הפאור פורוורדים הטובים בדראפט (מאמר 2 בסידרה) / מנחם לס

אלה הם הפאור פורוורדים הטובים ביותר בדראפט:

(הערה: כמעט בכל אתרי הדראפט מציינים שחקנים זרים כדריו סריק מציבונה זגרב או קלינט קפלה השוויצרי. כמו עם הפוינט גארדים, אני כותב רק על השחקנים שראיתי במכללות)

1. נואה וולנה, אינדיאנה יוניברסיטי , פרשמן, 2.07, 112 ק"ג

קלע העונה 11.3 נק' עם 9.0 ריב'.  היתרון הגדול שלו הוא WORK ETHIC. שחקן שהגיע די בוסרי, אבל עם ה-PRO-BODY שלו וחוזקו הוא התקדם ממש ממשחק למשחק.. הוא ריבאונדר מהטובים שיהיו בליגה עם מוטת זרועות ענקית, חזק ביותר, בעל חוש מיקום טוב. הוא התקדם בצעדי ענק בשנת הפרשמן שלו באינדיאנה. יש לו גם בחירת קליעות חכמה, עם 52.3% מהצבע, ו-קשה להאמין – 48.5% מאחורי הקשת הקצרה יותר במכללות. ומה עוד? הוא עדיין בן 18 (יהיה בן 19 כשאני אהיה בן 77 באוגוסט). חולשותיו היקריות הן שתיים, ואת שתיהן קל מאד לתקן: א) הוא לא זורק מספעקף ב) הוא עושה יותר מדי פאולים טפשיים.

2. ג'וליוס רנדל,  קנטקי, פרשמן, 2.07 מ', 114 ק"ג

בן ה-19 הזה קלע בקנטקי 15.0 נק' עם 10.4 ריב'. יתרונו? הוא (ןג'בארי פרקר) הם "השחקנים המוכנים ביותר ל-NBA". גם לו כמו לוולנה יש "גוף NBA" אבל היכולות שלו עולות בינתיים על וולנה בגלל נסיונו הרב יותר בתיכון וב-AAA. הוא מסוגל לקלוע FACE UP וגם לקחת את מגינו אחורנית עם הגב לסבל, ישר לבית המטבחיים. כשהג'אמפר שלו ניכנס הוא קשה ביותר לשמירה כי אתה לא יודע כמה קרוב או רחוק לשמור אותו. הוא מרוויח את לחמו BULLYING את מגינו תחת הסל. חולשתו? הוא מסרב להודות שהוא זקוק לניתוח בכף הרגל. הוא גם שמאלי פר-אקסלנס שכמעט לא משתמש בימינו. ב-NBA כולם כבר יודעיחם זאת. למה שמתי את וולנה לפניו? בגלל פוטנציאל לצמיחה עליונה יותר ב-NBA.

3. ארון גורדון, אריזונה, פרשמן. 2.07 מ', 100 ק"ג

גיל? 18.5. 12.4 נק' עם 8.0 ריב' בשנת הפרשמן שלו.  אולי האתלט הטוב ביותר בין הפאוורים, לפחות בניתור. ניתורו הפנטסטי וחוש הטיימינג שלו הופכים אותו לחוסם מצויין. הוא מין HYBRID FORWARD הוא עושה הכל טוב, אבל שום דבר מצויין. אני הייתי אומר שיתרונו הגדול ביותר היא הגנתו. הוא יכול לשמור על כמעט כל שחקן מ-1 עד 5. הוורסטלחיות שלו תאפשר למאמנו להשתמש בו בסמול בול ובביג בול. הוא יתאים את עצמו לכל שיטה. חסרונותיו? הוא לא המוסר הטוב מכולם, וה-42% שלו מראה חוסר אמינות בג'אמפ שלו. הוא עבד עליו כל הקיץ.

4. אדריאן פיין, מישיגן סטייט, סניור. 2.09 מק', 109 ק"ג

  מגיע לדראפט כשחקן בעל הנסיון הרב מולם. בן ה-23 הזה קלע העונה 16.4 נק' ב-50.3%  עם 7.3 ריב'.  רק עתה התגלה שהוא שיחק את כל העונה עם MONO ולכן התלונן כל הזמן על עייפות. אם הצליח לשים מספריןם כאלה עם 'מונו' – ההערכה אליו גוברת יותר. הוא חזק, הוא שיפר מאד את משחקו עם הגב לסל, והוא יהיה THREAT גם בצבע וגם בפרימטר. הוא אתלט טוב, ושחקן ממשומע שהשתפר משנה לשנה במישיגן סטייט תחת טום איזו, אחד המאמנים הטובים. חולשתו היחידה כמעט היא שהוא לא מצטיין בחסימות, ועייפותו ברבעים האחרונים, עובדה שהפחידה את הסקאוטים. עתה עם מציאת המונו בדמו, הכל ברור. MONO עובר תוך פחות משנה. הוא אמור להיות בריא ומוכן היום.

5. ג'ארנל סטוק, טנסי, ג'וניור. 2.03 מ',  119 ק"ג

 (אפילו את החיוך של בארקלי כבר יש לו)

הג'ארנל הזה מזכיר את צ'ארלס בארקלי בגופו. העונה קלע 15.2 נק' ב-53.5% עם 10.5 ריב', הווה אומר דומה קצת לאציל גם בסגנון משחקו ותאבונו לריבאונדים. הוא היה השחקן החשוב ביותר בריצה המפתיעה של ה-VOLS לסוויט 16. הוא חתיכת מסה בפוסט עם מוטת ידיים עצומה (שווה לשחקן בגובה 2.16 מ'!!!!). הוא לא פוחד לשחק למטה תחת הסל נגד גבוהי הסנטרים, עם האופי הלוחם והשחצן של בארקלי. אני אוהב אותו. חסרונו? חוסר ג'אמפ כמעט לחלוטין מהפרימטר, וכמובן ה-2.03 מ' שלו, איתו שיחק גם סנטר בטנסי מדי פעם. אני בטוח שהוא יסתדר: הוא לא בדיוק צ'אלס בארקלי, אבל הוא מתקרב אליו יותר מכל אחד אחר בדראפט (ואולי בליגה כולה).

6. דווייט פאוול, סטנפורד. סניור. 2.11 מ', 108 ק"ג

ללא כל ספק השחקן הפיקח מכולם. נראה לבן לחלוטין, אבל הוא לא. משהו מהסוג של בלייק גריפין, אבל ללא ג'ינג'ים וללא המשקל והניתור.  הוא קלע העיונה 14.2 נק' עם 6.9 ריב'.  הוא אחד מהפרוספקטים הקנדיים שבא עם יסודטות מצויינים והבנת משחק מעולה. הוא מסוג השחקנים ה-"LANKY" – תחשבו קווין מקהייל  או כריס בוש ימני- המסוגל לשחק ביעילות תחת הסל ובפרימטר. למעשה, בקבוצות מסויימות הוא יכול לשחק גם סנטר.  הוא וורסטילי מאד, שחולשתו היא העדפה לצאת הרבה החוצה, אולי יותר מדי. שוב, תלוי היכן ישחק ומי יהיה מאמנו. זה שחקן עם וורסטליות מרשימה.

7.  קורי ג'פרסון, ביילור. ג'וניור. 2.07 מ', 100 ק"ג

העונה קלע 13.7 נק' עם 8.2 ריב', 50.4% מה]פארקט. שחקן אתלטי ביותר עם חצי גוף תחתון רזה, וזרועות ארוכות ושריריות מאד. הוא אחד הפאוורים המהירים בכל הדראפט עם תנועה צדדית לטרלית מעולה. בגלל מהירותו, הוא פיתח יכולת של קליעה בסיבוב מצויינת וקשה לשמירה. יש לו ניתור וורטיקלי של כמעט מטר ׁ(97 ס"מ), ובביילור זה העירשה לו להיות פאור פורוורד מאד פעיל בהגנה ובהתקפה תחת הטבעת. יש לו קליעת פרימטר לא רעה (37.8%), אבל למזל מאמניו הוא לא מרבה להשתמש בה. חסרונו הגדול? ישנה לו נטייה להקפיץ את הכדור פעמיים-שלוש לפני הסיבוב והזריקה, דבר המאפשר למגינים TO TIP THE BALL AWAY ממנו.

8. ג'יימס מקדו, צפון קרולינה, ג'וניור. 2.07 מ', 104 ק"ג

שחקן כמו הדוד הוא לא, ולא יהיה, אבל ג'יימס הוא אתלט נפלא עם מוטת זרועות של 2.18 מ', שמעט איכזב בצפון קרולינה. כשהגיע כפרשמן היו בטוחים שהוא 'הדבר הבא' אבל הדבר הבא לא הגיע. אגב, הוא יכול היה להיבחר כבר אחרי עונת הפרשמן אבל חיכה ל-BREAKTHROUGH שלא הגיע. אולי הוא יגיע ב-NBA בה יתחיל כשחקן רוטציה עד שיוכיח את עצמו. הוא סיים את העונה השלישית בטאר הילס עם 14.2 נק' ו-6.8 ריב', אך כנראה שהחולשה של הקבוצה פגעה בו. הוא שחקן שיש לו הכל  – הוא רק צריך להראות זאת!  

9. ג'והני או'בריאנט, LSU, ג'וניור. 2.04 מ',  117 ק"ג

 

 

ג'והני סיים את העונה השלישית ב-LSU עם 15.4 נק' ו-7.7 ריב', עם אחוז קליעה של 49.7%.  ל-LSU היתה עונה חלשה והם סמכו על או'בריאנט יותר מדי עד כדי לדרוש ממנו לזרוק 28% מזריקות כל הקבוצה. הוא לא 'סקורר' וזה היה בניגוד לאופיו. אבל הוא הוג=כיח שכשצריך הוא מסוגל ליצור מהומות תחת הסל אפילו שהוא רק  2.04. יתרונו הגדול הוא שהוא יעיל כמעט בצורה שווה בשתי הידיים – יתרון חשוב ביותר.  חסרונו הקריטי ביותר הוא ג'אמפ פחות מבינוני מחצי מרחק ומרחק. הוא שחקן צבע פר אקסלנס, אבל חסרון 5-6 ס"מ הוא חסרונו הידוע.   

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. הערה קטנה על נוח וולנה – מוטת הידיים שלו היא 3'7, או בשביל ידידנו ברץ', לפי החישוב שלמדנו בצהריים – בערך 2.21 מטר.

          1. אני שמח ששמת את הווידאו, כי אחרי שראיתי את הסרטון הזה כמה פעמים אני כמעט בטוח שזה מישהו שלמדתי איתו ביסודי ולא ראיתי אותו איזה 18 שנים… אם רק הייתי זוכר את השם שלו. כיף להיזכר בילדות לפעמים.

  2. הייתי שם את רנדל לפני וולנה, אני מאמין שיבחר לפניו. אם הקאבס ירדו לבחירה נמוכה יותר (נניח סיין אנד טרייד של היווארד והבחירה החמישית תמורת הראשונה), הם יכולים לקחת אותו ולהרוויח בענק

  3. וולנה מזכיר את בושית באמת.
    אני רוצה את רנדל לליקרס. מזכיר לי קצת את רנדולף. שחקן
    עם ביצים גדולים שנילחם על כל סל.
    מיצ זוהי הבחירה ה7, אל תהסס!

  4. גורנל סטוקס שחקן מצויין. קצת עובר מתחת לרדאר, למרות שהמנייה שלו עלתה לסוף סיבוב ראשון.
    הרבה פורוודים טובים, אבל רנדל מעל כולם.

    השמועה של ג'וש סמית' לקינגס נכונה?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט