יומן אליפות גרמניה (2) – לפני פורטוגל

עיתונאי הספורט והבלוגר הנפלא, רונן דורפן, כתב לאחר משחקה של נבחרת ישראל נגד נבחרת פורטוגל, שלא בושה שהנבחרת שיחקה נסוג גם בביתה. לטענתו, בשל המהירות בחלק הקדמי של פורטוגל, בדגש על כריסטיאנו רונאלדו, כל הנבחרות משחקות כך נגדה. הוא אף הגדיל והביא כמקרה מייצג את נבחרת ספרד, שאף-על-פי שהיא אחת הנבחרות הטובות בעולם, זכתה ב-3 הטורנירים הגדולים האחרונים (גביע העולם ו-2 אליפויות אירופה ברציפות) ומדורגת בראש דירוג פיפ"א, גם היא משחקת בצורה זהירה מול פורטוגל, לא לוחצת אותה גבוה ומשאירה לפחות 2-3 שחקנים מאחור (במאמר מוסגר יצוין כי לא מדובר על ציטוט מדויק, כי אם על רוח הדברים).

אז מסתבר שגם גדולים טועים ולא כל הנבחרות משחקות נסוג נגד פורטוגל. מאז שכריסטיאנו רונאלדו החל לשחק בנבחרת (יורו 2004, אז גם שיחקו בה לואיס פיגו ונונו גומש והיא באמת היתה מהירה בחלק הקדמי באופן יוצא מהכלל), זכורות לי 2 נבחרות ששיחקו פתוח, התקפי ועם לחץ גבוה נגד פורטוגל. את הראשונה אתם ודאי זוכרים, כיוון שזה קרה במשחק הרשמי האחרון של נבחרת פורטוגל, אשר שוחק בשוודיה, בפלייאוף העלייה לטורניר הגמר של גביע העולם.

אם אריק הארמן, מאמן נבחרת שוודיה בכדורגל , היה יודע עברית, הוא בודאי היה כותב בחשבון הטוויטר שלו לאחר המשחק את הסטטוס הבא: "אשר יגורתי בא לי."

מי שלא מבין על מה ולמה, להלן תקציר המשחק:

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=vVd5s7WmXZY&w=560&h=315]

שוודיה הפקירה את ההגנה, נתנה לרונאלדו שטחים מתים וזה השיב בשלושער. כולם בהתקפות מתפרצות! על זה בדיוק דיבר דורפן כשהוא אמר שהגנה נמוכה ומשחק זהיר הם הדרך הנכונה להתמודד עם פורטוגל.

אבל יש נבחרת אחת בעולם שפשוט מסרבת להבין ולהקשיב. רק שהיא, בניגוד לשוודיה, אשכרה מצליחה לנצח את פורטוגל, פעם אחר פעם, כשהיא משחקת הכי התקפי שיש. את הנבחרת הזו נהוג לכנות בשם "דויטשה נאשיונאל פוסבול מאנשאפט" או בעברית, "נבחרת גרמניה בכדורגל".

טוב נו, אתם בטח חושבים שאני סתם אומר וזו לא חוכמה בלי הוכחו וראיות. אז בואו ניגש לשלב האמפירי – מאז הצטרף רונאלדו לנבחרת פורטגול, האחרונה פגשה את גרמניה בשלושה משחקים רשמיים:

  1. גביע העולם 2006 – משחק על המקום השלישי – [youtube https://www.youtube.com/watch?v=UXLaNkOappI&w=560&h=315] דווקא פורטוגל היא זו שמשחקת נסוג ומקשה על גרמניה להגיע לקרבת השער. אבל מסתבר שבאסטיאן שוויינשטייגר לא ממש צריך להתקרב כדי לכבוש.
  2. אליפות אירופה לאומות 2008 – רבע גמר – אם בפעם הקודמת היו שלל תירוצים למה גרמניה שיחקה פתוח, למשל: משחק ללא חשיבות ממשית, קהל ביתי ובעיקר לאור העובדה שאמנם כריסטיאנו רונאלדו כבר היה שחקן world class, אך טרם הגיע לשמנא והסלתא של הכדורגל העולמי. הפעם כבר לא היו תירוצים – גרמניה פשוט לא מפחדת. וזה מה שקרה –http://vimeo.com/76004017 הפעם יש 2 שוברי שוויון: משחק העומק של שווני ומשחק הגובה העדיף של גרמניה. ושוב גרמניה יכולה לשאול את פורטוגל, כמאמר השיר: "איך זה לקבל 3?"
  3. אליפות אירופה לאומות 2012 – שלב הבתים – בדומה למשחק הקרוב, גם המשחק הזה פתח עבור שתי הנבחרות את הטורניר. גם הפעם גרמניה משחקת התקפי וגם הפעם משחק הגובה מכריע את ההתמודדות – [youtube https://www.youtube.com/watch?v=_xSgYSFJ99I&w=560&h=315] אבל הפעם יש עוד משהו שמאד רלוונטי גם למשחק הקרוב ושמו בגרמניה הוא ג'רום בואטנג (תכף נחזור אליו).

אז מה אפשר ללמוד מהדוגמאות הנזכרות לעיל, בדגש על ההתמודדות האחרונה? מה שאפשר ללמוד הוא איך גרמניה צריכה לשחק. קטונתי מלהשיא עצות ליואכים לאב, מאמן נבחרת גרמניה. ובכל זאת, אפרט להלן מה לדעתי נבחרת גרמניה צריכה לעשות:

  1. לשחק התקפי וללחוץ גבוה – אם יש נבחרת אחת בעולם שמסוגלת לשחק כך מול פורטוגל היא נבחרת גרמניה, כפי שהוכיחה בכל פעם שהשתיים נפגשו.
  2. להחזיק הרבה בכדור – האפקטיביות של רואנלדו קטנה ככל שהאמונים על המסירות הארוכות אליו פחות מדוייקים. לרדוף אחרי שחקנים עם מנוע אאודי או מרצדס באחוריהם, דוגמאת שוויינשטייגר, קרוס או חדירה, זה דבר מעייף מאד. עד שכבר צריכים לבצע פעולה התקפית היא הופכת קשה יותר.
  3. ג'רום בואגנט בתור מגן – אחת הסיבות שהשיטה ההתקפית של גרמניה עבדה ביורו 2012 היא היכולת של ג'רום בואטנג להתמודד עם כריסטיאנו רונאלדו במהירות, בכוח, בניתור ואפילו עם הטכניקה שלו. נכון שיש פגיעה בפן ההתקפי כשפיליפ להאם נדרש לשחק בצד שמאל, אבל זה שווה את היכולת של שחקן הגנה בודד לכל הפחות לעכב את רונאלדו עד להגעת עזרה.
  4. פר מרטסאקר בתור בלם – ההרכב האופטימלי כולל את ג'רום בואטנג בתור בלם ביחד עם מאטס הומלס, אבל בהמשך לסעיף 3 לעיל נדרש בלם אחר ומרטסאקר בהחלט מתאים. אז נכון שהוא איטי משאר ההגנה הגרמנית בצורה משמעותית, אבל הניסיון וחוכמת המשחק יחפו על כך. זאת ועוד, גם מבחינה התקפית הוא נדרש. מעבר ליכולתו הגבוהה להשתתף במשחק הנעת הכדור באופן אפקטיבי, מרטסארק הוא איום במצבים נייחים, תודות למשחק ראש משובח. זה מה שניצח לגרמניה את 2 ההתמודדויות האחרונות וכדאי לשמר יתרון זה ככל שניתן.
  5. תומאס מולר על קו ימין – גם אם הוא זקן, גרמניה צריכה לשחק עם חלוץ חוד אמיתי ולא עם מולר בתור "חלוץ שקר". הכניסות שלו לאמצע, בין שני קווי ההגנה, משמשות כנשק קטלני, בעיקר נגד נבחרות שנותנות לשחק ולא מתגוננות 30 מטרים משערן. גם כך, הואיל ובואטנג מגן ימני, ההתקפות יתרכזו יותר מצד שמאל, לכן מולר יוכל לעזוב את הקו באופן תדיר. כמובן שהקשר האחורי בצד שלו צריך להיות ער לעניין. ואם בכל זאת מולר יפתח כחלוץ שקר? במקרה כזה צריך לעלות בשמאל לוקאס פודולסקי או אנדרה שורלה ולא מריו גצה, היות ויש צורך בחלוץ שיהיה מסוגל להחליף מקומות עם מולר, כשהאחרון בורח לשטחים מתים בהגנת פורטוגל.

 

ומה לדעתי יהיה? יש סיכוי לא רע ששוייני פצוע ואז להאם יפתח בקישור, הובדס ובואטנג כמגנים (כנראה בואטנג בימין, בגלל רונאלדו). בכל מקרה, אני הייתי פותח רק עם 2 קשרים אחוריים ולהאם כמגן שמאלי. כמו כן, אני מנחש שקלוזה לא יפתח, אלא שלישיה קדמית של מולר/אוזיל/פודולסקי ואחד מהם יהיה חלוץ נסוג.

 

אז המשחק הקרוב הוא יותר מאשר עוד משחק כדורגל. המשחק הקרוב הוא מאבק איתנים בין רונן דורפן לבין יוגי לאב לגבי השאלה, האם ניתן לשחק התקפי נגד נבחרת פורטוגל?

***

כנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  1. לפי הקיקר:

    גרמניה:
    Neuer – J. Boateng, Mertesacker, Hummels, Höwedes – Lahm – Khedira, T. Kroos – T. Müller, Özil, Podolski

    פורטוגל:
    Rui Patricio – Joao Pereira, Bruno Alves, Pepe, Fabio Coentrao – Miguel Veloso – Joao Moutinho, Raul Meireles – Nani, Cristiano

  2. כתבה מעולה

    אני הולך עם 3-2 לגרמניה, לאחר שהם מבקיעים ראשונים וחוזרים מפיגור 2-1. קלוזה יבקיע את שער הניצחון, אוזיל ומולר יתרמו שער כל אחד שהראשון מוסיף בישול לשער של קלוזה. בפורטוגל? רונלדו עם משחק נפל, נני והוגו אלמיידה יבקיעו

  3. חזיתי בכל המשחק בספורט באר במיאמי ביץ' עם חברי ילדות מבת גלים, שם חגגנו את "יום האב". נדהמתי כמה אוהדי ספארס היו בבאר ספורט במיאמי ביץ'!
    הגיע לספארס. כל הכבוד להם ולגרג פופוביץ'.
    מיאמי? איש לא יודע מה יהיה איתם. יהיה קיץ שמח!
    מתרגש לקראת ארה"ב-גאנה. זז הביתה אחרי המשחק שיסתיים ב-6 בערב, ואגיע הביתה אי"ה ב-6 בבוקר!
    להשתמע מחר או מחרתיים!

  4. יהיה מעניין היום.
    תחושתי שתהיה היום הצהרת כוונות מצדה של גרמניה ….ופורטוגל .
    להערכתי גרמניה תנצח באופן משכנע .
    התאכזבתי מאד מארגנטינה אתמול….אבל אולי זו בשורה טובה מכיוון שבכל המונדיאלים האחרונים היא פתחה היטב ונחלשה …מכאן ניתן רק לעלות.

  5. תומאס מולר עם 7 שערים ב-5.5 משחקי גביע העולם. נראה לי שקלוזה צריך להתחיל לחשוש 🙂

    גרמניה צריכים להבין שארה"ב זה משחק חדש ואין בונוסים על משחקים טובים בעבר.

    פפה מקבל אדום לא על העבירה, אלא על מפעל חיים.

    1. מתן זה לא מצחיק.
      הבחור כבר עם 8 שערים והוא יגמור אותו כנראה עם מספר דו ספרתי.
      הוא כולה בן 22-23. יש לו עוד שני מונדאלים בשקט.
      עשוי להיות הראשון להגיע ל 20.

  6. מבואס מהניצחון הגרמני המשכנע .
    מתנחם
    1. מההפסד הפורטוגלי המשכנע .
    2. בכך שחזיתי נכונה גם את ההלך הרוח היום וגם את כישלונה של פורטוגל.
    3. בכך שגרמניה הרשימה והרשיתה רביעיות גם במונדיאל הקודם ובכל זאת היא הודחה.

  7. הופעה מרשימה של גרמניה
    מתן איך אתה מסביר את הפרדוקס הגרמני ?
    כאשר שיחקה את הכדורגל ההחלטי בתקופת מתיאוס והקייזר לפניו הייתה זוללת תארים או לפחות מגיעה לחצי גמר ומעלה בכל טורניר יורו ומונדיאל
    החל מ 2006 הנבחרת הגרמנית משחקת כדורגל יוצא מן הכלל הכולל הצגות , שערים , ברק
    הישגים ???
    איזה גרמניה אתה מעדיף ? לשחק יפה ולמות מכוער או לשחק מכוער ולחיות יפה עם תארים , גמרים וכו ?

    1. עבורי התשובה ברורה וחד משמעית משני טעמים: 1. הכדורגל היפה נעים לצפיה הרבה יותר מהמכונה המשעממת של שנות ה-80.2. גרמניה מפסידה תארים מה יותר כיף מזה ? לסבול את גרמניה 4 שנים כמחזיקת תואר זה תענוג מפוקפק ביותר עבורי, אבל לזה כבר אין קשר לכדורגל.

    2. אני לא חושב שיש הסבר מערכתי. בתקופה ה"ישנה" היו גם טונירים לא מוצלחים. די להסתכל על יורו 2000 ויורו 2004 בהם כלל לא עברה את שלב הבתים או גביע העולם 1994 ו-1998 בהם לא עברה את רבע הגמר. מאז "שינוי הקונספציה" גרמניה לא ירדה מהפודיום באף אחד מהטורנירים. המקריות כבר גדולה מאד בשלבים האלה. מספיק שבחצי גמר 2010 הכדור של קרוס מול שער ריק טיפה נמוך יותר או שלאב לא מתבלבל מהיהלום האיטלקי שגרם לכך שפירלו שיגע את אנגליה ברבע גמר היורו וממשיך לבסס את המשחק על אגפים גם בחצי הגמר, וההיסטוריה יכלה להיות אחרת לחלוטין.

      אותי מטריד העדר חלוץ וקשר אחורי קלאסי. פעם היו אלה התפקידים הכי עמוסים בגרמניה וכיום, כשיש 2 פצועים, התפקידים מיותמים.

      לעניין מה אני מעדיף – לאורך זמן אני מעדיף את זו שמלהיבה ומגיע רחוק בכל טורניר, גם אם קצת נאיבית לקראת הסוף.
      ברם, היה לי נחמד להרגיש לפעמים נגד כל העולם. ביורו 1996 התרגשתי ברמה ששמורה לזכייה בתואר של מכבי חיפה. באתי לבי"ס והייתי כמו מלך. כל שונאי גרמניה שהציקו לי במהלך כל הטורניר השפילו מבט. זה היה נחמד 🙂

      אני חושב שאין ספק שהיום הכדורגל הגרמני עובד נכון יותר. גם שיווקית. קשה למכור קישור שכולל את אפנברג, ירמיס, הסלר ובאזלר, עם כל חיבתי אליהם. באותן שנים רק אנדי מולר ומהמט שול היו מעניינים. מצד שני כשיש צמד בלמים כמו זאמר וקולר וצמד חלוצים כמו קלינסמן ופלר, אתה תמיד מפחיד משני צידי המגרש.

  8. מתן מצד שני עבור שונאי גרמניה היה כיף הרבה יותר כשהיא הייתה מכונה גרמנית כמו ב86, 88 או .90 אז היה ברור הרבה יותר מי מייצגת את הכדורגל היפה – הולנד, ברזיל ומי את המשמים גרמניה, איטליה. אבל בנימה רצינית למען האמת מאז שקלינסמן לקח את הנבחרת הזו זה בהחלט תענוג לראות אותה משחקת. בגרמניה בהחלט עובדים נכון ויסודי גם ברמת הקבוצות וגם ברמת הנבחרת. הלוואי אצלנו…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט