גביע ווינר הוא מצד אחד טורניר קדם עונה שבו הקבוצות עוד בוחנות את הסגלים שבנו ומריצות הרכבים שונים בציפייה לראות מה יתפוס ומצד שני מדובר בתואר עם גביע רשמי של המנהלת, קונפטי וכל המסביב.

אירועי יום חמישי באו לידי ביטוי באולם קבוצת שלמה. כסולידריות עם הקהל של הפועל תל אביב שני הקהלים הופיעו לגמר ללא הגוש המעודד. זה התבטא בכך שלא היה הרבה שירי עידוד, אביזרי עידוד כגון תופים וכדו' אלא בעיקר קריאות ושריקות.

פעם ראשונה שתמיר בלאט פוגש את האקסית מירושלים ויובל זוסמן את האקסית מתל אביב מאז שחזרו שניהם מברלין שם שיחקו במדי אלבה המקומית.
במכבי – בולדווין סבל מכאבי גב – קיבל זריקה אך נעדר מהמשחק ומכבי נאלצה להסתדר עם 4 זרים.
זוסמן קיבל שריקות בוז מהקהל של מכבי. (האם רק בגלל המעבר לירושלים או שמא גם בגלל האירוע עם ג'יימס נאנלי ותנועת ההשתקה שסימן בזמנו)

מהלך המשחק:

חמישיות – מכבי עם: לורנזו בראון, תמיר בלאט, בונזי קולסון, ג'ייק כהן, ג'וש ניבו

הפועל עם: ספידי סמית', ליוואי רנדולף, אור קורנליוס, עוז בלייזר, זאק הנקינס

הרבע ראשון היה שקול. הפועל ירושלים הייתה בבעיה כשספידי סמית' לא היה על הפרקט כי נכון לשלב הזה אין לה רכז מחליף. השאלה היא האם הקבוצות ממול ובמקרה דנן מכבי ידעו לנצל את המצב, פעמיים עשו דאבל טרפים על ברינטון למאר וירושלים נחלצו מזה בעור שיניהם. (ירושלים מחכים לקרינגטון שאולי יקבל אזרחות ובינתיים לא רושמים אותו כדי שלא ייחשב כזר – אי אפשר להחליף סטטוס מזר לישראלי באמצע העונה) נכון – קרינגטון הוא לא רכז, אך אולי הוא יוביל כדור יותר טוב מלמאר.
הרבע הראשון הסתיים בשוויון 20.
ברבע השני מכבי הצליחה לפתוח פער מה שהביא לפסק זמן שני ברבע למרות שלא חלפו 5 דקות מאז פתיחתו כשמכבי ביתרון שיא של 8 נקודות – 25-33.
באמצע הרבע השני ג'וש ניבו נפצע וירד מהפרקט ישירות לחדר הלבשה.
כשנותרו 3 וחצי דקות על השעון ברבע השני נשרקה להנקינס עבירה שלישית מה שהבליט במיוחד את המחסור בקו הקדמי של ירושלים. מצב העניינים הנוכחי, המחליף של הנקינס זה גבי צ'צ'אשוילי שחזר לירושלים מבאמברג ודזיקיץ' מייעד אותו לתפקיד הסנטר המחליף. מה הבעיה אתם שואלים? גובה? יש, מסה קצת פחות בטח מול ניבו, סורקין וריברו.
מכבי כבר עלתה ליתרון 10 שיא של 10 נקודות ברבע השני.
35:43 למכבי בסוף המחצית הראשונה.
אם אתם שואלים את עצמכם לאן נעלמה ההגנה המפורסמת של ירושלים מהעונה שחלפה? התשובה היא שבמחצית הראשונה ההגנה הזו פחות באה לידי ביטוי.

במחצית השנייה ההגנה כבר בתחילה להראות את מה שהתרגלנו לראות בעונה הקודמת אך עדיין עם מעט חלודה (הנקינס יוצא גבוה להראות את עצמו מול הגארד של היריבה וחוזר בזמן שכבנתיים כל השאר מחפים. אם נתקעים עם מיס מאצ' עושים עבירה). ברבע השלישי ירושלים שמרו את מכבי על 2 נקודות בלבד ב-5 הדקות הראשונות של הרבע.
מכבי בהגנה ניסתה לשמור לפרקים אזורית, מה שהקשה מעט על הפועל אך 2 שלשות רצופות של ספידי סמית' שלחו את קטש לחשוב על הדברים בפסק זמן.

על אף שמדובר בטורניר קדם עונה (או תואר ראשון?) קטש והצוות שלו היו עצבניים מאוד והרבו להעיר לשופטים וקטש אף חטף טכנית.
היתרון של מכבי בקו הקדמי מעט נעלם ברבע השלישי לאור העובדה שסורקין היה עם 4 עבירות וניבו שנפצע ברבע השני לא שיחק כל הרבע. 51-56 לירושלים בסוף הרבע השלישי.
בתחילת הרבע האחרון מכבי חזרה להוביל 58-59.
אך ירושלים לא ויתרה, הידקה את ההגנה וחזרה להוביל ב-10.
מכבי הורידו ל-6 הפרש במבצעי יחיד של קולסון ובראון אך זה לא הספיק כדי להלחיץ את הפועל.

71-79 להפועל ירושלים בסיום.

קלעים: מכבי – בראון 16, ג'ון דיבתולומיאו וקולסון 13 כ"א, מנקו 7, ניבו 6 (ב-9 דקות משחק), סורקין, ריברו, כהן ובלאט 4 כ"א.

הפועל – ספידי סמית' 21 (4/7 ל-3), ליוואי רנדולף 17, הנקינס 13, זוסמן 10, צאצאשוילי 7, בלייזר 6, ג'ונסון 3, למאר 2, קורנליוס שיחק 17 דק' ולא קלע.

בגרסא הרזה של מכבי עם 4 זרים שמשחקים, בלי בולדווין וכשניבו לא משחק במשך 25 דק'. הפועל ירושלים היא קבוצה עמוקה יותר – היורוליג מתחיל השבוע – האם הפצועים יבריאו? האם היכולת הזו תספיק?

מסיבת העיתונאים שאחרי המשחק

קטש:
לירושלים הגיע הניצחון הזה.
אף אחת מהקבוצות לא שיחקה הכי טוב.
מחצית ראשונה שיחקנו טוב, מחצית שנייה פחות.
ניקח הרבה מהמשחק הזה, יום חמישי כבר מתחילה עונת היורוליג ויש לנו עונה ארוכה, דרך ארוכה לעבור.
צריך לתת קרדיט להגנה של ירושלים.
אני לא יכול להאשים אף אחד שהוא לא בשיאו בשלב כזה של העונה. התקפית לא היינו בשטף שלנו. ירושלים קבוצה חזקה ברמה אירופאית, היינו מעט קצרים ואין לי ספק שהמפגשים מולם בהמשך העונה יהיו מעניינים.

בהתייחס למה שהיה ביום חמישי האחרון – לא כיף לעלות ככה לגמר ועדיף שכל זה היה נמנע, בפלייאוף שנה שעברה הייתה אווירה יותר אלימה מהרגיל. אם הקהל לא נכנס למגרש זה לא טוב לספורט, אולי מהדבר הזה שקרה ייוצר שיח שיוריד את רמת האלימות.

מה המחשבות לקראת חמישי הקרוב (משחק ראשון ביורוליג) – קודם כל הבריאות של השחקנים, אנחנו נפגוש קבוצה טובה, קבוצה עם המשכיות ומאמן לא רע ;-).

ג'ייק כהן
התחלנו לא טוב את המחצית השנייה, זה משחק ללמוד ממנו לקראת חמישי.
הם קבוצה אינטנסיבית שנפגוש כמותם באירופה.
מה קשה לכם עם המצ' אפ איתם? – הם משחקים הגנה חזקה ואנחנו צריכים להתכונן לזה טוב יותר.
רוב הקבוצה נשארה – מה אתה מרגיש ששונה – החבר'ה החדשים ישתלבו נהדר, יש אווירה טובה בחדר הלבשה וזה מתכון טוב לקבוצה נהדרת.
על מה שקרה ביום חמישי – זו הייתה החלטה שלהם לא לעלות, לא ידענו מה קורה בחוץ, נראה שהדרבים האחרונים רק נהיים יותר אלימים, אני רק מקווה שמשהו טוב יצא מזה. מקווה שבעתיד יהיה בדרבים כדורסל טוב של שתי קבוצות איכותיות בלי אלימות ושהאוהדים ייהנו מכדורסל טוב ואיכותי.

דזיקיץ'
אנחנו צריכים להוציא לפועל טוב יותר. זה עזר שהם שיחקו בלי בולדווין וניבו. אבל הגיע לנו הניצחון.
אני מאמין מאוד גדול בזמן ביחד, אימונים ביחד ומשחקים ביחד יעזרו לנו להיות קבוצה יותר טובה.
אין לנו כשרון ברמה שלהם אבל נלמד מכל קבוצה שאיתה נתמודד.
אני לא מצפה מזוסמן להתפתח, הוא שחקן טוב ובשל. אנחנו לומדים איך לעבוד ביחד, האווירה פה שונה מאיפה שהוא היה בשנים הקודמות. בנוגע להמשכיות – השקענו המון משאבים בשימור הקבוצה כמו שעשו מכבי והפועל תל אביב. נקווה שזה ישתלם בהמשך העונה. בנוגע לקרינגטון – אנחנו מחכים למשהו טוב שיקרה, אם זה לא יקרה נחפש אופציות אחרות.

רנדולף (קפטן הפועל ירושלים)
אני לא מצליח לחשוב על מה השתנה בחצי השני, פשוט הרמנו את האנרגיות והשתווינו אליהם.
על הגביע הראשון שלו כקפטן – אני צריך לתרגל הנפות של גביעים, אני עוד לא רגיל לזה.
אבל הגביע הזה יעשה אותנו רעבים לעוד, נמשיך להתקדם יום אחרי יום.
על מה מיוחד בדזיקיץ' – לא משנה כמה ננצח ונעבוד קשה – הוא אף פעם לא יהיה מרוצה.