פט ריילי מאז שדרך כאיש מערכת ולא כשחקן במשרדי ה-NBA, נחשב לשועל ואדם שלרוב במו"מ – משיג את מטרותיו. כשהביא לדוויין וייד הצעיר את שאק כדי שיחנוך אותו וייתן לו יד בדרך לאליפות היסטורית עשה זאת, כשהצליח על הראש של הבולס להשאיר אצלו את הפלאש ולגנוב את לברון וכריס בוש בדרך לשתי אליפויות ואחת הקבוצות הדומיננטיות של 20 השנים האחרונות, וגם כשהצליח להפוך את הקריירה של ג'ימי באטלר על פיה בלי עזרה: כל אלו מיצבו את ריילי כנשיא הטוב ב-NBA נכון להיום.

גם העונה האחרונה, תרמה להאדרתם של ריילי ואריק ספולסטרה, שהפכו את ה-"היט קאלצ'ר" למושג מיסטי שמדבר על הרבה מעבר לכדורסל. קבוצה שהזדחלה לפלייאוף בקושי רב אחרי עונה סדירה מקרטעת, ושחקנים שנראים עם הרבה רצון וללא מספיק יכולת שהצליחה לשלוח לחופש מוקדם את הבאקס, את הסלטיקס, ואת הניקס עד שפגשו את השחקן הכי טוב על הפלנטה היום עם כוכב פצוע וסגל מסייע גמור מעייפות ולא יכלו להם. למרות ההפסד בגמר, אין ספק שהייט הגדירו מחדש את המושג אובראצ'יבינג וכולם חשבו שעם האוכל, יבוא התאבון ליושבי המשרדים בפלורידה.

מסתבר, שליושבי המשרדים שחיכו וזממו על דמיאן לילארד יש משימה הרבה יותר קשה ממה שתיארו לעצמם, שלא נדבר על גייב וינסנט ומקס שטרוס שעזבו בשביל כסף גדול יותר מבלי שמישהו נלחם עליהם, כי כולם פשוט התרכזו בדיים וכפי שגילו בהיט, ברגע שאתה שם את כל הביצים בסל אחד – אתה עלול להישאר עם החלק המחובר אליהן ביד.

בשורה התחתונה ועל אף שריילי וספולסטרה לעולם לא יודו בזה: הקבוצה שסיימה שנה שעברה הכי קרוב שאפשר לתואר, הפכה למשמעותית פחות טובה. בלי וינסנט, בלי שטרוס, עם הירו שעדיין מתאושש מהיד השבורה ורובינסון שנוכח בפיירול אך נפקד מהפרקט וכמובן, ג'ימי באטלר ובאם אדבאיו שלוקחים את הפרויקט הבעייתי על הגב, והברכיים אך אי אפשר לדעת כמה זמן זה עוד יחזיק.

יש אומרים שההיט כבר פספסו את הרכבת וינסו כמו בעונות האחרונות לעשות מהלימונים לימונדה, עם הכלים שנותרו להם. מצד שני, אף פעם אי אפשר להספיד את ריילי כשהוא רוצה שחקן מסוים, ויש סיכוי לא רע שהטרייד המסובך הזה ירקם בשלב כזה או אחר של העונה ויהפוך את ההיט למועמדת מיידית לאליפות אבל דבר אחד בטוח: מועדון הכדורסל ממיאמי, על אף הקאלצ'ר המפורסם מתנהל כרגע כמו פרארי בלי דלק ועד שלא ימצאו פתרונות לשיפור הקבוצה אובראצ'יבינג כלל לא בא בחשבון.