כשה-NBA  הודיעה שהיא עוברת לפורמט של  1-1-1-2-2 מהפורמט הישן של 2-3-2 ההסבר היה שהסיבה היא גם כדורסלנית וגם עסקית. הליגה אמרה שבפורמט החדש ישנו יותר סכוי ל-7 משחקים מאשר בפורמט הישן, ולכן יביא ליותר מתח, יותר דרמה, ויוסיף עניין לפלייאוף.

ב-438 סדרות בתולדות ה-NBA בפורמט 1-1-1-2-2, 114 סדרות (26%) הסתיימו במשחק שביעי. בפורמט  -2-3-2, שהתחיל בשנת 1985 מתוך 29 סדרות של משחקי גמר רק 17.2% הסתיימו במשחק שביעי. מ-1995 עד 2004 לא היה משחק שביעי בגמר. אבל ב-9 השנים האחרונות, 3 פעמים הסידרה הגיעה למשחק שביעי (33%). יכול מאד להיות – למעשה בטוח – שאתה לא יכול להסיק מסקנות מ-29 סדרות. ה-SAMPLE קטן מדי. ושוב, נזכיר את 9 האחרונים.

בפורמט של 2-3-2 הקבוצה עם הרקורד הטוב יותר חייבת להיות בחוץ 3 משחקים, עניין של שבוע שלם.  המחשבה השלטת היתה שאחת הבעיות כאן לקבוצה המובילה היא שאחרי 2-2 המצופה, המשחק ה-5 הוא בחוץ, כפי שהיה למיאמי בעונה שעברה. גם הפעם המשחק ה-5 יהיה בסן אנטוניו. טענו שלהיות שבוע מחוץ לבית זה חסרון גדול. היי, להרבה אנשים נשואים שבוע מחוץ לבית היא מתנת אלוהים.

"ישנה תחושה ותפישה שהפורמט 2-3-2 נוטה לכיוון אחד (SKEWED) אבל התחושה לא מוכחת ע"י הדאטה " אמר סילבר. "המספרים מלמדים שלקבוצה המובילה ברקורד ישנם אותם סכויים לנצח ב-2-3-2 כמו ב-1-1-1-2-2. זה לא נכון שלקבוצה המובילה המשחק ה-5 בחוץ הוא 'PIVOTAL' (משמעותי ביותר, יותר מכל משחק אחר מהארבעה הקודמים). במצב 2-2 ומשחק 5 בחוץ, יתרון הבית עדיין נותן לקבוצה המובילה יתרון".

זה שהתלונן יותר מכולם על "משחק 5 בחוץ" היה דוק הריברס, מאמן הסלטיקס של אז, על הצורך של הסלטיקס לשחק בלייקרס ב-2008 במצב 2-2. דייויד סטרן אמר אז שאין לו בעייה עם שינוי הפורמט ושהוא יביא את הנושא לדיון בפגישת הבעלים הבאה. "אנחנו לא נשואים ל-2-3-2" הוא אמר אז.

המעבר לפורמט החדש היה קל מאד:

"Easy sell," Stern said then. "Rod Thorn presented it, there was a motion in the book, so moved, seconded, all those in favor, aye. There was no descent."

אבל זה משנה את העובדה שלפי הדטה לקבוצה המובילה אין הבדל בין שני הפורמטים. מאז 1985 בפורמט 2-3-2 הקבוצה עם יתרון הבית ניצחה 8-21 את הסדרות (72.4%) בעוד שבשיטה "הישנה.חדשה) של 2-2-1-1-1 הקבוצה עם יתרון הבית ניצחה 75.8%, הבדל סטטיסטי בלתי משמעותי לחלוטין.

מי שגרם שינוי לפורמט 2-3-2 היה רד אורבך שהתלונן על ההוצאות והמאמץ בטיסות רבות בפורמט ה-1-1-1-2-2 ובאמת בתקופה ההיא לא היו לקבוצות מטוסים שלהם וכולם טסו בטיסות COMMERCIAL. היתה עוד בעייה והיא העתונאים. עתונים התלוננו על הוצאות הטיסה לעתונאים בשיטת ה-1-1-1-2-2. היום ה-NBA מטיסה את העתונאים בטיסות מוזלות מיוחדות מערים עיקריות.

לרוב השחקנים לא איכפת באיזה פורמט משחקים. דוויין ווייד אמר: "אתה צריך לשחק משחק כדורסל ולנצח אותו. כאן זה מתחיל וכאן זה ניגמר.

במילים אחרות, אני בטוח שישנו הבדל בין 2-3-2 לבין 1-1-1-2-2, כי מלבד שני המשחקים הביתיים הראשונים, כל המספרים שונים. אבל זה הדבר היחיד ששונה. מבחינת כדורסל ומבחינת סכויי נצחון לקבוצה עם יתרון הבית, אין כל הבדל.