מה תגידו?

מה תגידו על טים דנקאן שעבר את מג'יק ג'ונסון ברשימת השחקנים עם הכי הרבה דאבל דאבלים בפלייאוף, ואת קארים בהכי הרבה דקות פלייאוף?

מה תגידו על העומק של מיאמי היט? חוץ מג'יימס אף שחקן לא קלע הלילה מעל 12 נקודות

מה תגידו על כך שהסידרה הזאת היא מאין היפוך של הסידרה של שנה שעברה? בשנה שעברה הסידרה התחילה בבלואו אווטס לכל עבר והסתיימה צמוד, הסידרה הזאת התחילה צמוד אבל שני המשחקים האחרונים היו תבוסות מהדהדות.

מה תגידו על כך שמיאמי הפסידה לראשונה שני משחקי גמר ברצף מאז 2012?

מה תגידו על הטריו הפוטנציאלי החדש? מילס, גרין ולנארד. כולם צעירים, כולם תינוקות פופוביץ', תנו להם שנתיים שלוש תוסיפו דובדבן על הקצפת ויש לך עוד קבוצה אלופה בסן אנטוניו, לא?

ומה תגידו על השבירה המנטאלית של ההיט, שלא הובילה מאז הרבע הראשון, פיגרה כבר ב-65, קלעה רק ב-65% מהעונשין והובסה בקרב הריבאונד, 44-27?

קואץ' פופוביץ': "יש לנו יתרון שוב, זה לא אומר שנהיה שמרנים, זה אומר שאנחנו לא צריכים הום-ראן, הכדור לא נדבק לידיים, תמשיכו להניע!"

וזה אומר הכל. סן אנטוניו ביצעה הערב באופן מושלם. בהגנה היא התכווצה פנימה על לברון בצורה אפקטיבית, וחיסלה את כל האחרים באופן מוחלט (ווייד ובוש יחד 22 נקודות ב-33% אחוז מהשדה), בהתקפה הנעת הכדור שלה חזרה להיות מושלמת, והדבר הכי יפה בכדורסל היום, כשהפעם היה איזון טוב יותר בין הנעת כדור רוחבית ולעומק, מה שהוליד הרבה הכנסות כדור פנימה ומשחק בין גבוהים נפלא, של דיאו-דנקאן-סםליטר, וכן גם חדירות אמינות לסל בייחוד של לנארד.

הרבע הראשון הסתיים ב-9 הפרש, והשני כבר ב-19, כשלמעט פעם אחת מיאמי לא מצליחה להוביל. במחצית השנייה היתרון לא ירד מדו ספרתי, הספרס הובילו לרוב ב-20 הפרש, כאשר הם מצליחים להדוף באפקטיביות ריצה של לברון ברבע השלישי שהוריד את ההפרש עד ל-11 נקודות, אבל סן אנטוניו הגיבה בריצה משלה, וגמרה את המשחק כשהרבע הרביעי ומרבית השלישי היו למעשה גרבג' טיים. מי שהסתכל על הפרצופים של השחקנים של מיאמי בטיים אווט, הפרצוף המושפל כלפי מטה עם המגבת עליהם, הם אמרו הכל.

אומנם דיברנו על השלישייה החדשה, אבל שווה לדבר על קוואי לנארד לכשעצמו. הבחור הולך והופך להיות שחקן כדורסל שלם. לנגד עינינו. 20 נקודות ו-14 ריבאונדים כולל 7 מ-12 מהשדה ורק איבוד אחד. וואו.

טוני פרקר הוסיף 19 אבל גם 4 איבודים, מספר איבודים זהה לזה של ג'ינובילי, אבל שימו לב לנתון הבא של הארגנטינאי: כשהוא היה על המגרש – 27+ לסן אנטוניו! הנתון הגבוה בקבוצה. מה זה אומר לכם? שאולי ספולסטרה היה צריך להקשיב לרועי, להוריד את בוש לספסל וליצור חמישייה שנייה אפקטיבית יותר, כי החמישייה השנייה של ההיט השנה היא לא ברמה מתאימה לגמר. ההימור של ריילי על פרוייקטי שיקום בדמות אודן וביזלי קרס לנגד עיניו.

צריך להוסיף עוד מילה על עמדת הפוינט גארד של ההיט, מתחילת הסידרה דיברנו על הבעיה הגדולה של הקבוצה בעמדה הזאת, ולמיאמי לא היו פתרונות. 8 נקודות קלעו ביחד קול וצ'אלמרס. האחרון שיחק לא פחות מ-30 דקות הלילה, קלע 2 מ-6 והוסיף 5 אסיסטים, פשוט לא מספיק למעמד.

אל תיתנו ל 3-3 של ג'ונס ב-2:43 דקות (מה לעזזאל?) להטעות אותכם, למיאמי לא הייתה היום קליעה מבחוץ וגם זה היה בעוכריה וסייע לסן אנטוניו לכווץ את ההגנה בכזאת אפקטיביות.

עוד מוקדם לסכם את הסידרה, אם יש קבוצה בעולם היום שמסוגלת לחזור ממכה מנטאלית כזאת זאת מיאמי, ואם היא תנצח איכשהו את משחק 5 בסן אנטוניו, הדיבורים על משחק 6 ההוא ירדפו את הספרס כל הדרך למיאמי, ואז אנחנו שוב חוזרים לתרחיש שכולם צפו: משחק 7 בסן אנטוניו.

הבעיה של ההיט היא שקשה לדמיין אותם מנצחים שוב בטקסס.

וזה נכתב לפני המשחק:

בלוג חי: משחק הפתיחה של מונדיאל 2014

ברזיל נגד קרואטיה. שידור: 23:00, ערוץ 1

***

פריוויו למשחק 4/דור בלוך

שידור המשחק: 04:00, ספורט 5

משחק מספר 4, להיות או לחדול עבור מיאמי, הפסד כאן זה פיגור 1-3 כשיש עוד שני משחקים בסן אנטוניו, מזה היא כבר לא תחזור, ואם כן זה יהיה גדול הקמבאקים בכל הזמנים.

בשורה התחתונה, הנקודה של ינון היא ככל הנראה הנקודה החשובה ביותר בסדרה עד כה: כשסן אנטוניו אסרטיבית בכניסה לסל ומוכנה באמת לנסות לסיים בליי-אפ בטבעת, במשחק בין גבוהים או בפלואטר (וואו כמה גרין, פרקר ולאנרד טובים בזה), יש לה יתרון משמעותי על מיאמי בכושרה הנוכחי. האסרטיביות הזאת היא למעשה מה שמאפשר את המשחק שהפך למזוהה עם סן אנטוניו: משחק האקסטרה פאס, הנעת הכדור היפה והחיתוכים מסביב לקשת ופנימה.

מהצד השני, מיאמי חייבת שהשלישייה של ג'יימס, וייד ובוש תקלע יותר מהשלישייה המקבילה (שמשתנה מדי ערב, מזמן לא נכון להסתכל על פרקר דנקאן וג'ינובילי, בערב נתון כמו אתמול זה יכול להיות דיאו, גרין ולאנרד). משמעותית יותר. כן, ריי אלן עדיין יכול לתרום ורשארד לואיס הוא מנת חמצן שהקבוצה נזקקה לה מאוד אחרי שמייק מילר עזב, ולאור חוסר התרומה של צ'אלמרס וקול עד כה, ועדיין, למיאמי פשוט אין מספיק עומק כדי להתמודד עם הספרס כשהשלישייה הגדולה שלה לא משיגה לה יתרון משמעותי.

אז מה שאנחנו מקבלים הוא שכדי שמיאמי תנצח, אפילו בבית, היא חייבת למנוע מסן אנטוניו את המשחק האסרטיבי והסיומת בפנים, ולעבוד בשביל השלישייה הגדולה שלה, ולקוות לערב קליעה גדול של לברון גם מבחוץ.

מה שמוביל אותנו לעוד עניין טקטי שכדאי לשים לב אליו וקצת נשכח בסידרה הזאת – הסמול בול של מיאמי. כשלמיאמי יש ביג מן לגיטימי בצבע היא מסוגלת לייצר הרתעה מסויימת, עיין ערך החסימה של אנדרסון. כשאין לה, סן אנטוניו תרגיש הרבה יותר בנוח להיכנס פנימה. אבל כשספולסטרה בוחר בהרכב עם אנדרסון או האסלם שלגמרי יצא מהרוטציה בסידרה הזאת, הוא מאבד את משחק הסמול בול שלו ומשחק ההתקפה שלו נהיה הרבה פחות אפקטיבי.

אם הבנתם מכל זה שאני סבור שלסן אנטוניו יש כלים טובים יותר מאשר מיאמי במצ'אפ הזה, אתם בהחלט צודקים. אם הבנתם מזה שאני חושב שלסן אנטוניו יהיה קל היום אז אתם טועים לגמרי.

אם מחברים את שתי סדרות הגמר בין הקבוצות הגענו כבר ל-10 משחקים, שבהם רק פעם אחת אותה קבוצה מנצחת פעמיים. זה נובע מהמוטיבציה האדירה שהפסד נותן לשחקנים, ובעיקר ללברון, ומהיכולת המרשימה למדי של שני המאמנים לעשות התאמות.

אז מה ספולסטרה יכול לעשות שונה ממה שהוא עשה עד עכשיו?

לנסות לשחק ללא PG, גם ככה מי שמוביל את הכדור במעלה המגרש ברוב המקרים הוא ווייד או לברון, צ'אלמרס לגמרי לא בעניינים בשלב הזה (2 נקודות 0 מ-5 מהשדה, 3 איבודים במשחק מספר 3) ונוריס קול לא מקבל אמון מספולסטרה. זה יאפשר להעלות את ריי אלן ולמתוח עוד יותר את ההגנה של הספרס.

לדבוק בסמול בול שהביא אותו עד הלום, ולהנחות את השחקנים שלו להרביץ בכל הכוח לכל שחקן של סן אנטוניו שמעז להיכנס לצבע. זה עבד היטב על דנקאן שלגמרי יצא מהגרוב שלו במשחק 3. זה סטוריליין שקצת הלך לאיבוד בגלל היכולת המדהימה של הספרס במחצית הראשונה, אבל העצבים של דנקאן, ההחטאות הלא אופייניות, והדיבור העוד יותר לא אופייני עם השופטים בלט. זה הטיפול שכל סן אנטוניו צריכה לקבל.

לא לאפשר בשום מחיר שלשות מהפינה, אתה צריך לבחור את הרעל שלך עם סן אנטוניו ומעבר לחדירות פנימה בהן דנו, זה הנשק הקטלני מכולם.

עוד הערה קטנה על טקטיקה, היו הרבה דיבורים על אינטנסיביות ועל כך שזה בעצם מה שניצח את המשחקים עבור שתי הקבוצות, אבל צריך לזכור גם שהאינטנסיביות נובעת במידה רבה מטקטיקה.

כשתכנית המשחק שלך עובדת, זה נותן אדרנלין לקבוצה, וכולם סוגרים קצת יותר חזק לריבאונד, שומרים קצת יותר קרוב, עושים חסימות קצת יותר אגרסיביות וזה בדיוק מה שיוצר את האינטנסיביות.

מחצית ראשונה של 70 נקודות לא נראה שוב כנראה, זה קרה כתוצאה משילוב של העובדה שהספרס באו בטירוף אחרי ההפסד והבינו בדיוק איפה הם טעו, שההיט היו קצת כבויים בהגנה, ושהזריקות של הספרס נכנסו בהתחלה באחוזים לא שפויים, המשחק הזה יהיה בוודאי צמוד יותר, והעובדה שההיט לעולם לא נכנעת (כפי שניכר בקמבאק ל-7 הפרש) מבטיחה לנו לילה מרתק נוסף.

שיהיה לכולנו משחק 4 מהנה.

הימור: הספרס ב-4.