יומן אליפות איטליה (2) – הניצחון על אנגליה / דור בלוך

פתיחת המונדיאל של נבחרת איטליה סיפק לנו מפגש בין שניים ממקורות הטקטיקה בכדורגל, שני סגנונות שונים שהתפתחו במקביל זה לצד זה ואיתגרו את את השני על פני 100 שנים.

הכדורגל האנגלי, עוד מאז שהומצא ושוחק במדשאות של קמברידג' ואוקספורד, התבסס על מהירות, כוח ואנרגיה. באופן מדהים בתקופה המוקדמת מסירה, ובוודאי מסירה קצרה, נחשבה ל"לא גברית" באנגליה, כלא ראויות לאומה הבריטית.

הכדורגל האיטלקי לעומת זאת, עוד מימי הקטנצ'יו של הררה באינטר קידש את הניצחון בכל מחיר, לטענת רבים גם בכלים שלא היו בהכרח כשרים (טענות כאלה רדפו את ה"מכשף" כל חייו), אבל בעיקר באמצעות הגנה לא מתפשרת.

המשחק בין אנגליה לאיטליה, בחום המתיש של הג'ונגלים הבריזלאים, היווה הזדמנות מושלמת לכל צד להדגים את הטוב ביותר שבמשחקו.

אנגליה עלתה עם שני קשרים מרכזיים, ובכך ויתרה על המאבק מול פירלו וחבריו במרכז המגרש. הודג'סון זרק על המגרש את כל המהירות והכוח שיש לו (רחים סטרלינג הנפלא, דני וולבאק, דניאל סטארידג' וויין רוני), בעוד צ'זרה פרנדלי לא חיפש מהירות יתרה ופתח עם מארקו וראטי הצעיר והמבטיח כדי לסייע לפירלו להחזיק את מרכז המגרש.

נקודת התורפה של אנגליה הייתה באגף שמאל, היכן שלייטון ביינס נאלץ להתמודד הן עם המגן שממשיך מסורת איטלקית של חשיפת מגנים מוכשרים ופחות מוכרים במונדיאל, מטאו דרמיאן, והן עם קנדרבה שעשה תנועה אינטליגנטית מימין למרכז ומשך איתו את ביינס.

השער של אנגליה הגיע אם כן בדיוק באופן שבו הודג'סון דמיין, כדור ארוך לרוני באגף שמוסר כדור רוחב ושער. מינימום נגיעות בכדור, מינימום זמן, מקסימום דיוק, מהירות וכוח. 1-1.

כצפוי, וכפי שנכתב כאן לפני הטורניר, שובר השוויון של איטליה היה, הינו ויהיה מריו באלוטלי.

כשבאלוטלי אדיש, ומבצע תנועה תבניתית ועצלה בין בלמי היריבה איטליה מתקשה להיות מסוכנת, והיא נשארת בעיקר עם הבעיטות מרחוק של פירלו ומרקיזיו (ממנו הגיע השער הראשון לאחר מסירה קלאסית של פירלו ומהלך איטלקי יפה לכל אורכו), כשהוא משחק בצורה מגוונת, נע לסירוגין לפינה הרחוקה והקרובה, מייצר שטחים ומכריח את ההגנה היריבה לנוע ולהתאים את עצמה, איטליה היא איום אמיתי להבקיע.

כעת איטליה תצטרך להתמודד עם קוסטה ריקה שהפתיעה את אורוגוואי במשחק הראשון של הבית. איטליה למדה על בשרה של אורוגוואי את האיכות של המתפרצות של קוסטה ריקה, בצפייה בשני המשחקים אפשר להתרשם שקוסטה ריקה היא מאין אנגליה לעניים בטורניר הזה, ועם זה איטליה כבר הראתה שהיא יודעת להתמודד. ניצחון יבטיח ככל הנראה את העלייה לשלב הבא, בדרך למפגש עם קולומביה, חוף השנהב, יפן או יוון.

לפוסט הזה יש 6 תגובות

  2. א.ב

    19 יונ 2014 12:51:21

    אני קצת משוחד, אבל לי (איטליה 90 ואילך) נבחרת איטליה אף פעם לא נראתה משעממת.
    כמעט תמיד יש שם לפחות שחקן אחד ברמת "קוסם" (באג'יו, דל פיירו, פירלו) ושחקני ההגנה הם קשוחים אבל גם ברמה טכנית מאד גבוהה, לא קצבים.
    גם אפשר לראות שזו נבחרת מאומנת, השחקנים עושים תנועה בהגנה ובהתקפה.
    אני עדיין מקווה שיום יבוא ויהיה בלם הישראלי שמסוגל לעשות סגירה ולחלץ כדור ברמה של חלוץ איטלקי בינוני.

  3. k_700

    19 יונ 2014 13:11:29

    אנגליה שיחקה לא חכם בעליל.

    ראשית צריך לציין שהמשחק שוחק באצטדיון הכי בעייתי במונדיאל הזה(על האמזונס, איפה שאתמול שוחק המשחק בין קרוןאטיה וקמרון ולמרות ניצחון של 4-0 שחקני קרוארטיה אחרי המשחק דיברו קודם כל על התנאים הבלתי אפשרייים למשחק).

    אני מבין בצורה מסוימת את הפיתוי מצד מרגרת' טאצ'ר לשחק על היתרונות הברורים שיש לאנגליה.
    אבל הצורה שזה שוחק הייתה לא חכמה, ללא שום הגיון ובעיקר בחצי השני שבו אחרי השער של באלוטלי איטליה לא חיפשה יותר הרפתקאות ביציאות קדימה.

    ביינס הוא מגן נפלא ובלי צל של ספק האופציה הכי טובה להרכיב בשמאל, לא היה לו משחק טוב אבל זה לא אופייני לי.

    הבעיה הכי גדולה של אנגליה זה בצד ימין. גלן ג'ונסון הוא המגן הגרוע ביותר בהיסטוריה של הנבחרת האנגלית ולדעתי גם אחד מ-3 המגנים הימניים הגרועים בפריימרליג.

    הוא אסון הגנתי(הוא התחלואה הכי קשה של הרביעייה האחרונה שהיא דווקא רבעייה הגנתית טובה מאוד) והוא לא תורם בכלל התקפית למרות שאנשים נוטים לסווג אותו כמגן "תוקף"(תסתכלו על הסטט' שלו מהשנים האחרונות זה מסתכם בבישול-2 לעונה).

    במשחק מול איטליה הוא קיבל כל כך הרבה מרחב וכדורים טובים בחצי השני ופשוט לא עשה איתם כלום. שלא נדבר על הכדרורים המיותרים שלו והאיבודים 80 מטר מהשער שאוטומטית מאלצים את כל הקבוצה לסגת אחורה במהירות.
    זה חתיכת חור לשחק איתו.

    הלאה-
    פאקינג ווין רוני. החלוץ האנגלי הכי גדול ב-25 שנה האחרונות ומשחקים איתו פעם בימין, פעם בשמאל פעם קשר התקפי(שהוא נוראי בעמדה הזאת בעיקר כשצריך לעשות הגנה משהו שהוא לא מצטיין בו כבר 4-5 שנים בערך) אבל אף פעם לא משחקים איתו חלוץ מטרה, בעמדה הטבעית שלו, איפה שהוא צריך לשחק.

    זה קצת מזכיר לי את הטיפשות של אנגליה כשהיה לה את פול סקולס, אולי הפליימייקר הגדול ביותר שנולד לה ופשוט בזבזו אותו בצד שמאל של הקישור טורניר אחרי טורניר עד שהחליט לפרוש אחרי מונדיאל 2002 ובגיל צעיר מאוד(וזה עשה רק טוב לקריירה שלו).

    בקיצור, יש לנבחרת האנגלית לשם שינוי המון כישרון ודם חדש.
    לאלנה, סטרלינג, ווילשייר(אחרי עונה לא טובה), אוקס, וולבק, שחקני הגנה צעירים כמו שואו, ג'ונס, סמולינג ומגן ימני שהוא בטוח הגרוע בטורניר(זה הגיע עד למצב שת'אצר ניסה את מילנר כמגן ימני באחד ממשחקי הידידות, חבל שהוא לא הרכיב אותו במשחק האחרון בתפקיד הזה).

    אני מקווה שהיום ננצל נבחרת במשבר לא קטן ועם סווארז עייף ולא כשיר(שבטח יאכיל קש את ההגנה שלנו, הוא רק מחכה לשחק מול גלן ג'ונסון).

    מקווה שנצליח לנצח, לעלות מהבתים רק כדי שנעוף שוב בפנדלים(פנטזיה אצלי יותר מלקחת את הטורניר זה לראות פעם ראשונה בחיים שלי את אנגליה מנצחת בפנדלים).

    יאללה היום הרבה אלכוהול ובדרך לניצחון~~!~!!!!!!
    CMON ENGLANDֱֱֱ

כתיבת תגובה

סגירת תפריט