הקדנציה הראשונה שלי בסיקור משחקים עבור הופס, הייתה בשנים 2015-2017 במפרץ. זכיתי לראות את אחת מקבוצות הכדורסל הטובות בכל הזמנים, ואת השושלת האחרונה (נכון לעכשיו) ששלטה בליגה. כבר כמה שבועות שאני מעביר בראש את הסיקור הראשון של בוסטון, את ההשוואות ללוחמים – לפחות מבחינת ציפיות, ואת המזל שיש לי לסקר קבוצה כל כך רלבנטית. ואז הגיעה השבת השחורה, והכל איבד מחשיבותו.
העולם, כמו שכולנו חווים אותו, נהיה טפל. ושאלות בוערות של השישה באוקטובר (האם מזולה יצליח לאמן את העומס הכשרוני שיש לו בקבוצה, האם טיטום, וגם בראון, עברו את קפיצת המדרגה המנטלית) הפכו ללא מעניינות בבוקר יום שבת השבעה באוקטובר.
אבל, אסקפים והסחת דעת, הם לא רק צו השעה, אלא בעיקר מתכון לקצת יציבות, למימד של שפיות, וליציאה מהלופ האין סופי של מחשבות על אותו יום. כל מה שהיה ומה שיהיה. ואם כבר אסקפיזם – אז בירוק, בעיר שחיה ונושמת ספורט. בעיר שבטוחה שהאליפות חייבת להגיע השנה. בוסטון.
משחק ראשון בבית, בשחזור גמר המזרח משנה שעברה, עם מתיחת פנים רצינית לקבוצה ואחרי ניצחון לא קל על ניו יורק – ברוכים הבאים הבוסטון סלטיקס!
בדרכי לאולם, החדשות מתחילות לזרום, כניסה קרקעית. העצימות לא ידועה, אבל השקט המתוח של שלושת השבועות האחרונים הסתיים. וכך, בתוך לחץ וחרדה מהבלתי נודע בבית, אני צועד לתוך ה TD GARDEN ונזכר מחדש באיזה מבוך אימתני הוא אולם כדורסל אמריקאי (איפה המפלצת הזו ואיפה אוסישקין….). אחרי מספר מגונה של שאלות מכיווני לעבר סדרנים רנדומלים, הגעתי אל חדר המדיה. בצמוד אליו, חדר האוכל לעיתונאים, והרי ידוע שמועדון נמדד בשני פרמטרים מרכזיים – הושבה והאכלה של העיתונאים. למודאגים – האוכל היה בהחלט סביר. מצד שני, כאשר ראיתי את הרשימה וליד השם של הופס ראיתי את הכתוב – FLOOR 9 הבנתי שהתרגלתי לטוב בתקופת המפרץ, ושחבל שלא הבאתי משקפת. כשיושבים כל כך גבוה, אפשר להסתכל בלבן של העיניים לכל דגלי האליפות שמונפים מתקרת האולם – וואללה, הם רבים ומרשימים, ומעבירים את התחושה שמדובר פה באגדה.
הפרקט מלא באגדות עבר, גם צוות האימון של הסלטיקס עובה משמעותית בדמויות מן העבר, מרגיש כמו סוג של בייביסיטר למאמן ולשחקנים, לפחות כאלו ששמם טייטום ובראון.
הדקות הראשונות של הרבע הראשון, אחד הדברים הברורים הוא שפורזינגס הפך, תוך משחק אחד, לאהוב הקהל, כשהוא בריא, הוא מציב בעייה התקפית ליריבות. בצד השני של המגרש, לעומת זאת, נראה שאדביו נהנה מהשמירה שלו, ומסתדר היטב. מי שעדיין לא מצא את מקומו בהתחלה הוא בראון, שנראה כמי שכופה את עצמו על המשחק. טייטום מתחיל, כמו במשחק שעבר, בלי אגרסיביות, ונראה שבכל פעם שהוא לוקח את הכדור, הוא מייצר משהו חיובי. הסלטיקס מחטיאים לא מעט, ועם הוצאתם של טייטוס וויט מיאמי בורחת בזכות כמה שלשות של הירו. פסק זמן של הסלטיקס אחרי פיגור 13, ממנו ההיט חוזרים בלי הירו ומפסיקים לקלוע. בראון נכנס לקצב כשרק הולידי לידו מהחמישייה ומושך את הקבוצה קדימה.
סיום הרבע הראשון, יתרון קל להיט אחרי דקות אחרונות טובות של הסלטיקס שמורידים את ההפרש לשלוש בלבד.
הרבע השני מתחיל עם טייטום מול השלשות של מיאמי, הרבה החטאות, ומיאמי שומרת על ייתרון קטן. הולידיי נותן רבע טוב, וניכר שכשהחמישייה של הסלטיקס חוזרת שבראון יותר אפקטיבי כשהוא מוביל את שחקני הספסל, הוא כנראה קרא את מה שכתבתי – ונותן סיום מפואר לחצי. פורזינגיס עדיין לא במשחק. גם הירו לא במבשחק מאז שסופסל תוך כדי שהיה לוהט. הגנה מצויינת של הסלטיקס שחונקת את ההיט, והתעוררות התקפית של כולם, למעט פורזינגס, נותנת לסלטיקס יתרון בחצי.
החצי השני נפתח בהחלפת סלים הדדית. פורזינגס מתחמם וגם הירו.עד עכשיו, באטלר כמעט ולא מורגש במשחק. אדביו במשחק מצויין והרבע ממשיך בצורה צמודה, כאשר מיאמי עולה ליתרון קטן. הולידי נותן דקות טובות ובצד השני מלבד באם והירו – גם רובינסון מתעורר. שלשה בשניות האחרונות של טייטום מסיימת את הרבע ביתרון נקודה למיאמי. יתרון גדול בקרשים עוזר לירוקים להיצמד למיאמי שקולעת באחוזים נהדרים לשלוש.
דירק וויט נותן משחק מצויין עד עכשיו ומשווה את התוצאה עם פתיחת הרבע הרביעי. וויט מעמיס את הקבוצה על הגב בדקות הראשונות של הרבע הרביעי ולוקח את הסלטיקס ליתרון שש עם עשרים ושלוש נקודות אישיות – תשע מהן בשתיים וחצי הדקות הראשונות של הרבע הרביעי. שבע דקות לסיום, הסלטיקס חוזרים לחמישייה הראשונה, כשהם ביתרון שתיים. בראון לוקח על עצמו אחריות, ומיאמי משחקים על פורזינגס. וויט מקפיץ את האולם עם גג במתפרצת על באטלר. משחק חזק מאוד של כל החמישייה של בוסטון.
הקבוצות מחליפות סלים כשאף אחת לא מצליחה לייצר מומנטום לאורך זמן, ואין בריחה משום צד. פורזינגיס יוצא בעבירות דקות לסיום. באטלר מתעורר קצת אבל נראה שזה מאוחר מידי ומעט מידי. שלשות של הירו ושל קווין לאב מורידות לשלוש הפרש לסלטיקס דקה לסיום. בוסטון כל כך עמוסה בכשרון שבכל משחק יכולים שחקנים אחרים להביא את הניצחון – בנוסף לטייטום שנראה כאי של יציבות. בדקות הסיום אלו בראון, וויט וטייטום שמוודאים ניצחון צמוד אבל מתוק על מיאמי. אומנם רק משחק שני, אבל בוסטון נראים חזק – והקהל אוהב את מה שהוא רואה!
לימים שקטים לכולנו.
תודה על הסיקור.
איזה כייף לך,
נראה לי שלבראון יש בעיית אופי.
אולי שווה לנסות להפריד את טייטום ובראון,
להפוך את בראון לכוח אש מהספסל\שחקן שישי.
טייטום ובראון קצת דורכים אחד על השני.
+1966
אני מתחיל להיות מודאג,אתה ושי מסכימים איתי באופן קבוע
אתה בבעייה קשה
אבל אני בבעייה יותר קשה, עכשיו פיצוצים ליידי….
וכאן רזי מהחדר האטומטום.
כן, כרגע ההרגשה היא שבחמישייה – בראון ממש מנסה לקחת בכוח. אבל זה רק משחק שני…צריך לתת לזמן ולמזולה ךסגר את העיינים
פעם הבאה צלם את האוכל בבקשה,מאוד כייף לראות את הצלחת,
אין לי מושג למה.
+1966
מספיק תמונה של הבופה באייפון שוודאי ישנו בידיך.
תודה יוסי
תודה רבה יוסי, מקווה לעוד עשרות דיווחים ממך השנה.
עם הרשימה הסטטיסטית אי אפשר בכלל להתווכח!
החמישייה הראשונה עם 28, 27, 22, 17 ו 17. אלה מספרים של קבוצה עם 5 שחקני אולסטאר. בהנתן בריאות, זו קבוצה שנבנתה בשביל שיוסי ישב בשנה הבאה ב TD ויראה על הראפטר דגל חדש……
אם זה לא יקרה, זה יהיה פשע.
נכון דוקטור, כנראה החמישייה החזקה בליגה.
אשריך, לתפוס ככה קונטנדריות אחרי קונטנדריות.
מאחל לך ללוות את הסלטיקס הכי רחוק שאפשר,
עושה רושם של חוויה נהדרת!
כן, חוויה שונה לגמרי להיות באולם שלהם לעמות האולם של הלוחמים. השירה אחרי הניצחון ליוותה אותי לכל אורך היציאה ואל הרחוב.
תודה יוסי, מקווה לעוד הרבה סיקורים ירוקים השנה.
–
החדשות הטובות לסלטיקס: העסק נראה ממש ממש טוב, הרכש התברר כבינגו ומבחינת כוח אש אנחנו לגמרי בטופ של הליגה. החדשות הפחות טובות: זה הכל על קרעי תרנגולת, מסתמכים המון על כשרון, מה יהיה עם הפציעות שיגיעו, ויש גם מי שעוד לא מצא את עצמו ומקומו ומי יודע אם אי פעם ימצא. אבל זו רק ההתחלה, חייבים לתת לעסק לרוץ, אין שום ברירה אחרת.
–
כמו שכתבת, הכל מרגיש כרגע תפל. ועדיין, זו בריחה קלה מהמציאות ומהמחשבות.
יש עבודת אימון משמעותית לעשות…ספסל, מי בעצם מוביל הכדור, ועוד.
U.C. Berkley ?
בהחלט זה מקור השם…
תזמון זה הכל בחיים… תופס קונטנדרית אחת אחרי השניה. שאפו!!!
ואוו יוסי ברקלי חזר -עוד קורא מימיך במערב ארה״ב. סוף סוף הגעת למקום הנכון!
Welcome back
Go Celtics
שמעתי רבות על הקבוצה הירוקה, החלטתי לבדוק בעצמי