יומן גולדן סטייט לדצמבר – הכל לא עשר  / שחר שרון

יומן גולדן סטייט לדצמבר – הכל לא עשר / שחר שרון

לאחר הבאזר של המשחק ה20 העונה של הווריורס, ניתן להגיד שלא כל הנוצץ זהב וגם לא כל זהב נוצץ. במקרה של גולדן סטייט פתיחת העונה הייתה מעל לציפיות עם 6-2 שכללו נצחונות מרשימים על הקינגס פליקנס ותאנדרס. למרות פתיחה פחות מרשימה של וויגינס וקליי, סטף קרי כיכב עם נתונים יותר מרשימים מעונת ה Unanimous MVP שלו. בנוסף הספסל של הווריורס בניגוד כמעט לכל עונות הdynasty, ניצח את ספסלי היריבות ובשלב הזה אני ושאר הפרשנים התחלנו להאמין שמייק דונלוי גר׳ הצליח בקיץ ראשון שלו כ GM וקיץ די שקט למען האמת לתקן את החולשות של הקבוצה מהעונה שעברה ואפשר לפנטז שוב על עונה שמשוחקת עד יוני. סיפי3 השתלב נהדר, דאריו סאריץ׳ פגיעה מצויינת, גארי פייתון פשוט מעולה במיוחד בהגנה וכ lob threat, מודי השתפר מאוד במיוחד בהגנה והרוקיז מראים הרבה כישרון. שמוסיפים את כל זה על החמישייה שהייתה עונה שעברה הטובה בליגה וזכתה באליפויות יחד, זה נראה מבטיח ביותר!

אבל מאז אפשר להגיד שהכל התהפך, גולדן סטייט עם מאזן איום של 3-9 שכולל המון הפסדים כואבים לנאגטס בשניות האחרונות, לקליבלנד בבית פעמיים ברצף, הפסד בסקרמנטו כשהם צריכים 12 בשביל לעלות לטורניר אמצע ובינתיים שומטים יתרון 24, והיום לאחר שהובילו 22.

אז איך הפכנו מקבוצה מנוסה שיודעת איך לנצח בקלאץ׳ ולקחת מצ׳אפים קשים ל2 משחקים מתחת ל500 ובמקום ה10 והלא ממש מכובד במערב. איך זה שהמתמטיקה של לקחת את הקבוצה עם החמישייה הראשונה הכי טובה בליגה, פלוס ספסל מעולה שמנצח את ספסלי היריבות ודווקא ללכת אחורה? וכשמדובר באלופי העשור הקודם תמיד נשאלת השאלה-

האם זה באמת סוף השושלת?

אז לפני שנחשוב איך יוצאים מהמצב הזה, צריך להבין איך לעז🤬🤬🤬🤬 הגענו לכאן?!

אז מה הלו״ז

דבר ראשון חשוב להגיד, הלו״ז של הווריורס לפתיחת העונה נחשב בעיניי פרשנים רבים כאחד אם לא הקשה ביותר עם משחקים מול קינגס ותאנדרס שלוש פעמים, מיניסוטה פיניקס וקליבלנד והקליפרס פעמיים, ולקינוח הנאגטס. המשחקים הקלים היו בודדים כאשר גם יוסטון שמולם שיחקנו פעמים הם לא משוכה קלה. אז כמובן שקבוצה עם שאיפות אליפות צריכה לנצח הרבה יותר גם משחקים קשים, אך זה ידוע שיותר קשה לפתוח את העונה עם לו״ז קשה בזמן שהקבוצה מתחברת וצוברת ביטחון וכימיה מאשר לסיים מול לו״ז קשה כשגם ככה חלק מהמשחקים מאבדים עניין וכך היה במהלך האליפות האחרונה.

החדשות הטובות הן שמעכשיו הלאה לווריורס הלו״ז הרביעי הקל ביותר בליגה, מעולה בשביל ללקק את הפצעים והתחיל לחזור אל העונה הזו. בתקווה שזה יקרה מהר, אפשר להגיד שזה במומנטום מושלם להגיע לפלייאוף. וכמובן שזה אם גדול, צריך להתחיל לנצח.

סטף

מצד אחד אי אפשר להגיד שסטף הוא הבעיה, אך לא ניתן להתעלם מהדעיכה של סטף במשחקים האחרונים. ההבדל המרכזי בין ההפסדים לנצחונות זה סטף בקלאץ׳. בזמן שמול התאנדרס הוא עם סל ניצחון, מאז המהלך האחרון בידים של סטף נגמר בהחטאות או מסירות רעות. המחצית השניה של המשחק היום מול הקליפרס משקפת את הבעיה העיקרית של סטף כאשר הוא עם רק 4 נקודות והחלטה נוראית למסור לגרין שלא היה פנוי לקחת את הזריקה האחרונה ל-3 כאשר גם 2 יספיקו.

גם אתלטים הם לא רובוטים ולשחקנים יש ירידות ועליות, אני מקווה שעוד נראה את סטף חוזר לכושר מדהים. אני זהיר אך אופטימי שעוד נראה הרבה רגעי Curry Flurry.

קליי

הפסקה הזו אולי היא הכואבת ביותר, כמה שאני אוהב את השחקן הזה. החוצפן שיכול להיות 1-10 ואז להתחמם ל-20 נק׳ ברבע. כשהוא חזר במשחק בית ראשון מול קליבלנד לאחר 941 ימים מחוץ לפרקט. כל השכונה הייתה צעקות בדאנק הראשון של קליי (פרט לעשירים שיכלו להרשות לעצמם כרטיס ב$300), ואת האמת שגם הייתה אצלי איזה דמעה קטנה של אושר.

הדאנק הראשון של קליי בחזרה למגרשים

את העונה הקודמת קליי סיים כמלך השלשות לאחר חודש ינואר מפלצתי. אך דווקא סוף העונה היה עם טעם מר, היעלמות שלו בפלייאוף ויציאה מוקדמת של הווריורס בסדרה מול הלייקס העיבו על העונה הסדירה הטובה שלו. את העונה הזו קליי התחיל נוראי במה שנראה כתקופה הרעה ביותר בקריירה שלו על הפרקט. דווקא בעונת חוזה נראה שהוא מנסה יותר מדי להוכיח את עצמו, כשהוא מרגיש שמה שמציעים לו גולדן סטייט לא תואם את הכישורים שלו, נראה שהסיטואציה עושה לו רע ובינתיים בכושר הנוכחי הוא משיג לעצמו חוזה ראסל ווסטברוק במקרה הטוב.

כמובן שיש גם אור, וזה קודם כל המשחקים האחרונים שבהם הוא עם 20,22, ו17 נק׳ נראה שסוף סוף יהיה משהו שיקח קצת מנטל הקליעה מסטף שכמובן לבד לא יכול לקחת את הקבוצה על הגב עד הגמר כמו לברון בשיא שלו במזרח הדליל. נראה שקליי מחטיא המון זריקות לא אופייניות לו ויכול להיות מאוד שהמחסום הוא דווקא מנטלי. ולכן יש לי תקווה שווינר כמו קליי יכול לצאת מהמצב הזה, הוא כבר חזר ממצבים יותר גרועים.

וויגינס

שנה שעברה סטף קליי וויגינס גרין ולוני היו החמישייה הטובה בליגה, מאז וויגינס נעלם עם פציעות מחלות ובעיות אישיות. אל הפלייאוף מיותר לציין שהוא כבר לא חזר, והיה בעיקר הצל של עצמו בהתקפה. אל העונה הזו הוא גם הגיע לא בכושר ונראה שהוא ירד מהר מאוד מהשחקן השני הטוב בקבוצה אלופה לשחקן אבוד בקבוצה מדשדשת.

בנוסף אל המפגש הכפול מול הקליפרס לאחר פציעות של 2 שחקני מפתח ווינגס מפספס לא פחות ולא יותר כי-הוא סגר לעצמו את הדלת של האוטו על היד. אם יש משהו שאני שומע רבות מהאוהדים המקומיים זה, האם אתה איתנו או שאתה לא, כי כרגע הוא פשוט לא נראה מחויב לקבוצה או לספורט.

הייתרון של וויגינס הוא חוזה נוח ושהוא עדיין שומר מצויין (למרות שלפעמים נראה שהוא נרדם בשמירה). כך שניתן לראות האם הוא מצליח לחזור לכושר מ2022 או שיהיה אפשר למצוא לו טרייד.

דריימונד גרין

גם את העונה גרין התחיל מחוץ לסגל, הפעם בעקבות פציעה. ואז כמובן החניקה של גוברט שהרחיקה אותו מהמשחק ועוד 5 שהווריורס במהלכם הפסידו 4.

אבל אפשר להגיד שכשדריימונד משחק, הוא משחק מדהים (פרט למחצית השניה היום), הוא קולע מ-3 ב47.2% ונראה שההגנה והצעירים משחקים טוב יותר כשהוא על המגרש.

דריימונד אמר היום שהם מוצאים את הדרך, נקווה שעכשיו שהוא עם הקבוצה הוא יהיה מרוכז בכדורסל וינהיג את הקבוצה הזו קדימה אפשר לצאת מהבור הזה שהוא העט חפירה שלו.

סטיב קר, רוקיז, קמינגה ומודי

בכדורגל בכלל ובעיקר בארץ 4 הפסדים רצופים והאוהדים מקללים את אמ אמ אמא של המאמן, וזה בכלל לא משנה אם הוא הביא 52 תארים לפני. בארה״ב אפשר להגיד שיש סבלנות לתהליך וזיכרון להישגים, אבל גם כאן נדמה שמתחיל להיגמר הקרדיט האינסופי לסטיב שגם הוא אגב בעונת חוזה.

אני לא יודע אם יש סטטיסטיקה על כמות הצלחות ב challenges אבל נראה שסטיב פשוט תמיד מפסיד אותם. למרות הניצחון בצ׳אלנג׳ היום על כדור חוץ של הארדן נראה שהוא לא משתמש בהם טוב ונסחף מדי אחרי הכוכבים שלו. מול הקינגס הוא השתמש בטיימאוט האחרון שלו לעשות צ׳אלנג׳ שהיה ברור שיפסיד וזה גם כנראה עלה לנו במשחק. אין לי מושג איך הוא כל כך חלש בזה אך לאחר שינוי החוקים, העונה חשוב יותר מתמיד להשתמש בהם נכון

והאמת שזאת הצרה הכי קטנה, סטיב קר פשוט לא אוהב גבוהים. ולמה צריך לשחק עם 2 רכזים על המרגש כל הזמן? מילא כשזה קרי וסיפי3, אבל קשה לי להבין למה הוא מעדיף לשחק עם קורי ג׳וזף שלא תורם כלום בהתקפה במקום קמינגה. במיוחד כשטייס אוכל אותך בצבע וקרי נאלץ לשמור על קוואי בביס-ליין זה ממש לא מובן לי.

האמת שאת היחס לקמינגה אני פשוט לא מבין! למה אחרי כל טעות שלו הוא מסופסל למשחק שלם? אם היינו היום במאזן הנוכחי אבל עם דקות משמעותיות לכל הרוקיז במיוחד של קמינגה וטרייס ג׳קסון-דיוויס הייתי אומר שהנסיון שלהם שווה כמה משחקים שברחו בין האצבעות. אבל כאן קיבלנו כלום, קמינגה מסופסל, ג׳קסון-דיוויס רואה דקות בעיקר בג׳י ליג ואנחנו משחקים סמול בול שעולה לנו בהפסדים כואבים.

אני זוכר שהייתה תקופה שסטיב היה מחוץ למגרשים בעקבות ניתוח ובראון היה המאמן הראשון של הווריוס, איך אהבתי את התקופה הזו. איך הייתי רוצה לראות אותו חוזר, אבל טוב לו בסקרמנטו וקשה להאשים אותו על כך.

הנקודת אור היחידה כאן היא שרואים שמתחיל שינוי, למרות שחציו כפוי בעקבות פציעות, אבל הצעירים מסיימים את המשחק על המגרש. מודי פורח תחת סטיב קר ואני מקווה ששגב לא ירים אותו בפנטזי למרות שכשוויגינס יחזור קשה לי לראות את זה ממשיך, ולא בהכרח כי וויגינס יחזור כמו אול סטאר.

גם כאן אנסה לסיים באופטימיות, סטיב קר מאמן מדהים ואין ספק שיש לו את מה שצריך בשביל להוציא אותנו מהמצב הזה. על חלק מההפסדים הוא לקח אחריות ונראה גם שהוא מיישם לקחים. נקווה שזה יתורגם בקרוב לנצחונות 🙏

אז מכאן לאן?

כמובן שזאת שאלת השאלות, ההתחלה לא טובה בלשון המעטה בטח שלא במערב הצפוף, אcל מכאן עם לו״ז קל והשתפרות של הכוכבים אפשר לחזור לתמונת הפלייאוף.

האם הdynasty נגמר? אני לא אשקר ולא אנסה לייפות את המצב, כנראה שכן. לפחות כל עוד אנחנו עם הסגל הנוכחי.

בתחילת העונה כבר כתבתי שכל האוהדים והתקשורת המקומית חיכו לגבוה שיחתום בקבוצה, כשדאריו סאריץ׳ הוא לא סנטר ואפשר לראות את זה בעיקר בהגנה. אולי הגיע הזמן להבין שצריך גבוה שאפשר לסמוך עליו כשההגנות מצופפות והכדורים לא נכנסים, מישהו שיהיה rim protector ו lob threat. אם ההפסדים ימשיכו, צריך לזעזע את המערכת. לפטר את המאמן זאת אופציה אך לדעתי לא ריאלית, ולכן לא אתפלא אם עד פברואר נראה טרייד שיעצב מחדש את הרוסטר של הקבוצה הזו, בתקווה שהפעם זה יהיה בצורת סנטר ולא עוד רכז.

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. תודה שחר. "הכל לא עשר"??? מה כן עשר? אולי סטפו קרי שגילו מתחיל להשפיע עליו וגם הוא כבר נזמן לא היה עשר. נהניתי מכתיבתך הקולחת, אבל לקרוא למשחקו של גרין 'מדהים (כשהוא משחק) זה 'TO STRETCH IT".. המשך לכתוב לנו

    1. אולי נסחפתי אבל בהחלט אוהב את מה שהוא מביא לאחרונה לקבוצה. לדעתי הוא בכושר נהדר כשהוא על המגרש ולא מתעסק בשטויות

  2. היה מצב חמש דקות לסיום שמודי קלע שלוש שלשות רצופות. (באחרונה קליי עשה תוקף אז היא נפסלה). קאר החליף אותו.

    עוד דבר ששמעתי לב.
    צוות מאמנים כולל 6-7 אנשים.

    הלוחמים וסאן אנטוניו הצוות מאמנים גדול מצוות השחקנים. 15+ עוזרים! כשיש לך צוות גדול קשה לסובב את הספינה.
    מודי חם. אבל איש הסטטיסטיקה יגיד לך שוויגינס מתעלה בדקות האחרונות ובמקום לסמוך על העניינים שלך אתה מקשיב לעזור שלך ואוכל הפסד. נוסף.

    1. לדעתי קליי יסיים חוזה ויחזור על חוזה ממש נמוך או שיחתום בקבוצה אחרת שנה הבאה. גרין הוא המנוע של ההגנה ומנהיג בקבוצה וקשה לי לראות שיעשו עליו טרייד לאחר החוזה החדש

  3. הם התאהבו בקונספציה של סמול בול ולכן לא מוכנים לתת שום צ'אנס לגבוה רציני.
    קר צריך לשחרר ולתת לצעירים לשחק, לא רק בגלל פציעות. CP3 אמור לעזור לחמישיה השניה של הצעירים לרוץ ולצבור ביטחון כי אם לא, אז מה התפקיד שלו ?

  4. תודה שחר. הצוות המסייע טוב+ , פול השתלב לא רע בכלל ,
    הבעיה שבאמת הגרעין המוביל דועך בדגש על דריי וקליי וגם וויגינס סובל מחוסר יציבות כפי שכתבת.

    1. גרין לאחרונה עם כמעט 50 אחוז ל3 והגנה טובה. אני חושב שהם מקבלים ממנו מעבר למה שציפו ממנו על המגרש אבל ממש לא מה שציפו ממנו מחוץ לו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט