מינוטאורוס/מתן גילור

נכתב במקור אחרי גמר ה-US OPEN ורלוונטי היום יותר מתמיד:

*

קיימים 2 כינויים רווחים לרפאל נדאל: שור (או השור ממיורקה) וגלדיאטור.

כאשר הוא משחק נגד רוג'ר פדרר, הכינוי הראשון מתאים. פדרר האלגנטי ניחן בתנועות המטאדור. המשחקים ביניהם נראים תמיד כאילו נדאל מנסה לנגוח ופדרר להתחמק. כשפדרר משחק נגד נדאל הוא נדרש לשחק, כמאמר תשדיר השירות, רק על הקווים.

אבל נגד נובאק דג'וקוביץ' הכינוי "שור" לא מתאים. שניהם לוחמים, אשר היה מתאים לו היו נפגשים בקולוסיאום, לבושים בגדי עור וסנדלים תנ"כיות, כאלו שאף פעם לא נותנים לילד שלובש אותן להשתתף בכדורגל מחשש לבעיטת "שפיץ" שתפנצ'ר את הכדור. נגד נולה, נדאל הוא גלדיאטור.

אז מה בעצם יוצא מצירוף של שור וגלדיאטור? מינוטאורוס!

*

נדאל הוא מינוטאור. גדול גוף, חזק ושרירי, המטיל אימה על יריבו. גם כאשר פדרר או נולה היו בשיאם, תמיד החשש לפגוש בנדאל היה גדול יותר. הסגנון ההגנתי והעוצמתי מבטיח ומקיים משחקים ארוכים ומתישים, אשר השפעתם באה לידי ביטוי גם במקרה בו הקרבן הצליח לחמוק מהמבוך.

זאת ועוד, כולם מדברים על ההפרעה הטורדנית-כפייתית של נדאל. OCD? כינים! נדאל מודע לעדיפות הפיסית שלו ומכריח את הקרבן לטייל במבוך עוד קצת. הוא אוהב זאת. לשמוע את רעד הברכיים. לראות את הזיעה ניגרת והיאוש על הפנים.

לא מאמינים לי? שימו לב – לאחר חזרתו מהפציעה, שיפר נדאל באופן ניכר את חבטות ההגשה שלו. בכדי להאריך עוד קצת את נקודות ההגשה והעייפות אשר נגרמת ליריב כשכל גופו דרוך, הוא החליף את הנגיעה באחוריים בנגיעה בשתי הכתפיים, ועכשיו הרוטינה היא: כתף-כתף-אף-שיער-אף-שיער. במשחקים של 5 מערכות זה שווה לפחות רבע שעה נוספת על המגרש.

*

אז איך, לכל השדים, מנצחים את המינוטאור? כמאמר האמרה: "כשלא הולך בכוח, משתמשים באלימות!" (כמעט) כל מי שניסה לשחק אגרסיבי וללכת לקווים מול נדאל נחל כישלון חרוץ. שימו לב מתי נולה החל לנצח אותו – רק כאשר הוא החל לשחק כמו גלדיאטור. כאשר הפסיק להסתובב במבוך תוך אובדן כוחותיו בחיפוש אחר היציאה ועבר לחפש את המפלצת, הוא החל גם לקצור את הפירות. ובכלל, הטניסאי אשר נדאל הכי מתקשה מולו הוא ניקולאי דוידנקו. דוידנקו משחק בסגנון דומה. פצצות ארוכות, סטייל V2, מהקו האחורי. אמנם אין לו את הטופ-ספיין של נדאל, אבל ההגשות והבקנד טובים בהרבה.

אז למה, אוי למה, נולה זנח את האסטרגיה וניסה, במקום קרב חפירות, לשחק טניס. נולה, ממתי עולים לקרב מול מינוטאור בחולצה אדומה?

אז נכון, לא מדובר על העולם של פדרר או מארי. זה עולם בלי צבעים, רק גוונים של אפור. אבל נולה, האם לא למדת מספילברג שבעולם שחור ולבן הצבע האדום צורב בעין?

*

כשפדרר היה בשיאו, כולם תהו מתי יגיע השור שיביס את המטאדור. בתור פדרריסט (או פדררולוג אם אתם מעדיפים), אני רק מקוה שתזאוס יגיח מן האפלה לפי שהמינוטאור יספיק לכלוא 17 אתונאים.

***

כנסו לעמוד הפייסבוק "הבלוג של מתן גילור", לחצו על like וקבלו עדכון על כל פרסום חדש. אפשר גם בטוויטר https://twitter.com/matangilorblog.

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  2. המשגיח

    8 יונ 2014 21:36:02

    מצוין.
    אחרי המערכה הראשונה חשבתי שזה היום של נובאק, ושהוא הולך לעשות לנדאל את מה שנדאל עשה לפדרר, שזה להשתפר משנה לשנה על המגרש שידוע כמגרש ה"ביתי" של יריבו, ואז להאפיל עליו.

    אני אוהב את פדרר, אבל מת על נדאל. ברגע שהוא יעבור את פדרר בגראנד סלאמים יהיה כבר קשה לטעון שהוא לא הטניסאי הגדול מכולם.

  5. אלעד אייל

    8 יונ 2014 21:58:30

    אני אוהב מאד את נדאל. רוח הלחימה הבלתי מתפשרת, השיפור המתמיד באלמנטים חלשים, והוינריות שלו, וגם הצניעות מחוץ למגרש קנו אותי.
    יופי של פוסט מתן תענוג לקרוא

  6. מנחם לס

    8 יונ 2014 21:59:58

    נדאל היה טוב יותר, ללא ספק. אבל נובאק לא היה במיטבו, והיתה לו מין הרעלת קיבה. לדעתי ג'וקוביץ' עדיין הטוב בעולם במכלול המשטחים!

    1. דובי

      8 יונ 2014 22:17:07

      מסכן. אני מקווה שלא יתחילו שוב לרדת עליו על ההתפרקויות האלה.
      השיא היה הריאיון אחרי משחק כשאנדי רודיק לגלג על המגוון הבלתי יאומן של פציעות ומחלות שתפסו את דיוקוביץ'.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט