יומן הנטס: נקיון בית (והתחלה כמעט חדשה) / מנחם לס

נקיון בית (והתחלה חדשה) בנטס

 

היתה לי פעם חברה בשם חדווה. מומי בטח אומר 'עם שם כזה הייתי מוותר על ליל תענוגות', כי עם שם כזה היא בוודאי נראית עמו אמא טרזה.

לא הייתי אומר אמא טרזהף יותר גולדה מאיר כשהיתה מורה צעירה במילווקי. לא מלכת יופי, אבל גם לא אסון כזה גדול.

פעם כששפכתי כוס חלב בארוחת בוקר והתחלתי לבכות היא צעקה לעברי: "יא פרופסור מנחם. חלב שנפשך לא בוכים עליו, מנקים אותו".

זה מה שהנטס עשתה כשנתנה לשיין ליבינגסטון ללכת והביאה את ליונל הולינס כמאמנה החדש.

בנטס נגמרו הניסויים. ניסויים שיעשו במכון וייצמן. הנטס כנראה החליטו שהגיע הזמן ל-'אולד פשיון בסקטבול' – כדורסל ישו ומסורתי כפי ששיחקו פעם במשמר העמק עם מוסה דניאל.

בגריזליס היו לו את זאק רנדורף, טוני אלן, מרק גאסול, ומייק קונלי, והקבוצה שיחקה כדורסל כמו שמלמדים במכון וינגייט יותר מכל קבוצה אחרת. היתה להם את ההגנה השנייה בטיבה בליגה (94.2 נק' ב-100 פוזשיונס נגדם); הם ניצחו 56 משחקים, והגיעו לגמר המערב בפעם הראשונה בהסטוריה שלהם.

אבל אז בא התרוץ בן מיליון שנה של "הבדלים פילוסופיים" – אם יש תרוץ טוב מזה אני רוצה לראות אצבע מצביעה. הו…פס. הנה האצבע המצביעה של "K" אבל כולנו יודעים שהוא לא נחשב – וליונל עזב  והגיע דייב ג'ורגר, עוזרו הנאמן, לאמן.

הנטס? הם רצו אליפות ממאמן השנה הראשונה שלהם ג'ייסון קיד. לא ממנו; משחקניו. המחשבה היתה "שרק לא יפריע והשחקנים ייקחו אליפות". זה לא קרה כפי שחשבו: הקבוצה ניצחה אצנם סיבוב ראשון אך ניכשלה בשני.

קיד בינתיים דאג לעשות את כל השגיאות האפשריות, והחמורה שבהן לדלג על ה-GM בילי קינג ולפנות יעשר לאוליגרך בבקשה שייתן לו שליטה על כל ה-BASKETBALL OPERATIONS. בינינו? אני בטוח שהוא ידע שהוא עובר על חוקי האתיקה של המאמנים ויפוטר עבור כך, אבל זה מסוכן פחות מלאנוס את אחת הצ'ירלידריות. למה רצה להיות מפוטר? כי חברו הטוב הוא בעל מילווקי ושם הוא רצה לאמן, אפילו שבזה עבר על עוד חוק בל יעבור – לדבר עם קבוצה (מילווקי) לפני שמאמנה בפועל מפוטר. ז"א בזמן שישנו אשכרה מאמן בקבוצה.

אבל שאין הרבה בין 'אתיקה' לבין ג'ייסון קיד ידענו מהימים בה היכה נמרצות את אשתו. טוב, בואו נעזוב את קיד.

חזרה לליונל. הוא ירש קבוצת וותיקים שהוא אוהב ויכול לעבוד איתם: קווין גארנט (הטוען שעם המנוחה הרבה עקבו סוף-סוף הבריא), ג'ו ג'ונסון, דרון ויליאמס, ואנדרה קירילנקו. כעל הארבעה יאהבו את השיטה הפשוטה, NO-NONSENSE APPROACH של הולינס. כדורסל פשוט כמו שכתוב בספר עם סנטר עם הדב לסל, פוינט גארד היודע מה לעשות, שוטינג גארד/סמול פורוורד היודע שתפקידו לקלוע, ופ]אור פורוורד המשחק גם בצבע וגם בחוץ.

איש לא יודע בינתיים מה יהיה עם השחקן החופשי פול פירס.

ליונלס אינו מאמן גאון. הוא פשוט מאמן מסורתי וותיק היודע כיצד הטוב ביותר לעבוד עם שחקנים וותיקים. אני לא מאמין שיש לו מספיק חומר לנצחון המזרח, אך יש לו מספיק להגיע שוב לסיבוב שני, ואם נקיון הבית יביא כמה שחקנים חדשים שישחקו את המשחק המסורתי והטוב של ליונל הולינס, לנטס יקרו רק דברים טובים יותר ופחות בומבסטיים מאשר בעונה שעברה.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. יש פוטנציאל, אבל לדעתי חסר שם מנהיג.
    שנה שעברה חשבו שגארנט ופירס יטפלו בזה, אבל כל העונה הם היו אנמיים.
    וויליאמס וג'ונסון שחקנים טובים (עם חוזים מופרכים, אבל זה סיפור אחר…), אבל לא מנהיגים.

    הם צריכים את המישהו שיהיה הלברון/קובי שלהם, שידרבן את החברה.

    דרך אגב, גארנט חתום לעונה הקרובה? אין לו אופציית שחקן או משהו?

  2. אני כל כך שמח שהפרוייקט של ברוקלין לא הצליח. קבוצה לא בונים באינסטנט. הם מכרו את העתיד שלהם תמורת סיכוי אחד ויחיד ועכשיו יצטרכו להתחיל מחדש מהיסודות בעוד שנתיים שלוש. נקווה שלפרוחורוב תהיה סבלנות.
    עד אז הם ישארו בינונים, בינוניים פלוס במקרה הטוב

    1. זה לא היה רק בנייה אינסטנט. כל הפרויקט נבנה בצורה מטומטמת עלPG עם שם יותר גדול מיכולת שהוא גם אנטיפת מורשע, זקן בינוני, זקן בירידה מזה עונה ומאמן רוקי.

  3. יש הרבה חומר לעבוד איתו שם, אני מקווה שבסיין-אנד-טרייד של פירס לקליפרס הם יפטרו מ-AK47, ויקחו צמד שחקנים טוב (דאדלי ועוד אחד), ואז יש להם יכולת לעשות משהו. הייתי מחפש טרייד על דרון וויליאמס, זה לא הולך.

  4. יש לי 2 דברים להגיד על ברוקלין:
    1)המינוי של הולינס הוא בינגו. המאמן הכי טוב שהיה פנוי, ואחרי מה שהוא עשה בממפיס אני די מחזיק ממנו.
    2) מה יקרה עם גארנט ופירס- אם פירס עוזב, קשה לי לראות את גארנט נשאר. לדעתי גארנט צריך לתלות את הנעליים, תפרוש בצורה טובה.

  5. אתם שופטים את הבנייה של ברוקלין בכלים לא נכונים. המטרה של העונה הזאת לא הייתה כדורסל או אליפות אלא בראנדינג – מיתוג.
    מקבוצה נידחת, שמתבוססת בבינוניות שנים הם הפכו בשנה לקבוצה מדוברת, וזה חשוב כשהניקס נמצאים מעבר לגשר ויכולים לחנוק את הקבוצה הקטנה של העיר (ותחשבו על הקליפרס, אוי הקליפרס). יותר מזה, בנייה איטית לעיתים נדירות מביאה לאליפויות (אבל כשכן, זה הרבה פעמים שושלת מנצחת) ומיתוג כקבוצה גדולה נותן סיכוי לפרוחורוב להתמודד על השחקנים שיביאו לו הצלחות גם על המגרש.
    זה מעט עקום, אבל נראה לי הדרך הטובה ביותר להשיג את המטרות של פרוחורוב (קבוצה "גדולה" לפני קבוצה מנצחת).

    דעתכם?

    1. ברוקלין מחזיקים כרגע בצדק בתדמית של קבוצה בינונית וחסרת עתיד שנבנתה על הוצאה משולחת רסן וחסרת הצדקה של כמויות עתק של כספים.
      ברוקלין ממותגת כרגע בתור הארגון שהשתין על כל ההגבלות שאמורות הייתה ליצור תקרת השכר.
      ברוקלין היא דוגמה לסכנת ההשתלטות של זרים עתירי ממון שאין להם מושגבמסורת הספורטיבית המקומית וכניסתם לענף מסכנת את המשך קיומו כפי שהוא מוכר לאוהדים המקומיים.
      ברוקלין קנתה את הלב של בוסטון וציפה אליו את אחד השחקנים השנואים בליגה וערימת סייענים בינוניים במחירים מופקעים. בכך היא הראתה איך אפשר לקנות מסורת בכסף, ולשבור את השוק.

      אתה יודע, אם מאחורי כל זה עומד מוח של יחצ"ן נראה לי שבמקדונלדס ברוקלין צריכים פחות עובדים כרגע.

  6. אתה, כמובן, מפספס את המשמעות של מיתוג בהקשר המסויים. היא קבוצה בינונית מאוד מבחינת כדורסל, אבל עובדתית אנחנו מדברים עליה בלי סוף (גם במהלך העונה, כשהכדורסל המשעמם שהיא ניפקה הצדיק התעלמות מופגנת).
    המטרה היא תדמית של קבוצה כוחנית, עשירה ושוברת מוסכמות…
    האלטרנטיבה היא להיות השארלוטים, ניו-אורלינסים וקליפרסים (מינוס השנתיים האחרונות) של העולם.
    לגבי הכסף (שוב, בניתוח עסקי ושיווקי של התהליך), הוא מחדיר מוצר חדש לשוק, שמחליף את המוצר הכושל שהיה בג'רסי וזה דורש השקעה משמעותית בשלבים הראשונים.

    ואל תהיה כל-כך טהרן, קבוצות עשירות יותר ופחות תמיד היו, וזה אף-פעם לא מנבא הצלחה בצורה טובה, אבל כן מנבא די טוב את רמת העניין.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט