בשקט יחסי, עונת דירוגי ה-NBA מתקרבת אלינו. כבר עכשיו היה דירוג מוקדם של בליצ'ר ריפורט שהציב את לוקה דונצ'יץ' במקום השלישי בעולם, וראיתי לא מעט אנשים (שאני מאוד מכבד) שהסכימו איתו. לכן, בהתחשב בזה שאין גם ככה על מה לדבר ובמנותק מהקסמים שהוא עושה במונדובאסקט, הגיע הזמן לדבר על זה. ניקולה יוקיץ' ויאניס אנטטקומפו, בעיניי, שני המקומות הראשונים בכל דירוג. סטפן קרי צריך להיות במקום השלישי, אבל כאן מתחיל החלק המעניין.

בסדרת הכתבות הזאת – שמתחילה בדונצ'יץ' ואולי תמשיך בג'ימי באטלר וג'ואל אמביד (כתלות בדירוגים השונים) – אנסה להסביר מדוע, בעיניי, שחקנים מדורגים גבוה או נמוך מדי. נתעסק בעיקר בכוכבים, כי גם ככה 95% מהאנשים מתעסקים רק ב-20 המקומות הראשונים. אז למה לוקה דונצ'יץ' לא אחד מ-3 השחקנים הכי טובים בעולם?

1.היכולת של הקבוצה בלעדיו – דאלאס סיימה בשנה שעברה במקום ה-11. הם אמנם היו במקום הרביעי עד לטרייד בפברואר, אבל זה שדוריאן פיני סמית' עזב וקיירי אירווינג הגיע היה אמור לחזק אותם, לא ההפך. קבוצה שלא הייתה בפלייאוף או אפילו בפליי-אין לא צריכה לשלוח שחקן לעשירייה הראשונה בעולם.

וזה לא רק ש"דאלאס הייתה ממש גרועה ולוקה החזיק אותה". בשנה שעברה דאלאס הייתה ב-2.1+ כשלוקה היה על המגרש, 3.4- כשהוא לא שיחק (66 משחקים, 36 דקות למשחק), הפרש של 5.5. אם משווים זה אומר שכשדונצ'יץ' שיחק דאלאס הייתה בערך ברמה של פיניקס, כשהוא על הספסל הם היו בערך ברמה של אינדיאנה. לא חריג לשום כיוון.

גולדן סטייט הייתה ב-5.8+ עם קרי, 2.3- בלי קרי (56 משחקים, 34.7 דקות למשחק), הפרש של 8.1. הלייקרס 4.6+ עם לברון ו-3.5- בלעדיו (55 משחקים, 35.5 דקות למשחק), הפרש של 8.1. אוקלהומה הייתה 2.7+ עם שיי, 1.9- בלעדיו, הפרש של 4.6 (68 משחקים, 35.5 דקות למשחק. 23 דקות יותר מדונצ'יץ' סך הכל). שלושתן סיימו במאזן טוב יותר ובמערב.

2.ההגנה. אין איך לסובב את זה – דונצ'יץ' לא שחקן הגנה טוב. אמנם יש לו 1.4 חטיפות למשחק, אבל רוב הזמן הוא בתפקיד חופשי יותר בהגנה והאחרים צריכים לחפות עליו. בשביל להיות שחקן טופ 3 בליגה אתה צריך להיות שחקן הגנה טוב, או לפחות לא מינוס.

לא מקרי שברגע שדוריאן פיני סמית' עזב ודאלאס נתקעה בלי הלפ דיפנדר ראינו אותם קורסים וכמה דונצ'יץ' מגן גרוע. השנה כשיש להם את גרנט וויליאמס, דריק לייבלי ודריק ג'ונס ג'וניור יכול להיות שזה יראה יותר טוב, אבל הוא חייב להעלות הילוך בהגנה. אם סטף (שבעיניי טופ 3 בליגה גם עכשיו) היה שומר טוב בשנתיים האחרונות גם דונצ'יץ' יכול.

המספרים גם מראים את זה ברמה מסוימת. השחקנים שהוא שמר עליהם הכי הרבה בשנה שעברה היו ג'יידן מקדניאלס, האריסון בארנס, ג'רמי סוצ'ן וניקולס באטום – לא אופציה ראשונה או שנייה בקבוצה שלהם – ועדיין קלעו מולו באחוז שקרוב לממוצע הליגה. העין מראה את זה יותר. הוא לא קרוב למה שהוא יכול להיות שם.

3.ההתקפה. מרגיש קצת מגוחך להגיד את זה על שחקן של 32.4 נקודות ו-8 אסיסטים למשחק, אבל ההתקפה של דונצ'יץ' מגבילה קצת את דאלאס. הכדור אצלו ביד או שהוא מחכה על קו החצי.

אלה לא רק 34.2% רעים מהשלוש (כשהוא עם 60.9% טוב מאוד בטרו שוטינג בזכות העונשין), אלא גם 37.6% מההתקפות שנגמרו אצלו בידיים כשהוא על המגרש. לאורך ההיסטוריה של הליגה היו שמונה שחקנים שהגיעו למספרים האלה. הארדן 2019 היה היחיד מהם שעבר סיבוב ראשון, כי הריכוזיות הזאת לא בריאה לשחקן כדורסל.

בשונה מכמעט כל אחד מהם, דונצ'יץ' קיבל את קיירי בדיוק בשביל להוריד את העומס. ההתקפה ירדה מ-38.8% ל-35.7% ב-18 המשחקים האחרונים, וזה בחישוב שכולל זריקות ואיבודים בלבד ולא את כל האסיסטים במהלכים שיצר השחקן. בפועל מדובר בהפרש של מהלכים בודדים, בהתחשב בקצב המשחק של דאלאס וכמות הדקות של דונצ'יץ' עצמו. לא קרוב למספיק וכשיש לידו את אחד משחקני ההתקפה הכי מוכשרים בליגה. הסגנון של לוקה מוציא אותו טוב, ואין הרבה שחקנים שהיית מעדיף שינהלו לך את ההתקפה, אבל מציב תקרה על הקבוצה שלו.

אני חושב שדונצ'יץ' יכול להיות ה-MVP שנה הבאה. אני חושב שמבחינת כישרון הוא גם יכול להיזכר בתור השחקן הכי גדול ששיחק כדורסל אי פעם, ועשה דברים מדהימים רק בגיל 24. אבל כרגע, כל עוד ההתקפה שלו כזאת ריכוזית וההגנה לא קיימת, אין מצב שהוא טופ 3 בליגה. סטף, טייטום, דוראנט, באטלר (דיון לפעם אחרת) ולברון, לפחות אצלי, מעליו.