מכבי בגביע אירופה: המשחקים הגדולים של המאה ה-20 – חלק ה' – 11-20 / עמיחי קטן

צילום: יעקב סער – לע"ם (מתוך אוסף התצלומים הלאומי)

בחלק החמישי של הדירוג, נתמקד הפעם במקומות 11-20, רגע לפני הטופ 10. אלא אם צוין אחרת, כל התמונות והסרטונים הם באדיבות מכבי ותאגיד השידור "כאן".

20:
עונה: 1963.
שלב: סיבוב 1 – גומלין.
יריבה: אולימפיה לובליאנה.
מיקום: חוץ.
תוצאה: 72- 71.
סיפור המשחק: הניצחון הראשון אי פעם של מכבי באירופה לא הספיק עבור השלב הבא, בגלל ההפסד 60- 46 במשחק הראשון, אך עדיין מדובר בהישג משמעותי בתולדות מכבי. יתרון 36- 30 של הישראלים הפך ל-48- 36 בהמשך, וההפרש של היגוסלבים מהמשחק הראשון עמד בסכנה, אך הם הגיבו בריצה וכפו משחק צמוד בהמשך. יצחק אמר היה זה שקלע את סל הניצחון, חצי דקה לסיום, במשחק שבו הובילו את קלעי מכבי שבתאי בן-בסט עם 21 נקודות, משה גולוביי קלע 16 ותני כהן-מינץ קלע 14, בזמן שרלף קליין הפצוע נשאר בארץ ולא היה חלק מההישג.

19:
עונה: 1990.
שלב: בית הגמר – מחזור 6.
יריבה: מילאנו.
מיקום: בית.
תוצאה: 88- 76.
סיפור המשחק: קווין מגי הוא שיאן הנקודות של מכבי בממוצע למשחק באירופה, עם 23.7 נקודות בממוצע, ובמשחק הזה קלע 39 נקודות, כשכמות הריבאונדים שלו הייתה 18 (עפ"י הטלוויזיה) או 20 (על פי העיתונים). אחרי מחצית ראשונה צמודה, מגי הוביל ריצה של הצהובים בחצי השני, עד שיצא ב-5 עברות יחד עם דינו מנגין בעבירה דו-צדדית, אך בלי שניהם היה זה קן בארלו שסיים את המשחק עם 21 נקודות וסייע למכבי לשמור על היתרון.

18:
עונה: 1995.
שלב: שלב בתים – מחזור 6.
יריבה: צסק"א מוסקבה.
מיקום: בית.
תוצאה: 92- 89.
סיפור המשחק: מכבי איבדו יתרון 4 בדקה האחרונה, ומהלך סל ועבירה של סרגיי פאנוב כפה הארכה, אחרי החטאות של נוריס קולמן ומוטי דניאל. עם זאת, המשחק הזה היה רשום על שמו של צ'ורצ'יץ' שקלע 31 נקודות ב-11/12 מהשדה ו-9/11 מהקו, והוא גם קלע את סל היתרון בדקה האחרונה. החטאות של צסק"א אפשרו לקולמן לדייק פעמיים מהקו ולקבוע את תוצאת הסיום, לא לפני איבוד רוסי נוסף בכדור האחרון.

17:
עונה: 1986.
שלב: בית הגמר – מחזור 5.
יריבה: ז'לגיריס קובנה.
מיקום: ניטרלי – בריסל.
תוצאה: 88- 86.
סיפור המשחק: מכבי היו עם מאזן של 4 הפסדים, כולל אחד נגד אלופת ברה"מ, וחיפשו ניצחון בכורה בבית הגמר במפגש השני בין הקבוצות בבריסל. המשחק הזה הפך לקרב ישיר בין קווין מגי ובין סאבוניס, והפעם מגי ניצח 33- 27, אך אחרי משחק צמוד היו אלה הסובייטים שעלו ליתרון 82- 76, 3 ורבע דקות לסיום. עם זאת, מגי ולי ג'ונסון צמצמו, והיו אלה בעיקר שלשה ו-2 סלים נוספים של מיקי ברקוביץ' שהכריעו את המשחק לזכות מכבי.

16:
עונה: 1982.
שלב: בית הגמר – מחזור 4.
יריבה: ברצלונה.
מיקום: חוץ.
תוצאה: 99- 97.
סיפור המשחק: דו-קרב בין מיקי ברקוביץ', שקלע 33 נקודות, ובין חואן אנטוניו סאן-אפיפניו ומייק פיליפס, שקלעו 28 ו-26 נקודות בהתאמה. המשחק הזה היה ברובו בשליטת מכבי, אבל ברצלונה קבעו שוויון 93 בדקות הסיום. ברקוביץ' וג'ק צימרמן קבעו יתרון 4, פיליפס צמצם ואיבוד של מכבי השאיר לקבוצה הביתית כדור אחרון, אבל הגנה טובה השאירה את מיקי למתפרצת לבד מול 3, שהסתיימה בעבירה ו-2 קליעות עונשין שהכריעו את המשחק.

15:
עונה: 1989.
שלב: חצי גמר.
יריבה: אריס סלוניקי.
מיקום: ניטרלי – מינכן.
תוצאה: 99- 86.
סיפור המשחק: משחק צמוד ברוב שלביו, ודווקא כשנדמה היה שהיוונים בורחים, בזמן שניקוס גאליס העלה אותם ליתרון 68- 60, היו אלה דווקא מכבי בהובלת קווין מגי ודורון ג'מצ'י, שקלעו 29 ו-28 נקודות בהתאמה, שסגרו את הפער ופתחו פער משלהם בדקות הסיום. יתרון 94- 79 כבר לא היה מחיק, למרות שהיוונים צמצמו ל-10 ברגעי הסיום, ושלשה של ג'מצ'י קבעה את התוצאה הסופית.

14:
עונה: 1967.
שלב: גביע המחזיקות – רבע גמר – משחק 3.
יריבה: חובנטוד בדאלונה.
מיקום: בית.
תוצאה: 75- 51.
סיפור המשחק: אחרי הפסד ב-32 הפרש במשחק הראשון וניצחון ב-32 בגומלין, התקיים משחק שלישי ומכריע ביד-אליהו, ובו מכבי שלטו ביד רמה. טל ברודי הסתפק ב-28 נקודות, 8 פחות מאשר במשחק 2, וכך גם התוצאה הסופית נראתה – הספרדים קלעו כמות זהה בזמן שמכבי קלעו 8 נקודות פחות מהמשחק הקודם – למרות שתני כהן-מיץ נקלע למשחק חלש יחסית עם 7 נקודות בלבד.

13:
עונה: 1992.
שלב: שלב בתים – מחזור 13.
יריבה: ברצלונה.
מיקום: חוץ.
תוצאה: 88- 85.
סיפור המשחק: מכבי לא ניצחו בברצלונה מאז המשחק הקודם בדירוג הזה, הפרש של 10 שנים. גם הפעם נדמה היה שברצלונה ישלטו, והם עלו ליתרון דו-ספרתי, אך 3 דקות מנוחה של סאן-אפיפניו אפשרו למכבי להשלים מהפך עם ריצת 15- 0, בעיקר בזכות 31 נקודות של דורון ג'מצ'י, ובדקות הסיום היתרון היה של מכבי. סאן-אפיפניו בשלשה וזוראן סאביץ' מתחת לסל צמצמו ל-2, ואיבוד של גודס העניק להם כדור אחרון, אבל ווילי סימס חסם ניסיון שלשה של סאן-אפיפניו, קלע פעם אחת מהקו וקבע את תוצאת הסיום.

12:
עונה: 1989.
שלב: בית הגמר – מחזור 7.
יריבה: ספליט.
מיקום: חוץ.
תוצאה: 86- 85.
סיפור המשחק: יוגופלסטיקה הביתיים פתחו יתרון דו-ספרתי מוקדם, אבל מכבי התאוששו די מהר, בהנהגת קווין מגי שקלע 35, ובדקות הסיום הם כבר הובילו 84- 71. משם, גילה הקהל הישראלי בפעם הראשונה את האופי של מי שתהיה השושלת הגדולה ביותר של אותן שנים, ודושקו איבאנוביץ' צלף שוב ושוב וסגר את כל הפער, עם קצת עזרה מטוני קוקוץ' ודינו ראדג'ה. איבאנוביץ' גם היה זה שקבע שוויון 84 וזה שהשלים את המהפך עם נקודה מהקו, אבל הפעם הכדור הלך לדורון ג'מצ'י שקלע את סל הניצחון.

11:
עונה: 1968.
שלב: בית חצי הגמר – מחזור 4.
יריבה: ריאל מדריד.
מיקום: בית.
תוצאה: 96- 88.
סיפור המשחק: מכבי הייתה צריכה ניצחון ב-10 כדי למחוק את הפיגור מהמשחק הקודם ולהבטיח את המקום בחצי הגמר, ולאורך מחצית וקצת זה הלך בכיוון הנכון כשמכבי כבר עלו ליתרון 12, אך אז מיילס אייקן, שהוביל את ריאל עם 25 נקודות, הוביל למהפך. מכבי שוב חזרו למשחק ועלו ליתרון 75- 74, ובשלב הזה החלו העברות המכוונות כדי לכפות הארכה. שחקני ריאל החטיאו בכוונה, אך הזריקה השנייה של קרלוס סביאנו נכנסה פנימה אחרי התערבות של תני כהן מינץ, כשלא ברור עד היום מה בדיוק קרה שם, וכך נקבע שוויון 75 והארכה. מעודדים מ-5 הדקות הנוספות, יצאו המכבים למומנטום נוסף, אך נאלצו להסתפק בניצחון של 8 נקודות בלבד שלא הספיק.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. וואו, את החסימה של סימס על סן אפיפניו אני זוכר בתור ילד (משחק 12 כאן ברשימה) . יש כאן בכלל כמה משחקים מעוררי נוסטלגיה (למרות שאני לא סובל את מכבי…)

  2. את דינו מנגין כל באי יד אליהו העריכו על המשחק הקשוח שלו במדי מילנו הוא קיבל המון כבוד.
    בכלל העשרים שנה האלה היו מלאים בשחקנים נפלאים שהגיעו ליד כמו קורבלן, ינאקיס, דינו רגה, קוקוץ, פטרוביץ ועוד רבים וטובים.
    היה כבוד רב למכבי באירופה.

  3. אני מהמר על 8 מ 10 הגדולים שלך לא לפי סדר
    1 נס בדאלונה
    2 צסקא אכלה אותה
    3 77-78 גמר 77
    4 גמר 81
    5 הניצחון במילאנו 94-79,
    6 הניצחון על פרטיזן 82-89 בפיינל פור 88 .
    7 לדעתי הניצחון על ריאל 80-81 ב87
    8 הניצחון בגמר מחזיקות 69 שלא הספיק
    את זה רשמתי טרם ראיתי את החלק הראשון
    אך לא רציתי לפרסם לפני גמר חצות היום.

    לא הבנתי למשל מה עושה כאן הניצחון על מילאנו
    על הניצחון מול קובנה דיברנו
    הניצחון על אריס בפיינל פור היה הרבה בזכות סימס המנוח שנכנס בחצי השני במינוס 9 וצלף שלשות
    סימס גם זכור לטוב בחסימה ההיא על באן אפיפניו במשחק בו ברצלונה הובילה כבר בדו ספרתי כמה דק לסוף
    הניצחון בספליט זכור מאד בסוף מישהו ממכבי אולי בארלו ניתלה על הסל באיזה שהיא קטע הזוי
    מכבי בעונת 2-12 עם הפסד כפול לברצלונה וניצחון כפול על כל היתר
    לאחר שספליט ניצחה את אותה ברצלונה אוהדי מכבי כמוני חגגנו כאילו כבר זכינו בגביע ובגמר מגי נסגר כפול ולא הוציא שום כדור והפסדנו 75-69

  4. איזה כיף של זכרונות.
    זה בעיקר מאמת עבורי את זיכרונות הילדות שלי לגבי עד כמה קווין מגי היה שחקן ענק. אני זוכר אותו כסוג של טים דאנקן ביכולת ובעיקר באמינות וביציבות שלו. כמובן, עם שלושה יוצאים מהכלל שהיו הגמרים האירופיים שמכבי הפסידו…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט