סקירת פיינלס גיים 1/דור בלוך

ובשורה התחתונה, סן אנטוניו עשתה את זה, במשחק רווי מתח ועצבים והמון המון טעויות היא ניצחה ועלתה ליתרון 0-1 בסידרה מול מיאמי, שלושה ניצחונות מהגאולה.

אבל הדרך הו הדרך הייתה כה קשה.

שתי הקבוצות עלו עם חמישיות מעניינות, ההיט עלו עם הסמול בול שלהם עם צ'למרס, וייד, לואיס, ג'יימס ובוש ב-5. מנגד סן אנטוניו עלו עם שני גבוהים (דנקאן וספליטר). בבחירות המאמנים ראינו שני מוטיבים מרכזיים עליהם דובר כבר בהכנות לסדירה: הניסיון של סן אנטוניו למנוע ממיאמי את הסמול בול שלה שמאפשר לה לרוץ ולרווח את המשחק, והפתיחה של סן אנטוניו עם ההרכב שהוא לא בהכרח החזק ביותר שלה ושמירת ג'ינובילי ודיאו שהופכים לשחקני מפתח בפלייאוף הזה.

ההיט פתחו חזק עם בוש, לברון ווייד, אבל סן אנטוניו נשארה צמודה כשהיא מציגה לראווה את הטריו שלה עם חדירות נפלאות של פרקר, אחת מהן ישר להיילייט ריל, ודנקאן הבלתי נגמר. שלשות של ג'ינובילי וניהול משחק מצויין, לצד דקות טובות של טיאגו ספליטר, נקודה שתהיה חשובה להמשך, אפשרו לספרס לרדת לרבע ביתרון 6.

ברבע השני ריי אלן התחמם ושלוש שלשות שלו ברבע שמרו את ההיט עם יתרון קטן לאורך הרבע השני, כשגם וייד נראה פשוט נהדר, וההיט מרוויחים את מלוא הדיבידנדים על המנוחה שלו לאורך השנה וההיט סיימו את המחצית ביתרון 5.

במחצית התקלקלה מערכת המיזוג באולם, והשחקנים נאלצו לשחק בחום מחניק של סביב 32 מעלות חום. הרבע השלישי התאפיין באיבודי כדור רבים של הספרס, כשלברון מנצל אותם כדי להמשיך בדומיננטיות הנפלאה שלו ולהוביל את מיאמי ליתרון קטן אך יציב, 78-74 בסוף השלישי.

כבר בתחילת הרבע הרביעי היה ברור שמשהו לא בסדר עם לברון, יכולת טובה של בוש עוד שלחה את ההיט ליתרון 6, אבל ביתרון 2 שבע וחצי דקות לסיום לברון ביקש לרדת לספסל עם התכווצויות ברגל. מהרגע הזה והלאה זה היה הכל סן אנטוניו.

אני חושב שקואץ' ספו עושה קצת הנחה לחשיבות הירידה של לברון לספסל, כשהוא אומר שהשלשות של גרין נבעו מהיכולת שלו להשתחרר ולא מהפציעה של לברון. מי שראה את המשחק הזה ובכלל את מיאמי של השנים האחרונות יודע שלברון, הגודל שלו, היכולת שלו לשנות זריקות, הזריזות המדהימה שלו ביחס לגודל הם הליבה של ההגנה הקבוצתית הנהדרת של מיאמי, הטובה ביותר בליגה, ובלי לברון העסק הזה פשוט קרס.

ואז סן אנטוניו התחילה להיראות כמו סן אנטוניו, הנעת כדור נהדרת חסימות גבוהות שמאפשרות לשחרר שחקן לשלשה בוויק סייד, חדירות ומשחק פנימה והחוצה וכד'. כל זה אפשר 3 שלשות של גרין ב-7 הדקות האחרונות, כשעוד אחת של לנארד ועוד אחת של פרקר סוגרות את הסיפור, כשריצת 9-30 של הספרס נותנת להם ניצחון 95-110 בסיום.

ג'יימס שנעדר מ-7 הדקות האחרונות הוביל את מיאמי עם 25 כשוייד מוסיף 19, בוש 18 וריי אלן 16 כולל דאנק שמעלה תהיות אמיתיות סביב השאלה האם ריי אלן מכר את נשמתו לשטן כדי לא להזדקן, כי טבעי זה לא.

