תאומים ב-NBA עבר הווה עתיד/ יהונתן גזלה

כן, אנו עד כדי כך עמוק בעונת המלפופנים של ה-NBA. אז קחו שאכטה של אויר לוהט ותזכרו איתי בימים בהם מפגש עם אחים תאומים היה עניין נדיר. עניין נדיר עוד יותר היה צמד אחים תאומים המשחקים ב-NBA, ליגה שמחזיקה בכל רגע נתון כ-480 שחקנים. בעיני, הנוכחות המשפחתית הכפולה הזו מציעה דינמיקה מרתקת, לא רק מנקודת מבט גנטית של "היי הם נראים אותו הדבר", אלא גם במונחים של איך שני אחים, מצליחים יחד לעבור את כול המשוכות הכמעט בלתי אפשריות, מהיותם ילדים בחוג כדורסל, דרך שליטה על כדורסל תיכונים והמכללות ועד ההגעה לליגה הטובה בעולם. זה גם מצריך זכיה בלוטו הגנטי, מזל ענק שאף אחד לא נפצע קשה בדרך, מוטיבציה לרדוף אחרי חלום משותף ואהבה בלתי נגמרת לכדור הכתום.

בז'אנר תאומי NBA, יש גם סאב ז'אנר בשם הופרדו בלידתם. כמו שאנן בראון שהתעופף לדאנקים בלייקרס וכריס בראון הזמר שלעד יזכר כזה שהיכה את ריהאנה חברתו.

הופרדו בלידתם?

אבל אם נחזור להיות רציניים, מאז שנות ה-60 העליזות עם האחים דיק ותום ואן ארסדייל, שנראים כאילו נשלפו מסרט הפורנו הרך "לילות בוגי", לא ראינו באמת צמד אחים תאומים בו שני האחים הפכו לכוכבים. אבל אני הסיכוי נראה יותר מסביר עם כניסת האחים ת'ומפסון השנה לליגה.

לפני שנתחיל לסקור את כל צמדי התאומים בעבר בעתיד ובהווה, חשוב לי להדליק נר עבור שחקני NBA שיש להם דווקא אחות תאומה. כנראה שאחות תאומה היא יש 6 כאלה ומסיבה כלשהי הם מצליחים והצליחו באופן יוצא דופן בליגה: AD, ויקטור אולדיפו, גורדון הייוורד, שון מריון, רשארד לואיס ודונטה אקסום אחד שהרס את הסטטיסטקה.

חזרה לתאומי NBA. סה"כ התאומים תומפסון עומדים להפוך לצמד האחים השביעי בתולדות ה-NBA. בשורות הבאות נסקור את כולם.

תאומי העבר

דיק וטום ואן ארסדייל

היי בובה, בואי איתנו לסוכת המציל (פסקול: גיטרת בס – באוו צ'יקי באוו וואו)

התאומים ואן ארסדייל עשו היסטוריה כתאומים הראשונים שהגיעו ל-NBA. הם נבחרו במקום ה-10 וה-11 בדראפט של 1965. דיק נבחר על ידי הניו יורק ניקס ובילה 12 שנים בליגה כששיחק בניקס ובפיניקס סאנס. טום נבחר על ידי דטרויט פיסטונס ובדיוק כמו אחיו, פרש ב-1977. שניהם עשו 3 הופעות באולסטאר ושיחקו את העונה האחרונה שלהם יחד עם הסאנס.

שתי אגדות אלה של מכללת אינדיאנה (שהיתה מעוז גזעני לא קטן בתקופתם), כיום נהנים מחיי הפרישה שלהם בגיל 80 בסטודיו לאמנות שלהם בסקוטסדייל, אריזונה, שם הם מציירים להנהתם. דיק לקה בשבץ מסיבי בשנת 2005 ולא מתקשר טוב, אבל פיזית הוא בסדר.

דיק סיים את קריירת ה-NBA שלו עם ממוצעים של: 16.4 נקודות למשחק כאשר אחיו טום סיים עם 15.3 נק' למשחק. דיק אף שיחק 35 דקות במשחק מספר 5 בגמר 1976, משחק שהצליח להסתיים בלא פחות מ-3 הארכות בניצחון הסלטיקס.

הוראס והארווי גרנט

האחים גראנט ברגע יפה לפני משחק ביניהם

הוראס והארווי גרנט הם התאומים היחידים עד קיגן וכריס מורי, שנבחרו במחזורי דראפטים שונים. הוראס נבחר במקום העשירי בדראפט על ידי השיקגו בולס בשנת 1987. הילדים שבינכם אולי זוכרים אותו מהדוקו "הריקוד האחרון" בנטפליקס בחלק בו הוא מכחיש סכסוך או ריב עם מייקל. הוראס בראיון לאחר הסדרה אף טען שמייקל שקרן לא קטן. הוא היה חלק מקבוצת הבולס המפורסמת שזכתה בשלושה תארים רצופים מ-1991 עד 1993. הוראס, הגבוה מהארווי בשני ס"מ, שיחק גם באורלנדו בקבוצה המדהימה ההיא של שאק ופני, עבר לסוניקס לדקה ונתן גיחה ללוס אנג'לס לייקרס שם אסף את תואר האליפות הרביעי שלו יחד עם שאק וקובי בריאנט ב-2001. הוא עוד חזר בסוף הקריירה לעוד 2 עונות במג'יק, חזר ללייקרס ופרש אחרי עונת הסכסוכים של הלייקרס ב-2004.

לא הרבה זוכרים, אך לרול פלייר הזה יש גם הופעת אולסטאר בודדת ב-1994, השנה בא מייקל פרש ופיפן, גראנט וקוקוץ' לקחו את הבולס עד הסיבוב השני של הפלייאוף. זו גם הייתה שנת השיא של הוראס בה העמיד ממוצעים של 15.1 נקודות ו-6.6 ריבאונדים ביעילות מופלאה. אני חושב שהורסטיליות המדהימה שלו והאתלטיות יוצאת הדופן שלו היו גורמים לו להיות מצרך מבוקש כסנטר נייד במשחק של היום.

הארווי אחיו התאום, נבחר בבחירה ה-12 בדראפט 1988 על ידי הוושינגטון בולטס דאז. אין ספק שהוא לא הצליח לייצר את הספלאש שאחיו ייצר בקריירה הארוכה שלו. אבל חשוב לציין, שהרווי דווקא היה מוכשר לא פחות מאחיו ואף נתן כמה שנים עם ממוצעים גבוהים יותר של קליעה מהוראס. אך עשה זאת בקבוצה לא טובה ובשנים ההם אם הקבוצה שלך לא ניצחה לא היית קיים.

עד עונת 92-93 בבולטס, החזיק ממוצעים של מעל 18 נקודות למשחק. ב-1988 באמצע עונת הרוקי שלו, נתן שיא קריירה של 41 נק' מול ההורנטס בעונת הבכורה שלה ב-NBA. הקריירה שלו החלה לדעוך בעונה 93/4, כאשר עבר לפורטלנד העמוסה בקו הקדמי. בעונתו הראשונה, קלע 10 נק' למשחק אך לאט לאט תפקידו נהיה קטן יותר. הוא פרש ב-1999. הרווי מעולם לא הצליח להפוך למגן או ריבאונדר מוכשר כמו הוראס. אבל הוא בהחלט השאיר לבלייזרס "מתנה" אחרונה. את בנו ג'רמי גראנט שחתם בבלייזרס הקיץ על חוזה מפתיע של 160 מיליון ל-5 שנים. בנו השני ג'ריאן גראנט, גארד גבוה וחכם, שנחשב כישרון גדול מאחיו הקטן ג'רמי, לא מצא את מקומו בליגה אבל נותן קריירה יפה באירופה.

ג'ייסון וג'רון קולינס

עוררו עניין הרבה מעבר לכדורסל – עם אופרה ווינפרי.

מהתאומים גראנט, לתאומים קולינס יש נפילה לא קטנה. ג'ייסון וג'רון קולינס שייכים למחזור הדראפט האיום של שנת 2001. האחים ששיחקו יחד בסטנפורד המפוארת, קיבלו הזדמנות להיבחר בדראפט, שנתן לנו את אחד הבאסטים הקשים בכול הזמנים: קוואמי בראון. סנטר עם ידיים קטנות בעבר וכיום לוחם מקלדת בטוויטר. שנת 2001 היתה השנה שכל הליגה חיפשה גבוהים להתמודד עם שאק הבלתי עציר. קבוצות חיפשו בשר אנושי בגובה וקילוגרמים שיכולים לשים גוף על הדיזל. התאומים קולינס היו הנהנים הגדולים מכך. ג'ייסון נבחר במקום ה-18 על ידי יוסטון רוקטס ומיד עבר בטרייד לניו ג'רזי נטס, שם בילה את שבע העונות הראשונות בקריירה שלו. הוא היה רול פלייר חשוב במאבקי הצבע של הנטס, שעשו הופעות בגמר ה-NBA ב-2002 וב-2003 מול הלייקרס והספרס. ב-2006 פגש את שאק שוב, הפעם במזרח בסדרה בין ההיט לנטס. להגיד שהוא עצר את שאק יהיה בדיחה, אך הוא כן נתן גוף קשיח וכבד כנגדו, שגרם לשאק לעבוד קצת. ג'ייסון בילה בסך הכל 13 עונות בליגה ב-6 קבוצות שונות. הוא זכור כספורטאי הפעיל הראשון שיצא מהארון בכל ארבעת ליגות הספורט המקצועניות האמריקאיות. לפני היציאה הוא יצא עם כוכבת WNBA כמה שנים ואף היה מאורס לה, אך הם נפרדו וב-2013 יצא מהארון והפך לסנסציה במדיה.

ג'רון קולינס, אחיו, נחשב פחות מוכשר ממנו ובספק אם היה נבחר כלל בדראפט יותר עמוק וטוב. הוא נבחר על ידי היוטה ג'אז כבחירה ה-52 ושיחק שם 8 עונות. היו לו קדנציות קצרות עם הסאנס, הקליפרס והבלייזרס לפני שפרש ב-2011. הקריירה שלו מעבר לקווים דווקא נראית יותר מבטיחה מקריירת המשחק שלו. הוא החל לעבוד בקליפרס כסקאוט ולאחר מכן בווריורס כמאמן פיתוח. הוא היה דמות מאוד חשובה בריצה של בווריורס והיווה דמות מרגיעה לשחקנים עצבניים (ולא היו חסרים כאלה בווריורס). כיום הוא כבר עוזר בניו אורלינס ואני מאמין שיקבל הזדמנות בעשור הקרוב לאמן קבוצה.

תאומי ההווה

ברוק ורובין לופז

ברוק שומר על אחיו כאילו הם במגרש בחצר

אני מרגיש שאין לי המון לחדש על האחים לופז הנמצאים במרכז העניינים של הליגה כבר 15 שנה. אם בכול זאת לתת סיכום בקטנה, אז, ברוק ורובין לופז שיחקו כמו האחים קולינס בסטנפורד ונבחרו בדראפט 2008. הענקים העדינים האלה עדיין איתנו לאחר 15 שנה בליגה. ברוק, לפני הדראפט, נחשב לאס התקפי עם הגב לסל ויד רכה מחצי מרחק שלא תמיד הצליח לשמור. הוא נבחר במקום העשירי על ידי הנטס ובילה את 8 העונות הראשונות שלו בקבוצה. בעונת 2017-18, הוא נתן שנה מעניינת בלוס אנג'לס לייקרס לפני שעבר לבאקס שם נמצא עד היום. בבאקס עשה טרנפורמציה ברמה ההגנתית שלו (הראה ניצוצות הגנתיים כבר בלייקרס). הוא עשה מודיפקציה למשחק שלו ועבר מטיפוס של סנטר שמחכה לכדור בצבע, לסנטר שיוצא החוצה ומפגיז שלשות. "ספלאש מאונטין" נולד ככינוי מגניב הקורץ לדיסניוורלד. בסוף תמיד ייזכר כסנטר הפותח של האלופה ממילווקי ב-2021. יש לו הופעת אולסטאר מ-2013 מימיו בניו ג'רסי, שנשכחה לחלוטין ובעונה שעברה הוא נבחר לקבוצת ההגנה הראשונה של ה-NBA.

רובין נבחר במקום ה-15 על ידי הפיניקס סאנס. הוא לא הצליח כמו ברוק ושיחק השנה בקאבלירס, שהיא קבוצתו התשיעית. בעונת 2019-20, ברוק ורובין שיחקו יחד במילווקי. רובין החל את הקריירה בפיניקס ומיד הפך לסנטר הגנתי מוכשר, הנותן את גופו הענק בכול פוזשין ונוטה לעצבים קלים. עם השנים פיתח זריקה לא רעה מחצי מרחק והוק שוט שקצת הזכיר את הסקיי הוק של קארים. הוא תמיד היה ריבאונדר טוב וכדור של אנרגיה חיובית. הקיץ חתם שוב במילווקי כדי להתאחד עם ברוק ולהיות כנראה בעיקר לעודד.

רובין מחוץ למגרש, תמיד הבדיל את עצמו מברוק בגידול שיער מקורזל וארוך, כנראה בעקבות הדמות סייד שאו בוב, מהסדרה האהובה עליו, משפחת סימפסון. יש לו אופי הרבה יותר פתוח ופרוע. הבדיחה הרצה ביניהם היא שברוק צריך להיות אחראי ורציני בהיותו אח גדול. בכול זאת נולד 2 דקות לפניו. רובין הפך למכונה שיווקית עבור הליגה כאשר לקח את האהבה שלו לנבלים מסרטי גיבורי-על לרמה אחרת והחל גימיק מצחיק בו הוא מסוכסך ומצוי ביחסי שנאה עם המסקוטים של הקבוצות היריבות. מי שלא מכיר שיחפש ביו-טיוב קטעים שלו. זה הורס.

האחים ידועים באהבה היוקדת שלהם לדיסני וורלד ומבלים שם באופ סיזן יחד עד היום. פעם בראיון לסלאם מגזין כששאלו אותם איזה שחקן נתן להם השראה לשחק כדורסל, ברוק ענה באופן קורקטי שאחיו הגדולים אלכס וכריס ששיחקו כדורסל בצעירותם. רובין הגמלוני ענה ברצינות תהומית: מג'יק ג'ונסון.

מרקוס ומרקיף מוריס

שלובים יד ביד, האחים מוריס חברי נפש.

הקשר של מרקוס מוריס ומרקיף מוריס עמוק אפילו עבור אחים תאומים. הצמד מפילי, שיחקו יחד במהלך בית הספר, AAU ובקנזס, לפני שנבחרו בדראפט אחד אחרי השני בדראפט ה-NBA של 2011. מרקיף הגיע למקום ה-13 לפיניקס סאנס, בעוד מרקוס הגיע למקום ה-14 לרוקטס שהסכימו לטרייד עם פיניקס לטובת האיחוד.

מרקיף פרץ ראשון כאשר ב-2013-14 הסאנס עם שלישיית פוינט גארדים ניצחו 48 משחקים (ולא עלו לפלייאוף). הרעיון של שחקנים גבוהים היכולים לצלוף מבחוץ ולשמור בהגנה קסמה אז פחות או יותר לכל קבוצה בליגה בעונות בהם הספרס וההיט הכתיבו את הטרנד. מיד אחרי העונה ההיא, התאומים ניהלו משא ומתן על חוזה ראשון מסוגו עם הפיניקס סאנס – 52 מיליון דולר לצמד ביחד! זה היה לפחות 20 מיליון דולר פחות ממה שהם היו יכולים לקבל אלו היו חותמים על חוזים בודדים. אך הכסף לא היה הכול עבורם כמו לחיות יחד באותה הדירה ולשחק יחד. לרוברט סארבר, הבעלים של סאנס דאז, למי שהספיק לשכוח, רצה לרדוף אחרי למרקוס אולדריג' כשחקן חופשי ושם פס על עסקת החבילה שהתאומים נתנו לקבוצה ושלח את מרקוס מוריס, רג'י בולוק ודני גריינג'ר לפיסטונס. כמובן כיאה לסאנס של אז, למרקוס דילג עליהם. אך קיף שינה את כול הטון כלפי הסאנס.

למרות הפרידה שלהם מאז – הם עדיין יחד בכול הזדמנות כולל הגעה למשחקים אחד של השני במידה ואחד מהם עולה לפלייאוף. מבחינת כדורסל הם מעט שונים. קיף גבוה מעט ומשחק יותר פיזי בצבע למרות יכולת הקליעה. מרקוס שיחק יותר בעמדות הווינג עד שבמסגרת מהפכת הסמול בול הפך גם הוא לשוטר בעמדת ה-PF. אבל הם גם די דומים במשחקם. ואם לחבוש קובע משולש של קונספירטור לרגע, קשה לדלג על השמועה המפורסמת. זאת שסוברת שכשמרקיף נפצע בקרסול בחצי גמר המזרח מול הסלטיקס ב-2017 הוא לא באמת חזר לשחק את משחק 2 אלא מי ששיחק במקומו זה אחיו התאום מרקוס. מרקיף לפי השמועה, נראה היה טרי ורענן מדי לשחקן עם קרסול פגוע ואף שיחק את המשחק הטוב ביותר שלו בפלייאוף, עם 16 נקודות, שישה ריבאונדים וכמה אסיסטים יפים. בקיצור אוריד את הכובע המשולש כי זה מגוכח…

מאז הפרידה הראשונית הם די נדדו בליגה. ב-2020 היה סוג של איחוד כאשר מרקוס הועבר לקליפרס וקיף חתם בלייקרס. הם חזרו לגור אחד עם השני ואפילו הגיעו יחד למשחק הלייקרס נגד הקליפרס. מרקיף מאז נודד והספיק לבצע תחנות עצירה בהיט בנטס ובמאבס. בהיט היה מעורב בתקרית ההזויה עם ניקולה יוקיץ' אחרי שמרפק אותו בגב אחרי מהלך פיזי תוך כדי כניסה לרגליו. יוקיץ' שראה שהמשיך ללכת העיף אותו למימד אחר ופצע אותו. מוריס נפצע קשה בצוואר וגם חטף קנס על הדחיפה.

מרקוס בינתיים עוד בקליפרס אחרי עונה בה נראה כבר איטי ולא ממש האס ההגנתי שהיה. הוא איבד את מוקומו בחמישייה ונמצא בשמועות טרייד רבות.

קיגן וכריס מורי

אחד מוביל השני אחריו

קיגן וכריס הם סיפור ממש עכשווי. ההבדל בינם ובין רוב זוגות התאומים שהגיעו זה שאף אחד מהם לא יועד לליגה הטובה בעולם. קיגן לא דורג ב-טופ 100 תיכונסטים של ESPN כשסיים את התיכון ב-2020. הוא התקבל למכללת איווה ובעונתו הראשונה היה…בסדר, כשחקן ספסל ששומר לא רע, חותך לסל ונראה שחקן נחמד. הוא קלע 7 נק' למשחק עם 29% לשלוש ו-50% מהשדה. אחיו כריס שיחק עמו והיה עוד פחות בולט מהספסל. הוא בעיקר שימש כשחקן אימונים וגארבג'טיים.

מה שקרה בעונה לאחר מכן אי אפשר לתאר במילים. קיגן הגיע לעונת 21/22 שחקן אחר לחלוטין. הזריקה מבחוץ הפכה אוטומאטית ותוך פחות מקיץ הפך משחקן ספסל, לשחקן המכללות הטוב ביותר. במהלך העונה השנייה שלו, הוא היה רק השחקן השני בהיסטוריה של הדיוויזיה הראשונה שצבר יותר מ-800 נקודות, 60 חסימות ו-60 שלשות בעונה אחת (קווין דוראנט בטקסס ב-2007 היה הראשון). בנוסף, הוא השחקן הראשון עם יותר מ-800 נקודות ו-300 ריבאונדים עם אחוז של 55% או טוב יותר בעונה בודדת מאז אנטון ג'יימיסון מצפון קרוליינה ב-1998. הוא סיים את העונה עם 23 נקודות עם 55% מהשדה, 40% משלוש, 9 ריב' 2 בלוקים וחטיפה. הוא נבחר במקום הרביעי על ידי הקינגס. כריס נבחר השנה על ידי הבלייזרס בסוף הסיבוב הראשון.

כריס שתמיד היה צעד אחרי קיגן עבר מסלול דומה לאחיו רק בפיגור של שנה. כשקיגן הפך לסופרסטאר כריס הכך לשחקן ספסל של 10 נק' למשחק, כשקיגן עבר ל-NBA, כריס השתלט על איווה ושנה שעברה הפך לכוכבה עם 20.2 נק', אך רק ב-48% מהשדה ו-33.5% משלוש. כריס באופן תמוה זורק ביד שמאל כאשר אחיו זורק ביד ימין. אין לי הסבר מדוייק איך זה קרה, אך ישנו חלק זעיר מהאוכלוסיה שהוא אמבידקסטרי (אין יד דומיננטית מובהקת). לכן בדיוק כמו בן סימונס שעושה הכול ביד ימין וזורק ביד שמאל, כריס תמיד הרגיש נוח בשמאל כאשר אחיו הרגיש נוח יותר בידי ימין. לשניהם, אגב יכולת לסיים בשני הידיים באופן מדהים לגילם.

קיילב וקודי מרטין

חייהם של קיילב וקודי מרטין שלובים זה בזה מאז לידתם. הם שיחקו באותן קבוצות AAU, באותם בתי ספר תיכוניים (דייווי קאונטי ואוק היל) ובאותן מכללות (צפון קרוליינה סטייט ונבאדה). אפילו ב-NBA, בדראפט 2019, קודי נבחר בדראפט בבחירה 36 על ידי ההורנטס וקיילב דווקא לא נבחר בכלל ויצא לשוק החופשי. זה נשמע מצחיק היום אחרי הפריצה של קאלב במיאמי, אך לפני הדראפט, קודי שהיה השחקן ההגנתי מביניהם, הראה ניצוצות התקפיים מפתאים, בעוד קיילב הנחשב התקפי יותר נתפס כגאנר לא יציב. אבל ההורנטס בכול זאת החתימו גם את קאלב כשחקן חופשי. זה נראה כמו סוף הוליוודי, צמד תאומים מגיעים לאותה הקבוצה מרחק של שעה נסיעה מבית ילדותם והמכללה בה שיחקו.

אבל לא היה סוף שמח בשארלוט לצמד חמד. ההורנט היו עמוסים בשחקנים צעירים שהיו זקוקים להתפתחות, וכנראה שהיה הכי קל לשחרר שחקן שה-GM לא בחר, אז קודי נשאר בהורנטס וקאלב שוב הפך לשחקן חופשי ללא קבוצה.

אבל דווקא אחרי הפרידה, התאומים מרטין שיחקו את הכדורסל הטוב ביותר בקריירה שלהם, קודי פרח בשארלוט כגארד\ווינג שנותן הגנה, מהירות ואינטנסיביות מהספסל וקאלב הגיע למיאמי. איך אתם שואלים? J Cole, הראפר מצפון קרולינה, שהוא שחקן כדורסל לא רע בפני עצמו, היה בעל מתקן אימונים בו קאלב התאמן מאז התיכון והם הפכו לחברים טובים. קול, הוא גם חברו של קראן באטלר, שהיה עוזר בהיט, שיגע את חברו והפציר בו לתת לקאלב צ'אנס. ההיט, קבוצה ששמה פס על גובה הבחירה בדראפט, זרמו והתלהבו. הם ראו מולם גאנר עם צעד ראשון מהטובים בליגה והכניסו אותו למעבדה. אם אח תאום אחד יכול להפוך לאס הגנתי, למה לא השני. בנוסף הכניסו אותו לשיטה ויצאו עם שחקן ברמה אחרת לגמרי ממה שהגיע לליגה.

השנה קאלב היה חלק משמעותי מריצת הפלייאוף של ההיט שנעצרה רק בדנבר. בפלייאוף הוא קלע 12.7 נקודות, 5.4 ריבאונדים ו-1.6 אסיסטים ב-23 משחקים. מול הסלטיקס הוא אולי היה השחקן הכי מסוכן בסדרה כאשר קלע 19.3 נק' ב-60% מהשדה, 49% לשלוש ו-88% מעונשין עם 6 ריב' ו-4 אס'. ההיט בונים עליו הרים וגבעות והפכו אותו ל-untouchable בטרייד עתידי על דיים לילארד.

לאחיו קודי היה מזל רע בהרבה. הוא נפצע קשה בנובמבר בברכו ושיחק העונה בסך הכל בשבעה משחקים. ההורנטס בינתיים בחרו בעוד גארד בדראפט, ניק סמית' ג'וניור ויחד עם טרי רוזייר, למלו בול, בוקנייט, דניס סמית' ג'וניור ות'או מלדון, הם עמוסים גארדים. גם בעמדת הווינג שקודי שיחק בשארלוט לא חסר כוח אש עם אובריי, היוורד, מיילס ברידג'ס וברנדון מילר, כך שכשחקן שצריך עוד להתפתח וגם להשתקם מפציעה, הוא יצטרך מופע הירואי כדי להיכנס לרוטציה שוב.

תאומי העתיד

אסאר ואמן תומפסון

התאומים המעופפים אמן ואסאר

אולי שייכים כבר לקטגוריית ההווה. בני הזוג תומפסון, מיה וטרוי יצרו אולי את צמד התאומים הכי אתלטי שנראה אי פעם. אסאר ואמן נבחרו שניהם השנה במקומות 4 ו-5 השנה, כשאסאר הגיע לדטרויט פיסטונס ואמן ליוסטון רוקטס. לא הרבה ידוע על משפחת תומפסון, מכיוון שהם מאוד מתרחקים מאור הזרקורים, עם זאת, הם מילאו תפקיד מכריע בהצלחתם של התאומים. טרוי, אביהם, קיבל החלטה קשה להעביר את משפחתו מקליפורניה לפלורידה כדי שהבנים שלו יוכלו לשחק ב-Pine Crest, בית ספר פרטי בפורט לודרדייל הידוע במורשת הכדורסל שלו, אבל עוד יותר בקשיחות ומוסר העבודה הדורשים. זו לא הייתה החלטה פופלארית, אבל הוא באמת האמין שהפיכתם לאנשים ממושמעים שעובדים קשה לא פחות חשוב מהחשיפה לה מקבלים בסצנת הכדורסל של קליפורניה. הם פריקים של טריבית NBA ולא נופלים מהרבה עכברים באתר זה. הם מנומסים להפליא מחוץ למגרש ובעלי טון רך. אבל על המגרש הם חיות רעות.

כי האחים הם קודם כול כישרונות כדורסל נדירים. כאילו יצרו אותם במעבדה. שניהם 7'6 עם נעליים ומוטת ידיים של 0'7. שניהם בעלי מבנה גוף מושלם שהוא לא עבה מדי ולא דקיק מדי של 215 פאונדס. הם גם מהירים עם הכדור, גם קפיצים באופן שחריג גם ב-NBA עם צעד ראשון אקספלוסיבי שנדירים לראות. הבחירה ב-OTE הייתה על מנת שיוכלו לעבוד על כלל כישורי הכדורסל ולא להיות מוגבלים לתפקידים מאוד מסורתיים כמו ברוב המכללות. מה שמדהים הוא שלמרות הנתונים הזהים, מלבד העונה הראשונה שלהם ב-OTE, התאומים תמיד שיחקו באותה קבוצה, והם פיתחו כישורים המשלימים את נקודות החוזק והחולשה זה של זה.

אמן הוא פוינט גארד עם אתלטיות שהיא באחוזון ה-99% של הליגה, אסאר יותר ווינג\שוטינג גארד עם מעט פחות אקספלוסיביות אבל גם לא פראייר בכלל. אסאר הוא בעל משחק יותר שלם. הוא ריבאונדר טוב מאחיו, נע טוב יותר ללא כדור ובסוף עונתם האחרונה, גם התפתח לקלעי לא רע מבחוץ. הוא גם מוסר מצויין בתוך הפיק אנד רול כפי שראינו בליגת הקיץ, אך לצד אחיו לא ממש הביא את זה לידי ביטוי. הוא עדיין שחקן פחות נוצץ שמעדיף את מהלך הכדורסל הנכון על ההיילייט. מה שמדהים זה כמה כל אח מתאים לקבוצה בה נבחר. יוסטון זקוקים לעושה משחק עם הכדור ביד, שייקח את הקבוצה לרמה הבאה. פרד ואן פליט הובא כדי לחנוך את הצעירים, אבל אחרי שג'יילן גרין התגלה בעיקר כסקורר וג'בארי הוא ווינג גבוה שיותר מסיים מאשר יוצר, התפתחותו של אמן כשחקן החשוב עם הכדור ביד תקבע את גורל הרוקטס בעתיד. האי קיו שלו יחד עם זה של אלפרן שנגון, אמורה לנווט את כיוון הרוקטס בשנים הבאות.

אסאר הגיע גם הוא לקבוצה שעמוסה בכישרון צעיר, אך בניגוד לרוקטס היא עמוסה בפליימייקרים. הכדור בפיסטונס לפחות עד להודעה חדשה יהיה בידיים של קייד וג'יידן אייבי. אסאר אמור לפתוח בווינג ובעיקר להיות שחקן מחבר שעושה את המהלכים הנכונים, נותן קצת קליעה (אינשאללה) והמון הגנה. בעיקר על גארדים ווינגים. אסאר תוך כמה שנים הולך להפוך לאחד המגינים הטובים בליגה. אבל אני כן רואה מצב בו אם הרחבות יהיו פקוקות מדי, כאשר קייד ואייבי לא פוגעים מבחוץ, ובויאן על תקן הקלעי היחיד, אז הפיסטונס יעשו שינויים בחמישייה. הם הביאו את ג'ו האריס כאשר גם אייזיה ליברס נראה כקלעי טוב. לכן הקליעה שלו תהיה אחד הרכיבים החשובים בסוג ההזדמנות שייקבל בדיטרויט.

קמרון וקיידן בוזר

האב הגאה והעבה יחד עם הגארד והפוואר פורוורד שיצר

מותר תאומים לא זהים? תזרמו איתי. קמרון וקיידן בוזר, הם בני 16. ילידי 2007. רוצים לדעת כמה הם צעירים? הם נולדו בשנה ש-KD נבחר לדראפט. מי שאחראי לפרויקט הגנטי הזה הוא אולסטאר ה-NBA לשעבר קרלוס בוזר, אחד מה-PF הטובים בעשור הקודם ביוטה ושיקגו, הזכור בעיקר כזה שנתן אגרוף לפניו של שופט בטעות, וכאחד שסירב להכיר בהתקרחות שלו וצבע את הקרקפת שלו במשחת נעליים שחורה. אבל בוזר גם היה אחד הביריונים בליגה בתקופה שפאוור פורוודים נראו כמו ראשיד וולאס וטים דאנקן.

ילדיו הצעירים נחשבים כרגע לעילויים. אבל אהיה זהיר ביותר. במיוחד כזה שהוציא באתר הזה פוסט מלפני 3 שנים על אימוני בייטס כ-KD הבא. אבל בכול זאת מכיוון שבחרתי בכותרת ה"עתיד" קשה להתעלם מהסנסציה שהתאומים בוזר הפכו.

קמרון, כבר 9'6 בגיל 16, פאוור פורוורד השוקל כ-220 פאונדס. כן זה גוף של גבר. הוא נבחר לשחקן השנה לתיכונים לשנת 2023 ומקום ראשון בכל המחזור שלו בדירוג ESPN. אחיו התאום קיידן הוא שוטינג גארד בגובה 4'6, זריז וחלקלק והוא הפוטנציאל מספר 24 במחזורו. האחים משחקים כיום כדורסל בתיכון ע"ש כריסטופור קולומבוס .שנה שעברה קמרון סיים עם ממוצעים של 21.1 נקודות, 11.3 ריבאונדים, 4.2 אסיסטים, 1.3 חטיפות ו-2.0 חסימות ב- 62.2% מהשדה, 41.6% מטווח שלוש נקודות ו-89.1% מקו העונשין. זה כשהיה רוב הזמן בן 15.

קיידן בוזר משלים אותו בקו האחורי עם ממוצעים של 15.1 נקודות, 5.0 ריבאונדים, 4.3 אסיסטים, 2.0 חטיפות ו-0.4 חסימות למשחק עם 58.8% מהשדה, 57.5% מטווח שלוש ו-79.5% מעונשין. השנה הם מתחילים את כיתה י"א ויש להם כבר הצעות מארקנסו, דוק (שם שיחק אביהם קרלוס), פלורידה סטייט ו-UNC.

John

כותב כשזה בוער בעצמותיי או כשעונת הדראפט בעיצומה

לפוסט הזה יש 55 תגובות

  1. פוסט מעולה
    אני חושב שלתאומים יש יתרון במשחק בשכונה.
    הם באותו גובה אז קל/קשה יותק להתאמן. אם שניהם אוהבים, נהנים ותחרותיים אז יוכלו להצליח.
    הרי זה ידוע שתאומים בלידה ותינוקות זה מאוד קשה אבל אחר כך יש פיצוי שהם מעסיקים האחד את השני….
    אם תיתן להם כדור כתום אז בכלל
    🤣

  2. לגבי התאומים בוזר, גם הסבא בוב בוזר היה כוכב נב"א. זה נושא מעניין למאמר בפני עצמו על אבות ובנים שהיו כוכבי נב"א ובמקרה של בוזר זה כנראה ימשיך עם דור שלישי.

    1. וואלה אתה רוצה לספר לקרלוס ובוב על הקרבה ביניהם?חבל שהם לא ידעו על זה כשכולם עוד היו בחיים . פספסו כל כך הרבה.

      1. אכן טעיתי ולא זוכר מה מקור הטעות.

        בכל מקרה יש קשר משפחתי ביניהם או שמדובר במשפחות שונות באותו השם?

    2. וואו. לא ידעתי. למרות שמי שייקדים אותם זה די ג'יי ווגנר הבן של דוואן ווגנר והנכד של מילטון ווגנר (לא שיחק בארץ? מוכר לי)

      1. מילטון וואגנר אכן שיחק בארץ ובלא מעט קבוצות
        מכבי רמת גן
        הפועל תל אביב
        הפועל חולון
        היה שחקן ענק
        הוא מחזיק בהישג יוצא דופן (יחד עם בילי תומפסון ששיחק איתו בלואיוייל)
        אלוף תיכונים, אלוף קולגים ואלוף NBA
        הם היחידים שעשו זאת כחברים לקבוצה
        לבילי תומפסון יש גם גביע ישראלי עם הפועל ירושלים
        אגב, דחוואן הבן שלו היה מועמד למכבי, שיחק קצת בסופוט הפולנית

        1. וואלה חידשת לי. לא ידעתי שגם בתיכון שיחקו יחד.
          עם קצת יותר מאמץ ותיאום היו יכולים לעשות גם גם אדני& זידק והיו משלימים סט עוד יותר מרשים

    1. השמטת כמה זוגות בשוליים אבל בגדול אלה הצמדים שעשו ממש קריירה בליגה.
      מעניין עד כמה המשחק המשותף לאורך הדרך עוזר לצמד התאומים להגיע לליגה. כולם פה שיחקו גם בקולג' יחד (למעט הגרנטים ששם הארווי טרינספר). היום יש קצת מגמה להפריד בין הצמד ולתת לכל אחד להתפתח באופן אישי. לא יודע מה טוב יותר.
    1. את מי השמטתי חוץ מהתאומים האריסון? וגם אותם כבר התחיל להיות לי עמוס ובעיקר אנדרו שיחק בליגה. לארון בעיקר קריירה אירופאית

      1. כאמור זה בשוליים בעיקר.
        ציינת את ההאריסונים אבל אבא ראנפורד שאמפני מוחה בתוקף מההתעלמות מג'וליאן וג'סטין. יש גם עוד שני צמדים בשנות ה-90 שאני יכול לחפש שוב.
        זה מה שאני זוכר מההתעסקות עם זה בעבר.

    1. גילרי תיקן אותי. יש גם את ג'וליאן וג'סטין שאמפני. ג'וליאן היה אחד מכוכבי הספרס בליגת הקיץ וג'סטין שיחק בליגת הקיץ של הסלטיקס.

  3. פוסט מצוין.
    קונספירציה על מוריסים משעשעת .. :))

    על בוזר אפשר לציין גם את התרגיל המסריח שהוא עשה לקליבלנד

  4. נהנתי מאוד לקרוא
    יש גם את העניין שאם אח אחד טוב מהשני אז יש קבוצות שירצו לקחת את האח הפחות טוב בגלל שהוא יותר זול אבל אמור להיות לו את אותו פוטנציאל
    בקשר לאמוני בייטס שהזכרת ראיתי אותו בליגת הקיץ והוא מרגיש לי כאילו הוא הולך להיות הגניבה של הדראפט אולי הוא לא יהיה kd אבל בהחלט יכול להיות אולסטאר

  5. דיק וטום ואן ארדסייל אכן הגשימו חלום והתאחדו לעונה האחרונה משותפת בפיניקס. במשחק האחרון, טום ממש רצה בשביל הקטע שהם יחליפו גופיות ויעלו לשחק כל אחד עם המספר של אחיו, אבל אחיו המרובע לא הסכים…
    הוראס והארווי גרנט היו דומים מאוד בפנים, אבל היה ביניהם פער גדול במשקל ובגובה. בזמנו (בערך 1991) עשו בספורטס אילוסטרייטד משאל אנונימי בין הג'נרל מנג'רס של הליגה, אם הם יכלו לבחור אחד מהם , את מי הם יבחרו (אז זה היה נראה שהארווי יהיה שחקן התקפה מגוון יותר, בדיעבד הקריירה של הוראס הייתה עדיפה). אם אני לא טועה, בין המגיבים, יצא (כמה סמלי) תיקו 12-12.

        1. כי הם היו הרבה לפני זמנך, אך בתקופתם היו כוכבים ואפשר להבין זאת מהנתונים שלהם. שחקנים של 16-15 נקודות למשחק בקריירה הם לא שחקנים זניחים כלל!!!

  6. המון תודה על ההשקעה.
    תודה גם לגילרי שמוסיף עוד מידע בתגובות.
    איך בודקים אם לשחקן יש תאום שלא משחק כדורסל בכלל ?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט