אבי בחופש באורלנדו, האם גם פילי ללא אמביד באו לנפוש עם מיקי, דונלד ופפה? / אבי טרכטמן

אחרי שהייתי באורקל, בצ׳ייס ובקריפטו בערך מאתיים פעם, אחרי שהייתי פעם אחת במיאמי, פעם אחת בבוסטון (הרבה לפני תקופתי בהופס), פעם אחת בברוקלין (גם לפני תקופתי בהופס), אני מגיע גם לאורלנדו במסגרת הנופש השנתי שלנו בפלורידה.

הפעם אמנם הנופש ברובו לא היה בפלורידה, כי אם בין איי מזרח הקריביים במסגרת קרוז בן עשרה ימים, עם מהירות אינטרנט שעוררה געגועים לתקופה בה שילמנו פר דקה בשנת 1998 (שזה ממש ממש בעיה בימינו) ועם כמה איים טובים יותר (הצד ההולנדי של סן מרטן, ברבדוס, פורטו ריקו) וכמה טובים פחות (הצד הצרפתי של סן מרטן, אנטיגה, הרפובליקה הדומינקנית, וגם דומיניקה שזה אי אחר לגמרי וסלאמסי לחלוטין) חזרנו סוף סוף ליבשה, ואחרי נסיעה קצרה בת 3 שעות וחצי, הגענו לאורלנדו. מחר אנחנו אצל פפה פיג ומשפחתה – ג׳ורג׳ ״בייקון״ פיג, מאמי ״ספייר ריבס״ פיג ודאדי ״פורק צ׳ופ״ פיג, ופפה שהיא כה מתועבת שמבחינתי היא פפה ״פולד פורק״ פיג, אבל היום אני בדאון טאון אורלנדו – ובארנה ששינתה את שמה רק שבוע שעברה (כך נודע לי היום) מאמווי סנטר לקיה סנטר (ע״ש האוטו הקוריאני, אולי כי לקטאר עדיין אין חברת מכוניות).

האמת היא שכל פעם (ואלו פעמים בודדות מאד) שאני מגיע לאולם חדש, זה מאד מרגש. לראות אם יש הבדל, אם האוהדים חמים יותר או פחות, אם האוכל טוב יותר או פחות, ובכלל איך מתייחסים למשחק בעיר שהתושבים הידועים ביותר שלה הם עכבר וברווז.

והנה התשובות:

א. למשחקים של הקבוצות בלוס אנג׳לס אני בדרך כלל מקבל אקרדיטציה ברגע האחרון פחות או יותר, כנראה עניין של ביקוש והיצע, לאורלנדו קיבלתי אקרדיטציה איזה שבוע לפני, כנראה עניין של יותר היצע ופחות ביקוש. עם תחילת המשחק, ולאור המושבים הריקים מימיני ומשמאלי, די ברור שלאורלנדו אנשים באים בשביל לראות את מיקי, לא באמת בשביל לראות כדורסל. למעשה, נדמה לי שבהפסקה הבאה ארד איזה 4 ספסלים מטה, לאחד המושבים הריקים האחרים של המדיה, והקרובים עוד יותר מהמושב (המכובד באמת) הנוכחי שלי.

א. החנייה היתה קרובה אך מוזרה. לכאורה רשמית, אך למעשה בלי קבלה. מקווה שהאוטו יהיה שם כשאחזור, מצד שני אוטו שכור עם ביטוח, למי אכפת.

ב. הכניסה היתה קלה ומאד נחמדה. בחור נחמד בשם מייק הראה לי איך מגיעים ממקום למקום, איזו מעלית מעבירה אותי לאיפה ואיפה חדר האוכל. קבלת פנים א״א, ותודה למארחיי.

ג. האוכל חינם אבל באמת מגעיל. סליחה. אבל שתי רמות מתחת לצ׳ייס או לקריפטו, ולא ששם זאת יצירת מופת. עזבו, שתי רמות גם מתחת לבופה של הקרוז, וזה באמת רף נמוך למדי.

ד. המיקום ממש ממש סבבה, באיזור התאים הפרטיים או הסוויטות. כלומר, בשני שליש של האולם (מלמטה), מול הפינה של המגרש, כלומר בזווית של 45 מעלות. טוב בהרבה מהקליפרס. קצת פחות טוב מהצ׳ייס, ובערך אותו דבר עם הממוצע של הלייקרס (שלפעמים נותנים מושבים בן ז**נה, ולפעמים מעלים אותך מעלה מעלה).

ה. תפוסת הקהל היא איפשהו בין הקליפרס ללייקרס. כלומר, עם השריקה משהו כמו 80 או 85 אחוז תפוסה באולם הכחלחל.

ו. חולצות, אין. זה קטע של הצ׳ייס בעיקר מסתבר.

אבל כן דבר אחד על ההבדל הגדול בין אורלנדו ולוס אנג׳לס ובעיקר בין דרום ארה״ב לבין מערבה. איתרע מזלי, והייתי לא מעט בחיים ב(פאקינג) בירמינגהם אלבמה, אז כשאני רואה תופעות דומות, אני בהחלט קולט אותן מהר – תעשו עם זה מה שאתם רוצים, אבל בדרום יש מעמדות. השחורים בדרום לא מתנהגים כמו שחורים בלוס אנג׳לס, יש בהם משהו כנוע יותר והמבטא שלהם חריף יותר גם משחורים שמגיעים עמוק מקומפטון או אינגלווד. זאת האמת, גם אם היא לא נעימה. ומהצד השני, הלבנים בעיר בהחלט מרגישים כמו אליטה, גם אחרי שלוש דקות. אוכיח זאת כך – במשחקים בקריפטו יש מועדון קטן לחברים מיוחדים, אין לי מושג מה הקריטריון, אבל אני כן יודע שמדובר בחדר קטן למדי ליד המגרש, עם לא יותר מחמישים או שישים אנשים בדרך כלל שהם כנראה באמת חברים של באלמר או באס או משהו, אין לי מושג. באורלנדו לעומת זאת, יש בקומת הכניסה (כלומר, שוב ליד המגרש עצמו, ובאותה קומה, בדיוק כמו בקריפטו) מועדון קטן לחברים מיוחדים (נו, חברי מועדון), בחיי שהיו שם איזה חמש מאות איש, ובחיי ש 99 אחוז מהם בערך היו לבנים. מעמדות.

אתם יודעים מה, עזבו ״מועדוני חברים״. 95 אחוז מהקהל לבן (בעיר כולה יש 25% שחורים). כמו שאמרתי – מעמדות. וזה פשוט לא נכון בכלל למשחקים של הלייקרס והקליפרס. בכלל – הקהל מגוון בהרבה בלוס אנג׳לס. מה שכן, כל, ואני מתכוון לכל מסדרי החנייה למטה, היו שחורים.

תעשו עם המידע הזה מה שאתם רוצים, אבל זאת המציאות, וההבדלים בעיניי מפעימים אך גם מובהקים וגם די עצובים

וזה לא רק זה, בואו נדבר על חדר האוכל של המדיה בקריפטו לעומת כאן. -בקריפטו (אם כי פחות מאז השינוי והקטנת חדר האוכל המשמעותית שהם עברו השנה) יש תחושה ש ״זה המקום לראות ולהיראות״ – כל השדרים הכי גדולים מגיעים לשם, מנהלי קבוצות, מעודדות, טינאייג׳רים שעושים מופע מחצית. מה שלא תרצו, המקום צבעוני ואדיר. רוחש וגועש. חדר האוכל של המדיה באורלנדו, הוא חדר האוכל של המדיה… אה, וראיתי כמה שוטרים גם. זהו. וגם כאן, אתם יכולים להסיק מה שבא לכם להסיק, אבל בעיניי זה הבדל נוסף בין דרום ארה״ב לבין מערבה, או ליתר דיוק – קליפורניה.

טוב, יש משחק. אין אמביד לצערי (ראיתי אותו שנה שעברה לפחות) אבל יש כל מיני אחרים ויש קבוצה צעירה ומקומית שהם גם הפייבוריטים הדי מובהקים היום, בהיעדר מי שכנראה יהיה ה MVP של העונה הקרובה. יהיה מעניין לראות את האריס (שצריך לומר את האמת, אבל נראה הרבה יותר טוב בהיעדר אמביד, מאשר במשחקים בהם אמביד משחק) ובעיקר את הסנסציה שהיא טייריס מקסי, ובצד השני מעניין אותי לראות איך קבוצה שרק לפני שנה ראיתי בתור קבוצה בינונית מינוס הופכת להיות אחת הקבוצות הטובות במזרח, בניהול הפורוורדים והגבוהים הדינמיים שלה.

ומכאן לאבחנותיי ותובנותיי, יהו אשר יהו.