בצד השני דנקאן נתן 21, ספליטר 14 במשחק בהחלט מפתיע אחרי הטראומה של השנה שעברה, גרין הוסיף 13 כמעט כולן במאני טיים אחרי 1 מ-5 עד הרבע הרביעי מה-3, ו-3 מ-4 ברביעי. פארקר עם 19 נראה נהדר והוסיף 8 אסיסטים, וג'ינובילי היה גדול זה לא מילה עם 16 נקודות 11 אסיסטים 5 ריבאונדים ורק 2 איבודי כדור.

ראוי לתת תשומת לב מיוחדת לבוריס דיאו, 16 נקודות ו-11 ריבואנדים שלו, כולל 3 שלשות לא מספרים את כל הסיפור, הצרפתי עם +30 כשהוא על המגרש, וזה לא צריך להפתיע אף אחד. כשדיאו משחק הוא מאפשר לספרס להקשות על משחק הסמול בול של ההיט בצורה האפקטיבית ביותר, הוא יכול גם לצאת לקלעים בהגנה, גם לצאת לשלשה בהתקפה וגם לאתגר את השחקן ששומר עליו בפוסט. אני חושב שדיאו הוא השחקן הראשון שספולסטרה צריך למצוא לו פיתרון לקראת משחק מספר 2.

הרבה תשומת לב הופנתה ל-22 איבודים של סן אנטוניו אבל שימו לב לכך שגם מיאמי איבדה 16, אני חושב שזאת תוצאה של הגנות נהדרות יותר מאשר של משחק מפוזר.

משחק ראשון מצויין, צמוד כמעט לכל אורכו עם הרבה מהלכי כדורסל יפים, מיאמי צריכה להיות מאוד מוטרדת מהמצב של לברון, ויותר מכך, מהיכולת שלה להתמודד כשהוא לא על המגרש.

הספרס עושים צעד ראשון בדרך לגאולה.

לפוסט הזה יש 45 תגובות

      1. יפה שי !!!

        רק בשביל זה היה שווה להכיר אותי – לא ?

        כמובן שמסכים עם כל מילה.

        הדבר הכי טוב שאני ראיתי על מסך טלוויזיה.

          1. כן רק הרבה יותר טוב מהסרט.

            כל פרק קלאסיקה בהתהוות.

            אגב סול גודמן משחק גם שם את אחד מהמפקחים והוא מוכיח ששחקן טוב נכנס טוב לכל תפקיד ובכל סדרה.

  1. רבותי מיאמי עשו בית ספר בהגנה לסן אנטוניו. ספו ניצח את פופוביץ. אם לברון לא נפצע אני לא יודע איך נגמר המשחק.

    אני אוהד הספרס ובתור שכזה אני מצפה מפופוביץ שיפנים שמול ההיט הוא חייב לשחק אחרת מאשר מול כל השאר במיוחד אם פארקר לא בשיא.

    להיט אין בתוך הצבע כלום. הם "עובדים" עלייך בהגנה אגרסיבית בקו הראשון אבל אם חודרים לצבע כמו שמאנו עושה לא מחכה שם כלום!!!
    ה 9 נקודות הרצופות של ספליטר רק הוכיחו שזה מה שהספרס צריכים לעשות כ ל הזמן. בלי הפסקה. להפחית את המסירות פנימה החוצה למינימום ואז גם לאבד פחות. לזרוק פחות שלשות בהתקפה עומדת ופשוט לטחון לסל שם למיאמי אין שום סיכוי.

    בינתיים במשחק הזה ההיט עשו בית ספר להגנה ביום גרוע של צ'למרס ובינוני של וויד… אם לברון בסדר לא יודע איך נגמרת הסדרה הזו.

    1. בנוסף, פופ צריך לשחק יותר בהרכב שכולל את דיאו לצד לאונרד (ומאנו), כך שקאוויי יוכל לשמור על ווייד – כי ג׳ינובילי לא יכול.

      1. ועוד משהו – לדעתי פופ זיהה את הבור בצבע של מיאמי והאסיסט של דיאו לגרין הוא תוצר ישיר. הוא לא רצה לדבר על זה במסע״ת אבל כל השחקנים של הספרס התייחסו לכך שהם שינו משהו ברבע הרביעי.

    2. ווייד היה טוב וכנראה החום גמר אותו, כמו שאחד משחקני מיאמי אמר.
      הוא עשה בצפר לג'ינובילי והעזרה עליו היתה מאוחרת ולא אפקטיבית.

      ספליטר היה לא רע בכלל, לצד כמה איבודים ומהלכים שלומיאליים ומוזרים.

      ג'ינובילי ודיאו בהתקפה, בשילוב פארקר יכולים להרוג את מיאמי, בטח כשלברון חסר או לא מתפקד בצורה הרגילה.

      אני חושב שעם הכנסת הכדורים פנימה יש קצת בעיה וזה נראה די בבירור בתחילת ואמצע המשחק, מיאמי חוטפים טוב ויוצאים למתפרצות קלות.

      מיאמי מעלה הרכבים שלוחצים חזק ולא מאבדים שמירות, ככה שלסן אנטוניו היה קשה מאוד למצוא את השלשות במעבר כמו שהיה להם אחרי שלברון יצא.
      השלשות של ג'ינובילי שונות לגמרי מהשלשות של גרין ופארקר בסוף המשחק.

      סה"כ עד היציאה של לברון, המשחק התנהל בצורה ובקצב שמתאימים למיאמי, ושוב, למרות שג'ינובילי נראה אחרת לגמרי משנה שעברה, לנארד וגרין התבגרו, עדיין לברון ווייד ואלן במאני טיים כשהמשחק צמוד זה לא משהו שסן אנטוניו רוצה לקבל.

      לגבי פופ נגד ספולסטרה – כשיש לך את לברון ווייד בכושר כזה הכל יותר קל. פופ צריך לתמרן בין הרבה דברים וכמעט לכל דבר שינוי במגרש שהוא יעשה יש מחיר כלשהו. ג'ינובילי נהדר בהתקפה ובלעדיו אין בכלל ספק שסן אנטוניו מפסידה עוד הרבה לפני הפציעה של לברון,אבל כמו שאמרתי הוא לא קיים בהגנה.
      תמוהה מדוע לא ממשיך עם דיאו, בטח כשלנארד נראה קפוא, יכול להיות בגלל שהוא על הנייר מגיע משופשף, טוב ומוכן יותר להתמודד עם לברון (לכאורה, בפועל זה כמעט לגמרי תלוי בלברון).
      עד המאני טיים המצוין שלו, דני גרין היה החלש בחמישיית הספרס ובשיא הכנות, גם אחרי תצוגת המאני טיים שלו, עד אליה הוא לא תרם כלל לספרס, ובדקות שבלינלי שיחק הוא הראה ביצים וקלע שלשות מענה טובות לשלשות שאלן קלע ועצר מומנטום אפשרי.
      פאטי מילס נראה חד ורעב, הוא נראה שברירי בהגנה מול כל שומר אבל יש לו חטיפות, קליעה טובה מ3 והוא מריץ טוב את המשחק בדקות שהוא משחק – אולי נקודה למחשבה לפופ.

      לספולסטרה פחות אופציות ובכלל פרט ללברון-ווייד-בוש כל השאר הם על תקן שחקן ספסל בערך.
      רשארד לואיס, למרות חוסר היכולת שלו לשמור על דאנקן (מצטרף לבוש) הוא אופציה התקפית אמינה שמרווחת את המשחק ובעיקר את הצבע.
      אלן – כל מילה מיותרת, הוא פשוט מדהים.
      כל השאר בערך לא קיימים, מיאמי שיחקה עם 5 שחקנים.
      לא ברור מדוע הוא אפילו לא מנסה להשתמש בביזלי, אבל כאוהד סן אנטוניו אני שמח על כל צמצום ברוטציה של מיאמי, זה מעצים את היתרון של סן אנטוניו בקטגוריה זו.

  2. תודע על הסיקור
    אני פה בסיני… חצי מנותק מהעולם….
    כיף אדיר אבל להתעדכן צריך
    גם אם הוויפיי פה יציב כמו היכולת של בוש

  3. ראיתי את מסיבת העיתונאים ואת הראיונות שאחרי המשחק.
    שני הצדדים לא נתנו בכלל קרדיט לאיש האמיתי שניצח את המשחק הזה.

    יאיר זעפרני.

    ברבע האחרון, כשהספרס היו בקנטים, איבדו כדורים בסיטונות ונראו כמו אינדיאנה בתקופת מחזור, בעוד מיאמי רצה וקולעת ופותחת פער, הגיעה התגובה הזאת בבלוג החי:

    יאיר (06. יוני, 2014 06:21 ): "אני לא בשל לעוד עוגמת נפש בגמר אפילו שניסיתי להתכונן נפשית לכך. אם יש אלוהים – יתייצב לצד הספרס ומייד".

    בתוך דקה מקס' הספרס הפסיקו לאבד כדורים, גרין התחיל לשלשל מה-3 כאילו אכל במסעדת תיירים בהודו, ולברון ג'יימס התחיל לדדות וכעבור מס' דקות עזב את המגרש עקב התכווצות ביצים.
    אה, סליחה – שרירים.

    תודה לך יאיר זעפרני! שמך חקוק לעד על הגביע הזה הממשמש ובא.

    1. זהירות עם התגובות האלה!
      יש כאן אנשים שאוכלים קורנפלקס תוך כדי קריאה!
      עכשיו המקלדת שלי מלאה ברסיסי פתותי תירס חצי לעוסים..

      אני חושב שיותר אני לא אוכל להשתמש במקש של ע'

    2. אשך, תודה על הקרדיט אבל כנראה שאלוהים אחראי לזה (לא בטוח שזה אותו אחד של אהרון שדה…)
      בכל מקרה, נקווה שלא נזדקק לזה במשחק הבא כי הוא אלוהים נוטה שלא לשמור על יציבות.

  4. תודה על הסיקור המצויין.
    התוצאה בהחלט משקרת,
    ואלמלא היציאה של לברון,
    אני בספק עם הספרס היו מנצחים.
    משהו במשחק של מיאמי עד אותו הרגע הראה שהם נמצאים בשליטה.
    הסדרה הזו מאוד צמודה.

    1. תיכנס לgravatar ותעקוב אחרי ההוראות. התמונה תלווה אותך בכל טוקבק בכל מקום.
      בעיקרון מנחם יכול להסביר יותר במפורט אבל נראה שכרגע הוא לא במצברוח…

    2. מה שאסי שלח לנו בקשר לגרווטר:

      פתחתי חשבון חדש בhttp://he.gravatar.com/

      בפרופיל האישי לבחור תמונה

      לחזור לוורדפרס בחשבון האישי ולעדכן את המייל שמופיע בחשבון GRAVATAR ואז תהיה לך תמונה

      חשוב מאוד-אותו מייל שאתה מגיב איתו באתר!! ולוקח לזה כמה דקות להתעדכן

  5. למרות הניצחון אני מודיע שמיאמי גדולים על הספרס . אם לברון לא יוצא הניצחון של ההיט. בלי לברון זו כבר אופרה אחרת. מקווה שיחזור בריא למשחק הבא.

  6. לפופוביץ –
    סן אנטוניו יכולה לנסות למנוע את הכדור מוויד לחלוטין. זה אולי יעלה לה בעברות אבל ישבש לחלוטין את שטף המשחק של מיאמי.
    אם יעבירו יותר משקל לבוש או לאלן בקבלת ההחלטות זה יוביל ליותר טעויות של ההיט.

    עם לברון ממילא אין שום דבר שאפשר לנסות רק לקוות שהוא יישאר קבוצתי ולא יחליט שהוא מנצח את הסדרה לבד כי הוא יכול…

  7. לספולסטרה :
    תתפלל לאלוהים שלברון בריא.

    אם הוא בריא – ת כ ר י ח אותו לשחק בשביל לקלוע 40 נקודות בכל משחק בסדרה. שלא ימסור יותר מדי ושלא "יפעיל" את החברים שלו – את זה הוא ושאר הרוסטר שלך עושים מתוך שינה.
    לברון שחושב קודם כל טבעת זה לברון שיביא לך אליפות

    אל תיתן לבוש יותר מדי קרדיט – תכריח אותו לקחת 10 ריבאונדים בהגנה לפני שהוא מידה אבנים מהשלוש. תן לוויד להוביל כדור ולג'יימס ג'ונס לשחק לצידו ברבע השני – קבלת ההחלטות שלך תשתפר פלאים

  8. מיאמי הייתה כנראה מנצחת ללא הפציעה של לפלופ ( מנחם לא להתעצבן 🙂 )
    המון כבוד מגיע לספלסטורה על ניהול משחק נהדר לרוב החזרות מפסקי זמן היו מרשימות.
    58-49 לספרס ואז ריצה ל 60- 62 בכלל הרבע השני והשלישי היו תענוג לכל חובב כדורסל באשר הוא
    הפארסה עם המיזוג לפנתיאון
    דאנקן רחוק דאבל דאבל אחד ממג'יק ג'ונסון לא להאמין איך הוא מתפרד בגיל 38 .

    ראשרד לואיס וריי אלן ימשיכו להיות גורמים מאוד חשובים בסדרה ולפרקים דווין וויד נראה כאילו השנה היא 2006

    מיאמי הגיעה מוכנה ומתאומת הפסידה במערעה אך לא בקרב .

    * המגיב שונא מיאמי

  9. אני לא בטוח כמה המשחק הזה הוא מדד להמשך הסדרה. גם הפציעה של לברון וגם האיבודים לא מחוייבי המציאות של שתי הקבוצות. אפשר להבין מהמשחק הזה כמה דברים:
    1- לקוואי ודיאו יהיה מאוד קשה להאט את לברון כמו שנה שעברה.
    2- ווייד משחק מצויין וכשמאנו שומר עליו עוד יותר טוב.
    3- היתרון של סאן אנטוניו במשחק הפנים יבוא עוד יותר לידי ביטוי בהמשך.
    4- פארקר צריך להיות יותר דומיננטי אם הוא רוצה לנצח את הסדרה.
    5- הקרב האמיתי הוא על הקווים בין פופ וספו, המשחק הזה היה תיקו, כאשר רק המזל הטה את המאזן לטובת פופ.
    6- מיאמי תצטרך את הצוות המסייע שלה בכושר הרבה יותר טוב. צ'אלמרס, קול, באטייה ואנדרסן פשוט לא היו פקטור.

  10. דבר אחד שהבנתי מהמשחק הזה הוא שאין מה להשוות בין ההגנה של פול ג'ורג' לשל קוואי לנארד, יש מצב גדול שג'ורג' הוא השומר הכי טובשאני ראיתי וללא ספק בין הגדולים בהיסטוריה אבל מה לעשות שכדי לעצור את לברון צריך סיירת צבאית, אבל מבחינת סאן אנטוניו אני חושב שהיא יכולה לחיות עם ממוצע 30 נק' של לברון כי היה מסתדרת עם השאר די טוב במיוחד עם וייד…

  11. אני לא יודע מה לומר.
    איך יכול להיות שקוואי לאונרד לוקח את התקוות של כל מיליוני שונאי מיאמי וזורק לפח?!
    דיאו נהדר, אבל אם בעוד יומיים קוואי יראה שחוסר היכולת לשמור על לברון לא הייתה מקרית, אני חותם על מיאמי ב-6.

  12. במשך כל הפלייאוף נהנתי מניהול המשחק של מאנו…

    בעיקר כשמשלבים אותו עם דיאו + אחד מספליטר/דאנקן, ואז הכלים ההתקפיים שלהם מבחינת הפיק אנד רול שוברים כל הגנה עד עכשיו.

    לא ראיתי דגש על זה, שימו לב ל11 אסיסטים ורק 2 איבודי כדור, ול + המשמעותי ביותר בדקות שלו ושל דיאו ביחד.

    סה"כ אני אוהב את הרוטציה שפופ עושה כל הפלייאוף, אבל הזמן למשחקים של 20 דק' מצד השלישייה נגמר בעיני, אלא אם הם פצועים.
    אני לא יודע מה מצב הSTAMINA של מאנו, אבל זו ההצדקה היחידה בעיני למיעוט הדקות יחסית שהוא מקבל לאור ההצלחה של ניהול המשחק שלו.

  13. כמו שאמרתי זו סדרה שתוכרע מהשלוש ולכן מיאמי משחקים הגנה ״גבוהה״ ליד הקשת.
    החיסרון בסוג הגנה כזה הוא הפתיחות היחסית ליד הצבע, ספולטורה גם קלט את זה ובטח נראה הגנות בסגנון מצ׳ אפ זון במשחק הבא.
    תענוג לראות קבוצות מאומנות ב-nba.
    רק מדגיש כמה זה חסר

    הפציעה של לברון מטרידה ביותר, פעם ראשונה שאני רואה אצלו חולשה כלשהי במשחקים קובעים. זו הבעייה בהמתנה ארוכה בין סדרות, פופ דיבר על זה שנה שעברה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט