יומן ספרד / מאת EL PIOJOSO

AAA

תקציר הפרקים הקודמים: נבחרת ספרד, לה רוחה, מגיעה לברזיל לאחר רצף היסטורי נדיר וכמעט בלתי נתפס של שלוש זכיות רצופות בשש השנים האחרונות (יורו 2008 ו-2012, מונדיאל 2010), בהן הציגה כדורגל קבוצתי למופת על הספקטרום הרחב שבין תצוגות התקפיות גדולות למשחקים רדומים ומשעממים.

 הנבחרת של 2008, תחת הנהגתו של לואיס ארגונס שנפטר לפני מספר חודשים, הצליחה לעשות את המהפך המנטלי ולזכות בטורניר משמעותי לאחר עשרות שנים (מהזכייה ביורו 64, שנערך בספרד) בהן נחשבה לנבחרת רכה, חסרת אופי ולוזרית. יורו 2008 סימן לדעת רבים שינוי מרכזי במגמות העכשוויות בכדורגל והכין את הקרקע לכיבוש העולמי של ספרד וברצלונה, שנכנסו לדפי ההיסטוריה ותרמו רבות לעיצוב הכדורגל המודרני בשנים האחרונות.

 מאז 2008 הנבחרת לא עצרה. למעט גביע הקונפ', שאותו לא הניפה ספרד, הנבחרת מגיעה לכל טורניר כאחת מהפייבוריטיות הברורות ומצליחה לשים את ידה על הגביע הנחשק. במידה וגם המונדיאל הקרוב יוכרע לטובת ספרד, ספרי ההיסטוריה יכתבו פרק נוסף על אותה נבחרת אגדית ששלטה בעולם הכדורגל במשך תקופה לא מבוטלת. האם תצליח הנבחרת לנצל לחיוב את סמליות מותו של ארגונס השנה ולעשות את הבלתי ייאומן?

תרבות ופיקנטרייה: ספרד היא אומת ספורט אדירה, המטפחת ומקדשת את כל ענפי הספורט בנאמנות דתית – החל מכדורסל, כדוריד וטניס ועד לספורט מוטורי ורכיבת אופניים – ועדיין, מעל כולם, מתנוסס לו הכדורגל בגאון. כתוצאה מסיבות היסטוריות, תרבותיות, פוליטיות וחברתיות, אהדה לקבוצת כדורגל מסויימת תמיד תהיה בעלת רובד נוסף: כמעט כל קבוצה מתגאה בכך שהיא מייצגת רעיון (אידאה) מעבר למשחק עצמו, יהיה זה ייצוג לרקע סוציאלי מסויים, איזור גיאוגרפי או גורם פוליטי.

 האהדה וההערצה המטורפת לכדורגל תורמים לכך שיש  שלוש תוכניות יומיות, בשלושה ערוצים שונים, המוקדשות אך ורק לכדורגל ומנתחות את הקבוצות, שחקנים והנבחרת מכל זווית אפשרית. התשוקה למשחק כל-כך בוערת במשתתפי התוכניות שהויכוחים והצעקות באולפן ייגמדו את קופמן, פרימו ואיינשטיין. ולמרות זאת, רמת הניתוח, ההבנה ואהבה למשחק גוברות על הרגשות והצעקות ומדגישות את חשיבות הכדורגל לתרבות הספרדית.

 כפי שידוע לכל מי שעוקב אחרי כלכלות אירופה בשנים האחרונות, מצבה של ספרד הוא מהגרועים ביבשת – אחוזי האבטלה בקרב הצעירים מזכירה מדינות עולם שלישי והאווירה הכללית היא של ייאוש. מספיק להסתובב בדרום ספרד או בפרברי מדריד או ולנסיה על מנת לראות את כמות הדירות והבניינים הריקים. שילוב הרסני של בועת נדלן, שחיתות ומתחים פנימיים הוביל את ספרד אל פי תהום. דווקא בתקופה כזאת, כשהעתיד לוט בערפל, נבחרת ספרד, על מגוון שחקנייה, מצליחה לתרום לתחושת הגאווה של תושבי המדינה ולתת להם טיפת תקווה ואושר.

סגל: ויסנטה דל בוסקה, מאמן הנבחרת, בחר ללכת עם השחקנים המוכרים והמנוסים – יש שיראו בכך שמרנות וקיבעון (בכל זאת, לכל מי שעינייו בראשו ניתן לראות שצ'אבי, וייה וטורס הם מעבר לשיא), ועדיין יש מספר שחקנים צעירים ומבטיחים שיכולים לעשות את ההבדל ולהביא את הגביע הנחשק. כמו כל דבר בחיים, נבחרתו של ויסנטה תקום ותיפול על הדברים הקטנים, מציאת שיווי המשקל בנבחרת היא משימה מורכבת שרק בעזרתה תוכל ספרד לעבור את תקופת שינוי הדורות בצורה חלקה.

 שניים מהשחקנים המשמעותיים בסגל בטורניר הקרוב ובחילופי הדורות הם קוקה ודייגו קוסטה. קשה לראות את צ'אבי נותן טורניר מלא, בייחוד אם לוקחים בחשבון את התנאים הצפויים בברזיל – ולכן חשיבותו של קוקה יכולה להיות מכרעת. בנוסף, דייגו קוסטה עשה השנה התקדמות משמעותית ושיחק תפקיד מרכזי, ביחד עם קוקה,  באליפות המדהימה של אתלטיקו.

 בעוד בקישור יש לדל בוסקה מספר גדול של שחקנים מוכשרים, עמדת החלוץ היא נקודת התורפה של הנבחרת. כושרו של קוסטה (וכשירותו הנפשית) יכול להתברר כגורם מכריע בטורניר, אלא אם כן וייה ו/או טורס ייטבלו במעיין הנעורים או שסניור ויסנטה יחזור לשחק עם כישור מעובה וללא חלוץ קלאסי (תשע מדומה), שיטה שאינני מחסידיה הגדולים ולעניות דעתי לא תעזור לספרד להביא את הגביע הנכסף.

המטוטלת ממשיכה בתנועתה, מגמות מתפתחות ומשתנות, יש צורך להמשיך ולהתקדם, מה שעבד בשש השנים האחרונות לא בהכרח ייעבוד הפעם. סניור ויסנטה, לתשומת ליבך!

 

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. תודה על הסיקור,לדעתי ספרד לא ישחזרו את הזכייה שלהם,אבל אין ספק שתרבות הספורט שלהם היא משהו מדהים,ולטעמי הם הפכו למעצמת הספורט הטובה בעולם בכל אופן בכל מה שקשור למשחקי כדור.
    רק דבר אחרון הייתי שמח לדעת מי אתה או לפחות מה הכינוי שלך באתר 🙂

  2. פריוויו מצויין
    לירידה בכושר של ברצלונה תהיה השפעה שלילית על הנבחרת
    יש משהו מעצבן בנבחרת ספרד , לכאורה אטרקטיבית אבל במונדיאל הקודם כבשה 8 שערים בלבד שזה הכי מעט לאלופת עולם
    היתרון הגדול של הנבחרת שהיא רצה כבר שנים.

  3. אין ספק שלספרד יש היום את מאגר השחקנים הטוב ביותר בתבל.
    המדהים הוא שקריאת התיגר מגיעה מבית שימו לב לנתון הבא.
    בשער דה חאייה אמנם בסגל אך עדיין ללא הופעת נבחרת אחת.
    ככה זה כשיש את קאסיאס וגם את הפירורים לקחו ריינה וואלדס.
    בכל אופן לספרד יש שוער טופ 10 חדש.
    בהגנה קארבחל אלוף הצ'מפיון שחקן הרכב ראשון של נבחרת ספרד כלל לא בטורניר .חואן פאראן ואספלייזטה בהופעת בכורה .האמת היא שבבלמים אין עדיין מחליפים לפיקה וראמוס …אך הם עדיין מספיק צעירים (במיוחד בתפקיד הבלם יש מספיק שחקנים צעירים).

    בקישור יש לספרד את קוקה בהופעת בכורה .מי שלא הגיעו כלל לטורניר הם ראול גרסיה הנפלא מאתלטיקו וכן איסאקו ויורמנדיי .
    כולם אולפי או סגני הצ'מפיון.
    כמובן שצריך לעשות רענון בסגל ולתת יותר לסילבה ,מאטה ואפילו חאבי מרטינס לשחק בעיקר על חשבון צ'אבי וצ'אבי אלונסו …אך המבחר הוא אדיר).
    בחוד קוסטה עורך הופעת בכורה …היו מספיק שחקנים שדל בוסקה החליט להשאיר בחוץ כגון נגארדו …אך העומק מדהים.

    הבעיות .
    1. הבעיה המרכזית היא שבסוף צריך להפסיד …לא ניתן כל הזמן לנצח (והפסד בקונפדרציות לא נחשב).

    2. לא בטוח שדל בוסקה ישכיל לעשות את השינויים הפנימיים בראש ובראשונה ספסול צ'אבי .
    אבל לא הייתי פוסל את סיכוייה של נבחרת ספרד.
    בנוסף ככל שהיא תמשיך בטורניר לשלבים המאוחרים העומק והניסיון שלה יהוו יתרון גדול .
    לדעתי אם תעבור את איטליה ברבע הגמר היא תקבל את ארגנטינה בחצי והיא פייבוריטית (לצערי ).

  4. יומן מעולה.
    מעניין שהרבה פוסלים זכייה אפשרית של ספרד רק כי היא אלופת העולם המכהנת.
    לדעתי הם לא יוותרו כל כך מהר על התואר

  5. היי – תודה על הפירגון, משמח מאוד לקרוא את התגובות.

    דבר ראשון, שמי עומר (לא הייתי יותר מדי פעיל בתגובות, גולש לאתר תק' ארוכה אך יותר כקורא).

    כמו שמומי (האגדי) ויניב העריכו, סיכויי ספרד לזכות אכן נמוכים מאוד – אבל, וזה אבל גדול מאוד, מבחינת חומר ואיכות השחקנים היא עדיין בטופ 3 העולמיות. כך שעל הנייר היא יכולה לראות את עצמה כמועמדת מובילה.

    בימים הקרובים ארחיב קצת יותר על הסגל וסגנון המשחק (אני איתך לגמרי MBK), אני עוד מתאושש מהתצוגה האדירה של קוואי – פשוט תענוג לעיניים!!!

  6. ברוך הבא עומר!

    היריבה הכי גדולה של ספרד היא הסטטיסטיקה, מחסום אלמותי שקשה מאוד להתמודד איתו.

    אבל עדיין ספרד היא הנבחרת הכי טובה בטורניר ואני אומר שהיא הולכת עד הסוף!

    ארגנטינה? הצחקתם אותי, גאגו הוא שחקן מפתח שם…
    ברזיל? לא יעמדו בלחץ.
    גרמניה? תקראו מה אהרון כתב ותבינו שמה שהיה הוא שיהיה.
    אנגליה? אני אמנם חולם על זה אבל אסתפק בלעבור את שלב הבתים. הולנד? קודם שיעברו את צ'ילה.
    פורטוגל? אולי עם יוזביו יחזור להרכב והנבחרת כולה תחזור ל1966. איטליה? סבתא שלי תמיד אמרה לי ש"כל נבחרת שתלויה במצב המנטאלי של בלוטלי לא תגיע רחוק.
    צרפת? למרות שהם יכולים להיות סוס שחור, הם גג יגיעו לחצי.

    בקיצור, ספרד, ספרד ושוב ספרד – תרתי משמע.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט