ספורטלנד – מודי במודה / א. מנור

ספורטלנד – מודי במודה / א. מנור

בNBA אין מלחמה. העונה התחילה במשחק פריסיזון של הבלייזרס מול הניו-זילנד ברייקרס מהליגה האוסטרלית, באימונו וניצוחו של המאמן הישראלי מודי מאור. תמונות, סיקור וראיון בלעדי. המשחק נגמר 106-66 לפורטלנד, אין שום שחקן או נתון סטטיסטי שווים ציון.

כל אתמול ניסיתי לשכנע את עצמי שללכת למשחק ולהוציא כתבה יכול לשחרר כמה דקות עבור מי שקורא את זה מהסיטואציה, לתת טיפונת אסקפיזם ומעט מזור לנפש. בלב כבד אבל בחוזק ואחדות של גורל מקווה שקצת ישחרר.

הברייקרס הוא מועדון בעל מסורת גדולה וזכייה בתארים בליגה האוסטרלית המתפתחת ושנה שעברה הגיעו עד משחק אחד מאליפות נוספת. אני אישית לא הכרתי אף שחקן מהסגל, גם לא אמריקאים עם נסיון אירופאי אבל בהחלט עמדה מול הבלייזרס (על אף התבוסה) קבוצה קשוחה ומאומנת היטב.

מודי וטום אברקרומבי- קפטן הקבוצה
מציאות סוריאליסטית .

ביחד עם אנתוני לאמב ששוחרר מגולדן סטייט. לא ברור אם הוא חתם בקבוצה או רק מלווה אותם בנתיים במשחקים בארה"ב.

שיידון דופק כרטיס. הוא גם חתם על כמה חולצות של לילארד בלי לשים לב
נקניקיה משמאל ושתייה מימין לאוהדים
דומינאייטון . הגיע עם הרבה פאסון והצהרות בומבסטיות על מטרותיו ויוכלתיו. נעקוב אחריו כל העונה.
מאט וולש – שחקן העבר והבעלים של הברייקרס במחווה של סולידריות.
מלקולם באמצע. ברוגדון הגיע כמבוגר אחראי ורכז מחליף מהספסל (הוא עדיין השחקן השישי של העונה)
חדר ראיונות חדש וקטן מדי.
סקוווט בהופעת בכורה היסטורית על הפרקט החדש

בחימום שמתי לב שלשחקנים יש לוגו של ברגר קינג על המדים ולא היה ברור לי איך מתקשר מזון מהיר לליגת ספורט. לחלק מהצוות היה לוגו דומה רק בשם HUNGRY JACK'S.

אחד מהעוזרים של מודי הסביר : הליגה האוסטרלית מספונסרת ע"י החברה. באוסטרליה יש זכויות יוצרים על ברגר קינג למישהוא פרטי שהיה לו סניף לפני נסיון כניסת הרשת האמריקאית למדינה והוא לא הסכים למכור בשום מחיר. אבל בניו זילנד כן קוראים לרשת ברגר קינג. אז יוצא שכל מה שקשור לקבוצה עצמה הוא ברגר קינג אבל כל מה שהוא של הליגה הוא ג'ק. בתאבון.

אין לי מילים באמת לכתוב אז אצטט את נאומו של משה דיין בגבול הרצועה מ-1956 :

− אתמול עם בוקר נרצח רועי. השקט של בוקר האביב סִנוורוֹ, ולא ראה את האורבים לנפשו על קו התלם. אל נא נטיח היום האשמות על הרוצחים. מה לנו כי נטען על שנאתם העזה אלינו? שמונה שנים הינם יושבים במחנות הפליטים אשר בעזה, ולמול עיניהם אנו הופכים לנו לנחלה את האדמה והכפרים בהם ישבו הם ואבותיהם.

− − לא מהערבים אשר בעזה, כי אם מעצמנו נבקש את דמו של רועי. איך עצמנו עינינו מלהסתכל נכוחה בגורלנו, מלראות את ייעוד דורנו במלוא אכזריותו? הנשכח מאיתנו כי קבוצת נערים זו, היושבת בנחל עוז, נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים, שערים אשר מעברם מצטופפים מאות אלפי עיניים וידיים המתפללות לחולשתנו כי תבוא, כדי שיוכלו לקרענו לגזרים – השכחנו זאת? הן אנו יודעים, כי על מנת שתגווע התקווה להשמידנו חייבים אנו להיות, בוקר וערב, מזוינים וערוכים.

− − דור התנחלות אנו, ובלי כובע הפלדה ולוע התותח לא נוכל לטעת עץ ולבנות בית. לילדינו לא יהיו חיים אם לא נחפור מקלטים, ובלי גדר תיל ומקלע לא נוכל לסלול דרך ולקדוח מים. מיליוני היהודים, אשר הושמדו באין להם ארץ, צופים אלינו מאפר ההיסטוריה הישראלית ומצווים עלינו להתנחל ולקומם ארץ לעמנו. אך מעבר לתלם הגבול גואה ים של שנאה ומאוויי נקם, המצפה ליום בו תקהה השלווה את דריכותנו, ליום בו נאזין לשגרירי הצביעות המתנכלת, הקוראים לנו להניח את נשקנו. אלינו זועקים דמי רועי מגופו השסוע. על אף שאֶלֶף נָדַרנו כי דמנו לא יוגר לשווא – אתמול שוב נתפתינו, האזנו והאמנו. את חשבוננו עם עצמנו נעשה היום. אל נירתע מלראות את המשטמה המלווה וממלאת חיי מאות אלפי ערבים, היושבים סביבנו ומצפים לָרגע בו תוכל ידם להשיג את דמנו. אל נסב את עינינו פן תחלש ידנו. זו גזרת דורנו. זו ברירת חיינו – להיות נכונים וחמושים חזקים ונוקשים או כי תישמט מאגרופנו החרב – וייכרתו חיינו.

− − רועי רוטברג, הנער הבלונדיני הצנום, אשר הלך מתל אביב לבנות ביתו בשערי עזה, להיות חומה לנו. רועי – האור בלבו עיוור את עיניו, ולא ראה את בְּרק המאכלת. הערגה לשלום החרישה את אוזניו, ולא שמע את קול הרצח האורב. כבדו שערי עזה מכתפיו ויכלו לו.

ועוד ציטוט ממתן חלק : "הופכים עליהם, טובים אותם". תהיו חזקים וביחד ננצח.

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. היה דוש לא קטן אבו עין, אבל ידע לשים את העט על הנייר ולבטא רגשות חזקים לצד שכל שעושה היגיון. בתור עוד אחד שידע דבר או שניים על להירדם בשמירה (הייתי אומר למפקד שלי שאני לא מנקר, אני ממצמץ מצמוצים ארוכים), אני מבין אותו. כולנו כואבים את מה שקרה וקורה ויקרה, ואני יודע שנצא חזקים מהסיפור הזה, אבל לא שלמים. זה וואחד חריץ. אנחנו לא חכמים כמו שאנחנו חושבים שאנחנו, והם לא טיפשים כמו שחלקנו חושב שהם. אגב, אם כל הכוכבים מתיישרים ספורטלנד עושים גמר מערב. איזה עומק – סקוט, סיימונס, גראנט, אייטון, טייבול, שיידון, אנפרני, ברוגדון, והטיים לורד? תשיעייה חזקה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט