מר נקודה (וקצת) למשחק-סיכום קצר של הגמר (4)/ינון יבור

נפתח בהודעה מרעישה, ממש היסטוריה: הלילה התרחש מפגש הופס הראשון מחוץ לגבולות ישראל! מ. השור הצטרף אליי לצפייה משותפת במשחק בפאב, כשכל אחד מאיתנו מביא עוד שחקן חיזוק לשולחן עמוס הבירה. היה נחמד לפגוש סוף סוף את השור שמאחורי המקלדת, ולהנות מחברתו של חבר מהקהילה שנדבק אף הוא באותה אהבה בלתי מוסברת ולא רציונלית לכדור הכתום.

אז חוץ מאותו מפגש, מה בעצם היה לנו שם? יצאתי מהפאב בתחושה שאין לי בעצם על מה לכתוב. מה, שום דבר מעניין לא קרה במשחק הזה? אין לך משהו מעניין לחדש או להדגים? אין, הרגשתי ריק. ואז, תוך כדי הליכה במדרחוב שנשטף בגשם, זה היכה בי – אין לך מה להגיד כי שום דבר לא קרה! כלומר, לא ממש שום דבר, אבל שום דבר חדש לא קרה. ובאמת, ככל שהרהרתי בזה, הבנתי שלמעשה ראיתי את המשכו הישיר של משחק 3. זה בהחלט מסביר את חוסר המתח בו הייתי שרוי (זה, והבירה כנראה…), ואת חוסר היכולת שלי לראות משהו חדש. אז מה בעצם היה לנו פה? זה היה המשחק הראשון שניתן באמת להתאכזב ממנו, כי לא ראינו את ההתאמות הנדרשות מהקבוצה שנדרשה לעשות אותן.

לא ראינו את מיאמי מוצאת פתרון ל"משחק היצירה" של הספרס, בו דיאו מהווה עוד איום שלא היה בחמישייה שפתחה בטקסס.

לא ראינו משהו חדש בהתקפה של מיאמי (מלבד בהתחלה אז הם התמסרו ממש יפה כמו הספרס).

לא ראינו את וייד מנצל מיסמצ'ים או את בוש אגרסיבי.

אבל מעל הכל – לא ראינו את ספולסטרה מבריק עם שינוי מפתיע שיגרום ליריבה לחשוב. יותר מהכל, ההפסד הזה היה הפסד של מאמן, שהיה יכול (סתם בשליפה עכשיו) אולי לשנות חמישייה כמו שפופ עשה בהצלחה, או אולי להוציא את ביזלי מהנפטלין. זו הפעם הראשונה בסידרה שאני רואה אותו למעשה קופא, וזה היה מאוד מאכזב.

מה אגב בכל זאת השתנה ממשחק 3? פופ הבין היטב (וגם אמר את זה) שאחוזי הקליעה האלו לא ישוחזרו, ובצדק אמר שצריך לשים דגש על הגנה יותר חזקה במשחק הבא. אמר ועשה – את המשחק הזה הספרס ניצחו בהגנה לא פחות מבהתקפה, עם 36 נקודות שספגו עד ההפסקה, ו-57 אחרי שלושה רבעים. הספרס החליטו שאין סלים קלים, וגם עצרו בחוכמה מתפרצות בעזרת עבירות מוקדמות. הם לא ויתרו על אף פוזשן הגנתי והמשיכו להיות אגרסיביים גם במחיר של פאולים. יותר מהכל – ראית בשפת גוף שלהם שהם לא מוותרים, ולא עוצרים לנוח כמו שעשו במשחק הקודם ואיפשרו את החזרה ליתרון 7. הפעם מיאמי, בבואם לעשות את הקאמבק המסורתי, נתקלו בקבוצה נחושה שמשחקת בשיא האינטנסיביות פוזשן אחרי פוזשן, ללא התחשבות בתוצאה או בזמן. זו בדיוק הנחישות שהוציאה למיאמי את הרוח מהמפרשים והבהירה שהיום אין להם סיכוי.

אז מה הלאה – הרבה תלוי בהתאמות הספולסטריות, אבל יותר מכך זה תלוי לדעתי ב-mind set של שחקני הספרס. אם הם יבואו מפוקסים ועם אותה רמת אנרגיה בהגנה, אז יהיה למיאמי קשה מאוד. זה מצחיק שבתחילת הסידרה ובמהלכה חשבתי שמיאמי היא הקבוצה החסונה יותר מנטלית, עם אמונה ויכולות לחזור גם מפיגור גדול. והנה עתה – אני מאמין שאם הספרס ימשיכו לטחון באינטנסיביות בלי להסתכל על זמן ותוצאה, הם ינצחו. סייג אחד חייבים להוסיף – מיאמי בכל זאת הראתה שיש לה הילוך הגנתי שמקשה מאוד על הספרס. אם נראה את ההילוך הזה לאורך זמן ולא רק לדקות בודדות, אז ניצחון בחוץ הוא אפשרי, ומשם – הכל אפשרי.

נסיים במזל טוב לטימי על שיאיו שהשיג הלילה, עם עוד דאבל דאבל ששבר את השיא של מג'יק, וכן שיא הדקות של ג'באר שנשבר. כל הכבוד!

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. טור מצוין. תודה.
    אתה ממש צודק – המשחק הראשון נהיה במחצית(בערך, לא זוכר בדיוק) 75-50, ומשחק 4 היה במחצית 50-36. כלומא מיאמי הצליחו לעצור את הספרס באופן יחסי, אבל הספרס עשו להם הפעם בית ספר הגנתי. זאת היתה הגנה הרבה יותר טובה משל אינדי בשיאה. בגלל זה מיאמי אובדי עצות.
    אם הם יתאבדו במשחק הבא הם מגדילים את הסיכוי שלהם לחזור ל-1 למליון, שזה שיפור משמעותי. מי יודע, ניסים קורים.

      1. לטעמי השחקן השישי בסדרה זה יניב.שלא מפסיק אפילו לרגע
        להאמין שמיאמי ינצחו,כל הכבוד אתה נלחם כמו אריה,

          1. דובי, תעבור שוב על המסרים של פיזיקאי בשבועיים האחרונים.
            יודע מה, לא צריך. קרא שוב את האחרון, הבחור מודע לתורה שאין לנקוב בשמה עד סוף התהליך.

  2. מסכים לגמרי. המשחק הבא כמו שכתבת תלוי בmind set של הספרס ולדעתי רק בזה!
    בדרך כלל הקבוצות לא ממהרות לגמור את הסידרה אבל ממש חשוב בשביל הספרס לעשות את זה 4-1 בלי להתברבר כי התרומה של שנה שעברה עדיין יושבת להם בראש.

  3. ינון תרגמת את המחשבות שלי למילים באמנות.
    אין מה לומר, בסיום המשחק הרגשתי מין תחושת ריקנות כזו, ולא הבנתי אותה עד הפוסט שלך.
    חן חן.

  4. נקודה מעניינת שכדאי לציין היא שמיאמי לאורך כל הסדרה קובעת את קצב המשחק כולל בשתי התבוסות האחרונות. ההיט שיחקו בעונה סדירה בקצב של 91 פוזשנים לקבוצה למשחק ופלייאוף עוד האטו בהרבה ל-87 פוזשנים למשחק. הספרס שיחקו בקצב של 95 כדורים למשחק ועד לסדרת הגמר העלו ל-97.
    הגמר מתנהל בקצב של 87 פוזשנים לקבוצה למשחק – בלי הרבה תנודות בין המשחקים. כלומר מבחינה טקטית מיאמי הצליחו להביא את הספרס בדיוק למקום בו הם מעוניינים (בדיוק כמו בשנה שעברה). ההבדל הוא שהשנה הם לא מצליחים לגרום לספרס לקחת זריקות קשות , או כשהם עושים זאת אז סן-אנטוניו קולעים את הזריקות באחוזים גבוהים (ראה משחק 3).
    בשנה שעברה הספרס קלעו ב-45% מהשדה ו-40% מהשלוש וזה הספיק להיט כדי להתגבר עליהם. השנה הם פוגעים באחוזים מטורפים של 54% מהשדה ו-47% מהשלוש. ככה באמת אי אפשר להפסיד.
    אם יש להיט נקודת אור לקחת למשחק הבא היא נמצאת כאן . עכשיו הם רק צריכים לגלות איך להוריד את הספרס מתחת ל-50%.

  5. הנתונים הסטטיסטיים האלה חסרי ערך כי במשחקים 3 ו4 היה התמהלו בהפרש שנע בין 15 ל25, ככה שהספארס יכלו לרוץ עוד, אבל בחוכמה האטו את המשחק בחלקים שהמומנטום נעצר ומיאמי התחילה לחתוך בהפרשים.

    1. זה אולי נראה כך אבל בשתי התבוסות הקצב היה די דומה בכל אחד מהרבעים (אתה יכול להסתכל באתר הליגה על הסטטיסטיקה של כל רבע בנפרד). צריך לזכור שהרבה נקודות לא תמיד אומר קצב גבוה ובמקרה של הרבע הראשון במשחק שלוש לדוגמא זה נבע מאחוזים גבוהים למרות שהקצב היה איטי.
      דווקא בסדרה הזו שני המשחקים בהם ניתן לראות שינוי קצב מהותי במהלך המשחק היו שני הראשונים. בשני המשחקים הנ"ל קצב המשחק הואט דרסטית ברבע הרביעי.
      סן אנטוניו לא יאטו את הקצב במכוון כי זה מה שיכול להכניס את מיאמי חזרה למשחק.

  6. יאללה לפנצר את המזגנים ,קבוצות טובות בסוף תמיד מגיעות להישגים עוד משהו,הולנד 5 ספרד 1 ועוד עשו להם הנחה

  7. מסכים איתך לגבי ספולסטרה. בינתיים פופ עושה לו בית ספר. אלמלא המשחק השני ברמה היסטורית של לברון זה עכשיו 4-0. בינתיים בכל משחק המאמן שהגיב הכי טוב ועשה את ההתאמות הכי טובות היה פופוביץ'.

    ספולסטרה לא מצליח למצוא את השחקן המשלים החם מה שאפיין אותו יותר מהכול בפלייאופים של מיאמי. מילר הלך, באטייה דעך, צ'אלמרס על הפנים, לקול ירד הביטחון והיחידים שמשחקים טוב זה אלן אנדרסון ובעיקר לואיס. משחק הבא הוא חייב לפתוח עם אלן. אני לא רואה סיבה למה להמשיך להאמין שצ'אלמרס ייתן משחק טוב סוף סוף.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט