28.12.23, צ'ייס סנטר, סן פרנסיסקו.

מאז טורניר אמצע העונה בוגאס לא יצא לי ללכת למשחקים, חגים וכאלה.

פספסתי משחק מדהים נגד בוסטון שהוכרע כי סטף נכנס לסטף נגד הסלטיקס – מוד + ערב הוקרה ליהודי העולם.

פספסתי את המשחק נגד וושינגטון עם דני אבדיה שלנו שלאט לאט מאבד קרדביליות גם במדי אחת הקבוצות הרעות בהיסטוריה (והתודות לדטרויט).

מה נשאר בכל זאת?

מיאמי ללא באטלר (ולאורי וקיילב מרטין), אבל לפחות נקבל מנה גדושה של חיימקה שלנו הלא הוא חיימה חאקז.

גם לפי השם וגם לפי המראה הרוקי הנהדר של מיאמי יכול היה להיות בקלות מתנדב באחד הקיבוצים בצפון ולעבוד במטעי השדה.

לצידו נראה את האחים הירו את רובינסון (אין קשר דם רק קשר שלשות), האחד פתח את העונה מצויין עד שנפצע ועכשיו שוב חוזר ומפציץ באחוזים מצויינים מהשדה(46% מהשדה על ווליום של 19 זריקות במשחק ו-43& מחוץ לקשת), השני טוב בכל ימי ג' הראשונים לחודש (סטטיסטיקה שלא נבדקה או אומתה אך יש לציין שיש סיכוי שהיא נכונה).

ישלימו את החמישייה הייסמית' ובאם האיום, איום לטובה, שחקן מפחיד.

האם גולדן סטייט ישכילו לנצח משחק בית יחסית נוח כאשר הכוכב הבלתי מעורער של היריבה פצוע? ממש לא בטוח.

סטיב קר והחברים מהמפרץ לא מצליחים לפענח איך לשחק, עם מי, כמה דקות מגיע לכל אחד ומה הדרך הטובה ביותר לניצחון.

החמישיות מתחלפות בקצב מסחרר, אני מכבד את הניסיון לעבור לליינאפ הצעיר יותר שכולל ספסול ווייגינס ולוני ולפעמים אפילו את קליי ולפתוח עם הדור הבא של קומינגה, לוני ולא עלינו טרייס ג'קסון-דייויס הרוקי מהבחירה ה-57 בדראפט האחרון שמראה ניצוצות כשנותנים לו לשחק יותר מ-15 דקות.

אז כן, אפשר להתווכח ולהגיד היי, אנחנו בתקופה אחרת, היום החמישיות צריכות להיות מותאמות לכל קבוצה, ולכל קבוצה יש את הסייז שלה והתאמות שאין ברירה אלא להחליף הרכבים בתדירות גבוהה.

אני לא יכול לחיות עם ההנחה הזאת בשלום מהסיבה הברורה והיא שזה מוריד את הבטחון של כולם בלי יוצא מן הכלל. (אולי סטף יוצא מן הכלל אבל זה כנראה נכון בכל דבר).

החבר'ה הותיקים מאבדים ביטחון כי פתאום אחרי מיליון ואחת שנים הם רואים ספסל בתחילת המשחק.

בפעימה השניה, החבר'ה הצעירים פתאום מקבלים הזדמנות מפציצים, מקבלים אותה שוב והפלא ופלא, הם לא יציבים כי בכל זאת לוקח זמן לשחקן לבנות את עצמו כשחקן חמישייה שמוביל קונטנדרית, או מה שהיה פעם קונטנדרית, ואז שוב מורידים אותו לספסל ומשבוע של 30 דקות למשחק אתה מקבל פתאום 4. 

אז איך אפשר לנצח את הדבר הזה?

דעתי האישית? הקרבה. אין ברירה.

חברים!

יש מספיק קבוצות טובות מאוד מאוד מאוד מאוד! וזה בלי לחשוב שמינסוטה ואוקלהומה טובות עד לרמת המאיימות לקחת אליפות וגם הן כבר שם.

צריך להבין שהווריורס הנפלאים של העשור האחרון היא כבר גולדן סטייט זקנה, איטית, מעט לא בריאה בנפשה (חלקם הרבה לא בריאים בנפשם) והדבר הזה שתפס עונה אחרי עונה כבר לא תופס.

אז בואו תצהירו, היי, נעים מאוד, אוהדים יקרים ואהובים של המועדון היוקרתי ביותר בליגה, אנחנו מורידים הילוך, אנחנו מורידים ציפיות, אנחנו רוצים לבנות את עצמנו לעתיד בו אנחנו מאיימים על אריות הליגה בעוד שנתיים שלוש ולא בעוד עשור של טנקינג קשוח חסר כלום כי לא התעוררנו בזמן.

פשוט וקל, להבהיר לכולם שאליפות היא לא על סדר היום, גם אם תרצו וגם אם לא, הווריורס לא שם.

שאלה פשוטה לקוראים – אם הייתי אומר לכם שאתם צריכים לשים 1,000 ש"ח על גולדן סטייט אלופה העונה ובתמורה תזכו ב-10 מיליון שקלים, היתם שמים את האלפיה?

אני לא. על אף הסיכוי הקטן שיש להם לקחת, אני רואה את זה כזריקה של אלף ש"ח לפח.

אז כאמור, להצהיר שדי, עושים שינוי וזה יעלה בהפסדים לא נעימים (שאגב, מגיעים גם ככה), שימו לי את סטף כי אין עוד מלבדו, אבל לידו תכניסו לי את לוני לחמישייה, תנו לי להרגיש יותר מהלכי פיק אנד רול של פודזי וקומינגה, רוצה יותר אלי הופים ובלוקים של ג'קסון-דייויס עכשיו!

האם זה יקרה?

כנראה שלא.

סטיב קר פחדן, למדתי להכיר את זה בו.

הוא לא ממהר לעשות שום דבר "ריסקי", ובגלל זה הוא גם נשאר מאחור בעונות האחרונות.

האם זה משהו שבלתי נמנע שיקרה מתישהו בשנתיים הקרובות? אני חושב שכן.

מכירה של קליי? דריימונד? ללא ספק שניהם עברו את שיאם מזמן.

דריימונד כנראה יצטרך לחזור ולהראות שהוא עדיין משחק כדורסל ויכול להתאפק ולא לתת אגרוף למישהו לידו בתקופה של יותר מחודש ואז אולי גם יקבלו עליו משהו ולא יצטרכו להעניק בחירה יחד איתו רק כדי להפטר מהחוזה של אחד החולים בראש בליגה.

אני מהמר שהוא ילך ללייקרס, בתור אוהד אל איי, אני מאוד אשמח שזה לא יקרה על אף האפסייד שלו כמגן ושחקן שמלהיב את יתר הקבוצה, העלות שלו גבוהה מידי ואני לא מדבר על כסף.

אבל הוא חבר קרוב של לברון ופה מעניין אותי לראות האם לברון (שקובע הכל במקום בו הוא נמצא) היה רוצה להביא שחקן כזה או שהוא יותר חכם מזה. נחכה ונראה.

עוד שעה פלוס מינוס אני יוצא למשחק.

תקופת חגים, מאוד רגוע מסביב.

מצד אחד חוגגים ושותים ואוכלים כאילו אין מחר, מצד שני הכריסמס זה כזה חג משפחתי מאוד אז הרחובות מרגישים ריקים, עסקים רבים סגורים ובגדול יש תחושת שקט קלה…יש להניח שזה יתחלף בפיצוצים ובלאגן לכבוד השנה האזרחית החדשה שמגיעה בעוד ימים ספורים.

כמשפחה לא עשינו משהו מיוחד השנה עבור כריסמס, עד עכשיו כל פעם נסענו לאיזו בקתה עם שלג מסביב שזה תמיד עושה נעים לישראלי הממוצע לראות קצת לבן לא אופייני.

אבל ההרפתקאה של לנסוע ברכב לאל-איי ומשם לוגאס ואז חזרה לאל איי ומשם עוד נסיעה ישירה לסן פרנסיסקו גרמה לנו לרצות לשים את האוטו בצד קצת ולעשות יותר טיולים רגליים בשכונות, שאגב, לצערי עדיין מתמלאות בכתובות לשחרר את פלשתין אבל מצד שני רוב הכתובות החדשות באזור בו אני גר נכתבו על פחי אשפה, ואני ממש בסדר עם כיתוב כזה על זבל וקקי של כלבים.

נניח את הפוליטיקה בצד ונמשיך לקוות לשחרור כל החטופים והחזרתם לארץ בשלום ושהמלחמה הזאת תגמר וגם כל החיילים האמיצים שלנו שיחזור לחיים הרגילים שלהם, לראות ספורט ולצאת לשתות משהו בערבים.

אתמול הלכנו אני ואישתי עם זוג חברים מפרו לאחת המסעדות המבוקשות בסן פרנסיסקו, HOUSE OF PRIME RIB, המסעדה כשמה כן היא, מגישה אך ורק פריים ריב ולהזמין שולחן מראש לשעה סבירה צריך לתכנן חודשיים-שלושה מראש.

למרבה המזל, זוג החברים שלנו גר 2 דקות הליכה מהמסעדה אז הם בספונטניות אמרו לנו שהם הולכים לעבור שם ולראות אם המקום במקרה מאפשר לנו להגיע מעכשיו לעכשיו, 4 אנשים, וואלה עברו, וואלה אמרו להם יאללה. שילוב של יום גשום + עיר ריקה כי תקופת חגים + יום רביעי הביאו לתוצאה המדהימה וגם לי להאמין שגם אם רשום שאין מקום במסעדות נחשבות לפעמים אפשר להאמין ולנסות ואולי יתמזל מזלכם.

איך היה? בסדר, לא שווה את ה-50 דולר על סטייק (למרות שנחמד שבמידה וסיימת את הריב שלך יביאו לך עוד בשר עד שתגיד די, מזכיר לי אישית את סטייל חומוס אבו-אדהם בכפר יאסיף, השיא של חבר שלי היה לעשות ריפיל לחומוס – 3 פעמים – 4 מנות חומוס בטוטאל בישיבה אחת שזה די מטורף) אבל האווירה והכל היתה מגניבה, רטרו כזה, אווירה של שנות ה-50.

הגעתי 40 דקות לפני תחילת המשחק, האינטרנט נפל, מלווין סיפר לי שזה ככה כבר כמה משחקים…משתמש בהוט-ספוט של הטלפון ונקווה לטוב.

סטף וקליי התחממו כשהגעתי, כמה תמונות שלהם ומשם לחדר התקשורת לחטוף משהו לאכול לפני המשחק

במסכים כולם מסתכלים על בוסטון בפיגור נגד דטרויט, ברור לי שבוסטון ינצחו….והם אכן ניצחו.

יאללה קצת עוף ואורז והולכים למושב.

חמישיות:

גולדן סטייט: סטף, פודזי, קליי, קמינגה, לוני

מיאמי: הירו, האמפטון, הייסמית', חיימקה, באם אדבאיו

מהלך המשחק:

רבע ראשון:

מתחילים!

קומינגה עם 2 ראשונות לווריורס.

אדבאיו עונה ומשווה.

קצת ריבאונד התקפה של גולדן סטייט בהתחלה אבל הכל הולך החוצה למרות ההזדמנות השניה ולעומת זאת טיילר הירו ובאם מובילים את ההתקפה של מיאמי ביעילות.

חיימקה עם שלשה מעלה ל- 15-6 להיט, ההגנה של הווריורס כל כך רכה, נראה שמיאמי בכלל לא מתאמצים כדי להגיע לזריקות נוחות.

5:22 לסיום הרבע הראשון, טיים אאוט ראשון במשחק, שייך למיאמי, 17-13 להיט, ריצה קצרה של הווריורס מחזירים קצת צבע ללחיי האוהדים המקומיים.

וויגינס, שאריץ' סיפי וטרייס עולים, היחיד שנשאר מהחמישייה זה סטף.

טרייס עם נקודות ראשונות, סל קל מתחת לסל.. בדיוק דיברתי עם מלווין על העובדה שאני מאוד אוהב אותו אבל הוא קטן מידי בשביל להיות 5 משמעותי ולא מספיק מוכשר בהתקפה בשביל להיות 4. בעיה.

עכשיו הוא על הקו, משם הוא דווקא לא רע, הראשונה בפנים….גם השניה! יופי ילד. 20-17 להיט.

פודזיייייי משווה! שלשה! איזה מלך!

שאריץ' מוסיף שלשה משלו ולא יודע כמה זה עבודת הגנה אבל מיאמי התחילו להחטיא מאמצע הרבע הראשון ואנחנו בפלוס 3 של הווריורס אחריה שלשה הזו של דאריו.

סיום רבע ראשון: 25-22 ווריורס.

רבע שני:

וויגינס ממשיך להיות מדוייק.

קיין(מי?) קולע להיט. אחריו מיד החטאה מוזרה של שאריץ' שנענש בדאנק של אדבאיו.

הייתי טיפה עסוק בכל המסביב אבל טרייס ג'קסון דייויס פשוט משחק נהדר, 4 נקודות, 5 ריבאונדים וכבר 2 חסימות ב-7 דקות משחק, פלוס-מינוס של 5+. אחלה טרייס.

10:04 לסיום המחצית הראשונה, טייים אאוט סטיב קר, 30-29 לווריורס.

קמינגה במשחק נוראי, איבודים, חוסר ריכוז ויותר מהכל – נראה כמו חוסר חשק.

איבוד נוסף לקמינגה החמישי במספר!! מוביל לטיים אאוט נוסף של גולדן סטייט, 6:25 דקות לסיום המחצית הראשונה, 38-32 למיאמי.

שאריץ' נותן יכולת טובה בדקות שלו על הפרקט, 8 נקודות ושני ריבאונדים ב-11 דקות.

אגב, סטף קרי? 0 נקודות, 2 זריקות מהשדה בלבד, עוד 6 דקות נגמרת המחצית! אאוץ'! שיתעורר.

תנועה מדהימה של גולדן סטייט מוצאת את קמינגה לבד מתחת לסל לדאנק מרשים מאסיסט נהדר של פודזי אחרי הטעיה בתנועה של סטף.

קווין לאב מרגיע את האווירה עם שלשה.

קליי עונה עם שלשה שלו, עבירה במקביל על פודזי והוא ילך לזריקה אחת מהקו.

קמינגה עם איבוד נוסף מתחת לסל, צעדים…מה יהיה חביבי?!

בצד השני קווין לאב עם סל ועבירה מעלה את היתרון של מיאמי לדו-ספרתי, פוגע גם מהקו וזה 46-34.

טרייס אדיר, הולך עם כוח לסל, אסיסט של קליי.

סטף ברוך הבא גבר, 3:40 לסיום המחצית הראשונה, נקודות ראשונות, שלשה! מינוס 8.

הייסמית' עונה בשלשה משלו.

מודי שומר נהדר על הירו.

סטףףףףףףףףף שלשה ועבירה, יכול להוריד למינוס 8 אחרי שמיאמי קצת ברחו. פוגע מהקו.

מודי ממשיך בהגנה נהדרת! הוא 4 דקות על הפרקט והווריורס בדרך למחוק פיגור גדול כבר בשבל מוקדם של המשחק.

תוצאת מחצית: 58-51 למיאמי.

סיכום מחצית:

טוב, בינתיים משחק שקול, אפשר לראות שההגנה של גולדן סטייט בעניינים רק לפרקים.

בהתחלה היתה תחושה של רק תלך לכיוון הסל של הווריורס ואתה תגיע אליו די בבטחה ובקלות, בהמשך מודי וטרייס עזרו לחזרה היחסית לקרות.

סטף שהתעורר בסוף הרבע השני גם תרם למשחק להיות בפיגור חד ספרתי.

אצל גולדן סטייט, סטף מסיים עם 10 נקודות, כולן ברבע השני כאמור. סך הכל 5 זריקות מהשדה.

שאריץ' אחריו עם 8 ומיד אחריו עם 7 וויגינס שעלה מהספסל גם הוא.

אצל מיאמי זה הצמד אדבאיו והירו, באם עם 11 נקודות ו-6 כדורים חוזרים, הירו עם 14 ושני אסיסטים ב-6/14 מהשדה.

מה יהיה? נקווה שטוב, זה משחק שאפשר לנצח אבל הווריורס יצטרכו להמשיך בהתעוררות, לתת אולי למודי לפתוח את המחצית השניה וכמובן שסטף ימשיך את המגמה.

רבע שלישי:

סטף עם שתי החטאות רצופות.

פתיחה טובה בגדול של גולדן סטייט למחצית השניה אבל אם הכדורים של סטף היו נופלים פנימה כבר היה פה מהפך, במקום זה מיאמי מתאוששים ומשאירים את זה סביב ה6-8 הפרש.

קלי פוגע דווקא יפה מאוד עם פתיחת המחצית ואנד וואן של סטף והנה אנחנו בפוטנציאל להיות במינוס 3 בלבד, סטף פוגע! בעבר סטף על הקו היה דבר כמעט בטוח, העונה הוא מחטיא לפחות זריקה אחת מהקו במשחק.

8:20 לסיום הרבע השלישי, טיים אאוט סטיב קר, 69-61 למיאמי.

גולדן סטייט מנסים ומנסים אבל מתקשים לעשות סטופים לאורך זמן, אולי זה הזמן להחזיר את מודי.

קמינגה דוהר לסל במה שנראה דאנק אימתני, במשחק כמו היום הוא מחטיא אותו, לוני שם לריבאונד התקפה, סל ועבירה! מחטיא מהקו…חבל. מינוס 6.

האמפטון נותן אחלה רבע שלישי למיאמי, הרבה האסל וכדורים חוזרים שהופכים לנקודות.

קליי עם 8 נקודות ברבע אחרי שכל המחצית הראשונה הוא סיים עם 5 נקודות בלבד.

מיאמי בריצה, 80-68 להיט, גולדן סטייט מחטיאים ולא מספיקים להתארגן, המון נקודות מהתקפות מתפרצות למיאמי ברבע השלישי.

טרייס חוזר במקום לוני, למה לעזאזל מודי לא חוזר?!

3:28 לסיום הרבע השלישי, טיים אאוט של מיאמי מציל את סטיב קר שבטח רצה לקחת טיים אאוט בעצמו אחרי החטאות חוזרות מתחת לסל, סנטימטר מתחת לסל! 82-70 להיט.

פודזי נכנס מדהים לסל, סטף סטייל.

וויגינס מחטיא זריקה לשתיים מהצד, חופשי לחלוטין, רובינסון מעניש אותו בשלשה ומעלה את היתרון של מיאמי ל-15.

סיום רבע שלישי: 91-76 למיאמי.

רבע רביעי:

מינוס 15, משהו מאוד מיוחד יצטרך לקרות פה.

ג'מאל קיין חוגג על הווריורס, שלשה שלו לפתוח את הרבע האחרון מעלה אותו ל-18 נקודות בדיוק כמו ההפרש במשחק, אחריו סטף החטיא עוד ניסיון שלשה (2/7 מרחוק) והמצב לא נראה משהו משהו.

אני בכללי מבואס מסטיב קר, שזה לא חדש, המשחק הטוב ביותר של גולדן סטייט הערב היה עם מודי על הפרקט, כל החמש דקות שלו על הפרקט היו ריצה טובה בהתקפה והגנה מצויינת, הוא עדיין על אותן 5 דקות מהרבע השני ואלוהים יודע למה הוא לא זוכה לקצת דקות.

באם אדבאיו מעלה ל-20 הפרש, 100-80, יש לי תחושה שהמשחק הזה יסתיים עוד פחות מ-5 דקוצת למרות שיש עוד כמעט 9 דקות לשחק.

סטף שוב מחטיא, נראה רע ומבואס.

קרי משיג אנד וואן אחרי עבירה של יוביץ' בצבע אבל הפנים של סטף עדיין כבויות מאוד.

צ'אלנג' של ספולסטרה, מניח שהשופטים חשבוש יוביץ' היה בעיגול הפנימי, ספולסטרה והצוות לא מסכימים, תכף נראה אם גם זה לא הולך עם הווריורס הערב.

יאפ, השופטים הופכים את ההחלטה, אין סל, עבירת תוקף של סטף. הולם את הערב.

רק עכשיו, 7:45 דקות לסיום הוא מחזיר לי את מודי…אחחח…קר הזה מעצבן.

מודי מוריד למינוס 18 ומוביל לטיים אאוט של מיאמי, 5:34 לסיום המשחק.

מרגיש לי קצת מוקדם להוציא את כולם ולוותר רשמית על המשחק אבל זה לא משהו שיפיל אותי מהכסא אם יקרה והחמישיות ירדו לספסל כבר עכשיו.

מודי מוביל לאיבוד של הירו, לא מצליח לחצות את קו החצי ב8 שניות.

מודי שוב! רק מינוס 16.

3:19 לסיום המשחק, טיים אאוט ווריורס, 107-91 למיאמי, לא יודע…אולי קר חושב שיש עוד סיכוי קלוש, אני לא.

דאנק אדיר של טרייס ג'קסון-דייויס! אני חוגג את הקטנות פה.

תוצאת סיום: 114-102 למיאמי

סיכום המשחק:

אז היה לנו הערב הרבה בלאגן, מעט הגנה מהקבוצה הבייתית והמון החטאות מרחוק.

שחקן חצי אנונימי בשם ג'אמל קיין הצליח לחגוג בזמן שלו על הפרקט ועבודה טובה של באם, הירו וחאקז סגרו את הסיפור, או שזה בעצם בכלל סטף שלא הגיע, קליי שחזר למשחק האנמי שלו או בכלל קמינגה וחמש מאוד האיבודים שלו (לזכותו יאמר שהוא השתפר במחצית השניה אבל לא מספיק השתפר) כנראה שקבוצה שמבוססת על שלשות וקולעת בפחות מ-25% מחוץ לקשת לא יכולה לנצח משחק גם אם הוא בבית וגם אם הוא נגד קבוצה שחסרה את הכוכב הראשי שלה.

אצל גולדן סטייט הקלעים המצטיינים הם סטף וקליי עם 13 נקודות כל אחד, אומר הכל.

סטף הוסיף 6 אסיסטים ו-5 ריבאונדים, קליי עם 5 אסיסטים.

פודזי מסיים עם 10 נקודות וחמישה אסיסטים ב-28 דקות.

בדקה האחרונה טרייס ג'קסון דייויס שלי הגיע לדאבל דאבל נוסף, 10 נקודות ו-11 ריבאונדים ב-26 דקות בלבד. אחלה טרייס.

אצל מיאמי, הירו הוביל עם 26 נקודות ו-7 כדורים חוזרים ב-10/18 מהשדה.

אדבאיו עם 17 נקודות ו-11 ריבאונדים מגיע לדאבל דאבל נוסף.

חיימקה שלנו נתן 17 משלו ליד 6 אסיסטים ו-5 כדורים חוזרים

ואחרון חביב היה ג'אמל קיין שנתן אחלה משחק עם נקודות חשובות – 18 במספר.

זהו, מה נאמר? משחק לא נעים של גולדן סטייט אבל יש להם רצף משחקים ביתיים שבו הם ינסו להמתיק את המכה שהם חטפו פה, אני מאמין שהם יסיימו בטופ 8 העונה אבל זה לא יהיה פשוט ויצטרכו לקרות קצת טריידים כדי לחזק את מה שנבנה פה בקיץ.

נתראה במשחק הבא, שבת שלום ושבוע טוב!