א. אורלנדו מוסרת יפה מאד לחותכים, וחשוב מכך, אלו הגבוהים שלה שמוסרים יפה לחותכים. קרטר למשל הושווה עוד בתחילת הקריירה לאל הורפורד, שהוא בוודאי מוסר מחונן, והוא מראה את זה גם כאן. ופרנץ ווגנר הוא שחקן עם יכולות מאד מגוונות. קצת מזכיר לי ביכולת הכדרור שלו, לבן אחר שאני מכיר טוב בהרבה, אוסטין ריבס, אבל כמובן גבוה באיזה עשרה ס״מ. לשניים היו אסיסטים מאד יפים בתחילת המשחק לסאגס שחתך יפה, ועכשיו אסיסט של בנקרו לבלאק. אני אוהב קבוצות מוסרות ועושה רושם שאורלנדו היא בדיוק כזאת. אז אולי זה הסוד להצלחה המפתיעה העונה? ורק אני מדבר, ועוד פעם סאגס חותך וווגנר מוסר לו, לא הגיע הזמן פילי תעשה משהו בנידון?

ב. אפרופו השוואות בין שחקנים, מי שבנקרו תמיד הושווה אליו הוא מלו, אבל כבר עכשיו אני יכול להגיד לכם. עם כל אהבתי הפטישית למלו (ויש לי כזאת, באמת, מאד מאד אהבתי את כרמלו ובעיניי הוא הופרש מוקדם מדי מהליגה), בנקרו כבר היום מוסר טוב יותר ובעיקר more willing passer ממה שמלו אי פעם היה. ולמרות שבנקרו הוא גם איש לא קטן, צריך לומר שהוא פחות משחק עם התחת ממה שכרמלו היה משחק. כנראה שזה בכל זאת מתאים יותר לכדורסל המודרני.

ד. ועוד קאט של סאגס, הפעם מבאנקרו. מה יהיה? והאם יש מצב שגילינו מיהו החותך הטוב בליגה כי זה באמת מדהים מה שקורה פה. בגדול אגב, מדובר באחלה משחק בינתיים ממש, חוץ מהעובדה ששתי הקבוצות פוזלות מהשלוש כאילו שאנחנו ב 1998 (שוב) או משהו.

ה. והנה, עם שתיים וחצי דקות לסוף הרבע הראשון, החלטתי לרדת למושב הריק ויותר נמוך על העיתונאים, עכשיו אני כבר באמצע האולם. מה שנקרא מושב בן ז**נה, וכאמור, תודה למארחיי ול southern hospitality v המפורסם שלהם.

ו. היה היו שני פורוורדים באורלנדו של לפני קצת יותר מחצי עשור, לאחד קראו ארון ״בונזו״ גורדון ולשני טוביאס ״מיני בובאן״ האריס ,שהיום במקרה משחק בקבוצה הנגדית. האחד, הלך לו לשחק עם הסנטר הטוב ביקום בדנבר, בשני הלך לו לשחק עם הסנטר הטוב ביקום האחר, אמביד. וראו זה פלא. הראשון פורח בעוד השני לא. וזה לא באמת מפתיע כשחושבים על כך שיוקיץ׳ הוא מוסר כל כך הרבה יותר טוב, אבל האמת היא שזה יותר עמוק, והעומק נובע מכך שלמרות שגם האריס וגם גורדון יודעים לקלוע מהשלוש ולשחק קצת עם הפנים לסל, הלחם והחמאה שלהם זה העובדה שהם שני בריונים שממש טובים בלחפור. אז יוקיץ׳ (עוד חופר ידוע) מבין את זה ונותן לגורדון את ספייס החפירות שלו, אבל אמביד (מלך מלכי החופרים) מבין את זה פחות ולכן להאריס קשה איתו. כי שני חופרים באותה קבוצה זה המון. אבל כשאמביד לא משחק , האריס לוקח על עצמו הרבה יותר, אמנם רק 6 נקודות ברבע הראשון, אבל עם המון אקטיביות. הגיוני.

ז. והנה האינטרנט הלך, געגועיי לקרוז. מזל שיש לי הוט-ספוט.

ח. מקסי קולע שלשה, לא הרגשתי שהוא משחק עד עכשיו, ובכלל מדובר באחד השחקנים הלא יציבים בליגה לאחרונה. כן, ברוב הוא ממש טוב, ואז הוא קולע איזה 7 נקודות ב 7 אחוז. לכו תבינו. כמה דקות עוברות, מקסי ממשיך להוביל, מרקוס מוריס נזכר שהוא פעם היה שחקן וקולע פה וגם שם, ופילי מובילה. העיר אורלנדו כולה דואגת.

ט. כיף לראות את ההבדל בין שני הפורוורדים הכוכבים של אורלנדו, האחד אלגנטי להחריד, מכדרר בחסד עליון ועובד על היריבה. השני בריון שמשתמש בכוח ובעבודת רגליים טובה מאד, ואז בעוד קצת כוח בשביל לקלוע נקודות. נחשו מי זה מי.

י. אבל מה זה משנה כשבצד השני מקסי החליט שהפעם יהיה לו משחק טוב ולא משחק של 7 נקודות ב 7 אחוז. עם כל המילים החמות שלי על אורלנדו, פילי בסופו של דבר מובילה ב-6 הפרש במחצית. האריס ומוריס תורמים לא מעט אף הם מה שכן, שתי הקבוצות בינתיים פוזלות באופן דומה מהשלוש עם 6-28 משותפות. מפעילת המעליות (כן, יש דברים כאלה ,גם בקריפטו אגב) אמרה לי קודם שהיום אחת מרשתות המזון המהיר הבטיחה מנות חינם (אנעארף איזו, כולן גרועות, חוץ ממקדונדלס שהיא גם גרועה וגם מחורבנת) אם הקבוצה קולעת 10 שלשות, אמרתי לה שזה בטוח יקרה. אני פחות בטוח עכשיו.

— מחצית —

י״א. פילי הגיעה למשחק לגמרי, אוברה אשכרה קלע שלשה נדירה, האריס עשה, מלטון עשה. 11 הפרש תוך איזה דקה ורבע, והעיר אורלנדו נבוכה.

לפחות הצד הלבן שלה.

י״ב . ובעוד פרנץ וגנר קולע עוד שלשה ואחר כך חדירה נאה, קשה לי שלא להרהר לי על זוגות אחים בנ.ב.א. לי יש תאום, ולמרות שלא כל האחים הם תאומים, האחים מוריס הם כן (האחים וגנר הם לא, למיטב ידיעתי) וזה לא משנה – בדיוק כמו שאחי התאום גבוה ממני בעשרה ס״מ, רזה ממני בעשרה קילו ויש לו שמונה ילדים (לי יש אחת…) כך גם פרנץ וגנר הוא כל מה שמו וגנר לא (כלומר, מוכשר), ואילו מרקוס מוריס הוא כל מה שמרקיף מוריס, שהיה שחקן מבטיח הרבה יותר בשנים הראשונות הוא לא – (כלומר, לא ליצן). מדהים איך העולם לוקח אותך למקומות כל כך שונים, וכולם בסוף מתנקזים בדיסנילנד.

שלושה אחים

י״ג. אני יודע שיש מצב שאני מתבלבל, כי אני זקן וחטיאר וכאלה. אבל יש מצב שבברלי שקלע עכשיו עוד שתי נקודות שיחק ברוסיה באותה תקופה שבה אנתוני פארקר עוד היה במכבי? בחיי, האיש עתיק. ולראות שחקן שאף פעם לא קלע 12 נקודות למשחק בממוצע, משחק בגיל כל כך עתיק בנ.ב.א, זה די מדהים. לברון, תלמד.

הזקן הזה לא שיחק
הזקן הזה כן

י״ד. משחק שלם ומנומנם, אני מנסה להבין אם הקהל הוא יותר קהל של הקליפרס (כלומר, על הז**ן שלו) או של הלייקרס (כלומר, לא על הז**ן שלו) או הווריורס (גם לא על הז**ן שלו, אבל בעשיר). עד עכשיו היה מנומנם ומדכא. אבל עם שתי שלשות רצופות של באנקרו והוסטן, אני מתחיל לחשוב שאולי כמו ברמת התפוסה, זה יותר קרוב בסקאלה ללייקרס מאשר לקליפרס. כזכור, מדובר בעיר שחוץ מדיסני אין בה אף קבוצת ספורט חשובה אחת, ככל שידוע לי. ולא, כדורגל זה לא חשוב, כך שבכל זאת צריך איזושהי גאווה מקומית.

לפחות ללבנים שלה.

ט״ו. דבר אחד שאני חייב להגיד – פילי מובילה בעיקר בגלל ההגנה שלה, וכן – במשחק ללא אמביד זה די מרשים. אבל פול ריד, האריס, מקסי, מלטון והאחרים עושים עבודה מאד מרשימה על הרוב המוחלט של שחקני אורלנדו, גם אם אחוזי השלשות של המקומיים (טוב, גם של האורחים) ממשיכים להיות בגובה הקוטג׳. זה לא מושלם, אבל פילי כן הצליח הלהגביל את כל החיתוכים האלה של סאגס מתחילת המשחק, ודי ברור שגם לבאנקרו וגם לואגנר פשוט קשה לקלוע כל המשחק. הם אמנם עושים את זה ,כי אין ואקו םבכדורסל ובכל זאת הם שני שחקנים ממש טובים, אבל קשה להם.

ט״ז. שלשה מקסימה של מלטון, ושורה האוהדים שמתחתיי מתרוקנת עם 17 הפרש וקצת פחות משתי דקות לסיום. אני מבין אותם. הקבוצה שלהם באה פייבוריטית ואיכזבה בגדול. אבל פילי היא קבוצה מאומנת וחזקה גם בלי אמביד (והנה, מלטון קובע 20 הפרש. עוד מעט יעלו את המחליפים).

סיום

פילי מסיימת עם 20 הפרש, במשחק שאותי לפחות די הפתיע וגם קצת איכזב. 23 למקסי, 22 להאריס ולמלטון, 15 ו-9 ריב׳ לריד, 14 למרקוס מוריס. מנגד, 24 לוגנר הצעיר יותר, 20 לסאגס, 19+9 לבאנקרו. כלום ושום דבר לכל השאר.

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. ראיתי את המשחק
    בנצ'רו והוואגנרים היו פשוט מביכים.
    יום שכמעט שום דבר לא נכנס.
    מי שבכל זאת עשה משהו היה סאגס.
    האיצטקי היה מביך אבל כבר אמרתי את זה.

    1. דוק רזי צריך מילון כדי להבין את התגובות שלך. מה זה בלוכר? איצטקי?? ויש עוד מלא. אולי תעשה לנו פוסט מילון?

    1. דונאלד, וודי, דאפי וטום וג'רי הם ה GOATS שלי מילדות.
      שמת לב במשחק שהשופטת היותר גבוהה שמה ידים על הפורד אסקורט של המאג'יק? אני מתכוון לחתיך הבלונדיני עם העיניים הכחולות, מוריץ וואגנר המכונה מו, כמו MO לא כמו MOOOO.

  2. איזה כיף סיקור על פילי שגם מנצחים…. ופעם ראשונה בלי אמביד…. וקבוצה קבוצה, לא אחת מנמושות הליגה
    Today is gonna be a good day
    🙂

  3. תודה רבה על הסיקור. לאורלנדו יש הרכב מוכשר וצעירים אבל הבעיה שלה היא שהכוכב הגדול שלהם הוא סוג של כוכב שלישי בקבוצה שרצה לאליפות. וכשזה הכוכב שלך אז התקרה היא טורנטו של כריס בוש

  4. יופי אבי. ממש מעניין לקרוא על ההתרשמות שלך גם על מה שקורה "מסביב" למשחק. צודק לגבי האריס, הוא מתחפש לאבדיה ועומד בפינה כשאמביד על המגרש. אם הוא יעלה את רמת האינטנסיביות שלו זה שחקן של 20 נק' בקלות

  5. אבי חבל שלא התייעצת איתי לפני שיצאת לקרוז. הייתי אומר לך שכמעט כול קרוז בקאריבים זה בזבוז זמן וכסף. האיים כול כך ממוסחרים שזה ממש מגעיל (וגם יקר). לגבי אורלנדו, הייתי אומר שזאת קבוצה בהתהוות. יש בסיס טוב שבעוד כמה שנים אולי ייצא מהם משהו. אבל כול האזור נמצא בסכנה כי המושל דה סנטוס מנהל מלחמת חורמה נגד הפארקים של דיסני שהם המעסיק הגדול בפלורידה.

  6. אין לי היכרות עמוקה עם אמריקה כמוך, אבי, אבל גם בקליפורניה עצמה יכולתי לחוש בהבדלים. הייתי שם לפני כמעט עשור, ואיך שיצאת מאל. איי לכיוון נוואדה, לדוגמה, התרבו פלאים הסטיקרים הגזעניים נגד אובאמה. (שלא נדבר על לנסות להשיג אוכל בלי גבינה עליו בעיירות הקטנות. מילא בלי בשר, עם זה הם עוד התמודדו, אבל בלי גבנצ? כמעט שהוכרזתי בתור סוכן של דאעש).
    .
    תודה רבה אבי, מאחל שתשלים במהרה ביקורים בכל אולם nba בליגה (ושאנחנו נזכה לעוד סקירות שכאלה)

  7. תודה אבי. מצויין. גרתי בפלורידה 11 שנים והתאור שלך לגבי השחורים הוא די מדוייק. אגב, אני הייתי בחופשה 12 יום בצד ההולנדי של סיינט מרטין לפני איזה 40 שנה ונהניתי שם כפי שלא נהניתי באף אי!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט