ג'ורדן בקליפרס עם המאמן היצירתי דון נלסון; רג'י מילר, מיץ' ריצ'מונד, טים הארדווי עם המאמן המהפכני פיל ג'קסון בניו ג'רזי. הבעלים הנדיבים – ביל גייטס ודונאלד סטרלינג זה מול זה בקרב הוצאות ושאיפה להצלחה. הקליפרס והנטס הלכו וצמחו להיות קבוצות צמרת בתחילת שנות ה- 90' – האם הם יצליחו לעשות את הקפיצה הבאה אל האליפות?

בדראפט 1990 הקליפרס בחרו בסנטר סטנלי רוברטס ובסיבוב השני בפורוורד האתלטי, סדריק סבאלוס. הנטס בחרו בסנטר-פורוורד אלדן קמפבל והחתימו את הגארד ג'ון סטארקס. ברגעים לפני פתיחת העונה, עלתה ההתרגשות מהמשך היריבות בלוס אנג'לס בין שתי הקבוצות המובילות. 'העיר הזאת שייכת לללייקרס, הם יודעים את זה, כולם יודעים את זה' אמר מג'יק, אגרסיבי שלא כהרגלו, בראיון – 'הם פתחו חזית מולנו, ואנחנו נחזיר להם. אני מוכן לגמרי לעונה הזאת. כל יום בחופשת הקיץ זרקתי 1000 זריקות לסל. אני דרוך ומוכן יותר מאי פעם. אפילו וויתרתי הבוקר על הבדיקה הרפואית כדי להספיק עוד סבב אימונים. הקליפרס האלו יצטרכו בדיקה רפואית אחרי שאנחנו נסיים לטפל בהם' הוא צחק. 

הניו ג'רזי נטס המשיכו להשתפר, כאשר הקו האחורי שלהם משפיע על הליגה כולה. פיל ג'קסון הוגדר על ידי פרשנים כגאון, כמייסד צורת משחק חדשה, בה הגארדים שולטים במשחק, והקליעות לשלוש הופכות מגימיק לכלי מרכזי. מילר, הארדווי וריצ'מונד נבחרו לאול סטאר, והנטס סיימו את העונה עם מאזן של 50 ניצחונות. בלוס אנג'לס היריבות בין הלייקרס לקליפרס הפכה לאירוע של ממש. כל אחד מחמשת המשחקים בין שתי הקבוצות שודר ברחבי ארה"ב וזכה לאחוזי צפייה שלא היו כמוהם. סבאלוס, הרוקי של הקליפרס, ניצח בגמר תחרות ההטבעות את בלו אדוארדס, שחקן השנה השנייה של הנטס.

הקליפרס והלייקרס העפילו ללא קושי מיוחד לגמר המערב. הפעם ג'ורדן היה מוכן יותר, ממוקד יותר ויעיל יותר. הוא הצליח למשוך אליו פעם אחר פעם את ההגנה של הלייקרס, ואז לשחרר מסירה מתוזמנת היטב לאחד מחבריו. הוא סיים את הסדרה עם ממוצע של 12.5 אסיסטים למשחק, 2 יותר ממג'יק. קווין ג'ונסון קלע 26.5 נקודות, וקייג' התמודד בקשיחות עם הפורוורדים של הלייקרס. מהצד השני מג'יק נלחם באנרגיות שיא, כשהוא משחק בכל עמדה אפשרית, חוטף, קולע, קוטף ריבאונדים ומוביל מתפרצות. בסופו של דבר היה זה דווקא דיבאץ' שבקליעה לשלוש הכריע את הסדרה בפעם השניה לטובת הקליפרס, וקבע בסוף המשחק השישי כי הקליפרס עולים שוב לגמר.

בגמר המזרח הנטס, אחרי ניצחונות על שיקגו ועל הניקס, התמודדה באומץ מול האלופה, דטרויט. מילר קלע סל ניצחון מרהיב במשחק הראשון, דטרויט ניצחה את שלושה המשחקים הבאים. MR T עוד נתנו משחק חמישי  נהדר עם 77 נקודות משותפות, וקיוו לכפות משחק שביעי, אך הניסיון של הפיסטונס דיבר במשחק השישי, והכריע את הסדרה. דטרויט עלתה לגמר הרביעי ברציפות שלה. אך הפעם היא פגשה ג'ורדן שלא היה מוכן להיבהל ממנה. קייג', בנג'מין, דיבאץ' דחפו בקשיחות את ליימביר, אדוארדס ורודמן, ומאריו אלי לא התבייש וביצע כמה עבירות על תומאס ודומארס שנלקחו ישר מעולם ההיאבקות החופשית. זו הייתה תהלוכת ניצחון אחת מתמשכת, והקליפרס ניצחו בגמר 1-4. מייקל ג'ורדן אלוף בפעם הראשונה. דון נלסון חיבק את קווין ג'ונסון ואת מייקל ג'ורדן במרכז המגרש כשהשניים בוכים על כתפיו. הפרשנים שיבחו את הניהול היעיל והנחוש של אלג'ין ביילור את הקבוצה – וקבעו כי הקריירה של ג'ורדן ניצלה בזכות המעבר מערבה. 'שיקגו לעולם לא הייתה מצליחה לבנות קבוצה איכותית עבורו, עם מאמן מוצלח ומקורי, עם ספסל איכותי, עם גבוהים דומיננטיים. המעבר לפרנצ'ייז פורח ומשגשג כמו הקליפרס הציל את ג'ורדן מקריירה טראגית'. העיתונים שיבחו את הבעלים, דונלד סטרלינג/טקוביץ' שידע לממן את המהלכים של ביילור ולבנות סביבת עבודה נעימה ורגועה, למרות הקשיים בדרך. טקוביץ' צבט בחביבות בלחייו של ג'ורדן שעישן סיגר ניצחון בחדר ההלבשה, ונזף בו בחיוך – 'נו, נו, מייק, זה ממש סכנת נפשות! תשמור על עצמך!' ג'ורדן חיבק אותו ונתן לו, בעוד טקוביץ' מצחקק, שאחטה.

עונת 1991-2 נפתחה כאשר גם הקליפרס וגם הנטס הולכים ומשתפרים. מג'יק התאמן בלהט, נחוש להחזיר את התואר לצד הנכון של לוס אנג'לס (אגב, ביום של הבדיקה הרפואית הסטנדרטית בתחילת העונה, האחות שהיתה אמורה לעשות בדיקת דם נתקעה בפקקים, ומג'יק מיהר כבר לצאת ולהגיע לאימון. 'לא נורא'. הוא אמר לחבריו – 'אני אעשה את הבדיקה מתישהו'. )

משחק ההתקפה של הנטס הלך והשתפר. בואי שמר על ממוצעים של 15 נקודות, 9 ריבאונדים ו- 3 אסיסטים, והארדווי, מילר וריצ'מונד נבחרו לאול-סטאר כשהם קולעים יחדיו בממוצע 70 נקודות למשחק, יותר מכל שלישיית שחקנים אחרת בליגה. ג'ון סטארקס ביסס את מעמדו כשחקן השישי מהטובים בליגה. הקליפרס  שלחו גם הם שלושה נציגים למשחק האול סטאר – קווין ג'ונסון, ג'ורדן ו-רג'י לואיס שהפך לאחד הסמול-פורוורדים הבולטים בליגה.

אך בפלייאוף שתי הקבוצות חוו אכזבה מפתיעה – הקליפרס נבלמו על ידי הלייקרס, כאשר מג'יק נותן סדרה מעולה, והקו הקדמי של הקליפרס מתקשה להתמודד עם האגרסיביות והכוח של הגבוהים של הלייקרס. בגמר המזרח הניקס , עם יואינג, מייסון ושרמפף, הצליחו לעצור את משחק הריצה של הנטס. פיל ג'קסון היה נראה חסר אונים מול פט ריילי, והניקס ניצחו בשישה משחקים. בגמר היה זה מג'יק שהוביל את קבוצתו לניצחון בחמישה משחקים על הניקס.

היה זה קיץ של מחשבות עבור שתי הקבוצות. ביילור ונלסון הכירו בכך שלמרות האליפות של 91', הקבוצה עדיין מוגבלת – בנג'מין הוא לא סנטר איכותי מספיק, ומייקל קייג' הוא לא פאור פורוורד ברמה הגבוהה באמת. האם הקליפרס בסכנה של הפיכתם שוב לקבוצה של איש אחד?   גם בחוף המזרחי ישב ג'קסון יחד עם וולטמן בניסיון לחשוב על פיתרון כיצד להפוך מקבוצה מצוינת – לאלופה.

זמן קצר לאחר חזרתה של ה'דרים טים' מברצלונה עם מדליית הזהב, יצאו הכותרות שבישרו על הטרייד הגדול – הנטס שלחו את המועמד לשחקן השישי של העונה החולפת, בלו אדוארדס, יחד עם שני שחקני חמישיה, סם בואי והאבידה הכואבת באמת – מיץ' ריצ'מונד – תמורת הסנטר המתוסכל של יוסטון , חאכים אולג'ואן.  במשך חודשים הסנטר הניגרי הלך והתרחק מקבוצתו תוך האשמות הדדיות – אך מעטים האמינו שיוסטון תהיה מוכנה לוותר על הכוכב הגדול שלה. מאידך – כולם חשבו שהמחיר ששילמו הנטס הוא גבוה מדי. וולטמן הכריז במסיבת העיתונאים, בעודו רג'י מילר מחובק עם חאכים – 'בסוף, צריך את האיש הגדול במרכז. השגנו את הסנטר הטוב ביותר בליגה, ואנחנו המועמדים מספר אחת לאליפות בעונה הקרובה. חד וחלק'.

אך יומיים לאחר מכן הכותרות זעקו על טרייד ענק אחר – רג'י לואיס, בנויט בנג'מין, סטנלי רוברטס ומייקל קייג' נשלחו לפילדלפיה, עבור כוכב מתוסכל אחר – צ'ארלס בארקלי. חלק מהפרשנים תקפו את הטריידים הללו – 'זה כל כך אופייני לקליפרס ולנטס, עד שהם כבר עושים כמה מהלכים טובים, הם חייבים לזרוק את השחקנים המוכשרים שלהם תמורת כוכבים מפונקים, בעייתיים בשלהי הקריירה שלהם. זה סוף הסיפור של שני הפרנ'צייזים הכושלים הללו'.

לעונת 1992-3 הקליפרס בחרו בסנטר מט גייגר, החתימו את הסמול פורוורד האגרסיבי דיוויד בנואה כשחקן חופשי, ועלו עם ההרכב הבא – קווין ג'ונסון, מייקל ג'ורדן, דיוויד בנואה, צ'ארלס בארקלי ו-ולאדה דיבאץ', ועל הספסל – מאריו אלי, סדריק סבאלוס, מט גייגר. הנטס, שבחרו בדראפט את הגארד ההגנתי והקשוח מאלבמה, לטרל ספריוול, עלו עם חמישיה חדשה ושונה –  הארדווי, מילר, ספריוול, גרנט ואולג'ואן, עם ספסל שכלל את ג'ון סטארקס, יחד עם הצעירים ריק פוקס ואלדן קמפבל.

האלופה, הלייקרס, מזועזעת מפרישתו של מג'יק בשל הידבקותו בנגיף ה- HIV, ועם הרכב מזדקן, התקשתה מאוד, ולעומתה הקליפרס יצאו לדרך כמו מלוע תותח. בארקלי וג'ורדן הפכו לצמד חמד, דיבאץ' הסתבר כסנטר פותח איכותי ויעיל, וקווין ג'ונסון ניהל את המופע בצורה מהירה אך מדויקת. הקליפרס סיימו את העונה עם 66 ניצחונות כשאף קבוצה במערב לא מתקרבת אליה. במזרח, אולג'ואן הסתבר כתוספת מעולה לנטס. 'מעולם לא היו לי קלעים כאלו סביבי. פתאום המשחק כל כך פשוט עם כל הריווח הזה'. הוא הסביר. למרות החשש מאובדנו של ריצ'מונד, דווקא עתה רג'י מילר הפך למנהיג המובהק של הקבוצה, וליעד המרכזי להוצאות הכדור מהחדירות של הארדווי או המסירות של אולג'ואן. ספריוול הראה יכולת הגנתית מרשימה לצד משחק התקפה יעיל ואנרגטי. הקבוצה שלחה שוב את שלושה הנציגים הוותיקים למשחק האול סטאר, הארדווי, מילר, אולג'ואן. הנטס סיימו את העונה עם 60 ניצחונות והרבה אופטימיות. אך האופטימיות הזו הסתיימה כאשר טים הארדווי נפצע ונעדר במשך כמה חודשים. ללא רכז מחליף ראוי, פיל ג'קסון התקשה למצוא פיתרון והנטס הודחו בחצי הגמר מול שיקגו. הקליפרס, לעומת זאת, עלו לגמר אחרי ניצחון על סן אנטוניו בגמר המערב. בגמר בין הקליפרס לניקס ג'ורדן ובארקלי היו בשיאם – ג'ורדן עם 32 נקודות, 7 ריבאונדים ו- 7 אסיסטים, ואילו בארקלי עם 27 נקודות, 14 ריבאונדים ו- 5 אסיסטים. דיבאץ' וגייגר אמנם התקשו להתמודד עם יואינג, אך תצוגת התכלית של שני הכוכבים הכריעו את הסדרה בתוצאה 1-4 לטובת הקליפרס. בארקלי וג'ורדן התחבקו חיבוק אמיץ ' הבטחתי לך אליפות אם תבוא – וקיימתי. אתה חייב לי' צעק ג'ורדן אל עבר חברו המייבב שלא הפסיק לחזור על המשפט 'אני אוהב אותך. אני אוהב אותך, בנאדם. אני אוהב אותך'.

בקיץ 1993 הנטס, ברצון לאפשר להארדווי להתאושש מהפציעה ולחזור לאיתנו, בחרו בדראפט ברכז סם קאסל. הקבוצה המשיכה להצליח עם 62 ניצחונות, ועם שילוב מעולה בין הגארדים התזזיתיים לבין העוצמה של גרנט, אולג'ואן וקמפבל בצבע. אולג'ואן נבחר ל- MVP. הקליפרס אמנם ירדו ל- 58 ניצחונות, אך לכולם היה ברור שהאלופה היא עדיין הקבוצה שהמסלול לאליפות עובר דרכה. בגמר המערב הקליפרס ניצחו את סיאטל של פייטון, מקקי ורודמן. הנטס הביסו את הניקס 0-4 כשהם עולים לראשונה לגמר הגדול. ההתרגשות לקראת הגמר הזה הייתה בשיאה – שלושה הכוכבים הגדולים מדראפט 1984 – בארקלי, ג'ורדן ואולג'ואן, בהתמודדות אדירה על התואר. אך היו שם גם קווין ג'ונסון וטים הארדווי – שני המתחרים הבולטים על תואר הרכז הטוב בליגה, לצד גרנט ורג'י מילר שראו בעצמם היורשים הצעירים והמוכשרים של ג'ורדן ובארקלי. המשחק הראשון הסתיים בניצחון חד וברור של הקליפרס. במשחק השני הנטס הובילו כבר ב- 20 הפרש בהפסקה, אך בארקלי הצליח להוביל קמבק של הקליפרס, וג'ורדן שלח את המשחק להארכה, שם לנטס לא היה מענה לניסיון של הקליפרס שניצחו שוב. רג'י מילר, בראיון בסוף המשחק, נשאל האם הסדרה נגמרה, כאשר מי שלקחה אליפות כבר פעמיים בשלוש השנים האחרונות מובילה 0-2. 'לא נראה לי' אמר רג'י בלי למצמץ 'פשוט לא רצינו שיהיה משעמם עבור הצופים. ג'ורדן? בארקלי? הם כבר חדשות ישנות. הסיפור שלהם כבר לא מעניין. אנחנו לוקחים את זה, ובקלות. הם ייחנקו'   העיתונים שחטו את מילר על השחצנות הבלתי נסבלת שלו.

הניצחון של הנטס במשחק השלישי נראה היה כצירוף מקרים, כאשר דיבאץ' נקלע לבעיית עבירות, בארקלי נקלע ליום קליעה גרוע, וספריוול וסטארקס קלעו יחד 8 שלשות עבור הנטס במחצית השניה של המשחק.

המשחק הרביעי היה החומר ממנו נוצרות אגדות. ג'ורדן ומילר החלו דו-קרב מהגדולים בתולדות הפלייאוף. ג'ורדן חתך דרך ההגנה של הנטס שוב ושוב וקלע מעל סטארקס וספריוול; מילר, ברח שוב ושוב מג'ורדן או ממאריו אלי וקלע שלשה אחרי שלשה. 40 שניות לסיום, ג'ורדן עלה לזריקה מחצי מרחק וקלע סל שנתן לקליפרס יתרון של שש נקודות, ולו עצמו 54 נקודות. במהלך הבא רג'י מילר קיבל מסירה מצוינת מקמפבל, עלה לשלשה – בפנים. 48 נקודות למילר. 10 שניות לסיום, הוצאת חוץ לקליפרס, רג'י חוטף את הכדור, עולה לשלשה – בפנים, ועבירה של בנואה. רג'י קלע גם את זריקת העונשין. 52 נקודות למילר. ניצחון לנטס! 7 נקודות תוך 10 שניות למילר, והשוואת הסדרה ל- 2-2. בראיון בסוף המשחק נשאל בארקלי – 'האם הדיבורים של מילר על כך שהסדרה שלהם פתאום נשמעים פחות מופרכים, אחרי שהם השוו את הסדרה?'  בארקלי גיחך וענה תשובה שכללה כמה הטיות של פעלים הקשורים למערכת הרבייה, ועלתה לו בקנס של 30,000 דולר מהליגה. אך הסתבר כי רג'י יודע גם לעמוד מאחורי ההבטחות שלו, כאשר הוא הוביל את הנטס לניצחון קל במשחק החמישי; במשחק השישי אולג'ואן היה בלתי ניתן לעצירה, אך מילר היה זה שהכריע את המשחק בכמה קליעות מדויקות ברבע הרביעי. הנטס הפכו לאלופי ה- NBA לעונת 1993-4! רג'י, השחקן המצטיין של סדרת הגמר, הודה לאחותו שכיסחה לו את הצורה במשחקים ביניהם כילדים, לפיל ג'קסון שהפך אותו מצלף חד-ממדי למנהיג ולשחקן שלם, ולחאכים, קמפבל וגרנט  ששלטו בריבאונד לאורך הסדרה, לספריוול שעמל קשה כדי לנסות ולבלום את ג'ורדן, ולטים הארדווי ולקאסל שידעו איך למסור לו בצורה מדויקת ומתוזמנת היטב, פעם אחר פעם. הוא הודה לבעלים, ביל גייטס, על נדיבות ועל סביבת עבודה מודרנית, נדיבה וסבלנית. כאשר נשאל לגבי הצהרותיו לאחר המשחק השני הוא ענה בחיוך אופייני –  'כשאני מבטיח משהו זו לא שחצנות'. הוא הסביר 'זה פשוט מחויבות לאמת'.

בעונת 1994-5 הנטס והקליפרס המשיכו להוביל את המזרח והמערב. באופן צפוי הן נפגשו שוב בגמר. המשחק הראשון הסתיים בניצחון מרשים של הנטס עם הצגה של אולג'ואן (42 נקודות, 22 ריבאונדים ו- 8 חסימות), אך הקליפרס הפכו את הסדרה עם שני משחקים נפלאים של ג'ורדן ובארקלי. קווין ג'ונסון חדר שוב ושוב דרך ההגנה של הנטס, ובאחד המקרים סיים בהטבעה מהדהדת על הראש של אולג'ואן.

במשחק הרביעי היה זה אולג'ואן שהשתלט על הרבע הרביעי, ובשורה של מהלכי ריקוד והטעייה, קלע כמה סלים קשים שהכריעו את המשחק. הנטס ניצחו את המשחק החמישי בזכות משחק של 40 נקודות של רג'י מילר שהצליחו לגבור על 36 נקודות של בארקלי ו- 31 נקודות של ג'ורדן; הקליפרס איזנו שוב את הסדרה בניצחון עם סל ניצחון של מאריו אלי מהפינה. המשחק השביעי ריכז אליו את תשומת הלב של האומה כולה, וזכה לשיא הרייטינג בתולדות הליגה. בשום שלב אף קבוצה לא הובילה ביותר מ- 5 נקודות. ג'ורדן התקרב לטריפל דאבל כבר במחצית הראשונה; בארקלי קטף ריבאונדים שוב ושוב; גרנט הטביע פעמיים בעוצמה על דיבאץ'. קווין ג'ונסון חטף את הכדור פעמיים ומסר לסלים קלים לדיבאץ' וסבאלוס. מילר החטיא 7 ניסיונות לשלשה לפני שקלע 3 שלשות רצופות. היה זה משחק מבלבל, מלהיב ומורט עצבים. סטארקס השווה את המשחק בשלשה בשניה האחרונה, כנגד ניסיון חסימה של דיבאץ'. הארכה. בהארכה היה זה ספריוול שחסם את ג'ורדן פעמיים, ואולג'ואן שהשווה את המשחק בקליעה קשה מהפינה. הארכה שניה. בארקלי קלע שני סלים בצבע. גרנט קלע מחצי מרחק.  חדירה וסל קשה של קווין ג'ונסון. יתרון נקודה לקליפרס, 2 שניות לסיום. אולג'ואן מקבל מהארדווי את הכדור בצבע, עולה לזריקה, שמתגלגלת על הטבעת, מתגלגלת עוד, ויורדת באיטיות בלתי נתפסת פנימה. 106-107 לנטס. הנטס אלופי ה- NBA בפעם השניה ברציפות! 

פיל ג'קסון רץ בריצת אמוק לפרקט כשהוא מחבק את חאכים, רג'י רקד סביב בארקלי שניסה לתפוס אותו ולחנוק אותו, סטארקס וקאסל התחבקו, שניהם מתייפחים. ג'ורדן ירד מהפרקט זועף. קווין ג'ונסון ישב על הפרקט, המום, טומן את פניו בידיים.

בארקלי, אחרי ששנים-עשר אנשי ביטחון עצרו אותו והרחיקו אותו מרג'י מילר, הסתכל למצלמות , ובעודו ממשיך להיאבק באנשי הביטחון החבולים, צעק – 'אני לא באתי הנה לאליפות אחת! אני מבטיח שאביא לעיר הזאת לא אליפות אחת, ולא שתיים! תסמכו עליי!' במעצר באותו הלילה הוא התעקש בפני החוקרים שהוא מתחייב לשני דברים – הוא יביא עוד אליפויות ללוס אנג'לס, ורג'י מילר לא ימות מוות טבעי. התחייבות של אציל.