מעורב הופס ליום ראשון: דטרויט קטעה את רצף 28 הפסדיה בנצחון על טורונטו / מנחם לס

1. שי גילגאוס-אלכסנדר יהיה ה-MVP האלמוני ביותר מכולם

לי יש את הדעות שלי, אפילו שלפעמים אני לא מסכים אתן. אז אתחיל מזה שלדעתי שי גילגאוס-אלכסנדר, שג"א מעתה ואילך, הוא היום ה-MVP של ה-NBA, והפעם אני מסכים עם דעתי.

אמש – שלשום – כששג"א השחיל 40 נקודות לגופה של הנאגטס (נגד ה-19 של ניקולה) – ראיתם MASTERCLASS התקפי שאין כמוהו היום ב-NBA. פסיק, נקודה וסימן קריאה.

אני יכול למעשה להפסיק לכתוב את הקטע כאן ועכשיו, אבל אני חושש שאם אעשה זאת עורך האתר עמיחי קטן ייתן לי סטירה, אז אמשיך עוד כמה שורות.

בואו נתחיל בכמה שורות על עברו.

ראשית, השם שנתנו לו כשנולד היה (/ʃeɪ ˈɡɪldʒəs/ SHAY GIL-jəs – – Shaivonte Aician Gilgeous-Alexander . או SGA. הוא ממוצא 'גבוני' הדוברת צרפתית מאפריקה, אבל נולד בקנדה, ושיחק שנה אחת בקנטקי. הוא נבחר מס' 11 בדראפט של 2018 ע"י שרלוט, ואז עבר בטרייד לקליפרס באותו לילה, ובעונת הרוקי שלו נבחר לחמישייה השנייה של הרוקי'ס. הוא הועבר בטרייד לאוקלהומה סיטי ת'אנדר ב-2019 שם הפך לקלעי המצטיין והוביל אותם לפלייאוף כ-SEED חמישי.

בת'אנדר הוא נבחר בעונה שעברה לחמישיית ה-NBA.

בקיץ שעבר הוא הוביל את קנדה למקום שלישי באליפות העולם ונבחר לחמישיית האליפות. הוא סיים את העונה שעברה רביעי בקליעות עם 31.4 נק' ממוצע. העונה הוא בינתיים שלישי בקליעות:

POINTSPTS
1Joel EmbiidPHI35.0
2Luka DoncicDAL33.7
3Shai Gilgeous-AlexanderOKC31.4
4Giannis AntetokounmpoMIL30.9
5De'Aaron FoxSAC30.2

אני יודע שכל סיפור הכדורסל הוא על אדם המכניס כדור לחור. אבל כשלאדם קוראים SGA והוא מכניס 40 נק' לנאגטס בנצחון מבריק, הסיפור הפשוט הופך ליצירה.

תקראו את הקטע הבא:

Fans of the Thunder superstar went wild before the final buzzer even dawned on the Nuggets. Proclamations like, “Shai Gilgeous-Alexander is the MVP, and it's not close after tonight. 100% effort and impact on both sides of the floor every night can't be ignored anymore” were dropped.

הטענה של אוהדי הת'אנדר? אוקלהומה סיטי היא חור – כמובן אם אתה לא קאובוי – ולכן SGA לא מקבל מספיק 'א-ה-ב-ה…ו-'ה-כ-ר-ה'. ה-66.7% שלו מאחורי הקשת נגד הנאגטס בקושי הוזכרו. אם זה היה סטפן קרי אז מה שעשה SGA היה מופיע בכותרת שלישית בניו יורק טיימס אחרי עזה ואוקראינה. במקרה שלו רק אנחנו כאן באתר עושים מזה סיפור.

ה-MVP האחרון בת'אנדר היה זה של ראסל ווסטברוק. SGA יהיה הבא בתור אם הכל ימשיך כמו עכשיו, כי זה מה שיש לי לסכם על השחקן הדי-אלמוני הזה: ישנם כוכבים המנסים להיות 'שחקנים'. ישנם 'שחקנים' המנסים להיות כוכבים. SGA הוא כוכב שלא מנסה להיות כוכב כי הוא כוכב.

אני מקווה שאפילו קרמר הבין את כוונתי!

2. לונזו בול מתחיל להתאמן עם ריצה מהשבוע הזה

האם התמונה מוכרת?

אז עכשיו מתקרב יובל השנתיים מאז שיחק לונזו בול את משחקו האחרון ב-NBA.. הוא שיחק את משחקו האחרון בליגה ב-14 לינואר 2022.

מאמנו בילי דונובן ששוחח עם לונזו ורופאיו אמר אתמול שישנו שיפור רציני מאד בריהביליטציה שלו. "הכאבים שליוו אותו מאז שיחק את משחקו האחרון, ומאז עבר את שלושת הניתוחים האורטוסקופים בברכו והשתלת הקרטילאז' – הסחוס הרך בברכו – סוף סוף נעלמו ואינם.

לונזו החל לזרוק כדורים או בעמידה או אחרי צעד או שניים, והשבוע כבר הצליח לרוץ ריצה קלה לסל. אימוני הכושר במשקולות ממשיכים.

הוא אמר שלשום שעדיין לא הגיע הזמן לצאת למסע ארוך של מציאת האושר, אלא בינתיים לצאת לגיחות קצרות של שמחות קטנות, וזה מה שהוא עושה. "השמחה הגדולה תיעשה בסוף חודש פברואר או תחילת חודש מרץ ביום שאעלה למשחק ה-NBA הראשון שלי אחרי יותר משנתיים"

אני ממש מחכה!

3. במילה או שתיים (לא שלי!) על משחקי אמש ושלשום

"GAME CHANGER" – דווין בוקר על חזרתו של בראדלי ביל

"MAXIMUM MAXEY" – טוביאס האריס על ה-42 נק' שלו

"FINALLY" – קייל קוזמה על 23 הנק' ו-13 הריבאונדים של דני אבדיה

"WASTED" – ג'וליוס רנדל על ה-38 נק' ו-12 הריב' שלו במשחק ההפסד לאורלנדו

"JEEZ" – קליי תומפסון על הרוקי שהווריורס מצאו ברנדין פודזיימסקי

"OUTCOACHED" – סטיב קר על אריק ספואלסטרה והפסד הווריורס למיאמי החסרה שחקנים

"CURSE?" (קללה?) – קייד קנינגהאם על הפסד הפיסטונס לסלטיקס אחרי שהובילו כבר ב-19 נקודות

"IT'S A PERSONAL THING" – אנטוני אדווארדס אחרי שקלע 44 נגד דאלאס

"HOW SWEET IT IS" – מיילס טרנר שקלע 24 בנצחון על השכנה שיקגו

"THE THREE MUSKETEERS" – אינגראם על מה שהוא, מקולום וזאיון עשו ליוטה ג'אז

4. סידרת מאמנים: מהטוב אל הרע

אתר פיידאוויי כתב סידרת מאמרים על מאמני ה-NBA מהטוב אל הרע. אני אתבסס על הטור שלהם ואחלק את הפוסט לכמה חלקים.

ישנן תעסוקות פחות טובות מלהיות מאמן NBA. למשל לקטוף כותנה. לא קל לאמן, והביקורת עליהם לפעמים נוקבת, כמו שאומרים החברים שלי מבית יעקב, אבל התמורה הכספית שלהם שווה כל ביקורת כך שאין לרחם על אף אחד מהם.

היו מאמנים דגולים ששינו את פני המשחק ואם לא שינו אותו, אז רצף נצחונותיהם מראה על יכולת מיוחדת פלוס היותם במקום הנכון בזמן הנכון. פיל ג'קסון בשיקגו בולס עם מייקל ג'ורדן אמרנו? אז רק להזכיר את רד אורבך, פיל ג'קסון, או גרג 'פופ' פופוביץ'.

הפוסט מחלק את המאמנים לחמש קטגוריות:

The Best Coach, Overachievers, Excellent Performers, Not Good Enough, And Hot Seat.

5. קטגוריה מספר 1: המאמן הטוב ביותר

מייקל מלון, מאמן דנבר נאגטס

Career information
High schoolBishop Hendricken
(Warwick, Rhode Island)Seton Hall Prep
(West Orange, New Jersey)Worcester Academy
(Worcester, Massachusetts)
CollegeLoyola (Maryland) (1989–1993)
PositionGuard
Coaching career1993–present
Career history
As coach:
1993–1994Friends School of Baltimore (assistant)
1994–1995Oakland (assistant)
19951998Providence (assistant)
19992001Manhattan (assistant)
20012005New York Knicks (assistant)
20052010Cleveland Cavaliers (assistant)
2010–2011New Orleans Hornets (assistant)
20112013Golden State Warriors (assistant)
20132014Sacramento Kings
2015–presentDenver Nuggets

היו רבים שפיקפקו ביכולתו של מייקל מלון לאמן, אבל האליפות בעונה שעברה עם הדנבר נאגטס סתמה הרבה פיות.

בעזרת מייק מלון השקט הזה יוקיץ' הפך לאחד הסנטרים הגדולים שהיו. למלון יש חלק גדול בהפיכת משחקו של יוקיץ' לדבר נעלה כמו ספרות של דמיון רניון או מוזיקה של מוצארט

גם העונה הנאגטס שנייה בקונפרנס המערבי עם רקורד של 10-22. היו שביקרו את יכולתו כמאמן ואמרו שעם ניקולה יוקיץ' כל מאמן היה מצליח, אז התשובה היא שזה כלל לא בטוח, ובכל מקרה גם לפיל ג'קסון היה את מייקל. היו מספיק מאמנים עם כוכבים שלא ניצחו אליפויות NBA.

כמובן שישנם – כמוני – המגדירים את משחקה של דנבר בניהולו של מייק מלון כ-'משעמם'. אבל גם פרדריק ניצה אמר פעם על פלוטו שהוא "משעמם". כל זמן שהפלוטו של דנבר מביא אליפויות שישעמם כמה שהוא רוצה. אפילו אם ירדים את שאר 29 הקבוצות

מקטרגיו נעלמו העונה כשדנבר שוב מופיעה כמפלצת מערבית. האמת היא שמייקל מלון נראה – כשהוא במיטבו – כמו סגן מנהל סופרמרקט, אז סגן מנהל הסופרמרקט הזה הוא היום המאמן שלי מס' 1 ב-NBA. אל תטעו בהופעה הפלגמטית שלו במשחקים. האמת היא שהוא מתוח יותר מעור התוף, ובעת המשחק הוא נמצא בעולם אחר.

הוא וינר בפנקס שלי והמאמן מס' 1 בליגה עד שיוכח אחרת.

6. היום לפני…ב-NBA

*62 שנה: ווילט צ'מברליין קולע 42 נק' בהפסד 116-111 לבוסטון סלטיקס, המשחק ה-14 ברציפות שהוא קולע לפחות 40 נק', שיא NBA
*52 שנה: הלייקרס מנצחת את סיאטל 106-122 בדצמבר, נצחון שנותן להם שיא של 0-16 בחודש אחד, שיא NBA, ויחד עם ה-0-14 שלהם בנובמבר נותן להם שיא של 32 נצחונות רצופים (2 מסוף אוקטובר), שיא NBA העומד עד היום.
*24 שנה: סקוט סקיילס מאורלנדו מחלק שיא של 30 אסיסטים בנצחון אורלנדו על דנבר 116-155. (הערה שלי: שימו לב לתוצאות המשחקים לאלה החושבים שהעונה משיגים תוצאות גבוהות יותר מאי-פעם)
*7 שנים: אייזיה תומאס, גובה 8'5 (1.73 מ'), קולע 52 נק' עבור הסלטיקס בנצחון 114-117 על מיאמי היט.

7. קטע מההסטוריה

"שנאתי את 'פופאיי' ג'ונס, השחקן השני אחרי קווין מקהייל שלא יכולתי להגן עליו" – צ'ארלס בארקלי. "למעשה אני שונא אותו עד היום"

אחד הדברים שייחדו את צ'ארלס בארקלי היה חוסר הפחד שלו. הוא היה FEARLESS נגד הטובים ביותר. משום מה קווין מקהייל מהסלטיקס תמיד הצליח לשלוח אותו לבית-ספר. צ'ארלי הודה בזה: "הוא היה גבוה ממני ב-4-5 אינטשים (10-12 ס"מ) עם ג'אמפ מכוער שידיו השתחררו מהכדור מאחורנית ולא יכולתי לעשות מאומה נגדו. אבל פופאיי ג'ונס היה בערך בגובה שלי ולא אהבתי את פרצופו. הייתה לו הבעה כאילו הוא מרחם עלי. שנאתי את הבנזונה. הייתי מאבד שינה בגללו כשפרצופו הדפוק מופיע לי בראש ומטרטר 'אתה לא יכול לעשות דבר נגדי', אתה לא יכול לעשות מאומה נגדי'. הבנזונה הזה OWNED ME!"

"The one guy who gave me the business every single time, and I hate him to this day, is Popeye Jones," Barkley once said on Open Court"You know, this guy, I could not stop this guy and I have no idea. It's like… I can't even explain it. I mean, I wish I could. This guy's killing me."https://www.youtube-nocookie.com/embed/A0t9Gi60kdU

האם פופאיי היה שחקן טוב יותר מ'הגבעה העגולה של הריבאונד'? ברור שלא. אבל משום מה במשחקים ביניהם האציל היה חוטף פיק ברכיים. צ'ארלס מודה:

"My guy's Popeye Jones man, every time I see him I just shake his hand and say, 'You a better man to me,'" Barkley added.

The best player Barkley faced

As an undersized power forward during his playing years in the NBA, Barkley had to bang with much bigger big men on a nightly basis. While Popeye Jones was the only player he couldn't outmatch, Chuck said the best power forward he has ever faced was Boston Celtics legend Kevin McHale. On the other hand, Barkley hailed Tim Duncan as the power forward GOAT.

"Tim Duncan, in my opinion, is the greatest power forward ever," Barkley once said"And the best player I ever played against was Kevin McHale. But the best power forward I ever saw was Tim Duncan."

זה הסיפור, אמר צ'ארלס בארקלי:

-"ה-GOAT בין הפאור-פורוורדים הוא טים דנקן"

-"הפאור-פורוורד היחיד שלא יכולתי לשמור עליו היה קווין מקהייל"

-"אבל הפאור-פורוורד שהכי הפחיד אותי וניכנס לי לנשמה היה פופאיי ג'ונס"

8. תמונות שלשום – בחימום ובמשחק

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 49 תגובות

    1. תראה את סוף המשחק
      הלמך קיבל מהשופטים בידיים וברגליים הך הח אחחחחח…
      לא אישרו לו שלשה שהגיעה לו אבל השופטים גם ביטלו לפני כמה ימים לפריצארד שלשה שצללה פנימה בטענה שדרך בחוץ אבל המרגרינה לא לקח שם צאלאנג'. המצלמות הראו שהזריקה היתה לפני שנפל אחורה ולא היה על הקו.

  1. שג"א דווקא שיחק את עונת הבכורה בקליפרס. מה שהופך את הויתור עליו תמורת בית ההבראה של ג'ורג' וקוואי לאומלל במיוחד

    כשלונזו יחזור, הוא ישתלב מצויין בחמישייה עם סימונס ואולדיפו. עוד שנתיים ככה אפשר יהיה לצרף אליהם גם את ציון.

    והמאמן הטוב בליגה הוא ספולסטרה. מלון מאמן מצויין אבל טיפה מאחוריו, ולשאר הדירוג האומלל של אותו אתר באמת שאין צורך להתייחס

  2. תודה על המעורב
    "ישנן תעסוקות פחות טובות מלהיות מאמן NBA למשל לקטוף קוטנה"

    דווקא מאוד נהנתי לקטוף כותנה לפני איזה 30 שנה.
    בעיות מיסמצ' נגד מקהייל הגיונית אבל מכולם לבארקלי היה בעיית מיסמצ' עם פופאי ? ? שהיום ניתן לראות את פרצופו על הספסל של דנבר כעוזר.

      1. לקטוף כותנה ביד גם היום עושים במצרים פרו ועוד מדינות עולם שלישי, לך תדע. להנפיט כותנה ביד זה כבר סבל שחסכו מאיתנו לפני 200 שנה

  3. שרג"א היה הסוד השמור בליגה משך מספר עונות
    אוק' עשו הכל כדי להצניע אותו, הטרידו כל שחקן שיכל לכדרר וללעוס מסטיק והוציאו את שיי לפגרה ברגע שהתחיל לנצח גם עם החבורה המדולדלת שהשאירו לו.
    כל פעם נתנו לו לשחק חצי עונה ואז העלימו אותו.
    https://hoops.co.il/?p=233905

    1. הכל בגלל קוואי. הוא התעקש שיביאו עוד "כוכב מוכן" לצידו.
      תחשבו על החבילה הענקית שהקליפרס ביזבזה על ג'ורג'.
      קוואי חתם שם שחקן חופשי.
      לצד שיי ועם כל הנכסים שויתרו עליהם… השושלת שלא הייתה.
      אולי תהיה באוק'.

  4. סטטיסטיקות בעונה הרגילה זה נחמד, אבל כוכבים נוצרים בפלייאוף בלבד.
    כשדוראנט שיחק באוקלהומה הוא היה כוכב כי לקח את הקבוצה לגמר.
    ולהשוות לסטף, נו באמת. מאחל לשיי שיגיע לחצי מההישגים של סטף.

  5. יכול להיות
    אבל ברור שהוא עדיין לא הוכיח כלום. כשיוכיח גם יכירו בו ככוכב.
    אתה בטוח שבסוף הקריירה הוא יהיה גדול מדוראנט?
    בכל מקרה יכולת זה רק חלק קטן, בסוף צריך קבוצה טובה ויכולת מנטאלית

  6. אתייחס לשתי קבוצות שמחזיקות אוצר סן אנטוניו את ויקטור,אוק את גילגאוס.הקבוצות האילו חייבות כבר עכשיו לחשוב בכיוון אליפות. לשתיהן נכסים בצורה של הרבה בחירות דראפט ויכולת לערוך טריידים על שחקנים מובילים.
    אוק חייבת מס 4 ושחקן טוב .קשה יהיה לה לנצח סדרות פלייאוף כשהולמגרן הוא למעשה כל הקו הקדמי שלה.היא חייבת להפסיק לדגור על הביצים, ולחזק את הקבוצה , חבל על הזמן.
    סן אנטוניו ספק אם תקבל בדראפט הקרוב שחקן משמעותי ליד ויקטור, היא חייבת כבר עכשיו כוכב נוסף, ורצוי שזה יהיה רכז בכיר.
    בהצלחה ללונזו בול, אחרי שנתיים של פציעות זה יהיה סוג של נס לראות אותו שוב בכושר טוב.
    שנה טובה לדוק, ושנה טובה ומוצלחת לכל אוהדי הופס, וכמובן לכלל ישראל.

    1. אוק מחזיקים גם את השרוך הלבנבן צ'אט הולפורקקאן. אוק עוד שנתיים שלוש ועוד כמה בריחות… דראפט יהיו עוד יותר על הכיפאק, יהיו על המוחרקה.

    2. אוקייסי צריכה חיזוק רציני, כי שיי מוכן והקבוצה צריכה דחיפה רצינית מטרייד. היא מספיק השתפרה באופן טבעי, וזה הזמן לשחרר נכסים.
      דווקא הספרס לא חייבים למהר, שייסיימו את העונה, ייקבלו בחירה גבוהה ואז יעשו הערכת מצב. וומבי צריך עוד להתבשל.

  7. מעורב נהדר מנחם.
    שג"א אלמוני כי אין לו יחסי ציבור כמו לטייטום. מבחינת יכולת הוא ממזמן בעילית של הליגה.
    אחלה לונזו בול. נקווה שיחזור לעצמו, כי לעומת אחיו הוא שחקן של ניצחונות ולא סטטיסטיקות. מוסר בחסד.

  8. שג"א הוא אחד הפרוספקטים שהכי אהבתי בדראפט 2018. הוא ממש הגיע משום מקום מכיוון שבתחילת השנה דיברו בקנטקי בעיקר על קווין נוקס (שדווקא התעורר הלילה). האורך שלו יוצא דופן והשליטה בגוף ובקצב סופר מרשימים. אך אם נהיה כנים הוא לא אותו השחקן שהיה כשהגיע לליגה משום בחינה. הוא ובין הדוד שלו NAW (נקיל אלכסנדר ווקר) היו די דומים במשחק שלהם ולא רחוקים אחד מהשני ברמה. כיום הוא בנוי באופן הרבה יותר אתלטי וחזק, הוא הרים את הרמה של השליטה בכדור בכמה רמות ואחרי הקליפרס קיבל את המפתחות לקבוצה ולקח בשתי ידיים. הוא מאוד קשה לעצירה בגלל היכולת שלו לדה אקסלרציה (האטה) ממהירות לעצירה במקום מה שמאפשר לו לנער מעליו שומרים בקלות. הוא גם מנצל את השליטה בגוף לייצר לעצמו זוויות שאי אפשר לעצור מבלי להביא עוזר או לעשות פאול. בכלל לפעמים כשאני רואה אוהדים מדברים בשפת הבדיעבד על שחקן שהגיע לקבוצה אחרת זה מצחיק במיוחד בקבוצות שמחרבנות את ההתפתחות האישית של השחקנים הפוטנציאלים שלהם, דורשים מהם להיות משהו שהם לא בשם הקבוצתיות ולא נותנים להם שום משוב או יציבות. שיי הוא לא האליברטון ברמת ראיית המשחק שלו, אך הוא ממש עושה קפיצות כל שנה בתחום ומוסיף עוד משהו.
    .
    ראיתי את המשחק של דיטרויט אתמול ויצאתי אופטימי. השופטים עשו הכול כדי לאפשר דרמה עד הרגע האחרון. זה תמיד מצחיק אותי שכשקבוצה נמצאת בפיגור ומחליטה להיכנס להגנת לחץ, חלים עלייה פתאום חוקים אחרים. פתאום מותר לתפוס חולצות, לחבק שחקנים, לשלוח ידיים וכו'. השופטים נותנים פרס לקבוצה שהחליטה שהיא אגרסיבית. נכון ששרקו בסוף כמה פאולים כאלה, אך הראפטורס גנבו כמה כדורים ויצרו מצבים לא פשוטים עם פיזיות שלא הורשתה לקבוצה שהשנייה. איך שרודר קיבל סל ועבירה על מגע מינימלי וקווין נוקס שיאקה טיפס לו על הגב כשהוא מחטיא דאנק לא קיבל שריקה. הראפטורס קלעו 20 נקודות בדקה האחרונה של המשחק כדי ליצור מצג שווא שהם במשחק. בויאן בוגדנוביץ כמגן גורם לקליי תומפסון להיראות כמו מרקוס סמארט. זה הקונוס הכי מזעזע שראיתי השנה. אחרי הטרייד של הניקס לדעתי דיטרויט מכינה גם משהו.
    .
    השכבות של המאמנים נראה כמו משהו הזוי. מייק מלון מאמן טוב, אך מה שאריק ספולטרה עושה השנה הוא פסיכי. ג'ימי משחק לסירוגין, באם היה בחוץ והוא מוציא מטיילר הירו עונת שיא, לקח רוקי מבוגר יותר והפך אותו למיני ג'ימי באטלר, הוציא את אורלנדו רובינסון מהג'י ליג והפך אותו לאחד הסנטרים הטובים מהספסל והייסמית' וג'מאל קיין לא היו עושים שום רוטציה אחרת בליגה. מה שהוא עשה שבוע שעבר לסטיב קר היה מסטר קלאס שג'ייסון קיד גנב אתמול לא מעט אלמנטים ממנו. הצורה בה גורמים לקליי לקבל החלטות לא טובות ולייצר לסטף אזורי מחייה שהוא פחות עובד, חשפו את השבלוניות של קר שנותן לוותיקים לקבל החלטות לבד היכן שהם מרגישים בנוח. סטף וקליי עד מיאמי נכנסו לרצף בו נראו נהדר התקפית.
    בנוסף יש כמה מאמנים בשורה השלישית שלא רואים ממטר את אלו שבשורה השנייה.

    1. בדיוק המילה שחסרה לי בעברית:יכולת ההאטה ושינוי הכיוון,בדיוק כמו דארון פוקס ועוד:.
      איך הם שולטים כך בגוף באוויר לא ברור לי …,אך ברור כי יותר ויותר שחקנים רוכשים את המיומנויות הללו ע ככל שעוברות השנים,כלומר אלו יכולות נלמדות.
      אך עם עובדות….
      בעבר רק הדוקטור ומייקל שלטו ביכולות הללו
      מרשים מאד

      1. את האמת שצריך לתת קרדיט לכמה OGים. הראשון הוא מאנו ג'ונובלי, אנדריי מילר הוא עוד שם והמאסטר הגדול השנוא באתר הזה זה ג'יימס הארדן שמצליח בקלות להוציא מגנים משוויי משקל.
        בארץ זכורים לי עדי גורדן שהיה לו הרבה מובים של האצה\האטה וגם ליאור ארדיטי שעשה יורוסטפים לפני מאנו.

  9. מנחם הפסקתי לקרוא ב 2 במילה.
    סוף סוף של קוזמה :
    איך אומרים זאת בשפת עכו"ם…?
    ובכן יצאתי לחפש 2 נקודות למיטב זכרוני היו רק 21 מאיפה קוזמה
    נביא 23 נקודות ?
    לא מתוכח על ריבאונדים …
    מכל מקום אם ימצאו שתי הנקודות
    נשלח לביקורת עמיתים .
    בענין הסכמה :
    אהבתי שהפעם אתה מסכים לדעתך .
    שיי גילגוש הוא חתול ,חתול גדול
    זריז ברמה שלא תאומן קואורדינציה
    ברמה של קרי , אך אתלטי וגבוה מקרי .
    קליל רזה מזכיר את מייקל ג'ורדן
    מבחינת מבנה גוף ושרירים ארוכים.
    יכולת קליעה מכל טווח כבר
    קלע בסוף משחק משלושת רבעיי מגרש בקלילות .
    ההשתפרות היתה איטית הדרגתית
    ויסודית שוב בדומה לג'ורדן .
    על פניו נראה מוכן לאליפות.

  10. מעולה מנחם. תודה על ההשקעה הגדולה במלאכת התרגום הארוכה והסיזיפית (אתה הרי לא משתמש בגוגל טרנסלייט).
    .
    האמירה how sweet it is – מי השחקן המפורסם שאמר אותה לפני כן בקונטקסט שמח?

    1. אני לא מתרגם שום דבר אלא אם כן אני מוסיף שם של עתונאי. לך יש כשרון ךהכניס ככה מתחת לחגורה. קלטתי,תודה. אגב, זאת תכונה ידועה של בני קיבוצים.

      1. חחח ממש לא הבנת אותי.
        אתה כותב פסקאות שלמות, לפעמים, שבהן אתה מתמלל דברים ששחקנים אומרים. ואתה עושה את זה באופן ידני, נכון?
        הנה דוגמא מהטור הנוכחי. מנחם כותב:
        צ'ארלי הודה בזה: "הוא היה גבוה ממני ב-4-5 אינטשים (10-12 ס"מ) עם ג'אמפ מכוער שידיו השתחררו מהכדור מאחורנית ולא יכולתי לעשות מאומה נגדו. אבל פופאיי ג'ונס היה בערך בגובה שלי ולא אהבתי את פרצופו. הייתה לו הבעה כאילו הוא מרחם עלי. שנאתי את הבנזונה. הייתי מאבד שינה בגללו כשפרצופו הדפוק מופיע לי בראש ומטרטר 'אתה לא יכול לעשות דבר נגדי', אתה לא יכול לעשות מאומה נגדי'. הבנזונה הזה OWNED ME!"
        לתרגם את הפסקה הזאת זאת עבודה ובאמת שאני מודה על כך כי לי לא היה כוח לעשות את זה על בסיס יומי. לא אמרתי שאתה מעתיק מאחרים.
        בלי קשר לאמירה שלך על קיבוצניקים שלפעמים היא נכונה ולפעמים לא
        🙂
        גם ככה לא תקרא את מה שאני כותב אז אני סתם מבזבז זמן

  11. מי מעביר שחקן כמו שג"א וטון בחירות עתידיות בגלל דרישה של שחקן פציע שלא יביא אותם לכלום? וכן, ראיתי את הטור בו נטען שהארדן הפך אותם לקונטנדרית. אפילו את הלייקרס שתעלה מהפלייאין הם לא יעברו.
    זה מזכיר לי גם את פורזינגיס שמתלהבים איך הוא שדרג את בוסטון, ושוכחים שהוא משחק יום כן, שבועיים לא. ואף פעם לא בחודש אפריל. על הנייר הוא משדרג, בפועל הוא לא יופיע.

    ברשת קצת מסתלבטים על דטרויט. 😉
    https://vt.tiktok.com/ZSNWAMMMw/

      1. הוא עלה לגמר אחד ולקח עם קבוצה מוכנה שהייתה מצוינת גם בלעדיו. זה מה שהוא עשה בחמש עונות. אז נכון, הקליפרס קיבלו אותו בשיא אחרי טורונטו, והייתה להם קבוצה טובה לפניו, אבל לשעבד את כל העתיד כדי להביא עוד שחקן שנוטה להיפצע זו החלטה רעה.
        זה מזכיר קצת את הפעם שלברון דרש לחזק את קליבלנד וזרק את וויגינס. אלא שללברון זה יצא לטובה כי וויגינס סתם שחקן. כאן שג"א יהיה כוכב על. כבר היום הוא כזה, וכבר אז היה ידוע לכולם שהוא יהיה כוכב.
        מזל שהוא באוק'. תוך שנה-שנתיים הם בגמר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט