מעורב הופס ליום רביעי: HOORAY – הוריי! – ללייקרס / מנחם לס

1.אחרי 62 שנות NBA פסקתי לשנוא את הלייקרס ואת לברון

בצער רב וברגשות דווי מעורבים עלי להחזיר את כרטיס החבר שלי בכת 'ללל' לאשך ולצוות נושאי כליו השפוטים

בשבת האחרונה, לראשונה בחיי ב-NBA מאז 1961, השנאה ללייקרס פגה. לומר שהייתי רוצה שהם יזכו באליפות ה-NBA של 2023-24? זה TO STRETCH IT A BIT. אבל לראשונה מאז הגעתי הנה ב-1961 וראיתי את הסלטיקס מפצחים, ואז יורקים את הניקס לקרשי המדיסון סקוור גארדן – עם מאמר ל-"חדשות הספורט", ת"א, ISRAEL שזעק עם הכותרת "כדורסל מעולם אחר", אני לא מרגיש יותר שנאה ללייקרס.

כשאתה בן 86, נשוי לאשה חולת פרקינסון (אבל גייל היא ללא TREMOR – רעידה – ומתפקדת יופי) עם סרטן שד, ואני ששרדתי השנה דום לב, ולב מלא נוזלים, ועתה גילו שסרטן הערמונית שאני סובל ממנו כבר 25 שנה לפתע החליט להרים ראש ולהתפשט, שנאה ללייקרס נראית הדבר הטפשי ביותר בעולם.

אבל אני וגייל חיים ובועטים, ובמצב כזה חזיתי בגמר הטורניר בו הלייקרס שחטו את הפייסרס.

ככל שהמשחק התפתח השנאה שככה, ובסיום, כשאנטוני דייויס עם המיקרופון צוחק ובוכה באותו זמן, ממש אהבתי אותו. השחקן הזה שסבל כל כך הרבה העלבות, ביזיונות, הכלמות, והשפלות עומד עם המיקרופון ולא פוסק לדבר. הוא זה עתה קלע 41 עם 20 ריבאונדים, 5 אסיסטים, ו-4 חסימות במשחק הטוב ביותר בכל ימי חייו, והא עצמו מתקשה להירגע.

אני מאמין שהמשחק הזה היה ציון חדש בקריירה שלו. מעתה נראה אנטוני דייויס אחר וחדש לחלוטין. הוא תמיד היה ה-10'6 הגבוה ביותר בעולם – 2.09 מ' הגבוה בעולם, ועם מוטות רגליו וזרועותיו הוא נראה כ-2.25 מ' . אבל אף פעם הוא לא שלט במשחק חשוב כפי שהוא שלט בפייסרס בשבת.

הוא הרגיש זאת אחרי המשחק. הוא ידע זאת. זה כמו האדם הראשון שהגיע לפיסגת האוורסט או צלח (במקרה זה צלחה) את תעלת למאנש. A.D בד"כ שתקן וקצת ביישן. הפעם הוא זרח מאושר וכשהמראיינת הרגישה שהגיע הזמן לראיין מישהו אחר הוא סרב להרפות מהמיקרופון. הוא כאילו צרח לכל העולם: "הלילה כוכב חדש נולד".

ולברון ג'יימס? ללברון היה משחק טוב, רגיל, של 24 נק' ב-10 מ-21, 11 ריבאונדים, אבל גם 6 איבודים. הוא צהל ורקד לא פחות מאנטוני דייויס כי בגיל 39 הבנאדם משחק כאילו הוא בן 29. כניסותיו לסל מרגישות כמו טנק בירידה תלולה שאיבד את מעצוריו. הוא ניסה כמה שיכול היה לתת את הבמה ל-A.D אבל לברון הוא לברון, והוא לא יכול לברוח מאורות הבמה אפילו אם הוא מנסה. הוא נראה לי מאושר כאילו זכה זה עתה באליפות ה-NBA, דבר שלפתע נראה לא סתם ניתן להשגה, אלא אליפות שהלייקרס היא עתה – לדעתי – הפייבוריטית מספר אחת להשגה.

נ.ב: ביום ראשון בערב לברון היה כבר בלוס אנג'לס לראות את בנו ברוני משחק עבור USC. ראיתי חלקים מהמשחק ויש לי חדשות עבור האשך: ברוני נמוך באיזה 12 ס"מ מהאבא, אבל רואים במשחקו 'לברון נמוך'. וואללה שאותו סוואג. אותו סוג משחק. הוא הפליא אותי לטובה.

2. רגע, מל, על מי אתה רוצה לעבוד? עם כל 'האהבה החדשה' שמצאת עם הלייקרס, הרי רצית שדאלאס תקבור אותם הלילה (וזה מה שהיא עשתה, לאושרי הגדול!)

הלייקרס חשבו שאם הם ייקחו את הסלים מלוקה, אז הם ינצחו את המשחק. אז רוב המשחק הם עשו עליו דאבל-טים ברגע שהכדור היה אצלו.

אז כיצד הוא ניצח אותם?

עם 17 אסיסטים. 33 הנקודות שהוא קלע היו סתם ככה, דרך אגב, ב-12 מ-28.

היי. אנטוני דייויס היה שוב מצויין עם 37 נקודות ו-11 ריבאונדים, אבל משום מה הוא לא נראה "THE AMAZING POWER" שהוא היה נגד הפייסרס בגמר אליפות הטורניר. לברון היה לברון הרגיל עם 33 הנקודות שלו ב-14 מ-27, 8 ריב' ו-9 אסיסטים (גם 3 גניבות), אבל דאלאס עשתה לראשונה מה שאף קבוצה אחרת לא עשתה עד עכשיו: גראנט ויליאמס היה שומרו האישי, אבל ברגע שהוא פרץ, כמעט תמיד שחקן נוסף ניסה לחסום לו את הקו לסל, ובשליש הפעמים זה הצליח.

אם אגיד לכם מי היה אחד מגבורי המשחק של דאלאס לא תאמינו: דנטה אוקסום, ה-5'6 (1.95 מ') עם פני הילד שקבר 7 מ-9 מהטריי ל-25 נקודות.

טים הרדאווי שהיה פצוע וחזר לשחק עלה מהספסל ועשה :

3710-215-107-8

37 דקות, 10 מ-21 מהפרקט, כולל 5 מ-10 מהטריי, ו-7 מ-8 מהקו, ל-33 חיצים.

שמתי לב ל-2.15 מ' דרק לייבלי, בן ה-19 מדוק. הוא קלע 8 עם 8 ריבאונדים אבל עשה עבודה טובה מאד על אנטוני דייויס תחת הסל. הווה אומר כמה שאפשר לעצור את אנטוני.

קיירי אירוינג לא שיחק, ואולי בגלל זה דאלאס ניצחה.

אגב, הלייקרס קלעה 51.7% מהטריי. דאלאס 48.8%. הקליעה מ-3 הפכה בטוחה כמו הקליעה תחת הסל ומיד ריינג'.

3. ארה"ב, הלוקחת את הכדורסל באולימפיאדת פריז בשיא הרצינות, קבעה שני משחקי מבחן באולם O2 בלונדון, אחד מהם נגד אלופת העולם גרמניה

ארה"ב קבעה שני משחקי מבחן בלונדון נגד דרום סודן ב-20 ליולי, ונבחרת גרמניה אלופת העולם ב-22 ליולי.

ארה"ב מתעתדת להעמיד את 'הקבוצה החזקה ביותר שניתן להעמיד. 'עד עתה כל מי שמשחק כדורסל בארה"ב והוא אמריקאי מלידה או מאזרחות (כמו ג'ואל אמביד למשל, מ.ל)", אמר מאמן הנבחרת סטיב קר, 'הוא מועמד לנבחרת. עד עתה אף שחקן לא ביקש להשתחרר מהמצווה להשתתף בנבחרת אם ייבחר, וזאת פעם ראשונה זה שנים שכולם מוכנים לשחק ולהגן על התואר'.

ארה"ב הפסידה לפני כן כמה פעמים באליפות העולם, אבל ההפסד האחרון כאב, משום מה, יותר מכל האחרים לפניו. אני מאמין שבגלל ששאר העולם התקרב ברמתו לרמה של ארה"ב, הרצון לנצח ולהראות מי היא השלטת האמיתית הגביר את הרצון לנצח, ואת הרצון של כל השחקנים להראות את הפטריוטיות והנאמנות שלהם לדגל. אני מאמין שהפעם, עם ג'ואל אמביד, אנטוני דייויס, ואולי אפילו צ'ט הולמגרן, לארה"ב לא תהיה יותר נחיתות בגובה השחקנים, מה שהרס אותם בקיץ שעבר.

3. שיא 17 הפסדים רצופים לסן אנטוניו ספארס הגאה

אני לא מבין כיצד הקהל של סן אנטוניו שחווה שנות זוהר רק לפני עשר שנים מקבל את ההפסדים הרצופים האלה של הקבוצה מבלי לעורר מרד, ולגרום לרעידת אדמה.

אחד האשמים ברצף ההפסדים הזה הוא לא אחר מאשר מאמן הקבוצה גרג פופוביץ'. הוא זקן שעבר זמנו. הוא הפך לטרח זקן. הוא עשה טעות טראגית ממש כשלא העביר את שרביט המאמן לבקי המונד בזמנו. היא נשארה איתו שנה אחרי שנה, כמובן בתקווה שהזקן הזה – המזכיר לי עתה את ג'ו ביידן; שניהם הפכו סתומים וגמגמנים – המכהן בתפקיד המיועד לצעירים חכמים, מוכשרים, ושייכים, ולוקח את כל הקבוצה איתו שאולה.

לא איכפת לי במיוחד מהספארס כי הם אף פעם לא היו הקבוצה שלי, אבל משום מה התאהבתי בצרפתי Victor Wembanyama שקלע 15, קטף 18, וחסם 5 זריקות – שתיים מהן כשהוא מגיע ממרחק מטריף ממש לחסימה. רק חסר לו שהוא יתחיל להתרגל להפסדים. פופ חייב היה להשתמש בו כמרכז ההתקפה מהיום הראשון, והנה הוא אפילו לא האופצייה הראשונה או השנייה. הוא נראה לי קולע רק כשהוא יוצר לעצמו את הקליעה ולא בשום תרגיל המיועד לו.

רק תזכרו את הימים עם קארים עבדול ג'אבאר וכיצד הוא הפך במילווקי מיד למרכז ההתקפה, ואותו דבר בלייקרס. ויקטור קולע 18.8 נק' למשחק עם 10.6 ריבאונדים. אני הייתי מצפה שהוא יהיה בסביבות 25-28 נק' למשחק עם 13-14 ריבאונדים. רק חסר שהוא יתרגל למשחק בו הוא לא מרכז העניינים ומרכז ההתקפה. 'פופ' לא עושה מאומה בנידון, ואני מאשים אותו ישירות בהתחלה הבינונית של פלא הכדורסל הזה שבינתיים הוא הכל מלבד פלא.

4. הלייקרס יעלו דגל אליפות ל-RAFTERS – מעלה האולם – על נצחון בטורניר אמצע העונה

אני מצטער. עם כל השנאה שלי ללייקרס שהשבוע פגה, אני לא יכול להפסיק לעלות עליהם.

אז בואו נהיה כנים: הלייקרס הפסידו במבוכה רבה את אליפות 2020 שלהם בהפסד סיבוב ראשון לפיניקס ב-2021.

ה-ג'נרל מנג'ר שלהם בוב פלינקה אמר: לא אשקוט עד שאביא BANNER מס' 18 ללייקרס – עם REFERENCE ל-17 דגלי האליפות של הלייקרס.

אז אחרי הנצחון המצויין על הפייסרס, הוא החליט שהוא מעלה דגל מס' 18 לתקרה. זה יהיה כמובן דגל שונה. JUST IN CASE! הדגל יעלה לתקרה במשחק הביתי נגד הניקס ב-18 לדצמבר, ואז נראה את צורתו.

אגב, לברון ו-D.A עשו את נבחרת הטורניר. האחרים בחמישייה היו ג'יאניס, הליברטון, ודוראנט.

5. הפיסטונס נכנעו לפייסרס, וקבעו שיא מועדון של 20 הפסדים רצופים בעונה

אוקיי עידו גילרי, שיא ההפסדים הרצופים שלהם הוא 21, אבל הוא קרה בסוף עונת 1979-80 ותחילת 1980-81. שיא ההפסדים הרצופים, אגב, הוא של הסיקסרס עם 26 הפסדים רצופים בעונה אחת (2013-14), ו-28 הפסדים בשתי עונות (סוף עונת 2015-16 ותחילת-2016-17)

מונטי ויליאמס אמר שהוא לא מאוכזב במיוחד עם ההפסד הזה כי הוא רואה אור בקצה המנהרה.

אני מסכים איתו: בקצה המנהרה הוא רואה את קייד קנינגהאם, אאוסר ת'ומפסון, ג'יילן דורן, אייזיה סטוארט, בוג'ן בוגדנוביץ', ועוד כמה צעירים טובים.

6. היש מצב ששלשום נולד זיון ויליאמסון חדש? (הוא טוען שכן)

: “If you love the city, which I very much do, it’ll love you back. So to the city, to the fans… thank you. I’m going to do my best not to let y’all down.”

זה מה שהוא אמר פעם. רק אתמול הוא שם סלים במקום שבעבר היה פיו.

שלשום ראיתי זאיון ויליאמסון חדש: במקום להתרוצץ בפרימטר ולמסור כדורים לשחקנים אחרים הוא לקח את הכדור וניכנס לסל. ושוב פעם ניכנס לסל. הטעייה לימין וסיבוב שמאלה, או הטעייה שמאלה וסיבוב לימין.

הוא היה רעב. הוא שיחק כפי ששיחק במיטבו כשהגיע לליגה.

אחרי משחק עלוב נגד הלייקרס בטורניר, שלשום הוא היה רעב לראשונה העונה. הוא קלע 13 מ-17 ל-36 נקודות כשהוא עושה את כל הנזק ב-RESTRICTED AREA.

הנה. שיפטו בעצמכם:

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. אין הגנות בכלל בליגה בתחילת העונה קצת התאמצו ב5 משחקים הראשונים. מגינים נרדמים עם כדור שינה בחיתוכים פשוטים שחקנים עומדים עם רגליים ישרות לא קיים לחץ על כדור אפילו בכאילו מביך. המגן של בוקר צרך כדור,שינה😁

  2. מעולה דוקטור, תודה.
    אבל אנו נאלצים לסרב לבקשתך.
    ניתן להוציא את הדוקטור מ-ללל, אבל לא את ה-ללל מהדוקטור.
    השנאה ללייקרס חיה ובועטת בתוכך.
    ואני לא מתכוון רק לניתוח להחלפת פי טבעת שעשית פעם, כשקיבלת אחד חדש מטיטניום, בצבעי זהוב-סגול, רק כדי שתוכל לחרבן עליהם בכל פעם.
    צודק לגמרי לגבי הפלח – חבל מאוד אבל הוא לא ידע לפרוש בזמן, המאיס את עצמו על כולם, גרם לנו לפספס את בקי, מונע הזרמת דם חדש ופוגע בקבוצה.
    הדימוי שלי לגביו השנה הוא של פנסיונר שהקבוצה עבורו היא תחביב נחמד להעברת הזמן בפרישה, כמו בינגו.

  3. תודה רבה דוק
    ==
    אם היית יכול לאכזב, אז היינו מתאכזבים.
    אבל לא.
    זה כמו להתאכזב שאבו זקן לא שומר 🙂
    הללל חי ובועט גם אם יש גליצ' במטריקס
    ==
    אחלה מעורב

  4. תענוג גדול מנחם תודה רבה.
    .
    ממש זוועה, מה שנהיה מאיתנו, וגם מדטרויט כמובן, לא מבין את זה.
    .
    האמריקאים צריכים לנצח באולימפיאדה בכל הרכב כמעט, כל עוד יתאמנו כמו בני אדם לפני הטורניר. כל השיטה הזו של החלפת שחקנים היא לא רצינית, אני לא הייתי מוסיף שחקנים שלא השתתפו בטורניר הקודם אלא משקיע בסגל הקיים. יסתדרו גם בלי דוראנט.
    .
    מה שעוד יפה במה שזאיון עשה זה שהוא עשה את זה מול גובר, נאז ריד וקצת טאונס, כלומר דווקא מול קבוצה גבוהה יחסית. שישאר בריא, וממוקד בכדורסל, ונראה לאן הוא יגיע.

    1. צודק בהכל
      היה מהלך שציון דוחף את גובר כעלה נידף. לקח לי כמה שניות לקלוט שזה היה גובר. מפלצת ענקית ובנויה היטב שלקח שחקן ההגנה יותר מפעם אחת. ציון פשוט לקח אותו אתו…..
      מרשים
      🙂

  5. הכל חלק מהתכנית.
    תודה מכל ה-ללל למנחם
    מנחם מהלל=מרסק את הבבון ישר לביוב.
    זיון בהמה מטומטמת.
    מונטי רואה ברינקסים ופנסיה בעיניים.(שודד בחוטיני)

    1. זאיון הוא עם כישרון כדורסל גדול שפציעות פגעו בו וגם התנהלות לא מספיק מקצוענית. נקווה שהוא פותח דף חדש ויתנהל בצורה המקצוענית הראויה וגם יצליח להישמר מפציעות משמעותית. כל כישרון כדורסל חשוב.

  6. לפני שלוק של סחלב מטמטם.
    דוק 62 שנה שונא לייקרס זה אולי שיא עולמי , זה יותר מהגיל של הרבה מגיבים.
    אני ממשיך לשנוא את הלייקרס,לא רק בגלל לברון,כל כך שונא שאני לוקח שלוק עסיסי מהסחלב כאות הוקרה לדאלאס שקצת סתמו להם את הפה.שיעלו את דגל האליפות,מקווה שזה הדגל האחרון שהם מעלים לפחות בעשור הקרוב
    לוקחים ברצינות את האולימפיאדה? נו בטח אזרחו את אמביד יליד קמרון,אחרת הם יכולים לחלום על זהב.האמת דווקא נראה לי שהפעם לא יזכו במדלית זהב.למזלם יוקיץ ,לוקה, ויאניס לא משחקים באותה נבחרת. אבל מה עם קנדה? גילגאוס, מארי ועוד איום רציני על מדלית הזהב.
    מה רוצים מהפיסטונס?קראתי הצהרה של מונטי המאמן.
    “I think we’re starting to figure out that we can score if we space the floor properly," Williams said. "I’m learning how to use certain guys on the team.
    מסכן הבחור כולה משלמים לו ממוצע 13 מליון לשנה, בעוד 6 שנים יצטרך למצוא קבוצה חדשה.מה יעשה עם רק 78 מליון.הוא בחור צנוע בתהליכי למידה.
    לסן אנטוניו אני מציע כבר בחודש , חודשיים הקרובים להשיג בטרייד רכז בכיר . כריס פול? סמארט?ויש עוד שמות מן הסתם.אין מנהל על המגרש! וצריך לפתור את זה אתמול!
    נחזור לסחלב לפני שיתקרר.

  7. ציון מזכיר לי תרנגולת שלאחר הפנוט מוצלח ,מתחילה להטיל ביצים בצרורות.
    יופי נתן משחק אחד טוב , מאחל לו עוד כאלה. על זה לעשות רעש.היו העונה כבר כמה שחקנים שדפקו 40 ו 50 נקודות , קחו את מקסי למשל, קחו את לוקה למשל.
    ציון היה רעב? היה רעב כנראה לפיצה,שכח לדפוק סטייק לפני המשחק.זו תצוגה בהשפעת רעב.

  8. לא מבין מה זה להפסיק לשנוא את הלייקרס ובמיוחד את לברון. זה כמו להפסיק לאהוב את אמא או אבא.
    נגזר עלינו לשנוא את לברון לעולם ועד !

  9. אני לא מתלהב מזכיית הלייקרס בטורניר אמצע העונה. נכון שלברון בלתי ניתן לעצירה ודייויס נותן פה ושם משחקים מצויינים. אבל לקבוצה יש בקושי שחקנים משלימים לחמישיה וספסל מהחלשים בליגה.

  10. מנחם, הייתי בטוח שהאיבה ללייקרס היא מה שמשאיר אותך חיוני וצעיר בנשמתך. על מי תשפוך מררתך עכשיו, על סקרמנטו? אין כמו הלייקרס בכדי להוציא עצבים מהבן אדם
    תודה רבה מנחם

  11. תודה מנחם. כאוהד לייקרס טורניר רבע העונה אצלי רק חיזק את מה שברור מאליו וזה שלברון מעולה בטח שהוא בן 39 ובעונתו ה-21 בליגה ואם זאת הלייקרס תקום ותיפול על דיוויס ובריאות קרסוליו.

  12. תודה מנחם היית חסר בימים האחרונים.
    הבעיה של זאיון היא בראש, זה שהוא נותן משחק טוב ואז חודש חוגג עם אכילה לא תקדם אותו למצות את הפוטנציאל.
    מסכים שפופ כנראה וסיים, אבל בקי המונד? להזכירך כמה סלדת מהרעיון לפני כמה שנים? https://hoops.co.il/?p=48608

  13. כל אחד יכול לשים 36 נק' כשעל כל כניסה לסל 'מפנקים' אותך בעבירה
    איך אפשר לשמור על דבר כזה
    מכריח את השחקנים לנסות להתחמק ממנו כדי שלא יצאו בשש עבירות

  14. תודה מנחם.
    דטרויט וסאן אנטוניו זה בושה לכדורסל, אחת מהן עוד תשבור את שיא ההפסדים לעונה (9:73 הפוך מההוא של ג"ס).
    שני המועדונים היו פעם מפוארים, אבל אנשים שוכחים שהזמן רץ. דטרויט לא אקטואליים כבר שני עשורים ו-ס"א היו בצמרת בפעם האחרונה לפני 10(!) שנים. מאז הם פיתחו אופי של נמושה. זה ייכנס להם לדי אנ איי ו-וומבניאמה יעשה להם קאוואי (ובצדק)

    1. ומי התמודד מול דטרויט וס"א הגדולות? נכון מאוד, אהוב ליבנו לברון. והממזר הזה עדיין אי שם בצמרת. הוא בערך בגיל שלך, לא דה שוט ?
      🙂
      כשדיוויס משחק הוא עדיין אדיר, אחד מהטובים בליגה. גם ציון.
      תודה מנחם, שמור על הבריאות ותמשיך לכתוב.

      1. לברון אכן מאוד מרשים בשנים האחרונות, אין עוד שחקן שהיה דומיננטי כך בגיל כזה (אני טיפה יותר מבוגר ממנו באיזה מיליון שנה חחחח אבל בגילו הייתי סגן מלך הסלים בליגה למקומות עבודה)

  15. לזאיון בהחלט יש בעיית משקל אך לדעתי יש לו משהו אחר. נפיחות בטן. הסיבה הנפוצה ביותר לנפיחות היא הצטברות גזים במעיים. זה יכול להיגרם על ידי מזון ומשקאות מסוימים, במיוחד השתייה המוגזת מלאת הסוכר שזאיון אוהב (Mountain Dew – לא לבעליי בטן חלשה), או על ידי בליעת אוויר כשאתה אוכל מאוד מהר. זה יכול להיגרם גם מבעיה בעיכול כמו עצירות או בעייה במעיים. זה בולט במשחקים מסויימים שממש הבטן יוצאת לו החוצה ו-2 לילות אחר כך הוא עדיין גדול אך נראה פרופורציונלי. זה מתחבר עם השמועה על סוגי המזון שהוא אוכל ועל כך שהוא לעיתים מחסל לפני משחקים. לא יפתיע אם עוד כמה משחקים פתאום עוד פעם ייראה עם בטן נפוחה ובוקשי יצליח לזוז ואז שוב נראה אותו מרחף בתוך הרחבה.

  16. ה"תרח" הזקן הציל את בקי המונד.

    הרי בכל מקרה העונה שלהם הייתה זוועה, ואם היא הייתה מאמנת ראשית, היו ממהרים להאשים אותה בהתרסקות הגדולה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט