך אצל הלייקרס למחליף של קארים, ה-MVP ב-1971-2, 1974, 1976-7 ו-1980, מה שלא מנע ממנו להפוך למשמעותי ב-3 וחצי העונות הבאות, בהן הלייקרס זכו ב-2 אליפויות והפסידו פעמיים בגמר. מקאדו הסתפק בממוצע של 13.4 נקודות למשחק פלייאוף אצל הלייקרס לעומת ממוצע של 32 במשחקי הפלייאוף שלו במדי באפלו ברייבס (היום הקליפרס), אבל אלו נתונים יפים מאוד למחליף.

1987 – מייקל תומפסון עובר ללייקרס:

הלייקרס קיבלו – מייקל תומפסון.

הספרס קיבלו – פרנק בריקובסקי, פטור גודמונדסון, בחירת סיבוב ראשון (גרג אנדרסון) ובחירת סיבוב שני (שון היגינס).

מקאדו עבר לפילדלפיה בקיץ 1985 ובשלב הזה הוא לקח גביעי אירופה עם מילאנו ב-2 גמרים נגד מכבי, והלייקרס היו זקוקים לסנטר מחליף חדש. הפעם המחיר שהלייקרס שילמו היה גדול יותר עבור בחירה ראשונה בדראפט, שאמנם לא הגיע לשיאים של מקאדו, אבל היה קרוב יותר לשיא הקריירה כשהגיע ללייקרס. אביו של קליי אמנם קלע 8-9 נקודות בממוצע למשחק, אבל התעלה בכמה מהמשחקים הקריטיים בגמרים נגד בוסטון ודטרויט ומילא את מקומו של קארים שהיה זקוק ליותר גיבוי מאשר בחצי הראשון של העשור.

1989 – מארק אגוויר עובר לדטרויט:

דטרויט קיבלו – מארק אגוויר.

דאלאס קיבלו – אדריאן דנטלי ובחירת סיבוב ראשון (לבראדפורד סמית).

דטרויט הגיעו לגמר כבר בעונה קודם, אבל הרגישו שמשהו בכל זאת חסר להם, כך שהם ויתרו על אחד מהסקוררים המובילים בליגה לאורך העשור והביאו במקומו שחקן צעיר יותר וקרוב יותר לשיאו, ובעיקר כזה שהתברר כמי שמתאים יותר לתפקיד השחקן המשלים לצד אייזאה תומאס וג'ו דומארס, שהפכו רשמית לשני הסקוררים הבכירים של הפיסטונס.

1995 – דרקסלר עובר ליוסטון:

יוסטון קיבלו – קלייד דרקסלר וטרייסי מארי.

פורטלנד קיבלו – אוטיס ת'ורפ, מרסלו ניקולה ובחירת סיבוב ראשון (רנדולף צ'ילדרס).

יוסטון אמנם לקחו אליפות גם ב-1994, אבל הרגישו שזה לא מספיק כדי לשחזר את ההישג וניצלו את ההזדמנות להביא את אחד מכוכבי הדור בדמותו של דרקסלר, בסך הכל 3 שנים אחרי שהוביל את פורטלנד לגמר בפעם השנייה. הרוקטס ויתרו על ת'ורפ שהיה אולסטאר באליפות הראשונה, וקצת קרטעו בעונה הסדירה אותה הם סיימו במקום השישי במערב, אבל בפלייאוף הם צלחו 4 סדרות בלי ביתיות בדרך לאליפות. על החשיבות של דרקסלר יעיד הנתון לפי הוא קלע 23 ומעלה ב-10 משחקי פלייאוף ויוסטון ניצחו בכולם, כולל 41 במשחק ההדחה הפוטנציאלי הראשון של הפלייאוף נגד יוטה, לעומת מאזן 5- 7 במשחקים שהוא קלע פחות.

2004 – ראשיד וואלאס עובר לדטרויט:

דטרויט קיבלו – ראשיד וואלאס ומייק ג'יימס.

בוסטון קיבלו – צ'אקי אטקינס, לינדזי האנטר ובחירת סיבוב ראשון (טוני אלן).

אטלנטה קיבלו – ז'ליקו רברצ'ה, בוב סורה, כריס מילס ובחירת סיבוב ראשון (ג'וש סמית).

ראשיד וואלאס עבר מפורטלנד לאטלנטה, יחד עם ווסלי פרסון, בתמורה לשאריף עבדור-רהים, תאו ראטליף ודן דיקאו, אבל ההוקס חיפשו להעביר אותו הלאה ואחרי משחק אחד של וואלאס במדי אטלנטה הוא עבר לדטרויט בטרייד משולש. הפיסטונס העפילו לגמר מזרח שני ברציפות מתוך 6, אבל ראשיד היה הצלע החסרה עבורם כשהם ניצחו 4- 2 את אינדיאנה ו-4- 1 את הלייקרס בגמר בדרך לאליפות.

2005 – נאזר מוחמד עובר לספרס:

הספרס קיבלו – נאזר מוחמד וג'יימיסון ברואר.

הניקס קיבלו – מאליק רוז ו-2 בחירות סיבוב ראשון (דיוויד לי ומרדי קולינס).

דיוויד רובינסון פרש אחרי עונת 2003 והספרס חיפשו גבוה שיאייש עם דאנקן את הקו הקדמי. מאליק רוז עשה זאת ולא תמיד נתן את הסיוע ההגנתי הנדרש, כך שנאזר מוחמד שהגיע לעשות זאת במקומו שדרג את משחק ההגנה של הספרס ואפשר לדאנקן להשקיע יותר בהתקפה. מוחמד תרם להגנה בפלייאוף, תרם לפחות משחק אחד בספרות כפולות בכל סדרה, והיה השחקן שהשלים את החמישייה עם פארקר, ג'ינובלי, ברוס בואן ודאנקן בדרך לאליפות של אותה עונה.

2008 – פאו גאסול עובר ללייקרס:

הלייקרס קיבלו – פאו גאסול ובחירת סיבוב שני (דווין איבנקס).

ממפיס קיבלו – קוואמי בראון, ג'באריס קרינגטון, מארק גאסול, ארון מקי ו-2 בחירות סיבוב ראשון (דונטה גרין וגרביוס ואסקז).

הלייקרס פתחו עונה כשקובי ברייאנט מחפש טרייד, אבל פתיחה טובה לעונה הרגיעה אותו וכעת הלייקרס יכלו להתמקד בחיפוש הכוכב השני. גאסול שיחק 6 וחצי עונות בממפיס כולל 3 הופעות בפלייאוף, אבל בכולן הם הפסידו בסיבוב הראשון והצדדים הרגישו שכבר אפשר לעבור הלאה, אז הלייקרס העבירו שחקנים פחות תורמים, בחירות דראפט ואת אח של גאסול שהפך לכוכב המשמעותי שממפיס קיבלו בטרייד, והלייקרס קיבלו כוכב שני שהוביל אותם יחד עם קובי לגמר ב-2008 ו-2 אליפויות ב-2 העונות אחר כך.

2016 – צ'אנינג פריי עובר לקליבלנד:

קליבלנד קיבלו – צ'אנינג פריי.

אורלנדו קיבלו – ג'ארד קנינגהם ובחירת סיבוב שני (ורנון קארי ג'וניור).

פורטלנד קיבלו – אנדרסון ורז'או ובחירת סיבוב ראשון (מו ואגנר).

בסדרת הגמר פריי קלע 2 נקודות במצטבר ולא שיחק במשחקים 5-7, אבל ב-3 הסיבובים קודם לכן הוא היה שחקן חשוב בהצלחה של קליבלנד עם 13.8 נקודות למשחק נגד אטלנטה בסיבוב השני ו-9 נקודות למשחק נגד טורונטו בגמר המזרח, ובסך הכל בפלייאוף 6.7 נקודות ב-78.3% אפקטיבי. החלק האירוני הוא שורז'או עליו קליבלנד ויתרו בטרייד שיחק יותר בסדרת הגמר, דווקא במדי היריבה מגולדן סטייט, ובכל זאת זה היה טרייד שבו הקאבס ויתרו על מעט וקיבלו שחקן רוטציה שתרם בקליעה נהדרת מחוץ לקשת ב-2 פלייאופים, גם אם נגד גולדן סטייט הוא לא ממש בא לידי ביטוי.

2019 – מארק גאסול עובר לטורונטו:

טורונטו קיבלו – מארק גאסול.

ממפיס קיבלו – יונאס ולנצ'יונאס, דלון רייט, סי ג'יי מיילס ובחירת סיבוב שני ב-2024.

את מארק גאסול הזכרנו לפני רגע כנכס שהועבר בטרייד על אח שלו פאו, והפעם נגיע לשלב שבו ממפיס מוותרים על האח השני ועוברים לבנייה מחדש. טורונטו עם קוואי לנארד הייתה קבוצה שחיפשה חיזוק בטווח המיידי, וגאסול נתן לה את זה ביחס לולנצ'יונאס, קצת בקליעה לשלוש, קצת ביכולת המסירה ובעיקר בהגנה. בפלייאוף הצטיין גאסול בעיקר בהגנה על אמביד בסדרה הצמודה ביותר שלהם ועל הצבע וגבוהי היריבות בכלל, והיה לו חלק משמעותי במסע האליפות של טורונטו.

2020 – אנדרו וויגינס עובר לגולדן סטייט:

גולדן סטייט קיבלו – אנדרו וויגינס, בחירת סיבוב ראשון (ג'ונתן קומינגה) ובחירת סיבוב שני (מיילס מקברייד).

מינסוטה קיבלו – דיאנג'לו ראסל, ג'ייקוב אוונס ועומרי ספלמן.

בזמן אמת, זה היה נראה שהווריורס בעיקר מוותרים על ראסל שלא השתלב ומביאים במקומו שחקן פחות טוב ויותר מתאים, אך וויגינס השתלט על עמדת הסמול פורוורד הפותח ואת עונת 2022 פתח בצורה יוצאת דופן שהעניקה לו מקום באולסטאר. בהמשך הוא נחלש קצת כמו הקבוצה כולה, אבל בפלייאוף הוא התעלה, בעיקר בגמר המערב נגד דאלאס ובגמר נגד בוסטון, שתי סדרות בהן הוא קלע 18.5 נקודות למשחק תוך כדי שהוא שומר היטב על הכוכב של היריבה.

2021 – פי ג'יי טאקר עובר למילווקי:

מילווקי קיבלו – פי ג'יי טאקר, רודינוס קורוקס ובחירת סיבוב ראשון (מרג'ון בוצ'אמפ).

יוסטון קיבלו – די ג'יי אוגוסטין, די ג'יי ווילסון ו-2 בחירות סיבוב ראשון (ג'וש כריסטופר וקובי בראון).

הבאקס קיבלו בחזרה בחירה שהייתה שייכת להם במקור ועברה דרך קליבלנד, אבל כמובן שמה שעניין אותם יותר היה להביא את האיש שהביא לחולון אליפות ב-2008, שנה לפני שהחולונים זכו באליפות השנייה שלהם. טאקר אמנם קלע רק מעט יותר מ-4 נקודות למשחק, אבל ההגנה שלו הייתה חשובה לריצת האליפות של מילווקי, בעיקר נגד דוראנט בסדרה ההיא שהלכה להארכה של משחק 7.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. עידו גילרי

    24 ינו 2024 12:45:13

    אחלה רעיון אבל אני חושב שהוא לגמרי מתפספס ככה. כי זה הופך לפוסט שהכותרת שלו למעשה היא שחקנים בקבוצות אלופות שהגיעו אליהם בטרייד במהלך עונה כלשהיא.
    בתכלס כששחקן מגיע לקבוצה זה לא באמת משנה אם זה באמצע עונה או במעבר בין העונות. זה רלבנטי רק שהמהלך מוביל לאליפות באותה עונה ועל זה לדעתי היה צריך להיות הדגש. גם לא הייתי מסתכל על הטריידים של נגיד מוחמד או פריי ככאלה ש"הביאו אליפות" . כן אלה היו מהלכים ששיפרו את הקבוצות אבל קשה להגיד שבלעדיהם זה לא היה קורה. מהבחינות האלה אפשר היה לדחוף גם את הטריידים על הבחירה בוורתי'י או הטרייד על מורנינג למיאמי למרות שאני לא חושב שמישהו יסתכל עליהם כעל מהלך קריטי באותה עונה.
    בכל מקרה אני חושב שהטריידים ששוווה להתמקד בהם כאן הם של: תומפסון, אגוואייר, דרקסלר וראשיד.

    2. עמיחי קטן

      24 ינו 2024 13:53:31

      תודה.
      בדיעבד, הייתי אומר שהכנסתי שחקנים מ-3 קטגוריות שונות.
      1. שחקנים שמתאימים להגדרה שלך – אגוויר, דרקסלר, ראשיד ומארק גאסול שהזכרת, יחד עם סימונס מהפרה-היסטוריה (בכל זאת סקורר מוביל של האלופה). דווקא את תומפסון הייתי שם בקטגוריה הבאה.
      2. שחקנים שזכו באליפות בעונה בה הם עברו והיו משמעותיים, אבל קצת פחות – מקאדו, מייקל תומפסון נכנס כאן לדעתי, מוחמד שהיה בכל זאת שחקן חמישייה וטאקר.
      3. טריידים על שחקן מפתח באמצע עונה, אבל עם אליפות בעונה אחרת – ווילט, דה-בושר, מונרו, פאו גאסול, ואנדרו וויגינס. אני מקבל את ההערה שלך ואולי הייתי מוריד אותם בדיעבד.
      צ'אנינג פריי באמת לא קשור כנראה

  2. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    24 ינו 2024 13:31:50

    מסכים עם עידו דלעיל שמוחמד ופריי היו מתפלאים למצוא את עצמם ברשימה הזו, אבל הכי מדהים זה שפול ניומן, הוא ולא אחר, היה חלק מהטרייד על צ'מברליין. עולם קטן.
    😉
    אבל ברצינות, מעניין שזו רשימה מצומצמת למדי, כלומר נראה לי שאפשר לטעון שרוב הטריידים באמצע העונה לא עושים את ההבדל, לפחות ברמות הגבוהות ביותר, באותה עונה, אלא אולי, אם בכלל, בעונות הבאות.
    תודה רבה עמיחי

    1. עידו גילרי

      24 ינו 2024 13:34:46

      זה בסדר – כי הרבה מהטריידים האלה מנצלים את ההזדמנות בחלון הזה. בדיוק כמו שיש מקרים שנוח לנצל את ההזדמנות בסוף העונה – הכל עניין של סיטואציה. זה באמת נדיר להצליח לעשות מהלך שאשכרה מביא לאליפות באותה עונה (ולכן אני חשוב שזה היה שווה התמקדות)

    2. עמיחי קטן

      24 ינו 2024 13:55:27

      תודה.
      ברוב המקרים, האלופה שבדרך עשתה את המהלכים העיקריים שלה קודם לכן, ובשלב הזה היא כבר עושה שינויים מינוריים, אם בכלל. המקרים הבולטים שעידו ציין הם מקרים שקבוצה ממש עשתה שינוי משמעותי באמצע עונה, וזה חלק משמעותי ממה שהביא לה אליפות, אבל אני חושב שגם למהלכים קטנים יותר יש מקום כאן

  3. NBA בדם

    24 ינו 2024 14:16:01

    רעיון נהדר.
    הטרייד של דרקסלר הכי זכור והכי "ואייקוני", אבל אני הכי אוהב את הטריידים של הניקס בשנות ה70, שייצרו חמישייה איכותית ומהנה הכוללת את: פרייז'ר,מונרו,בראדלי,דבושר,ריד.

  5. Berch

    24 ינו 2024 15:34:46

    טור מעולה ומעניין.
    יש משמעות לטרייד דדליין.
    ורק תיקון
    האליפות השניה של חולוניה הגיעה אחרי לא מעט שנים.
    גביע לקחנו שנה אחרי
    🏆
    🙏

  7. Yinon Yavor

    24 ינו 2024 18:37:31

    מסכים שזה קצת מפוספס.
    בכל מקרה תודה.
    חשבתי שתיקח מתקופה ספציפית טריידים של קבוצות עם שאיפות אליפות, ותראה האם זה הביא אותם אל היעד או לא. בהסתכלות יותר נקודתית אפשר לבדוק האם זה שיפר להם את מאזן העונה הרגילה, או האם בשנה העוקבת זה הביא תואר (כן פאו גאסול, אני מסתכל עליך)

  11. אטאפומה

    24 ינו 2024 23:41:36

    דטרויט טרייד של איזאיה אחרי שדנטלי החמיץ לייאפ קלאטש שהיה מזכה אותם באליםות .
    אחזאיה דרש להביא את מרק אגווייר חברו שזלזל בדאלאס בהכל
    תמורת דנטלי האומלל.
    מרק שלא שמר על כלום הפך לילד
    רע בדיוק מה שנדרש בדטרויט ודנטלי מעולם לא יכל לספק .
    הדרך לאליפות נסללה !
    סחתיין עמיחי על הרעיון .

    1. עידו גילרי

      25 ינו 2024 10:01:16

      איזה לייאפ דנטלי החטיא?
      אייזאה לא דרש כלום פשוט דנטלי הפרימדונה לא הסכים להיות טייס משנה של אייזאה (הפרימדונה גם הוא…) וזה חירב את הכימיה הקבוצתית שלהם.
      זה שאגוואייר היה באדי שלו מהבית לא הזיק כדי לשקם את חדר ההלבשה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט