1.'הטכנולוגיה החדשה שתוכל לשנות את טכניקת זריקת הכדור לסל'

היום הופיע ב-ESPN מאמר ראשי

הכותרת למאמרו של בוב מקמון היא:

The new technology that could change NBA shooting forever

'- The new technology that could change NBA shooting forever – ESPN

את "הטכנולוגיה החדשה" התחלתי ללמוד במכון וינגייט ב-1958, המשכתי בקולג' של ווסטר ב-1961, ואז ל-M.S בקנט סטייט יוניברסיטי ב-1964, ואז לדוקטורט (PH.D) בפנסילבניה סטייט יוניברסיטי ("פן סטייט" מ-1965 עד 1969.

ל'טכנולוגיה החדשה' קוראים ביומכניקה, ונדמה לי שהקורס הראשון ב-"ביומכניקה" כענף למידה העומד בפני עצמו לימדו בקולג' של ספרינגפילד כבר ב-1928. אבל הרבה-הרבה זמן לפני אנשים כאריסטו היווני, ניוטון, ואלברט איינשטיין דיברו על עקרונות ביומכניים מבלי לקרוא להם בשם.

המאמר שהופיע ב-ESPN הוא שגוי מלכתחילה כי הוא מנסה לשכנע אתכם שאם מומחים יעשו אנליזה ביומכנית של הזורק לסל, ויגלו שזריקתו אינה מושלמת מבחינה ביומכנית, הרי שתיקוני שגיאות ביומכניות אלה ישפרו את קליעתו.

זה לא נכון. כמה מטובי קלעי ה-3 זריקתם הייתה מכוערת וחוטאת לעקרונות ביומכניים רבים כסטיב נאד, ג'יימס הארדן, דייל אליס, וכן, לארי בירד. אבל אוי למאמן שינסה לשנות את זריקתם כך שהיא תהיה "יעילה" מבחינה ביומכנית. שחקנים כטיישון פרינץ, אנדרה מילר, קווין מרטין, שון מריון, מרכוס קמבי (והרבה אחרים) זרקו זריקות מכוערות ומלאות "שגיאות" ביומכניות אבל רבים מהם היו קלעים טובים יותר מקלעים "שעשו הכל נכון" מבחינה ביומכנית.

הטענה במאמר הכותרת שתיקון שגיאות ביומכניות יפתחו את הקליעה האידיאלית היא, בפרוש, לא נכונה. אין כל הוכחות שתיקוני שגיאות "ביומכניות" ישפרו את הקליעה. לשחקני NBA אין כל קושי להתרומם לג'אמפ ממיד-ריינג', או מאזור הקשת. אילו מדובר היה על זריקות לסל ממרחק מקסימלי, אז, או אז, תיקוני שגיאות ביומכניות היו מאפשרות זריקות ארוכות יותר, אבל כל זמן שלשחקן אין כל בעייה להשליך את הכדור מיד אחורי הקשת, אין כל ידע, אין כל הוכחה, ולכן אין לומר ש-"טכנולוגיה חדשה תשנה את הזריקה FOREVER".

כבר לפני שבוע הצעתי כאן לצעיר המעוניין ללמוד את מדעי הספורט להתמחות בשטחי המוטור לרנינג, פיזיו-ניואורולוגיה, או EXPERIMENTAL PSYCHOLOGY ולנסות לחקור את הגורמים לדיוק בספורט. לא מהירות, לא זמן ריאקציה, לא יעילות ביומכנית, אלא ד-י-ו-ק. מה התכונות העושות מאדם כסטפן קרי מ-ד-ו-י-י-ק בזריקות לסל, בגולף, ואני בטוח שהוא יהיה גם מדוייק מאד בבאולינג, או קליעת DARTS למטרה.

אני רוצה להבטיח לכל אחד המתעניין בנושא שהוא יהיה מגלה חדש כי אין, אין למיטב ידיעתי מחקרים בנושא הגורמים לדיוק ב-MOTOR PERFORMANCE, מלבד הגורמים הגופניים כגון שיווי משקל, קואורדינציה, וראייה.

2. מה זה ביומכניקה

אני אדבר על ביומכניקה שאני למדתי שהיא ביומכניקה של HUMAN PHYSICAL PERFORMANCE. זהו המדע שעוזר לנו להבין כיצד גוף האדם נע כפי שהוא נע, וכיצד ניתן לשפר את ה-HUMAN PERFORMANCE. ההשלכות הן לאימון, להישגים אופטימליים, למכשירים, לפציעות, ואפילו ריהביליטציה.

ביומכניקה הוא השטח המאחד מכניקה – כחלק מפיזיקה – וגוף האדם כולל שרירים, עצמות, גידים, רצועות. הצורה הפשוטה ביותר להבין את שטח הביומכניקה הוא לחשוב על חוקים מכניים וכיצד הם משפיעים על HUMAN PERFORMANCE כי האדם – שלא כמו סלע מתגלגל או מכונית נוסעת מורכב מחלקי גוף שונים הנעים, וכל תנועה היא תוצאה מורכבת מאין סוף 'חלקים' עד התא המיקרוסקופי, כשכל חלק נע מושפע תחוקי מכניקה במסלול או באולם, חוקי הידרומכניים במים, וחוקים אירודינמיים באוויר.

כל תנועה בארץ, במים, ובאוויר, נשלטת ע"י חוקים ביומכניים, ולכן המדע כה גדול ועצום.

***********

The European Society of Biomechanics defines biomechanics as “the study of forces acting on and generated within a body and the effects of these forces on the tissues, fluid or materials used for the diagnosis, treatment or research purposes.”³

************

3. ספורטס ביומכניקס

ספורטס ביומכניקס עוסק בשיפור – ואופטימיזציה של תנועות האדם באימון ובתחרות. זה היה שטח ההתמחות שלי. שם הדיסרטציה שלי היה "THE RELATIONSHIPS BETWEEN ARM LENGTH AND MASS AND SELECTED KINEMATIC AND KINETIC VARIABLES". המטרה הייתה לבדוק את הקשר בין אורך הזרוע, והמסה של הזרוע למהירות ליניארית, למהירות זוויתית, לתאוצה זוויתית, ל-POWER, לאנרגיה קינטית, ולמומנטום סיבובי.

ידוע לכולנו שבא"ק אין כלל ענקים מעל גובה 7' (2.14 מ') ואין גמדים מתחת ל-1.50. לענקים יש את הזרוע הארוכה אבל אין להם את היכולת להניע אותה במהירות (מהירות זוויתית) ולגמדים ישנה המהירות הזוויתית אבל אין את האורך ליצור מהירות ליניארית בקצה הזרוע. ז"א שצריכה להיות מין זרוע אופטימלית באורכה ובמסה שלה, ועל זה התבססה הדיסרטציה שלי (היו לי כמה מאות SUBJECTS מאדלפי, כולל שחקני כדורסל, ומהם בחרתי SAMPLE למחקר)

ספורטס ביומכניקס משתמש בחוקי מכניקה למען שיפור התוצאה הסופית. זוויות אופטימליות, TORQUE אופטימלי, היחסים בין כוח למהירות, חוקי שיווי משקל, הידע כיצד הגוף נע ב-SUMMATION OF FORCES, חוקי יעילות (EFFICIENCY), ומה לא. בזריקת ג'אמפ אחת ניתן ללמוד את יעילות הניתור, זווית הניתור, הפרבולה של הניתור, הנקודה בפרבולה בה הכדור משוחרר, זוויות הזרוע העליונה, הזרוע התחתונה, זווית השחרור, ה-FOLLOW-THROUGH, ועוד עשרות משתנים.

כפי שהסברתי קודם, תנו לי אדם כזה לזריקת ג'אמפ מחצי המגרש, ואני מאמין ששיפור כמה טעויות ביומכניות היו מוסיפות לו כמה עשרות סנטימטרים לזריקה נוחה יותר. אבל לזרוק ג'אמפ מהקשת לשחקן NBA אין בעייה בהשגת המרחק. אצלו הבעייה היא דיוק, ושיפור משתנים ביומכניים – כפי שטוען המאמר – לא ישפרו את דיוק הזריקה. לפחות אין יידע ו-DATA על כך.